על הפרק
אגרות קודש כרך ד תתקעט
מקור מפורש
בפרק זה
בטח ידוע לו משנ"ת באגה"ק סימן א', אשר אמונה נקראת בשם מתנים ורגלים המעמידים את כל הגוף, והנה חג הפסח ממשמש ובא, אשר בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים, ואשר לכן אוכלים מצה שהיא מיכלא דמהימנותא, והיא מוסיפה חוזק באמונת כל ישראל, ומכיון אשר הגוף הישראלי והנפש הישראלית קשורים דא בדא (ראה קונטרס לחג הפסח), הנה גם הגוף וגם הנפש ניזונים מהמצה מיכלא דמהימנותא ובפרט המתנים והרגלים הגשמיים והרוחניים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
מעלת לימוד חומר קריאה ע"ד אדמו"ר הזקן תולדותיו ושיטתו אופן עריכת ספרי מאמרי אדמו"ר הזקן ע"י כ"ק אדמו"ר מעלת ספר "מאמרי אדמו"ר הזקןתקס"ב", אפילו לגבי מאמרי הלקוטי תורה "ניתוח כתב היד" של רבינו הזקן סיום הש"ס בכל שנה בי"ט כסלו או כ"ד טבת שלא לשנות את התניא מדפוס וילנא תר"ס מענה על שאלה בענין איסור אמירת ביאורים בתניא שקו"ט בלשון "מפי ספרים ומפי סופרים" שבתניא תיקוני טעויות דפוס וספר ביאורים בתניא דחיית ביאור אחר בדברי רבה "כגון אנא בינוני" ביאור ב"חינוך קטן" (הקדמת שער היחוד והאמונה), וסדר בלימוד תורת חב"ד לימוד תו"א ולקו"ת דהפרשה; שקו"ט באגרת הקודש סימן א' במ"ש "בחינת הזרועות והגוף" והשמיט "ראש", וכן מ"ש "טעמה כי טוב סחרה" וכו'
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות כ"ד טבת
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שהעיר באגה"ק סי' א' במ"ש שם המעמיד ומקיים את הראש הוא השכל כו' להוליד מתבונה זו דו"ר כו' בחינת הזרועות והגוף שבנפש, ולמה השמיט ראש.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות ה
מקור מפורש
בפרק זה
טז ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. וראה תניא אגה"ק סי' א (להאריך בתפלה) וסי' כג (שבעלות המנחה יעסקו בהל' שבת).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות ה
מקור מפורש
בפרק זה
כא שמות כ, י. וראה תניא אגה"ק סי' א.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות
מקור מפורש
בפרק זה
1852 שבלי הלקט סי' צו בשם התנחומא (ירושלמי
רב חגיי בשם ר' שמואל בר נחמן אומר לא נתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ושתייה
... ר' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא אמר לא נתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן
בדברי תורה ... ובתנחומא מפרש ולא פליגין, מה דאמר ר' ברכיה לתלמוד תורה, אלו
הפועלין שהן עסוקין במלאכתן כל ימות השבת ובשבת הן באין ומתעסקין בתלמוד תורה, ומה
דאמר ר' חגי לתענוג, אלו תלמידי חכמים שהן יגיעין בתורה כל ימות השבת ובשבת הם
מתענגים). הובא בב"י רס"י רפח. רמ"א כאן ס"ב (ופועלים ובעלי
בתים שאינן עוסקים בתורה כל ימי שבוע, יעסקו יותר בתורה בשבת מתלמידי חכמים העוסקים
בתורה כל ימי השבוע, והתלמידי חכמים ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתייה קצת, דהרי הם
מתענגים בלמודם כל ימי השבוע).
וראה תניא אגה"ק סי' א (בשבתות וימים טובים, שגם כל בעלי
עסקים יש להם פנאי ושעת הכושר להאריך בתפלתם בכוונת לבם ונפשם לה', ואדרבה עליהם
מוטל ביתר שאת ויתר עז, כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מ
מקור מפורש
בפרק זה
2016 להתפלל יחדיו כאיש אחד עם הש"ץ: ראה גם אגה"ק סי' א. קונטרס אחרון ד"ה הוכח.
פתיחה בהקשר
ספר החקירה [דרך אמונה] במ"נ ח"א פ"ב ותפקחנה
מקור מפורש
בפרק זה
והנה פי' ויתפרו עלי תאנה אמרו ברבות בראשית פי"ט אמר ר' יצחק קלקלת עובדך סוב חוט וחייט, ע"ד פי' בן פורת יוסף אותיות תופר שמחבר ומקשר בי"ע עם אצי' ששם מאיר החוט מא"ס ב"ה, וגדול כח התשובה אף לתפור ולקשר בחי' עה"ד טו"ר שיתקשר לבחי' עץ החיים ועמ"ש ע"פ מקושש עצים ביום השבת כו' וזהו ענין אלו ואלו עתידין שיתנו ריח כו', וזהו מ"ש רש"י בסנהדרין באזמל שהוא מכה בו הוא מרפא, וכענין מיתוק מי מרה ע"י דבר מר כו' שע"י המרירות והתשובה נהפך הרע לטוב כו', וכן הארון הי' מעצי שטים כו' ע"ד אהני ליה שטותיה לסבא, ויעשו להם חגורות חגורה אין כתיב כאן אלא חגורות חגורי חגורות, יש להעיר מענין חגרה בעוז מתניה משלי ל"א י"ז, ועמ"ש ע"ז באגה"ק סי' א' ומענין שארית חמות תחגור תלים ע"ו י"א, ויחגרו ממסגרותם ש"ב כ"ב מ"ו, ואפשר ג"כ להעיר מענין וחגור נתנה לכנעני, משלי ל"א כ"ד, ואפ"ל ג"כ כי ע"י עה"ד נעשה כמו חגר ופסח שפוסח על שתי הסעיפים דהיינו ק"נ עה"ד טו"ר, והתיקון לזה הוא החגורה לחגור מתניו שלא יהי' צולע ופוסח וכמ"ש אליהו עד מתי אתם פוסחים כו', ולע"ל כתיב אז ידלג כאיל פסח כו', עיין מפסוק ותפקחנה בעה"ק ח"ד פי"ד.
פתיחה בהקשר
ספר החקירה הוספה ג שרשים
מקור מפורש
בפרק זה
יש להעיר מענין חגרה בעוז מתניה משלי ל"א י"ז ועמ"ש ע"ז באגה"ק סי' א' ומענין שארית חמות תחגור תלים ע"ו י"א, ויחגרו ממסגרותם ש"ב כ"ב מ"ו, ואפשר ג"כ להעיר מענין וחגור נתנה לכנעני, משלי ל"א כ"ד, ואפ"ל ג"כ כי ע"י עה"ד נעשה כמו חגר ופסח שפוסח
פתיחה בהקשר
ספר החקירה הוספה ג שרשים
מקור מפורש
בפרק זה
ויעשו להם חגורות חגורה אין כתיב כאן אלא חגורות חגורי חגורות, יש להעיר מענין חגרה בעוז מתניה משלי ל"א י"ז, ועמ"ש ע"ז באגה"ק סי' א' ומענין שארית חמות תחגור תלים ע"ו י"א, ויחגרו ממסגרותם ש"ב כ"ב מ"ו, ואפשר ג"כ להעיר מענין וחגור נתנה לכנעני, משלי ל"א כ"ד, ואפ"ל ג"כ כי ע"י עה"ד נעשה כמו חגר ופסח שפוסח על שתי הסעיפים דהיינו ק"נ עה"ד טו"ר, והתיקון לזה הוא החגורה לחגור מתניו שלא יהי' צולע ופוסח וכמ"ש אליהו עד מתי אתם פוסחים כו', ולע"ל כתיב אז ידלג כאיל פסח כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט וככה תאכלו כו'
מקור מפורש
בפרק זה
י) והנה בענין מתניכם חגורים כבר נת"ל סעי' ח' דזהו ענין זריזות, וע' באגה"ק סי' א' ע"פ חגרה בעוז מתני' דפי' מתני' הוא בחי' אמונה, שהאמונה יסוד המעמיד השכל והאהוי"ר כמו שהרגלים מעמידי' את הגוף, אך החגורה והחיזוק לבחי' מתנים זהו תשבע"פ הנק' עוז, כי תושבע"פ שרשה מרצה"ע בחי' כתר, ונה"י חדשים הנק' מתנים נמשכי' מהכתר.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל כו'
מקור מפורש
בפרק זה
* בשולי היריעה בהעתק הא' כאן (ראה לעיל הערה 1) ניתוסף:
ע' באגה"ק סי' א נה"י שרשם ממ"ה החדש שממצחא דא"ק, והוא ג"כ בפנימיות, גידיו לכנור דוד מל', ארוממך לרדל"א, עורו אזור דאלי', אמונה, המל' כו'
וכ"ה בסה"מ תרל"ג ח"א ס"ע קנ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל כו'
מקור מפורש
בפרק זה
בטליתו של אברהם טלית זהו מקיף, ומפני כי האיר המקיף בפנימי ע"י מס"נ שעשה את יצחק כבהמה קרבן לכן פשט האיל ידיו ונגע בטליתו כו', ושרשו הוא בחי' העיגול שלפני הק"ו, וז"ע ג"כ ההפרש בין מ"ת ללע"ל שמ"ת הוא בשביל בירורים שלמטה נטה שמאלו וברא ארץ , ובכדי לברר זהו ע"י שופר דקרן שמאל להיות שמאלא אכליל בימין כו', אבל לע"ל יהי' ימין כי יאיר למטה בחי' דלית שמאלא, וזהו שופר גדול שהוא ג"כ צעקה אבל זהו מלמעלמ"ט לקבץ כולם, שיבוא להתעלות ע"ד בידך אפקיד רוחי , ולא רוחי לבד כ"א גופי ג"כ ומלמטלמ"ע ז"ע העלייה לדבקה בו בגוף ונפש כו', שופר בחלום חלום הוא בשינה, שינה עצמה כעין שופר, ושופר בחלום ז"ע שופר גדול, ועד"ז יובן אפרו מזבח הפנימי, קטורת בחד קטירא כו', גידיו לכינור דוד מל' , ארוממך לרדל"א , עורו איזור דאלי', אמונה ע' באגה"ק סי' א' נה"י שרשם ממ"ה החדש שממצחא דא"ק , והוא ג"כ בפנימיות המל' כו', ואז והי' ו"ה קודמים, ו"ה שרש הגשמיות יתעלו לשרשם שהם קודם ויהי' נזונים מזיו השכינה זיו קדושתו שיהי' חשף ה' כו', וזהו שובה ישראל שובה לב' הפירושים והשיעור עד שהוי' יהי' בבחי' אלקיך בבחי' פנימיות ואז יתקע בשו"ג כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ג וידבר כו' ויצוום
מקור מפורש
בפרק זה
והגם שהתורה היא בבחי' פנימיות והמצות הם בבחי' חיצוניות בכלל בחי' מעשה, מ"מ בבחי' א' מצות מעשיות גבוהים יותר מבחי' תורה כו', שהרי מבטלים ת"ת לצורך מצוה שא"א להתקיים ע"י אחרים וכמארז"ל בירושלמי ספ"ק דפיאה, ובגמ' דידן במ"ק דף ט' ריש ע"ב, רמו קראי כו' חפציך כו' הא חפצי שמים ישוו בה, וכתי' כל חפצים, ל"ק כאן במצוה שאפשר להתקיים ע"י אחרים וכאן במצוה שא"א להתקיים ע"י אחרים כו', הרי עכ"פ דמצוה שא"א להתקיים ע"י אחרי' נפסק הלכה למעשה שמבטלים ת"ת כו', אשר זהו מפני שיש מעלה במעשה שהוא בחי' נה"י בחי' רגלין מה שלמעלה גם מח"ע, וע' באגה"ק סי' א' בענין חגרה בעוז מתני' שנה"י שרשם מהכתר, ולכן גם ההדיוט
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ב' ניסן תש"ח
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה לקו"ש חט"ו ע' 521 [במענה לשאלה על המובא כאן בפנים השיחה אשר חלק הראשון של אגה"ק סימן א נכתב עוד קודם נסיעת אדמו"ר הזקן למעזריטש, ולכאורה עפ"ז איך כתוב שם "ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש"]:
מובן שבהתאם לשינוי מצב החסידים מזמן כתיבת אגה"ק זו בפעם א' עד לפעם הג' הי' מקום (וצורך) לשינוי ג"כ בחלקי' הראשונים כולל ההוספה "ברוב עיירות ומנינים מאנ"ש".
ולכאורה מהאריכות באגה"ק הוכיח תוכיח ע"ד "לגמור כל הש"ס כו'" — משמע דהי' בזה חידוש דבר, וא"כ הוא י"ל דהתחלת אגה"ק פותחין בברכה באה כתשובה על ה"שמועה טובה" שמלאו המבוקש. וראה לקו"ד ח"א ([שיחת כ' כסלו תרצ"ג] עפ"ו [מג, ב]) דאגה"ק פותחין בברכה "נכתב ונתפרסם עשר שנים קודם כתיבת אגרת קטנתי" — היינו תקמ"ט].
פתיחה בהקשר