על הפרק
אגרות קודש כרך כג ח'תשכה
מקור מפורש
בפרק זה
אגרת הקודש סי' ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא אגה"ק סי' ב'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 אגה"ק סי' ב' (קג, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
23 בהבא לקמן – ראה לקו"ת עקב יז, ג ואילך. תו"ח שם (ואילך). אוה"ת פרשתנו צ, סע"א ואילך. המשך תער"ב ח"א פרק רמ. ד"ה קטונתי עטר"ת. ועוד. וראה אגה"ק סי' ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
621 ראה גם תניא אגה"ק סימן ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2286 תניא אגה"ק סימן ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2016 תניא אגה"ק סימן ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1499 תניא אגה"ק סימן ב (קג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2043 אגה"ק סימן ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ בהעלותך, כ"א סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא אגה"ק סימן ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סא
מקור מפורש
בפרק זה
3765 נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת ב, ובשלימות – בתניא עם מ"מ וכו' (אגה"ק סי' ב' ע' ע). מגדל עז ע' תקעז. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לז. ומועתקת בכת"י (1064 קיא, ב).
הנדפס בתניא מועתק בכמה כת"י (ירושלים 1478 קצב, א. 2405 87, ב. 3542 צו, א. ובצילום כת"י, בכותרת: "אגרת שלומים מה שכתב אדמו"ר שי' לכלל אנ"ש בעת שבא בשלום מע"מ פ"ב [מעיר מלוכה פטרבורג] פעם ראשון", וממה שמדגיש שזה הי' ב"פעם הראשון" (תקנ"ט) מובן שנעתקה אחרי המאסר השני בתקס"א, וממה שכותב "אדמו"ר שי'" מובן שנעתקה בין השנים תקס"ב-תקע"ב).
ע"פ הסדר שהונהג אז (ראה תקנות דלאזניא, דלעיל אגרת לא, ובהנסמן בהערות שם) היו באים ללאזניא החסידים (אנ"ש הישנים) רק לשבת מברכים, ומי שעדיין לא הי' אף פעם אצל רבינו (אנ"ש החדשים) בשאר שבתות החודש. ועל זה מבקש בסיום אגרת זו, שלא יבואו (לשבת מברכים אד"ר) "עד שבת שמברכין אדר שני"; הרי שנכתבה בין י"ט כסלו לשבת מברכים אד"ר. ואולי יש להסמיך הכתיבה לי"ט כסלו, ממה שפותח בפסוק קטנתי הנאמר בפרשת וישלח, שחלה באותה שנה בתאריך ט"ז כסלו.
המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד קטע ההשלמה שבסוף האגרת, ומלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (שם נדפסו עם פיענוחים), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת שלח ביאור על והי' לכם לציצית שבלקו"ת
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו ענין אל יתהלל החכם בחכמתו כ"א בזאת יתהלל כו' פי' בזאת זהו ההשפעה בחכמה תתאה לזאת יקרא אשה שצ"ל מקור ההמשכה מלמעלה מעצם החכמה, ועמ"ש כה"ג בת"א ר"פ לך גבי ה' דאברהם הוא דא עתיקא, ובביאור ע"פ אלה מסעי דרוש השני פ"ג בענין נו"ה שהן העצה איך להשפיע ששרשן מהכתר, ועמ"ש באגה"ק סי' ב' ע"פ חגרה בעוז מתניה, ועמ"ש בביאור ע"פ ואתחנן ג"כ כזה שכדי שיהי' היחוד עליון צ"ל המשכה מהסתכלות דא"א, וע' ג"כ ביאור תורה צוה ומ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לסוסתי ברכבי דרוש השני בפי' והוא כחתן יוצא מחופתו, והנה זה ההמשכה מאוא"ס שלמעלה מהחכמה בחכמה זהו ג"כ מרומז בענין הציצית, יען כי המשכה זו אינו ע"י השתלשלות עילה ועלול כענין ההמשכה מחכמה לבינה שהוא ע"י ל"ב נתיבות ע"ד ונהר יוצא
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק מי מנה עפר יעקב
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו ג"כ פי' מי מנה עפר יעקב, כמו מי יקום יעקב כי קטן הוא היינו שע"י שיעקב הוא קטן מאד בעיניו כדפי' באגה"ק סי' ב' ד"ה קטונתי מכל החסדים עי"ז בחי' מי, שהוא בחי' מי ברא אלה, יקום את יעקב.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שני ש"פ וישלח, העת"ר
מקור מפורש
בפרק זה
וע"פ הנ"ל יובן מ"ש קטנתי מכל החסדים ומכל האמת דאי' באגה"ק סי' ב' דבכל חסד וחסד שהקב"ה עושה אל האדם צ"ל שפל רוח במאד, כי חסד הוא בחי' קירוב וכל הקרוב יותר צ"ל בטל יותר דכולא קמי' כלא חשיב כו', וזהו קטנתי בבחי' ביטול בתכלית מכל החסדים כו', וענין חסדים ואמת חסדים בחי' רעו"ד בחי' רב חסד דא"א כו', ואמת תורה אין אמת אלא תורה כו', ומובן דהביטול מכל האמת ה"ז עוד יותר מבחי' כל החסדים שעי"ז נמשך העצמות כו', ובפרט בהקדמת החסדים רעו"ד לאמת דתורה הרי נמשך גילוי העצמות כו'.
פתיחה בהקשר