על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'רטז
מקור מפורש
בפרק זה
4 דע את אלקי גו' דברי הימים-א כח, ט. וראה קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'נג
מקור מפורש
בפרק זה
וקבלה באצילות לבדה (עיי"ש בתו"א הנ"ל, תניא ספ"מ בהגה, קו"א סד"ה להבין מ"ש בפע"ח).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תקסא
מקור מפורש
בפרק זה
והאיך הוא הדרך לאהבתו וליראתו כו' - ה"ז הכשר מצוה - דהמצוה דאהבת הוי' ויראת הוי', אבל אם חושב בידיעת סדר השתל' היינו השתלשלות הספירות אלו מאלו וכו' - ה"ז גופא מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה כמ"ש וידעת היום כו' דע את אלקי אביך כו' (עיין בקו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפרע"ח דקנ"ו ע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב) שהיא "מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
74 ל' אדה"ז בתניא קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב. וראה לוח התיקון שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ויקהל - פקודי ויקהל - פקודי
מקור מפורש
בפרק זה
20 בהחילוק דמעבר והתלבשות — ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ב. ובארוכה ד"ה יין ושכר (אוה"ת שמיני כרך ב' ע' תסח ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 להעיר מתניא ספ"מ: "אף דדחילו ורחימו הם ג"כ מתרי"ג מצות אעפ"כ נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה" (וראה גם תניא רפ"ד: ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין כו').
[ומזה מובן (במכ"ש וק"ו) לענין ההתבוננות (שורש האהבה והיראה) — אף שג"ז "מצוה" (ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח — קנו, ב)]. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ואתחנן
מקור מפורש
בפרק זה
1 דע. . אביך: דברי הימיםא כח, ט. וראה קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב). המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
241 דע את אלקי אביך. . ועבדהו בלב שלם : דברי הימיםא כח, ט. וראה תניא פמ"ב (נט, א). קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
והיאך הוא הדרך לאהבתו וליראתו כו' -- ה"ז הכשר מצוה -- דמצות אהבת הוי' ויראת הוי', אבל אם חושב בידיעת סדר השתלי, היינו השתלשלות הספירות אלו מאלו וכו - ה"ז גופא מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה כמ"ש וידעת היום כו' דע את אלקי אביך כו' (עיין בקו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפרע"ח דקג"ו ע'יב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
וקבלה באצילות לבדה (עיי"ש בתו"א הנ"ל, תניא ספ"מ בהגה, קו"א סד"ה להבין מ"ש בפע"ח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
67 ראה חילוק מעבר והתלבשות – קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ג. ד"ה פנים בפנים שם. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה החילוק דמעבר והתלבשות – תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ב ואילך. ובארוכה ד"ה יין ושכר הנ"ל. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח. וראה רמב"ם הל' תפלה פ"א ה"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
57 ראה פס"ד ברור בהל' ת"ת לאדה"ז (פ"א ס"ד) שכל נפש צריכה לעסוק גם בחלק הסוד שבתורה (עיי"ש עד היכן הדברים מגיעים). וראה אגה"ק סכ"ו בשם האריז"ל* דדוקא בדורות אלו מצוה לגלות זאת החכמה. וראה קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב). וראה בארוכה ע"ד הכרח לימוד פנימיות התורה – קונטרס עה"ח פי"ג ואילך. מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר ב"התמים" ח"א (ע' כה [יד, א] ואילך. אגרות קודש שלו ח"י ע' שסח ואילך). קונטרס תורת החסידות ולימוד החסידות לכ"ק מו"ח אדמו"ר. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
64 להעיר מענין מעבר או התלבשות תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פב, ב ואילך. אוה"ת שמיני (כרך ב') ד"ה יין ושכר (ע' תסב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
62 דה"א כח, ט. וראה רמב"ם ריש הל' יסוה"ת "לידע". קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
8 דה'א כח, ט. וראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
1062 קו"א (בתניא) ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
230 ראה עץ חיים שער לט (שער מ"ן ומ"ד) דרוש יא סימן טז. תניא קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
55 תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קכה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה זח"ב קטז, ב. תניא קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
48 ראה תניא קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ב ואילך. אוה"ת ויקרא ח"ב ע' תסו ואילך. סה"מ תרצ"ו ע' 113 ואילך. תרח"ץ ע' קיח ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
116 קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
23 בתניא רפכ"ג, דזה שהמצוות נק' אברים הוא לפי שאברים הם לבוש להרצון . שבזה, כל המצוות (האברים) בשוה. אבל בפשטות צ"ל, דזה שהמצוות נק' אברים הוא גם מצד ענין הפרטי שבכל אבר – ראה לקו"ת בחוקותי מז, ב, דזה שהמצוות הם רמ"ח אברים הוא ע"ד "כח הראי' בעין וכח השמיעה באזן". וראה גם לקו"ת בלק עא, סע"ב ש"ע"י קיום המצוות . . ממשיכים האור בפרט להתלבש במצוה פרטית שהיא אבר א' מרמ"ח אברים דמלכא". ולהעיר גם מלקו"ת במדבר יג, סע"א "המצוות שהם אברין דמלכא עד"מ יש בהן התחלקות". ובקו"א (בתניא) ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, ב): להמשיך האור למטה לרמ"ח אברין דז"א ומתחלקת ההמשכה לתרי"ג המשכות פרטיות לפי ערך המצוות.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
50 ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ב ואילך. אוה"ת ויקרא ח"ב ע' תסב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
כד ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח [קנה, א]. ומובן שאין סתירה לזה ממ"ש בתניא פל"ז [מו, ב]. בתו"א ריש מגלת אסתר [צ, ג-ד]. ועוד.
---------
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
24 קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנט, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
270 ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ב ואילך. אוה"ת ויקרא ח"ב ע' תסו ואילך. סה"מ תרצ"ו ע' 113 ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
867 ומובן ע"פ מש"כ בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (תניא קנו, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפרק זה
119 תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
499 ראה תניא קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ב ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' תקלג ואילך. אוה"ת ויקרא ח"ב ע' תסו ואילך. סה"מ תרצ"ו ע' 113 ואילך. תרח"ץ ע' קיח ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
646 ראה ע"ח שער מד (שער השמות) פ"א. תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
164 ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
502 ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1431 תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
620 ראה גם תניא אגה"ק סו"ס כה (קמא, סע"א). קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנט, א). לקו"ת שה"ש כ, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
709 ראה גם תניא אגה"ק סו"ס כה (קמא, סע"א). קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנט, א). לקו"ת שה"ש כ, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
418 סי"ט (קכז, ב). קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1122 קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
595 ראה קו"א (בתניא) ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1522 ראה תניא קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנט, א). אוה"ת ויחי שנט, ב. ד"ה ויצב שם מזבח תרל"ג. ד"ה הנ"ל תרנ"ה (סה"מ תרל"ג ח"א ע' נב ואילך. תרנ"ה ע' נו).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה קו"א בתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, ב): שכל המצוות לתקן רמ"ח אברי ז"א. וראה תו"א מקץ לד, ד. לה, ג. יתרו סז, ד ואילך. המשך יו"ט של ר"ה תש"ג פ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ה
מקור מפורש
בפרק זה
38 ועד"ז הוא החילוק בין שבת ויו"ט לימי החול – ראה תניא בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). אוה"ת שם (ע' תע ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
כד ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח [קנה, א]. ומובן שאין סתירה לזה ממ"ש בתניא פל"ז [מו, ב]. בתו"א ריש מגלת אסתר [צ, ג-ד]. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
98 ראה קו"א (בתניא) ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
55 תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קכה, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה גם תניא אגה"ק סו"ס כה (קמא, סע"א). קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנט, א). לקו"ת שה"ש כ, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
23 בתניא רפכ"ג, דזה שהמצוות נק' אברים הוא לפי שאברים הם לבוש להרצון . שבזה, כל המצוות (האברים) בשוה. אבל בפשטות צ"ל, דזה שהמצוות נק' אברים הוא גם מצד ענין הפרטי שבכל אבר – ראה לקו"ת בחוקותי מז, ב, דזה שהמצוות הם רמ"ח אברים הוא ע"ד "כח הראי' בעין וכח השמיעה באזן". וראה גם לקו"ת בלק עא, סע"ב ש"ע"י קיום המצוות . . ממשיכים האור בפרט להתלבש במצוה פרטית שהיא אבר א' מרמ"ח אברים דמלכא". ולהעיר גם מלקו"ת במדבר יג, סע"א "המצוות שהם אברין דמלכא עד"מ יש בהן התחלקות". ובקו"א (בתניא) ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, ב): להמשיך האור למטה לרמ"ח אברין דז"א ומתחלקת ההמשכה לתרי"ג המשכות פרטיות לפי ערך המצוות.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
13 קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנה, א).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות פ
מקור מפורש
בפרק זה
199 ראה עץ חיים שער מד (שער השמות) פ"א. תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
22 דרך מעבר ולא דרך מלבוש. . וכמ"ש במ"א : ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ב-ג. אוה"ת שמיני כרך ב ע' תסח ואילך. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קמח. סה"מ תרצ"ו ע' 113. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ע
מקור מפורש
בפרק זה
4276 בע"ח ופע"ח: [פע"ח שער התפלה פ"ז. וראה קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
בפרק זה
4608 התלמוד כו' המשנה: עיין ג"כ [בתניא] ח"א ספ"מ בהגהה ופנ"ב. קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות
מקור מפורש
בפרק זה
37 למ"ד כלים דז"א : ראה קו"א לתניא (ד"ה להבין מ"ש בפע"ח) קנו, ריש ע"ב. לקמן פ' וארא נז, ד. יתרו רנח, ד הערה 92.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח פי' פתחה כו' וידבר ה' כו'
מקור מפורש
בפרק זה
24 רמ"ח מ"ע הן ה"ח דז"א : ראה קו"א לתניא (ד"ה להבין מ"ש בפע"ח) קנח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' רלה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ויהי הענן והחשך] והנה השושבין
מקור מפורש
בפרק זה
219 המצוה. . תרי"ג ארחין דגלגלתא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. קלו, א. (בנוסף להערה 1) אגה"ק ס"כ (קלא, א). קו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח. לקו"ת פ' ראה כא, ד. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קמד ואילך. אוה"ת מג"א [מהדורת תש"נ] ע' צו ואילך. שבועות ע' קסו. לקמן פכ"ג. וראה גם תו"א לך יא, ג . מג"א צא, סע"ב ואילך.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון שבת תשובה, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
למע' מעבודת הנשמות בהשגה והתבוננות שלהם שהוא השגות הנבראים שהן באין ערוך לגבי חכמתו ית', ובפרט שהתורה היא מהות חכמתו ית' והשגת הנשמות אפי' נשמות הגבוהות הוא בבחי' ידיעת המציאות וכידוע בענין חכם ונביא כו', ועמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפרע"ח.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון שבת תשובה, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו דתשו' דרוח להיותו במעלת ומדרי' הרוח ע"כ התשובה היא בהתפעלו' יותר כו' (ובפרט אם יש בו איזה חטא ח"ו התשו' היא בתוקף ההתפעלו' ביותר כו'), ותשוב' דבחי' נשמה היא על העדר ההשגה האלקי' וההתבוננו' האלקי כו', שגם בזה הוא החיוב על כאו"א וכמו בעסק התורה בכלל והעסק בפנימיות התו' בפרט כו', וכמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח שידיעת ההשתל' היא מצוה רבה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה כמ"ש וידעת היום כו' דע את אלקי אביך כו', ומביאה ללב שלם כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ וישב, כ' כסלו, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
וכ"ש למטה שהאור האלקי הוא בבחי' העלם והסתר, רק נש"י יש להם השגה באלקו' והיינו מפני שבעצם מהותם הם אלקו' כנודע, ע"כ גם למטה בתכלית ההעלמות וההסתרים יש להם השגה באלקו', וג"ז הוא בבחי' ידיעת המציאו' לבד, אבל מהות אלקו' אינו מושג לנבראי', ואפי' בנשמו' דאצי' כתי' וראית את אחורי כו' וכמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (ומובן שם שזהו בחי' המציאו', ופני שהוא בחי' המהות לא יראו כו', ובאגה"ק ד"ה עוטה אור משמע דוראית את אחורי זהו מהות בחי' אחורי' דחכ' והו"ע נובלות חשמ"ע כו', וע"ש בד"ה להבין מ"ש בפע"ח בענין המצות ולימוד הלכות וסודות המצוה כו').
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ ואתחנן, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
וי"ל דכמו"כ הוא גם בתו' דע"ה שאינה בעשי' בפועל רק בבחי' ידיעה והשגה כו', הרי ידיעת התו' היא גופא מצוה וכמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח, ע"כ יכול להיות בזה בחי' התענוג העצמי בבחי' שעשועי המלך בעצמותו שמתענג עם התו' כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ שופטים, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
או בקלף הגשמי כו', שהרי הדבר הגשמי נעשה כלי ממש להרצה"ע כו', וכמ"ש בסש"ב פכ"ג שהחיות של מעהמ"צ כו' ונעשה לו ממש כגוף לנשמה כו', ועמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח כמו עד"מ האתרוג ומיניו הלביש בהן הקב"ה ממהותן כו' (ולפמשנ"ת שם לעיל נר' שזהו בחי' הלבנונית שבא בבחי' התלבשו' בחיצוני' הכלים כו', ומהות בחי' החיצוני' דחסדים פנימי' דז"א (י"ל שזהו בחי' הלבנונית כמו שבא בבחי' ז"א כו') מתלבש במעהמ"צ כמו בהאתרוג כו'), הרי נעשה בבחי' כלי ממש כו', ולכן יש בה קדושה במה שהוקצה למצותה כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ שופטים, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
קפ) והנה ידוע דהלכות התו' כמו שבאו למטה זהו ע"י התלבשו' גמורה דח"ע באור הנשמה דמל' דברי' ויצי' כמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח, ואור הנשמה דבי"ע ה"ז מבחי' הכלים דאצי' שהן כמו דבר שבפ"ע כו', וע"כ גם התו' כמו שהיא למע' בבי"ע ה"ז ג"כ בכלל בחי' חיצוני' התו' כו', שהרי כל הלכות התו' ישנם ברוחני' שזהו לימוד הנשמות בג"ע שלומדים תורה הרי א"ז הלכות הגשמי' כ"א שלומדים שם אותן ההלכות ברוחני', וכמו קא מיפלגי במתיבתא דרקיע אם בהרת קדמה כו' דכ"ז הוא ברוחני', מ"מ ג"ז הוא שמדבר בעולמו' ונבראים כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ תבוא, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
בהם הביטול דה' אחד שזהו דוקא בהאור להיותו דבוק במקורו כו' צ"ל ע"ז המשכה מלמע' כו', ובפרט בירידתן למטה שהגם שלא נשתנו ממהותן להיות דבר נפרד כו' וכמש"ש (והיינו לא כמו נשמות דבי"ע שנעשו בבחי' יש נפרד וכמו נבראים דעדאת"ג כו', עם היותם אלקות בעצם מהותם כו', מ"מ הרי בפרט זה נשתנו ממקורם במה שנעשו בבחי' יש כו', דכמו שירדו בבי"ע נק' נבראים דעדאת"ג, משא"כ נשמות הרי גם בפרט זה לא נשתנו שלא נעשו בבחי' נפרד כו', דגם כמו שירדו למטה ה"ה במדרי' עדאתכ"ס ונק' נוני ימא דאזלין ביבשתא כו' כנודע), מ"מ ודאי שנתרחקו ממקורם גם ע"י המעבר דבי"ע כו', שהרי עכ"פ המעבר פועל בהם להיות להם שייכות אל עולם התחתון כו', וכמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח שהמעבר הוא ג"כ בחי' התלבשות כו', וע"כ צריכים ג"כ המשכה מלמעלה כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון שחהמ"ס, תרד"ע
מקור מפורש
בפרק זה
ומ"מ צ"ל ההמשכה דרך מעבר השערות כו', וע"ד מ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח בענין ההמשכה דיו"ט שזהו
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ נשא, תרד"ע
מקור מפורש
בפרק זה
רק שביטול זה מוסתר כו', וע"י יין שהוא בחי' ההתבוננות יצא הסוד בגילוי כו', והיינו דיין הוא יינה ש"ת פנימיות התורה שעי"ז מתגלה הסוד סתום שבעולם כו', ושם דבעבודה הוא גילוי בחי' אה"ר והו"ע עשה רצונו כרצונך כו' וכמש"ש לעיל מזה, והיינו כמ"ש באגה"ק בקונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח דידיעת ההשתל' היא מצוה רמה כו' ומביאו ללב שלם כו' ובהבי' דלא תשבית ספ"ד שזהו בחי' יר"ע כו', ועמ"ש בד"ה לריח שמניך טובים הא' שז"ע מי גילה לבני רז זה גילוי בחי' מי כו', וזהו שמתגלה בשבת וכמ"ש בתו"א פ' שמות ד"ה כי טובים דודיך מיין (ולכן בשבת העיקר הוא הלימוד בפנימיות התורה כו' וכמ"ש במ"א), וזהו ג"כ דבחול הוא בחי' יעקב עבדי ובשבת בחי' ישראל שזהו בחי' ש' הוי' שלמע' מש' אלקים כו', וגם ביטול היש הוא בעצם המציאות שז"ע כלה שארי שמבלה הכל אשתצי גושמא כו', ובאמת זהו עוד יותר מבחי' ביטול היש הנ"ל, ואפשר זהו מה שבשבת גם התענוג הגשמי הוא תענוג אלקי כו' וכמ"ש במ"א, וזהו ביטול ההגשמה שהכל הוא אלקות כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ חוקת, תרד"ע
מקור מפורש
בפרק זה
וכללות בחי' התהו והתיקון הכל הוא מבחי' א"ק, ותהו הוא מש' ס"ג שמהבלים דא"ק ותיקון הוא מש' מ"ה שממצחא דא"ק כו', ומבו' באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח דש' ס"ג הוא מפנימיות א"ק וש' מ"ה היוצא מהמצח הוא הארה לבד כו', וכן הוא בע"ח דהבלים דאח"פ הן הבלים ממש משא"כ ש' מ"ה שממצח דא"ק אין כאן הבל ממש כו', ומ"מ מבו' בע"ח דש' מ"ה הנ"ל הוא מבחי' ש' ע"ב דא"ק שהוא אור עליון באין ערוך לגבי בחי' ש' ס"ג כו', וכמ"ש בע"ח שער טנת"א פ"א דבש' ע"ב שבו אין לנו רשות לדבר כו', וע"י יחוד ע"ב דא"ק עם ש' ס"ג דא"ק ע"י
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ פנחס, תרד"ע
מקור מפורש
בפרק זה
רעא) והנה הדוגמא מכ"ז יובן למעלה ההפרש בין ש' מ"ה היוצא ממצחא דא"ק וש' ס"ג שהוא מהבלים דאח"פ דא"ק כו', דהנה נת"ל פרס"ג בשם האגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח דש' ס"ג הוא מפנימיות א"ק, והכוונה שהוא בחי' אור פנימי ולא אור חיצוני לבד, שהרי כללות ההשתל' הוא שנמשך מבחי' א"ק, רק שזהו אור חיצוני בחי' הארה לבד כו', אבל ש' ס"ג הוא בחי' אור פנימי דלכן הוא בא
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ ראה, תרד"ע
מקור מפורש
בפרק זה
רצח) והנה יש מעלה בעליית הכלים כשעולים ג"כ עם האור יותר מעליית האור לבד כו' כמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח, אך זהו כשהעלי' היא בהדרגה ונעשית כלי לאור עליון יותר כו', וכמו בעליות דשבת שכלים דברי' עולים באצי' שנעשים כלים לאור האצי' והאור מתיישב בתוכם כו', וכידוע במש"א ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, דכסא כבודו הן הכלים דברי' כו' דבשבת מתעלים באצי' ומאיר בהם אור האצי' כו', אבל לא בבחי' הסתלקות לגמרי
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שני ש"פ תולדות, העת"ר
מקור מפורש
בפרק זה
עד"מ בנפש האדם הרי עצמות הנפש שורה ומתאחד בכח החכ' עד שהנפש נק' נפש המשכלת כו', וכמו"כ עצמות א"ס מתאחד בבחי' חכ' דאצי' כו', ומהות חכ' דאצי' ע"י אור הנשמה דברי' ויצי' מתלבשת בהלכות הערוכות לפנינו שהם מדברים מענינים גשמיים דעשי' כו' וכמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח, וע"י התקשרות שכל האדם בחכמת התורה ה"ה מתאחדת ומתקשרת בחכ' דאצי' ובבחי' עצמות א"ס שבה כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שני ש"פ מטו"מ, העת"ר
מקור מפורש
בפרק זה
מעשה ועצם הדבור זהו בחי' הפנימי' כו', ומבו' במ"א ההפרש דמעשה זהו כמו שהמל' מקבל מיסוד ודבור הוא כמו שמקבלת מת"ת כו', גם בחי' אותי' הדבור ובחי' האור שבהאותי' שהן בחי' אורות וכלים דמל' כמ"ש בסי' בפי' הללו ה' בחיי כו', זהו בחי' פנימי' וחיצוני' שבמל', ובאותי' גופא יש בחי' חומר וצורה וכמ"ש בד"ה ויעש דוד שם באגה"ק דצורת האותי' הן מקדמות השכל ורצון הנפש כו', וחומר האותי' זהו חיצוניותן כו', וי"ל שזהו בחי' פנימי' הכלים דמל' וחיצוני' הכלים כו', ועליות דשבת הן בבחי' הפנימי' היינו בבחי' האור וגם בבחי' הכלים, וכמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח דעליות דשבת ויוהכ"פ הוא ג"כ בכלים, אבל הוא בבחי' פנימי' הכלים כו' (וחיצוני' הדבור מקבל בשבת ממח' כו', ובלק"ת ד"ה שובה ישראל עד נר' שזהו ג"כ בדרך עלי' דחיצוני' העולמות עולים ומקבלים מבחי' מח' כמו עדאת"כ כו', וגם שגשמי' העולם הוא בשבת באופן אחר, והיינו שעולה ג"כ בבחי' עלי' הזאת דחיצוני' הדבור עולה ומקבל ממח' כו' (ושם נר' שהעולם אינו מקבל בשבת מהדבור כ"א ממח'
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שלישי המשך בכתב, שלא נאמר
מקור מפורש
בפרק זה
כו', ומבו' במ"א הכוונה דבחי' מל' קיבלה מהבינה דרך מעביר הז"א, וידוע דבהמשכה שבדרך אין האור משתנה כלל כו' (ובע"ח שער מיעוט הירח פ"ב כ' דהמדרי' הז' שיהי' כתר א' לשניהם לא הי' מעולם ומשמע שם שגם קודם המיעוט לא הי' כן, י"ל עפמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח שגם מעביר הוא בחי' התלבשות שפועל עכ"פ זאת שיוכל להתלבש בהמדרי' התחתונה כו', וז"ש בע"ח דמדרי' שתקבל מהבינה שלא ע"י מעביר ז"א לא הי' מעולם כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שלישי המשך בכתב, שלא נאמר א'ערב
מקור מפורש
בפרק זה
והענין הוא כמ"ש באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח בענין מעלת התורה על אהוי"ר וז"ל כי כל דו"ר שכליים של המלאכים הן בחי' נבראים מאין ליש והן בחי' נפש רוח דבי"ע, אבל פרטי ההלכות הן המשכות ח"ע דהמאציל ב"ה המלובשת בגשמיות, והלבשה זו אינה כהלבשת ח"ע בדו"ר שכליים דהתם הלבוש מעלים ומסתיר לגמרי כו', משא"כ ההלכות הרי ח"ע מאירה בהם בגילוי ולבוש העשי' הוא דרך מעביר לבד כו'.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ מקץ, ש"ח רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה עץ חיים שער יד (שער או"א) פ"ט. תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנז, א). לקו"ת שלח מא, ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות פורים תרפ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה תניא קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ב ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי — קונטרסים ע' תקלג ואילך. אוה"ת ויקרא ח"ב ע' תסו ואילך. סה"מ תרנ"ב ע' כז ואילך. ד"ה ברוך שעשה נסים תרס"ד (קה"ת, תנש"א) ע' 7. תרע"ח ע' שנא ואילך. עטר"ת ס"ע עא ואילך. תרצ"ו ע' 113 ואילך. תרח"ץ ע' קיח ואילך.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
בפרק זה
45 בי נשבעתי : וירא כב, טז. ראה קו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח קנט, א.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ה
מקור מפורש
בפרק זה
ועוד י"ל ע"ד שנתבאר באגה"ק בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח 7 שסודות המצות לא גרע מהלכותי' ואדרבה כו'.
פתיחה בהקשר