274
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
וישלח
– י"ט
א. שני הפירושים המנוגדים על הפסוק
"קטונתי..."
על הפסוק1 "קטונתי מכל החסדים... כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי..." קיימים שני פירושים מנוגדים, והם:
(א) הפירוש הפשוט, המובא בפירושו הראשון של רש"י ובתרגום, הוא, שכאשר עבר יעקב את הירדן לא היה עמו שום חפץ זולת ה"מקל". מפירוש זה משתמע כי המילים "במקלי עברתי את הירדן הזה" אינן מבטאות את חסדי ה' ליעקב, כי אם, את מצבו הדחוק של יעקב אבינו בעברו את הירדן. זוהי הקדמה הבאה להבליט את גדלותו של החסד המובא בהמשך הפסוק: "ועתה הייתי לשני מחנות".
(ב) פירוש המדרש2, המובא אף הוא בפירוש רש"י, הוא, ש"נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן" – כלומר, המילים "במקלי עברתי..." עצמן, מבטאות את חסדי ה'*.
שני פירושים אלה מנוגדים לחלוטין: לפי הפירוש הראשון מבטאות המילים הללו עוני מוחלט, ואילו לפי
– הפירוש השני – הן מבטאות את גדולתו של יעקב בהיותו ראוי לנס גדול ביותר, כנאמר בחז"ל3 "כמה נפיש גברא כמשה ושתין רבוון, שנחלק להם ים סוף" (=כמה גדול אדם כמשה ושישים ריבוא, שנחלק להם ים סוף).
ב. דברי אדמו"ר הזקן על "קטונתי"
בכדי להבין הקשר בין שני הפירושים (וכפי שדובר הרבה פעמים4 שלכל הפירושים לאותה מלה, פסוק או ענין, יש קשר תוכני בינם לבין עצמם),
במיוחד שבאגדת בראשית* הם מובאים בהמשך אחד,
מוכרחים להקדים לשונו של אדמו"ר הזקן, באגרתו המפורסמת "קטונתי"5, שכתבו עם בואו מפטרבורג, לאחר שחרורו ממאסר בי"ט בכסלו: "מפני היות קטן יעקב במאד מאוד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו'" (עד כאן דבריו בקשר לעניננו).
לכאורה, מתעוררת השאלה: אדמו"ר הזקן רוצה לציין את "ריבוי החסדים" שהקב"ה גמל עם יעקב, שהם גרמו
הערות
תניא, אגרת הקדש ב׳ - הטקסט מספריא
אחר ביאתו מפטרבורג
״קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל כוּ׳״. פֵּירוּשׁ, שֶׁבְּכָל חֶסֶד וָחֶסֶד שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לְאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּמְאֹד. כִּי חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא, ״וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי״, שֶׁהִיא בְּחִינַת קִרְבַת אֱלֹהִים מַמָּשׁ בְּיֶתֶר שְׂאֵת מִלְּפָנִים, וְכָל הַקָּרוֹב אֶל ה׳ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְהַגְבֵּהַּ לְמַעְלָה מַעְלָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר שְׁפַל רוּחַ לְמַטָּה מַטָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״. וְכַנּוֹדָע, דְּכוּלָּא ״קַמֵּיהּ״ דַּוְוקָא – כְּלָא חָשִׁיב, וְאִם כֵּן, כָּל שֶׁהוּא ״קַמֵּיהּ״ יוֹתֵר – הוּא יוֹתֵר כְּלָא וְאַיִן וָאֶפֶס.
וְזוֹ הִיא בְּחִינַת יָמִין שֶׁבִּקְדוּשָּׁה וְחֶסֶד לְאַבְרָהָם, שֶׁאָמַר ״אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״. וְזוֹ הִיא גַּם כֵּן מִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וּבָזֹאת הִתְנַצֵּל עַל יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי עֵשָׂו, וְלֹא דַי לוֹ בְּהַבְטָחָתוֹ ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ כוּ׳״ – מִפְּנֵי הֱיוֹת קָטָן יַעֲקֹב בִּמְאֹד מְאֹד בְּעֵינָיו, מֵחֲמַת רִיבּוּי הַחֲסָדִים ״כִּי בְמַקְלִי כוּ׳״, וְאֵינוֹ רָאוּי וּכְדַאי כְּלָל לְהִנָּצֵל כוּ׳, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״שֶׁמָּא יִגְרוֹם הַחֵטְא״, שֶׁנִּדְמֶה בְעֵינָיו שֶׁחָטָא.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזֶה לְעוּמַּת זֶה, הוּא יִשְׁמָעֵאל – חֶסֶד דִּקְלִיפָּה, כָּל שֶׁהַחֶסֶד גָּדוֹל, הוּא הוֹלֵךְ וְגָדֵל בְּגוֹבַהּ וְגַסּוּת הָרוּחַ וְרוֹחַב לִבּוֹ.
וְלָזֹאת, בָּאתִי מִן הַמּוֹדִיעִים מוֹדָעָה רַבָּה לִכְלָלוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, עַל רִיבּוּי הַחֲסָדִים אֲשֶׁר הִגְדִּיל ה׳ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, לֶאֱחוֹז בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב ״שְׁאָר עַמּוֹ״ וּ״שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל״, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים וּמוֹתָרוֹת מַמָּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם צוֹרֶךְ, לְבִלְתִּי רוּם לְבָבָם מֵאֲחֵיהֶם כוּ׳, וְלֹא לְהַרְחִיב עֲלֵיהֶם פֶּה, אוֹ לִשְׁרוֹק עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, הַס מִלְּהַזְכִּיר בְּאַזְהָרָה נוֹרָאָה, רַק לְהַשְׁפִּיל רוּחָם וְלִבָּם, בְּמִדַּת אֱמֶת לְיַעֲקֹב, מִפְּנֵי כָּל אָדָם, בִּנְמִיכוּת רוּחַ, וּ״מַעֲנֶה רַךְ מֵשִׁיב חֵימָה״, ״וְרוּחַ נְכֵאָה כוּ׳״, וְכוּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִתֵּן ה׳ בְּלֵב אֲחֵיהֶם ״כַּמַּיִם הַפָּנִים וְגוֹ׳״:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.