194

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו כו' עבר על לא־תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום־הכפורים מכפר כו' עבר על כריתות ומיתות בית־דין ועשה תשובה תשובה ויום־הכפורים תולין ויסורין ממרקין כו' אבל מי שיש חילול השם בידו אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום־הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת כו'".

שואלים על כך המפרשים: הרי גם ר' אלעזר בן עזריה מונה ארבעה חלוקי כפרה, ומדוע אומר ש"שלשה הן"?

נאמרו על כך שני ביאורים:

א) המהרש"א16 מפרש (וכך נאמר בפירוש בירושלמי17), אשר תשובה עצמה, מכיוון שהיא צריכה להיות "עם כל אחד ואחד", אין היא נחשבת כאחד החילוקים בכפרה18; "חילוקי כפרה" הם רק שלושה: יום־הכפורים, יסורים ומיתה.

ב) פירושו של ה"עקידה"19 – שב"חילוקי כפרה" נמנים רק אלה אשר "האדם יתכפר בהם בחייו" (לפי ש"אין המתים נכנסים למנין חלוקי כפרה אלא בעלי־תשובה שהם חיים"20); ולכן אין חילול השם נמנה בחשבון ה"חילוקי כפרה"21, כי חילול השם הוא דבר ש"לא יכופר עד ימותון".

אחד הקשיים22 בפירוש המהרש"א

הערות

  1. 16. חדא"ג שם. וכ"ה בפסקי הרי"ד יומא שם.
  2. 17. שם ("ג' הם חוץ מן התשובה").
  3. 18. כפשטות לשון הגמרא "ג' הן ותשובה עם כל אחד", וכפרש"י ד"ה א"ל יומא שם (כמ"ש בחדא"ג שם) – "אבל תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן". וראה שוה"ג הג' להערה 21.
  4. 19. פרשתנו שער סג ד"ה ועתה ראה. הובא בתוספות יוהכ"פ (למהר"ם חביב) יומא שם ד"ה שאל (ושם, שכן מפרש בכס"מ הל' תשובה ספ"א, עיי"ש). וכן מוכח דעת מנורת המאור בהקדמה לנר ה'.
  5. 20. תוספות יוהכ"פ שם.
  6. 21. ואף שתשובה "צריכה לכולן" (לשו רש"י שם) – מ"מ אפשר למנותה בה"חלוקי כפרה"*, כי: (א) מכיון דבמ"ע צריך רק תשובה, הרי זה דתשובה לבד מכפרת הוי חלוקה בפ"ע. וראה גם פסקי הרי"ד שם. (ב) בפרט את"ל דבכל אחד מהחלוקי כפרה צ"ל התשובה באופן אחר (בעבירות חמורות – תשובה חזקה יותר וכו')**, הרי ודאי דזה שבמ"ע תשובה לבד מכפרת הוי חלוקה בפ"ע (מכיון שאינה דומה תשובה זו להתשובה שצ"ל בשאר חלוקי כפרה). (ג) ודוחק קצת – "חלוקי כפרה" פירושו (לא דברים המכפרים, כ"א) חלוקי העבירות*** בנוגע (לא לעונש שלהם, קרבנם וכו' – כ"א) לכפרתם, שהם ד'.
  7. 22. נוסף ע"ז שרק לפירוש העקידה מודגש בלשון ראב"ע גופא מה הם הג' חלוקים – כי תיכף לאחרי אמרו "ג' הן כו'" מונה הג' חלוקים "עבר על עשה כו' ל"ת כו' כריתות ומיתות ב"ד כו'", ואח"כ מסיים "אבל (המורה על ענין חדש שלפעמים אינו במשך להקודמו. וראה גם תוס' יוהכ"פ שם) מי שיש חילול השם בידו כו'": משא"כ לפירוש המהרש"א נמצא, ש"ג' הן" קאי – לא על הבבא שבאה תיכף לאח"ז, כ"א מתחיל מהבבא "עבר על ל"ת כו'" (ומפסיקה ביניהם הבבא "עבר על עשה כו'")! [ואף שגם בירושלמי הלשון – (א) "ג' הם כו'" ולא קאי על הבבא שלאח"ז "עבר על מ"ע כו'" (כנ"ל בפנים והערה 17), (ב) גבי חילול השם "אבל מי *) ובלאה"כ מוכרח לפרש כן בתוספתא (ומכילתא) שם שמונה ארבעה חלוקי כפרה כו' (גם) עבר על עשה כו'. **) עיין תניא ח"א פי"א: אם שב בתשובה הראוי' כו' בשלשה חלוקי כפרה כו'. ***) וכן משמע בפרש"י שם ד"ה חלוקי כפרה ("שחלוקין בכפרתן"). ד"ה א"ל ("שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה לזה"). אבל ראה הערה 18. שנתחלל בו ש"ש כו'", הרי שם מפורש "חוץ מן התשובה" ואין מקום לטעות ד"עבר על מ"ע כו'" נכלל ב"ג' הם"*: משא"כ בבבלי, אם כוונתו כן הול"ל (לא "תשובה עם כל אחד", כ"א) "חוץ מן התשובה" (כבירושלמי)].

מצוטט ב־4 עמודים

תורת מנחם 3
  1. נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 194
  2. נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 194
  3. נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 194
מאמרים מלוקטים 1
  1. חלק א ‹ בס"ד. ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א לקו"ש חי"ז ע' 194

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.