על הפרק
אגרות קודש כרך א פה
מקור מפורש
בפרק זה
ויעויין בקו"א לתניא ד"ה ולהבין פרטי ההלכות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקמ
מקור מפורש
בפרק זה
2) אין לזה סתירה ממה שכתב בקונטרס אחרון (בתניא) ד"ה להבין פרטי ההלכות, שיש הלכות שלא היו ולא יהיו לעולם במציאות - כי אין מקרא והלכה יוצא מידי פשוטו - וזה אפשר שלא יהי' לעולם במציאות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רלז
מקור מפורש
בפרק זה
ועייג"כ קונטרס אחרון ד"ה להבין פרטי ההלכות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה ג"כ בארוכה סה"מ עטר"ת (ע' תקטו ואילך). ועוד. — ולהעיר גם מהמבואר, שלעת"ל בגמר הבירורים — כל ענין עסק התומ"צ יהי' רק בקדושה גופא, ליחד יחודים כו' (תניא אגה"ק סוסכ"ו. קו"א סד"ה ולהבין פרטי ההלכות ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 ל' התניא — רפי"ז. שם קו"א סד"ה להבין פרטי ההלכות. וראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' שיב הערה 17 בשוה"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה אגה"ק סכ"ט. קו"א ד"ה להבין פרטי ההלכות. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. תניא קו"א ד"ה ולהבין פרטי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד דברים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט. פ"ה, ח. שו"ת רד"ך בית ה' חדר ג'. תורת העולה ח"ג, פנ"ה. הקדמת הש"ך עה"ת. אור תורה להה"מ ר"פ תולדות. אגה"ק קו"א ד"ה להבין פרטי ההלכות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה אגה"ק סכ"ט. קו"א ד"ה להבין פרטי ההלכות. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
ועייגיב קונטרס אחרון ד"ה להבין פרטי ההלכות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
14 תניא פי"ז. קו"א ד"ה ולהבין פרטי ההלכות (קס, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 דגם הוא בעי כפרה (רש"י ריש שבועות ד"ה תולה. וראה אגה"ק סוסכ"ח. קו"א ד"ה ולהבין פרטי).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
90 תניא רפי"ז. שם קו"א סד"ה ולהבין פרטי ההלכות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
63 ראה אגה"ק סכ"ו (קמד, ב ואילך). וראה קו"א ד"ה ולהבין פרטי ההלכות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 בירושלמי ומדרשים שבהערה הקודמת לא נאמר הלשון "לחדש" (כ"א "להורות" "לומר" וכיו"ב) [במגילה שם – "עתידין לחדש ומאי ניהו מקרא מגילה", ולא קאי על הדינים הנלמדים ע"י פלפול וכיו"ב]. אבל כן הובא בכ"מ, ומהם: שו"ת רד"ך בית ה' חדר ג. שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף כ (תקצד). תורת העולה ח"ג פנ"ה. הקדמת ש"ך עה"ת (ג, ג). כתבי האריז"ל שצויינו לקמן הערה 26. או"ת להה"מ ר"פ תולדות (יא, ג). תניא קו"א ד"ה ולהבין פרטי ההלכות. ועוד. ולהעיר שגם בירושלמי ויק"ר וקה"ר (פ"א) שם הובא ע"ז הפסוק (קהלת א, י) ראה זה חדש גו'. ובויק"ר הוצאת מרגליות מביא גירסא (מכת"י) בויק"ר שם – "עתיד לחדש". וכן הובא במטה משה שער ב'. והגר"א גריס כן גם בירושלמי שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
22 התורה כולה נצחיית בכללה ובפרטה, שגם פרטי ההלכות כו' (תניא קו"א סד"ה ולהבין פרטי).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
70 ראה תניא בקו"א ד"ה ולהבין פרטי הלכות בסופו (קס, א): "וע"כ התורה כולה נצחית בכללה ובפרטה שגם פרטי ההלכות דשס"ה מל"ת הן הן ענפים מהכללות ויש לכולם שורש למעלה". אלא דשם מבואר הוא לגבי "פרטי ההלכות דלא שכיחי כלל ואפשר שלא היו מעולם במציאות מכש"כ שלא יהיו לע"ל כו'" (שם בתחילתו), והיינו הלכות כאלו שהתורה אומרת אם יהי' כך וכך כו', משא"כ המדובר בפנים, כשהתורה מדברת בדברים שבמציאות. ולהעיר, שעד"ז מבואר בנוגע המנין דששים רבוא בנ"י (שבפ' במדבר), דזה שכתוב בתורה המספר שהיו אז – והלא התורה היא נצחית, כי המספר הזה הוא תמיד בשורש נש"י למעלה (אוה"ת במדבר ס"ע כט ואילך. ד"ה שאו תרע"ח. ובכ"מ). וראה אוה"ת שם ע' לב, דע"י הקריאה בתורה – נמשך הענין (דלמעלה) גם למטה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
9 בדוגמת מתן תורה (שתכליתו -- השראת השכינה במשכן), שכל התורה ניתנה ביום אחד (ראה ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. רמב"ם בריש הקדמתו לס' היד. תניא קו"א סד"ה ולהבין פרטי ההלכות).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
126 לשון התניא – רפי"ז. שם קו"א סד"ה להבין פרטי ההלכות. וראה תו"מ סה"מ סיון ע' שפא הערה 17 בשוה"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1056 אף ש"כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני" (ראה לקו"ש שבפנים הערה 5).
ולהעיר גם מהמבואר בתניא אגה"ק (סכ"ו (קמד, ב ואילך)) בענין בירור ההלכות, ש"ע"י עיון ובירור הלכה פסוקה מן הגמרא ופוסקים ראשונים ואחרונים, מה שהי' בהעלם דבר קודם העיון הלז .. מעלה הלכה זו מהקליפות שהיו מעלימים ומכסים אותה וכו'", "ולכן באים העליונים לשמוע חידושי תורה מהתחתונים מה שמחדשים ומגלים תעלומות החכמה שהיו כבושים בגולה עד עתה כו'", וכפי שמביא גם בקונטרס אחרון (ד"ה ולהבין פרטי ההלכות (קנט, ב)), ומוסיף שם גם מארז"ל שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני, כך, שלומדים זאת בהמשך אחד – אף שלכאורה סותרים הדברים (ראה גם תו"מ חמ"ג ע' 384. וש"נ): כיון שענין זה נאמר למשה מסיני, הרי זו הלכה ברורה, שכבר הוציאו אותה מהקליפות (וכן יש להקשות בנוגע למארז"ל עצמו – שכיון שזהו ענין שנאמר למשה מסיני, הרי התלמיד ותיק רק מגלה זאת, ולא מחדש)? אך הענין הוא, כמבואר באגה"ק שם גופא שהענין דבירור ההלכות הוא לאחרי הירידה לבי"ע, ולכן אין זה בסתירה להלימוד דמשה, שהוא באצילות, ששם הכל מבורר מלמעלה, שהרי "לא יגורך רע" (תהלים ה, ה. וראה לקו"ת במדבר ג, סע"ג ואילך), משא"כ לאחרי שיורד לבי"ע ומתערב עם הקליפות כו', אזי יש צורך בבירור ההלכה כדי להעלות מהקליפות כו' (וכן הוא בנוגע לחידוש של התלמיד ותיק – שהוא בבי"ע, ואילו מה שניתן למשה – הרי זה באצילות).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1692 ראה ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. תניא קו"א ד"ה ולהבין פרטי (קנט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
וע"ד המבואר בקונטרס אחרון ד"ה ולהבין פרטי ההלכות דלא שכיחי 1728 , ש"גם פרטי האיסורים שלא באו לידי מעשה מעולם בעוה"ז הגשמי, מ"מ, שרשי חיותם הן במציאות בפו"מ בהיכלות הקליפות כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2006 ועפ"ז י"ל פירוש חדש במארז"ל (קידושין מ, ב. וש"נ) "גדול לימוד שמביא לידי מעשה" – דלכאורה יש כאן סתירה מיני' ובי': כיון שמעלת הלימוד הוא שמביא לידי מעשה, נמצא, שמעשה גדול, ולא "גדול לימוד" (כהקושיא בכמה מאמרי חסידות) – שישנו ענין המעשה כפי שהוא בלימוד גופא (הלימוד אודות המעשה, הלכה למעשה), גם אם לעולם לא יבוא לידי מעשה בפועל (כמ"ש בתניא (פ"ה): "כשיטעון ראובן כך וכך .. ושמעון כך וכך .. אף אם לא הי' ולא יהי' הדבר הזה לעולם כו'"), וכמו ישראל שלומד הלכות כהונה, שאין זה שייך למעשה בפועל – בגלגול זה עכ"פ.
ויומתק ע"פ המבואר בחסידות* (תניא קו"א ד"ה ולהבין פרטי ההלכות (קנט, ב)) בנוגע לעניני התורה שאפשר שלא היו מעולם במציאות, שישנה מציאותם למעלה כו'.
*) ומרומז גם בנגלה : " בן סורר ומורה לא הי' ולא עתיד להיות " (סנהדרין עא , א) , ואעפ"כ הרי זה פרשה שלימה בתורה .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
935 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט. פ"ה, ח. שו"ת רד"ך בית ה' חדר ג'. תורת העולה ח"ג, פנ"ה. הקדמת הש"ך עה"ת. אור תורה להה"מ ר"פ תולדות. אגה"ק קו"א ד"ה ולהבין פרטי ההלכות (תניא קנט, ב).
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 26
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה מגילה יט, ב. ירושלמי פאה פ"ב, ה"ד. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר פ"א, ט. פ"ה ח. שו"ת רד"ך בית ה' חדר ג'. תורת העולה ח"ג, פנ"ה. הקדמת הש"ך עה"ת. אור תורה להה"מ ר"פ תולדות. אגה"ק קו"א ד"ה להבין פרטי ההלכות.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד
מקור מפורש
בפרק זה
קז סמ"ג בהקדמה למצות עשה . וכ"ה לקמן פ"ב הי"א. פ"ג בקו"א (ד"ה אלא, גם המצות המסורות לכהנים ולמלך). תניא קו"א ד"ה ולהבין פרטי הלכות (קנט,ב-קס,א).
פתיחה בהקשר