על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תמד
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט ע"פ המבואר בקבלה ובחסידות – הנעשה ע"י מצות תפלין בכל העולמות (ראה קו"א ד"ה דוד זמירות ק"ל .
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תנה
מקור מפורש
בפרק זה
בענין זמירות - יעוין תניא בקו"א ד"ה דוד זמירות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תתעד
מקור מפורש
בפרק זה
א) כשלומדים מבלי חשק וחפץ שאז הלימוד הוא לא מפנימיות הרצון ובמילא גורם זה לשכחה וכמרומז באגרת הקדש לרבנו הזקן בקו"א ד"ה דוד זמירות ובאריכות ברשימת איכה לאדמו"ר הצמח צדק.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תרלג
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט שבנידון דידן המסובב הוא רק חלק קטן ביותר מעניני הסבה, ולא עוד אלא שהסבה מצד עצמה נעלית ביותר גם מלהיות סבה וכל' רבהז"ק תניא פ' ד' היא רצונו וחכמתו ית' דלית מחשבה תפיסא בי' כלל ופשיטא שאין לה שייכות לעולמות, ורק אלקים הבין דרכה וידע מקומה (ראה בארוכה קונטרס אחרון בתניא ד"ה זמירות קרית להו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
39 משלי ח, ל. וראה תניא קו"א ד"ה דוד זמירות. לקו"ת במדבר יח, א ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות עניני תפילין
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט ע"פ המבואר בקבלה ובחסידות — הנעשה ע"י מצות תפלין בכל העולמות (ראה קו"א ד"ה דוד זמירות ק"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
38 ראה ג"כ תניא קו"א ד"ה דוד זמירות. לקו"ת במדבר יח, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 משלי ח, ל־לא. וראה קו"א בתניא ד"ה דוד זמירות (קסא, א). סהמ"צ להצ"צ מצות משא הארון בכתף. ד"ה אלפים שנה תשי"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
39 איוב כח, כא. וראה תניא קו"א סד"ה דוד זמירות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 להעיר מתניא (פ"ד) "ומשם נסעה וירדה כו'". בס' ברית אבות כ', שלתורה דין קרקע יש לה כי היא קיום העולם והעולם נברא על ידה. אבל צ"ע: א) סוף־סוף התורה עצמה היא דבר המטלטל, ומאי נפק"מ שע"י הוא קיום העולם. ב) העולם נברא בשביל התורה ולא להיפך, ח"ו. ג) זה שע"י הוא בריאת וקיום העולם הוא רק בחי' אחוריים שבה ולא בחי' פנים (תניא קו"א ד"ה דוד זמירות. ובכ"מ). וראה לקמן הערה 52.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
52 ראה עד"ז בס' שארית יעקב (שבהערה 6), שמכיון שבתורה נברא העולם, ותנאי התנה הקב"ה במע"ב אם ישראל מקבלים תורתי מוטב וא"ל אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו, הר"ז דוגמת הדין דארעא לבתי עדיף משום דישוב עדיף לן. אבל טעם זה אינו מספיק, כי: א) גם החיות של עולמות העליונים תלוי' בתורה* (ראה תניא רפכ"ג. קו"א ד"ה דוד זמירות. ובכ"מ), ב) זהו רק בחי' אחוריים שבתורה ולא בחי' "פנים" שבה (קו"א שם). ג) ועיקר: זה שקיום העולם הוא ע"י התורה אינו נרמז כלל בתשובת משה. משא"כ עפמש"כ בפנים, שתשובת משה היא כי התכלית של נתינת התורה הוא לעשות לו ית' דירה בתחתונים – דוגמת ישוב וחיזוק העולם. ובזה מתבטא עצם ופנימיות התורה – ראה לקמן ס"ח והערה 61.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
* איוב כח, כא. וראה תניא קו"א סד"ה דוד זמירות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה תניא קו"א ד"ה דוד זמירות (קס, א ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
44 משלי ח, ל. וראה תניא קו"א ד"ה דוד זמירות (קסא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
73 קו"א בתניא ד"ה דוד זמירות קרית להו (קסא, א). לקו"ת במדבר יח, ג. דרך מצותיך מצות משא הארון בכתף. אוה"ת שבהערה 6.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
15 קו"א ד"ה דוד זמירות (קס, א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תניא קו"א ד"ה דוד זמירות (קס, ב ואילך). לקו"ת שבהערה 17. סהמ"צ להצ"צ מצות משא הארון בכתף פ"ב ואילך (דרמ"צ מא, א ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
49 ראה ג"כ תניא קו"א ד"ה דוד זמירות (קס, סע"א ואילך). לקו"ת במדבר יח, א ואילך. סהמ"צ להצ"צ מצות משא הארון בכתף (דרמ"צ מ, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
26 קו"א ד"ה דוד זמירות קרית להו (קס, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
19 שזוהי דרגת התורה כפי שהיא מצד עצמה,
– למעלה מדרגת התורה כפי ששייכת לעולם ופועלת בו, שעל זה אמר דוד (תהלים קיט, נד) "זמירות היו לי חוקיך", שדרגא זו היא מבחי' אחוריים, ו"לכך נענש בשכחה הבאה מן בחי' אחוריים כו'" –
עצם ופנימיות התורה (בחי' עתיק), שכולה פנים (כמבואר בתניא קו"א ד"ה דוד זמירות קרית להו (קס, סע"א ואילך)).
ודוגמתו בשני האופנים דלימוד התורה:
בנוגע להלימוד המביא לידי מעשה – צריך לחזור על לימודו לעולם שלא ישכח (הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ח-ט), כי, לימוד זה הוא בדרגת התורה שבבחי' אחוריים , ששייך בה שכחה , ולכן צריך לחזור לעולם שלא ישכח;
אבל בנוגע להלימוד שאינו נוגע למעשה, כי אם, מצד החיוב "ללמוד פעם אחת כסדר כל התלמוד בבלי וירושלמי ומכילתא וסיפרא וסיפרי ותוספתות וכל המדרשים . . לגמור כל התורה שבעל פה כולה פעם אחת בחייו" – הרי "אף שישכח הכל . . הנה זאת השכחה היא העולה למעלה עד כסא הכבוד . . אך לא למעלה מהכסא, כמ"ש כי אין שכחה לפני כסא כבודך" (שם ה"י), כי, לימוד זה הוא בדרגת התורה שכולה פנים , שלא שייך בה שכחה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1384 קו"א ד"ה דוד זמירות קרית להו (קס, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
585 תניא קו"א ד"ה דוד זמירות (קס, סע"א ואילך). לקו"ת במדבר יח, א ואילך. סהמ"צ להצ"צ מצות משא הארון בכתף (דרמ"צ מ, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
99 קו"א ד"ה דוד זמירות קרית להו (קסא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
בפרק זה
1117 קו"א בתניא ד"ה דוד זמירות קרית להו. דרמ"צ מא, א-ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2556 ראה תניא קו"א סד"ה דוד זמירות קרית להו (קסא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
בקונטרס אחרון, ד"ה דוד זמירות קרית להו 1768 :
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
אך הענין הוא – כמובן מהביאור של רבינו הזקן בקונטרס אחרון בתניא ד"ה דוד זמירות קרית להו 983 , בענין "שמחת דוד המלך ע"ה ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
בקונטרס אחרון ד"ה דוד זמירות קרית להו 156 , מבאר רבינו הזקן ש"כל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א', ד"מ אם הקרבן כשר נעשה יחוד עליון ועולים כל העולמות לקבל חיותם ושפעם, ואם שינה ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2727 קו"א ד"ה דוד זמירות (קס, א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר ב), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2220 משלי ח, ל. וראה תניא קונטרס אחרון ד"ה דוד זמירות קרית להו (קסא, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2052 משלי ח, ל. וראה תניא קונטרס אחרון ד"ה דוד זמירות קרית להו (קסא, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
62 ולהעיר ממש"נ זמירות היו לי חקיך. ובתניא קו"א ד"ה זמירות קרית להו כו'. לקו"ת במדבר יח, א ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 קו"א ד"ה דוד זמירות (קס, א ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
15 קו"א ד"ה דוד זמירות (קס, א ואילך).
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 3
מקור מפורש
בפרק זה
18 קו"א בתניא ד"ה דוד זמירות קרית להו. דרמ"צ מא, א-ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט [ששים המה מלכות] אך הנה כו' זית רענן יפה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
23 דוד שאמר זמירות. . זמירות קרית להו : ראה בארוכה קו"א לתניא ד"ה דוד זמירות קס, א ואילך. לקו"ת במדבר יח, א ואילך. דרמ"צ מא, א ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רצד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א חיי שרה (א)
מקור מפורש
בפרק זה
6 ולכן נענש דוד על שקרא ד"ת זמירות. . כמ"ש מזה במ"א : ראה קו"א לתניא ד"ה דוד זמירות (קס, א ואילך). לקו"ת במדבר יח, א ואילך. סה"מ תרכ"ז ס"ע רצד ואילך. ס"ע שצא ואילך. תרג ואילך. וש"נ. תרכ"ט ע' תה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויהיו חיי שרה כו' (ב)
מקור מפורש
בפרק זה
32 שנענש דוד על שקרא ד"ת בשם זמירות כמ"ש במ"א : ראה קו"א לתניא ד"ה דוד זמירות (קס, סע"א ואילך) ובליקוט פי' ומ"מ שם. תו"א מקץ לב, א. לקו"ת במדבר יח, א ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רנד-ה. וש"נ. וע' תסג-ד. וש"נ. תרכ"ט ע' תה. וש"נ. ועוד.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ ואתחנן, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
דמ"ש דוד זמירות היו לי חוקיך היינו בחי' גופא דאורייתא והיא המדברת בפרטי ההמשכות שבעולמו' כו', ונענש ע"ז דעיקר התו' הוא בחי' האור דתו' בחי' נשמה ונשמה לנשמה שזהו בחי' השעשועים דתו' והיינו התו' כמו שהיא בבחי' חכה"ק דא"ק כו', וז"ע טעמים דתו' בחי' שיר דתו' וכמ"ש ובלילה שירה עמי שירו כתי' שירו של הקב"ה בחי' שעשועי המלך בעצמותו כו', והוא בחי' עומקה ופנימיותה דתו' המיוחדת באוא"ס המלובש בתו' בבחי' יחוד גמור, וכמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה דוד זמירות קרית להו דהתו' בבחי' פנימיותה אינה שמחת לבב אנוש ושעשועיו אלא כביכול שמחת לב ושעשוע המלך הקב"ה שמשתעשע בה כי אלקי' הבין דרכה כו', וזש"ה ואהי' אצלו שעשועים (דמ"ש ואהי' שעשועים קאי עמ"ש קודם ואהי' אצלו) אצלו דוקא כו', ועז"א ואהי' אצלו אמון א"ת אמון אלא אומן.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמחת תורה תרפ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
90 קונטרס אחרון ד"ה דוד זמירות קרית להו (קסא, א). וראה מקומות שצויינו בהערה הבאה.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
786 באגה"ק סי' ל"ו: קו"א ד"ה דוד זמירות קרית להו.
פתיחה בהקשר