אגרת הקדש סימן ב

אחר ביאתו מפטרבורג

״קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל כוּ׳״. פֵּירוּשׁ, שֶׁבְּכָל חֶסֶד וָחֶסֶד שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לְאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּמְאֹד. כִּי חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא, ״וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי״, שֶׁהִיא בְּחִינַת קִרְבַת אֱלֹהִים מַמָּשׁ בְּיֶתֶר שְׂאֵת מִלְּפָנִים, וְכָל הַקָּרוֹב אֶל ה׳ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְהַגְבֵּהַּ לְמַעְלָה מַעְלָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר שְׁפַל רוּחַ לְמַטָּה מַטָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״. וְכַנּוֹדָע, דְּכוּלָּא ״קַמֵּיהּ״ דַּוְוקָא – כְּלָא חָשִׁיב, וְאִם כֵּן, כָּל שֶׁהוּא ״קַמֵּיהּ״ יוֹתֵר – הוּא יוֹתֵר כְּלָא וְאַיִן וָאֶפֶס.

וְזוֹ הִיא בְּחִינַת יָמִין שֶׁבִּקְדוּשָּׁה וְחֶסֶד לְאַבְרָהָם, שֶׁאָמַר ״אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״. וְזוֹ הִיא גַּם כֵּן מִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וּבָזֹאת הִתְנַצֵּל עַל יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי עֵשָׂו, וְלֹא דַי לוֹ בְּהַבְטָחָתוֹ ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ כוּ׳״ – מִפְּנֵי הֱיוֹת קָטָן יַעֲקֹב בִּמְאֹד מְאֹד בְּעֵינָיו, מֵחֲמַת רִיבּוּי הַחֲסָדִים ״כִּי בְמַקְלִי כוּ׳״, וְאֵינוֹ רָאוּי וּכְדַאי כְּלָל לְהִנָּצֵל כוּ׳, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״שֶׁמָּא יִגְרוֹם הַחֵטְא״, שֶׁנִּדְמֶה בְעֵינָיו שֶׁחָטָא.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזֶה לְעוּמַּת זֶה, הוּא יִשְׁמָעֵאל – חֶסֶד דִּקְלִיפָּה, כָּל שֶׁהַחֶסֶד גָּדוֹל, הוּא הוֹלֵךְ וְגָדֵל בְּגוֹבַהּ וְגַסּוּת הָרוּחַ וְרוֹחַב לִבּוֹ.

וְלָזֹאת, בָּאתִי מִן הַמּוֹדִיעִים מוֹדָעָה רַבָּה לִכְלָלוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, עַל רִיבּוּי הַחֲסָדִים אֲשֶׁר הִגְדִּיל ה׳ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, לֶאֱחוֹז בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב ״שְׁאָר עַמּוֹ״ וּ״שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל״, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים וּמוֹתָרוֹת מַמָּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם צוֹרֶךְ, לְבִלְתִּי רוּם לְבָבָם מֵאֲחֵיהֶם כוּ׳, וְלֹא לְהַרְחִיב עֲלֵיהֶם פֶּה, אוֹ לִשְׁרוֹק עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, הַס מִלְּהַזְכִּיר בְּאַזְהָרָה נוֹרָאָה, רַק לְהַשְׁפִּיל רוּחָם וְלִבָּם, בְּמִדַּת אֱמֶת לְיַעֲקֹב, מִפְּנֵי כָּל אָדָם, בִּנְמִיכוּת רוּחַ, וּ״מַעֲנֶה רַךְ מֵשִׁיב חֵימָה״, ״וְרוּחַ נְכֵאָה כוּ׳״, וְכוּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִתֵּן ה׳ בְּלֵב אֲחֵיהֶם ״כַּמַּיִם הַפָּנִים וְגוֹ׳״: