על הפרק
אגרות קודש כרך כ ז'תקצז
מקור מפורש
בפרק זה
וגם אז צע"ג להזהר מלהכשיל ומלהכשל בהאיסור [מה"ת, ועכ"פ מדרבנן] דאל יביא לידי הרהור כו' (שו"ע אה"ע סכ"ג, ס"ג וראה תניא פי"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רלז
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא ספי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא פ"ו (י, ב), שמביא מאחז"ל (סנהדרין לט, א) "כל בי עשרה שכינתא שריא (ומוסיף בתניא:) לעולם".
וי"ל, כי התוכן בתניא שם הוא ש"צד הקדושה אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה ואין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו יתב' בין כו' בין בכח כו', ולכן אמרו רז"ל שאפי' אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה שרוי' כו' וכל בי עשרה שכינתא שריא לעולם" — שמכיון "שבכחו להיות בטל ממש" לעולם, לכן גם השראת השכינה עליו הוא לעולם. וראה גם תניא ספל"ה.
ולהעיר שבתניא ספי"א מביא מאחז"ל הנ"ל (שכל בי עשרה שכינתא שריא) בנוגע להרשע ורע לו, שבחי' טוב שבו הוא רק בבחי' מקיף עליו (שריא). ועפ"ז נמצא שהענין דשכינתא שריא הוא תמיד בכל ישראל (גם במי שאין בו בחי' טוב בגלוי), וראה לקו"ת ר"פ ראה. ד"ה ראה תשמ"ג (נעתק בקובץ י"א ניסן שנת הפ"ט אות יט). ויש לתווך זה עם משנ"ת בתניא פ"ו הנ"ל, ע"פ המבואר בלקו"ת (יוהכ"פ סט, ב), שאף שהשראה היא בחי' מקיף (וראה גם אגה"ק סכ"ג. תו"א נד, ג) "אעפ"כ הוא פועל פעולה בהם כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים קדושים
מקור מפורש
בפרק זה
1 אף שאינם מדברים כו': וכדיוק הל' אכל בי עשרה. וראה תניא ספי"א. ולהעיר מירוש' עירובין ספ"א (ובקה"ע שם). ואף דבנדרים (ח, א) אמרינן והוא דתנו כו' (שצ"ל ראוין לדבר ד"ת) — שאני התם דבעינן חשיבות (דב"ד) נוסף על הענין דשכינתא שריא, ולרמב"ם (הל' ת"ת פ"ז הי"ב "אפילו שלשה") זהו העיקר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
וכלשון חז"ל (יומא כט, רע"א) המובא בתניא פי"א:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לג
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה אגרת הקדש סימן כג. תניא פרק ו. וצע"ק מתניא ספי"א, תו"א נד, ג. עפמ"ש בלקו"ת דברים סט, ב. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לד
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה אגרת הקדש סימן כג. תניא פרק ו. וצע"ק מתניא ספי"א, תו"א נד, ג. עפמ"ש בלקו"ת דברים סט, ב. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 לשון אדה"ז בתניא פי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
19 כמש"נ (משלי כד, כ) נר רשעים ידעך. וראה תניא ספי"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
15 וברשע ורע לו (ראה תניא ספי"א) – בכדי שלא יוקשה ממחז"ל דמלאים מצות – יל"פ שאינן פועלות בו. וראה תו"א מו, ג והגהות הצ"צ לשם (אוה"ת ויחי כרך ו' – תתשל, ב). דרך חיים קי, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - חינוך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
וגם אז צע"ג להזהר מלהכשיל ומלהכשל בהאיסור (מה"ת, ועב"פ מדרבנן) שמא יביא לידי הרהור כו' (שו"ע אה"ע סכיג, סיג וראה תניא פי"א),
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 בהמאמר שם לפנ"ז מפרש "ואני אראה בשונאי" – "ע"י עבודתו הוא מוציא את הניצוץ והרע מתבטל מאליו". ויש לומר, דב' הפירושים ב"ואני אראה בשונאי" – (א) שהרע מתבטל כו'*, (ב) שיגיע לבחי' ראי' ע"י המנגד – הם בהתאם** לב' הסוגים ב"שונאי": א) מאוה"ע כו' שהם מג' קליפות הטמאות לגמרי (תניא ספ"א) – בהם הענין ד"ואני אראה בשונאי" הוא ש"מוציא את הניצוץ והרע מתבטל מאליו". ב) מבנ"י, דישראל אע"פ שחטא ישראל הוא (סנהדרין מד, רע"א) – אין לומר עליהם "מוציא את הניצוץ" (ראה תניא ספי"א. סה"מ קונטרסים ח"א רס, א)***, ומתפללים עליהם "יתמו חטאים
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1886 הובא בתניא ספי"א. וראה ר"ח שער היראה פ"ג (בשם ס' חסידים). שבט מוסר פכ"ה (בשם מרז"ל).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
241 ראה תניא ספי"א, וב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' פז). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
213 תניא ספי"א. וראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות לשם" (ע' פז). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
24 כ"ה בשם רז"ל בתניא ספי"א. וראה ראשית חכמה שער היראה פ"ג. שבט מוסר פכ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא ספי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא ספי"א. וראה גם ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' פז). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' האזינו, ליל וא"ו תשרי ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה תניא אגה"ק סכ"ג. תניא פ"ו. וצע"ק מתניא ספי"א, תו"א נד, ג. וי"ל עפמ"ש בלקו"ת דרושי יוהכ"פ סט, ב. ואכ"מ (וראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות" ו"לקוטי פירושים" לתניא ע' פז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
61 הובא בתניא ספי"א בשם ארז"ל – ראה המשך מים רבים תרל"ו ע' ח הערה לב. סה"מ תרח"ץ ע' לח הערה 29.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא ספי"א. סה"ש תש"ד ע' 29.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
95 תניא ספי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
38 הובא בתניא ספי"א. וראה ר"ח שער היראה פ"ג (בשם ס' חסידים). שבט מוסר פכ"ה (בשם מרז"ל).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ד' פ' פינחס, כ"א תמוז ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
557 ראה תניא ספי"א. ספכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1214 ופשוט דיש עוד למטה מזו, ועד ד" אכל בי עשרה – אפילו רשע גמור (תניא ספי"א) – שכינתא שריא" (סנהדרין לט, א). ועייג"כ תניא אגה"ק סכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1786 יומא כט, רע"א – הובא בתניא פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
980 ראה גם תניא ספי"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי
מקור מפורש
בפרק זה
קכא משנה פ"ג דאבות מ"ד. וראה תניא פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי ימכור איש את בתו
מקור מפורש
בפרק זה
11 רשעים מלאים חרטות : ראה תניא ספי"א. ידי משה לר' משה אלמושנינו (ויניציא שנ"ז) איכה ג, יז (קז, ב). ג, לו (קיב, א) בשם רז"ל. ג, מב (קיד, א). ג, סד (קיט, א). קהלת פכ"ז (רלז, א). תפלה למשה — להנ"ל — מאמר א' ח"ד (סאלוניקי שכ"ג כח, א). מאמרי אדה"א דברים ח"ב ס"ע שסה. וש"נ. ד"ח כאן עג, ג.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מ, א
מקור מפורש
בפרק זה
19 רשעים מלאים חרטות : ראה תניא ספי"א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסה. דרשות התורה [לרש"ט אבן שם טוב פאדואה שכ"ז] תולדות יד, א. אברבנאל שמו"ב יג, טו. וראה גם לקמן פ, ב.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמז, ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 רשע ורע לו : ברכות ז, א. ראה תניא פי"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
בפרק זה
43 דאכל בי עשרה שכינתי' שריא : ראה סנהדרין לט, א. תניא ספי"א ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יד. וש"נ. ש"א מה, א. ד"ח עג, ג. לקו"ש בהעלותך כרך לח ע' 43.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ לך צב"ר. ל"נ
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה אברבנאל לשמואל-ב יג, טו. ועוד. בתניא ספי"א ולקו"ת ר"פ ראה (יח, א) הובא בשם ארז"ל. - ראה ספר המאמרים תרח"ץ ע' לח. וש"נ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא ספי"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בפרק זה
58 ראה אברבנאל לשמואל-ב יג, טו. ועוד. בתניא ספי"א ולקו"ת ר"פ ראה (יח, א) הובא בשם ארז"ל. - ראה ספר המאמרים תרח"ץ ע' לח. וש"נ.
פתיחה בהקשר