קונטרס אחרון פרק ג

לְהָבִין מַה שֶּׁכָּתוּב בְּשַׁעַר הַיִּחוּדִים פֶּרֶק ב׳, דְּעַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁלֹּא בְכַוָּונָה נִבְרָאִים מַלְאָכִים בְּעוֹלַם הַיְצִירָה, וְשָׁם הֵבִיא מֵהַזֹּהַר פָּרָשַׁת שְׁלַח: ״דְּלֵית קָלָא דְּאִתְאֲבִיד כוּ׳ בַּר קָלָא דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא דְּסָלִיק וּבָקַע כוּ׳״. וְהִנֵּה, מִכַּוָּונַת הַתְּפִלָּה נִבְרְאוּ מַלְאָכִים בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה כְּמוֹ מִכַּוָּונַת הַתּוֹרָה, וּבְלֹא כַוָּונָה – נִדְחֵית לְמַטָּה לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי דַּף רמ״ה עַמּוּד ב׳: ״גּוֹ רָקִיעַ תַּתָּאָה כוּ׳ דְּאִקְּרִין צְלוֹתִין פְּסִילָאן כוּ׳״, וְעַיֵּין שָׁם פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל דַּף ר״א עַמּוּד ב׳: ״אִי הִיא מִלָּה כִּדְקָא יָאוּת כוּ׳״.

אַךְ הַהֶפְרֵשׁ בֵּין תּוֹרָה לִתְפִלָּה שֶׁלֹּא בְכַוָּונָה, מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי לִימּוּד הַתּוֹרָה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁלּוֹמֵד, דִּבְלָאו הָכֵי לָא מִיקְרֵי לִימּוּד כְּלָל, רַק, שֶׁלּוֹמֵד סְתָם, בְּלֹא כַּוָּונָה לִשְׁמָהּ מֵאַהֲבַת ה׳ שֶׁבְּלִבּוֹ בִּבְחִינַת גִּילּוּי, רַק מֵאַהֲבָה הַמְסוּתֶּרֶת הַטִּבְעִית, אַךְ אֵינוֹ לוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ לְהִתְגַּדֵּל כוּ׳, דְּהָא לָא סָלִיק לְעֵילָּא מִן שִׁמְשָׁא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת וַיְחִי דַּף רכ״ג עַמּוּד ב׳, וְהַיְינוּ מִשּׁוּם שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ וְכַוָּונָתוֹ הֵן מִתְלַבְּשׁוֹת בְּאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר וְאֵינָן מַנִּיחוֹת אוֹתָן לְסָלְקָא לְעֵילָא.

וְהָכֵי נַמֵי בִּתְפִלָּה שֶׁלֹּא בְכַוָּונָה, שֶׁמְּחַשֵּׁב מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת (אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכַּוָּונָתוֹ לַשָּׁמַיִם, לְכָךְ יֵשׁ לָהּ תִּיקּוּן בְּקַל לַחֲזוֹר וְלַעֲלוֹת, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּונָה אֲפִילוּ תְּפִלָּה אַחַת מְלוּקֶּטֶת מִתְּפִלּוֹת כָּל הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ״מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ״ פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי).

וּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי: ״גּוֹ רָקִיעַ תַּתָּאָה״, וּבְפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל מַשְׁמַע דְּדַוְקָא ״אִי אִיהִי מִלָּא כִּדְקָא יָאוּת סָלְקִין עִמָּהּ״ עַד אֲוִירָא דְּרָקִיעַ דִּלְעֵילָּא כוּ׳ – לֹא קָשֶׁה מִידֵי: דְּרָקִיעַ תַּתָּאָה מֵאִינּוּן רְקִיעִין דְּמִדַּבְּרֵי גּוֹ עָלְמָא שֶׁבְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי – הֵן דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, וּדְפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל – הֵן דִּ״זְעֵיר אַנְפִּין״ דַּעֲשִׂיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר הַשֵּׁמוֹת פֶּרֶק ג׳ גַּבֵּי ״זְעֵיר אַנְפִּין״ דַּעֲשִׂיָּיה, עַיֵּין שָׁם.

וְהָא דְּמַשְׁמַע לִכְאוֹרָה בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי, דְּגַם תְּפִלָּה פְּסוּלָה עוֹלָה עַד הֵיכָל הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ נִדְחֵית לְמַטָּה, וְהוּא בִּ״זְעֵיר אַנְפִּין״ דִּבְרִיאָה – לֹא קָשֶׁה מִידֵי: שֶׁהֲרֵי אֲפִילוּ כָּל הָעֲווֹנוֹת מַמָּשׁ, קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת – עוֹלוֹת לְשָׁם אֲפִילוּ עַד הֵיכָל הַד׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב דַּף רנ״ב עַמּוּד א׳, אֶלָּא וַדַּאי, שֶׁאֵין מַהוּת הָעֲלִיּוֹת שָׁווֹת, וְאֵין עֲרוֹךְ וְדִמְיוֹן בֵּינֵיהֶם – אֶלָּא בְּשִׁיתּוּף הַשֵּׁם בִּלְבַד, וְדַי לַמֵּבִין.

וּבָזֶה יוּבַן גַּם כֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם דַּף רמ״ז, שֶׁבְּהֵיכָל הַב׳ [אולי צריך להיות: אִזְדַּמַּן הַמְמוּנֶּה. ואולי צריך להיות: קַיָּימִין הַלְּבוּשִׁים] מְמוּנֶּה עַל הַלְּבוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים הַנְּשָׁמָה מִמַּעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, אַף שֶׁהֵן בְּגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן דַּעֲשִׂיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם דַף ר״י.

וְהִנֵּה, תְּפִלָּה פְּסוּלָה עֲדִיפָא מִתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ, שֶׁהִיא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַתְּפִלָּה הִיא גּוֹ רָקִיעַ כוּ׳. אֲבָל תּוֹרָה סְתָם, שֶׁאֵינָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ רַק מֵאַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת טִבְעִית, לָא גָרְעָא מֵהֶבֶל פִּיהֶן שֶׁל תִּינוֹקֹת־שֶׁל־בֵּית־רַבָּן, דְּסָלִיק לְעֵילָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְסָלִיק לְעֵילָּא, אַף אִם הוּא שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ מַמָּשׁ, מִיִּרְאַת הָרְצוּעָה שֶׁבְּיַד הַסּוֹפֵר, וְעַיֵּין שָׁם דַּף רנ״ה עַמּוּד ב׳, שֶׁהַמַּלְאָכִים הֵם מַעֲלִים הַהֶבֶל שֶׁל תִּינוֹקֹת־שֶׁל־בֵּית־רַבָּן עַד אֲצִילוּת: