על הפרק
אגרות קודש כרך כח י'תתכט
מקור מפורש
בפרק זה
וה"ז חידוש גדול, ולכאורה לא מצינו דוגמתו בדיבורו של קטן, ושלא נצטווה עליו כלל (הל' ת"ת לאדה"ז בתחלתן), ואף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת הרצועה (תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בשער).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקה
מקור מפורש
בפרק זה
קונטרס אחרון בתניא ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 וזה שגם העשיות והדבורים דהיפך הטוב נמשכים ונקלטים בקורות ביתו הוא לפי שאת זה לעו"ז עשה האלקים, ובדוגמת כללות ענין העבירות שמגיע ופוגם למעלה (ומהא דע"י תשובה על עבירות מגיע למעלה ממקום צדיקים גמורים משמע שגם הפגם מגיע לשם. וראה קו"א ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים. ש' הבחירה לאדהמ"צ. ועוד. ואכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 פסחים סח, סע"ב. ועד, שהתחלת הלימוד הוא באופן ד"שלא לשמה" ממש – בשביל "קליות וכו'" (פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק ד"ה וכת חמישית), מיראת הרצועה שביד הסופר (תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בש' היחודים). וראה לקו"ש [המתורגם]ד ח"ה ע' 14 ואילך ובהערה 58.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
קונטרס אחרון בתניא ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
1 בהבל .. מתקיים: שבת קיט, סע"ב. וראה תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בש' היחודים. וכלשון רבינו הזקן: לקו"ת ראה לב, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
0 תניא בקו"א ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים (קנד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1657 ראה תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בשער היחודים (קנה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
137 וזה שגם העשיות והדבורים דהיפך הטוב נמשכים ונקלטים בקורות ביתו הוא לפי שאת זה לעו"ז עשה האלקים, ובדוגמת כללות ענין העבירות שמגיע ופוגם למעלה (ומהא דע"י תשובה על עבירות מגיע למעלה ממקום צדיקים גמורים משמע שגם הפגם מגיע לשם. וראה קו"א ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים. ש' הבחירה לאדמו"ר האמצעי. ועוד. ואכ"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2488 ועד"ז בנוגע לתפלה, שמוכרחת להיות הכוונה הכללית ד"דע לפני מי אתה עומד" (ראה ברכות כח, ב), וכפי שמבאר רבינו הזקן בקונטרס אחרון (ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים (קנד, סע"א ואילך)) "ההפרש בין תורה לתפלה שלא בכוונה .. כי לימוד התורה הוא מבין ויודע מה שלומד כו'", משא"כ בתפלה, אם חסרה הידיעה "לפני מי אתה עומד", אין זו מציאות של תפלה, כי אם מציאות של דיבור בלבד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
797 קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים (קנה, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
60 תניא בקו"א ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים (קנד, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
83 ראה תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בשער היחודים (קנה, א).
פתיחה בהקשר