ה
ה לא ניתנו שבתות ויו"ט לישראל אלא כדי לעסוק בהם בתורהטז שכל ימות החול הם טרודים במלאכתם ואין להם פנאי לעסוק בה בקביעות ובשבת הם פנויים ממלאכה ויכולים לעסוק בה כראוייז לפיכך פועלים ובעלי בתים שאינם עוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע לא ימשיכו הרבה בעונג אכילה ושתיה בשבת ודי להם בעונג קצת שצריכים לעסוק בתורה הרבהיח אבל תלמידי חכמים העוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע ימשיכו קצת יותר בעונג אכילה ושתיה כי הם מתענגים בלימודם כל ימות השבועיט ומכל מקום גם הם צריכים לעסוק בתורה ואינם רשאים למשוך כל היום בעונג אכילה ושתיה ושינהכ שהרי נאמרכא שבת לה' אלהיך:
הערות
- טז. ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. וראה תניא אגה"ק סי' א (להאריך בתפלה) וסי' כג (שבעלות המנחה יעסקו בהל' שבת).
- יז. טור בשם המדרש.
- יח. ראה לעיל סי' רפח ס"א.
- יט. ב"י ריש סי' רפח בשם התנחומא (נמצא בפסיקתא רבתי סוף פכ"ג). רמ"א כאן ס"ב.
- כ. נחלת צבי ס"ק א.
- כא. שמות כ, י. וראה תניא אגה"ק סי' א.
תלמוד ירושלמי שבת ט״ו:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים אֲפִילוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּיטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לַשַּׁבָּת אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּיטּוֹת מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לַשַּׁבָּת. חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵיבִין לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲבָל לֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵיבִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא שֶׁל שַׁבָּת קְרֵיבִין לְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵיבִין לַשַּׁבָּת:
הלכה: ג׳. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. קִיפּוּל בִּשְׁנַיִם אָסוּר. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אֵין מְקַפְּלִין בָּשַּׁבָּת בִּשְׁנַיִם. וְהָהֵן דִּמְקַפֵּל עַל סִיפְסְלָה כְּמָאן דְּאִינּוּן תְּרֵין. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. לֹא נִיתְנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֶלָּא לָאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָיה. עַל יְדֵי שֶׁהַפֶּה זֶה (טְרִיח) [מֵרִיחַ] הִתִּירוּ לוֹ לַעֲסוֹק בָּהֶן בְּדִבְרֵי תוֹרָה. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. לֹא נִיתְנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֶלָּא לַעֲסוֹק בָּהֶן בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מַתְנִיתַא מְסַיָיעָה בֵּין לָדֵין בֵּין לָדֵין. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אוֹ יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל אוֹ יוֹשֵׁב וְעוֹסֶק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. שַׁבָּת הִוא לַיי. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר. עֲצֶרֶת לַיי אֱלֹהֶיךָ. הָא כֵיצַד. תֵּן חֶלֶק לְתַלְמוּד תּוֹרָה וְחֶלֶק לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שַׁבָּת לַיי. שְׁבוֹת כַּיי. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁבַת מִמַּאֲמַר. אַף אַתָּ שְׁבוֹת מִמַּאֲמַר.
מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְטַיֵיל בְּכַרְמוֹ בַשַּׁבָּת וְרָאָה שָׁם פִּירְצָה אַחַת וְחָשַׁב לְגַדְּרוֹ בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר. הוֹאִיל וְחָשַׁבְתִּי לְגַדְּרָהּ אֵינִי גוֹדְרָהּ עוֹלָמִית. מַה פָעַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זִימֵּן לוֹ סוּכָּה אַחַת שֶׁל נַצְפָּה וְעָלַת לְתוֹכָהּ וּגְדַרְתָּהּ. מִמֶּנָּה הָיָה נִיזּוֹן וּמִמֶּנָּה הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל יָמָיו.
אָמַר רִבִּי חֲנִינָא. מִדּוֹחַק הִתִּירוּ לִשְׁאוֹל שָׁלוֹם בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כַּד הֲוָה חֲמֵי לְאִימֵּיהּ מִשְׁתַּעְיָא סַגִּין הֲוָה אֲמַר לָהּ. אִימָּא. שׁוּבְתָא הִיא. תַּנֵּי. אָסוּר לִתבוֹעַ צְרָכָיו בַּשַּׁבָּת. רִבִּי זְעוּרָה שְׁאַל לְרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. מָהוּ מֵימַר. רְעֵינוּ פַּרְנְסֵינוּ. אֲמַר לֵיהּ. טוּפּוֹס בְרָכוֹת כָּךְ הֵן.
תַּנֵּי. מַדִּיחִין כּוֹסוֹת וּקְעָרוֹת וְתַמְחוּיִין מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁחֲרִית מִשַּׁחֲרִית לַחֲצוֹת וּמֵחֲצוֹת לְמִנְחָה. מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלַה אָסוּר. וּבְכוֹסוֹת מוּתָּר. שֶׁאֵין קֶבַע לִשְׁתִיָיה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי. אִשָּׁה פִיקַּחַת מַדִּיחָה כוֹס כָּאן קָעָרָה כָאן תַּמְחוּי כָאן. נִמְצֵאת מַרְבֶּצֶת בֵּיתָהּ בַּשַּׁבָּת.
רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אֵין תוֹקְעִין. לְאַחַר שַׁבָּת אֵין מַבְדִּילִין. מַה. כְּרִבִּי עֲקִיבָה. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמַעֵאל מַבְדִּיל. שֶׁכֵּן חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אָמַר רִבִּי עֶזְרָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אֲפִילוּ כְּרִבִּי יִשְׁמַעֵאל לֹא יַבְדִּיל. כְּלוּם הוּא מַבְדִּיל אֶלָּא לְהַתִּיר לוֹ דָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ. אִילּוּ הִקְטִיר חֶלְבֵי שַׁבַּת בַּשַּׁבָּת שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרִבִּי בְּרֶכְיָה. וְיַבְדִּיל. שֶׁכָּךְ הוּא מַתִּיר לְהַדִּיחַ כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כְּלוּם הוּא מוּתָּר לְהַדִּיחַ כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת לֹא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. וְיַבְדִּיל מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. מַה נַפְשָׁךְ. כּוֹס אֵין כָּאן. נֵר אֵין כָּאן. בַּמֶּה הוּא מַבְדִּיל. אָמַר רִבִּי אָבוּן. בִּתְפִילָּה.
תניא, אגרת הקדש א׳ - הטקסט מספריא
פּוֹתְחִין בִּבְרָכָה, לְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת לַה׳ כִּי טוֹב. שְׁמוּעָה טוֹבָה שָׁמְעָה וַתְּחִי נַפְשִׁי, ״תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה״ – זוֹ הַשְׁלָמַת כָּל הַשַּׁ״ס כּוּלּוֹ בְּרוֹב עֲיָירוֹת וּמִנְיָנִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הוֹדָאָה עַל הֶעָבָר וּבַקָּשָׁה עַל הֶעָתִיד, כֹּה יִתֵּן וְכֹה יוֹסִיף ה׳ לְאַמֵּץ לִבָּם בַּגִּבּוֹרִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, בִּגְבוּרָה שֶׁל תּוֹרָה. וּלְהוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם גְּבוּרָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְכֹחָהּ עוֹז;
פֵּירֵשׁ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם ״חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ כוּ׳״ – ״מָתְנַיִם״, הֵם בְּחִינַת דָבָר הַמַּעֲמִיד כָּל הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ הַנִּצָּב וְעוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וְהֵם הַמּוֹלִיכִים וּמְבִיאִים אוֹתוֹ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ.
וּכְמוֹ שֶׁהוּא בְּגַשְׁמִיּוּת הַגּוּף, כָּךְ הוּא בִּבְחִינַת רוּחָנִיּוּת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, הָאֱמוּנָה הָאֲמִיתִּית בַּה׳ אֶחָד אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, דְּאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵּיהּ, לְמַעְלָה עַד אֵין קֵץ וּלְמַטָּה עַד אֵין תַּכְלִית, וְכֵן לְד׳ סִטְרִין בִּבְחִינַת אֵין־סוֹף מַמָּשׁ, וְכֵן בִּבְחִינַת שָׁנָה וְנֶפֶשׁ, כַּנּוֹדָע:
הִנֵּה אֱמוּנָה זוֹ נִקְרֵאת בְּשֵׁם בְּחִינַת ״מָתְנַיִם״ דָּבָר הַמַּעֲמִיד וּמְקַיֵּים אֶת הָרֹאשׁ, הוּא הַשֵּׂכֶל הַמִּתְבּוֹנֵן וּמַעֲמִיק דַּעַת בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּבְחִינַת עוֹלָם־שָׁנָה־נֶפֶשׁ, וּבְרוֹב חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו עִמָּנוּ, לִהְיוֹת ״עַם קְרוֹבוֹ״, וּלְדָבְקָה בוֹ מַמָּשׁ, כַּנּוֹדָע מִמַּאֲמַר ״יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא״, שֶׁהוּא רַק זִיו וְהֶאָרָה מִבְּחִינָה הַנִּקְרֵאת ״שְׁכִינָה״ הַשּׁוֹכֵן כוּ׳, וְנִבְרָא בְּיוּ״ד אַחַת מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ כוּ׳, אֲבָל תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מְקָרְבִין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַמָּשׁ, לְמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ כִּבְיָכוֹל, בְּחִינַת אֵין־סוֹף מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ כוּ׳״, ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ כוּ׳״.
וְ״כַמַּיִם הַפָּנִים כוּ׳״ לְהוֹלִיד מִתְּבוּנָה זוֹ דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים אוֹ טִבְעִיִּים, לִהְיוֹת בְּחִינַת ״צָעַק לִבָּם אֶל ה׳״, אוֹ בְּחִינַת רִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה, בִּבְחִינַת ״רָצוֹא״, וְאַחַר כָּךְ בִּבְחִינַת ״שׁוֹב״, לִהְיוֹת פַּחַד ה׳ בְּלִבּוֹ וְלֵיבוֹשׁ מִגְּדוּלָּתוֹ כוּ׳, וְהוּא בְּחִינַת ״שְׂמֹאל דּוֹחָה״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַתַּן־תּוֹרָה ״וַיַּרְא הָעָם וַיָּנוּעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק כוּ׳״, וְהֵן בְּחִינוֹת הַזְּרוֹעוֹת וְהַגּוּף שֶׁבַּנֶּפֶשׁ:
אַךְ מִי הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ וָעוֹז לִבְחִינַת ״מָתְנַיִם״, לְהַעֲמִיד וּלְקַיֵּים הָרֹאשׁ וְהַזְּרוֹעוֹת? – הוּא עֵסֶק וְלִימּוּד הֲלָכוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת גִּילּוּי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, דְּאוֹרַיְיתָא – מֵחָכְמָה הִיא דְנָפְקַת, אֲבָל מְקוֹרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ – הוּא לְמַעְלָה מַּעְלָה מִבְּחִינַת חָכְמָה, וְהוּא הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״רָצוֹן הָעֶלְיוֹן״ בָּרוּךְ־הוּא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ״ כַּעֲטָרָה שֶׁהִיא עַל הַמּוֹחִין שֶׁבָּרֹאשׁ, וְכַנּוֹדָע מִמַּה שֶּׁפֵּירְשׁוּ עַל פָּסוּק ״אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ״; וְ״כָל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם כוּ׳״.
וְזֶהוּ ״חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ״ – ״אֵין עוֹז אֶלָּא תוֹרָה״ שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת כֹּחַ וָעוֹז לִבְחִינַת מָתְנַיִם הַחֲגוּרִים וּמְלוּבָּשִׁים בָּהּ, לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ זְרוֹעוֹתֶיהָ, הֵן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים אוֹ טִבְעִיִּים, כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ, (וְעַל הַעֲמָדַת וְקִיּוּם בְּחִינַת הָרֹאשׁ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, הוּא הַשֵּׂכֶל הַמִּתְבּוֹנֵן כוּ׳, אָמַר ״טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ כוּ׳״, וּמְבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר):
אַךְ עֵת וּזְמַן הַחִיזּוּק וְאִימּוּץ הַזְּרוֹעוֹת וְהָרֹאשׁ, הִיא שְׁעַת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, שֶׁהִיא שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה. וְלָזֹאת, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ מִמְּבַקְשֵׁי ה׳, יָבִינוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּיו, וְלִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֵיהֶם כָּל מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי אֲלֵיהֶם אֶשְׁתָּקַד בִּכְלָל, וּבִפְרָט מֵעִנְיַן כַּוָּונַת הַתְּפִלָּה מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, יוֹם יוֹם יִדְרְשׁוּן ה׳ בְּכָל לִבָּם וּבְכָל נַפְשָׁם, וְנַפְשָׁם תִּשְׁתַּפֵּךְ כַּמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי ה׳, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי: ״עַד מִיצּוּי הַנֶּפֶשׁ כוּ׳״:
וְעַתָּה הַפַּעַם, הִנְּנִי יוֹסִיף שֵׁנִית יָדִי בְּתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר, וּבַקָּשָׁה כְּפוּלָה, שְׁטוּחָה וּפְרוּשָׂה לִפְנֵי כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִים הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, לְקַיֵּים עֲלֵיהֶם.
שֶׁכָּל יְמֵי הַחוֹל לֹא יֵרְדוּ לִפְנֵי הַתֵּיבָה הַבַּעֲלֵי עֲסָקִים שֶׁאֵין לָהֶם פְּנַאי כָּל כָּךְ, רַק אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּנַאי, אוֹ הַמְלַמְּדִים, אוֹ הַסְּמוּכִים עַל שׁוּלְחַן אֲבִיהֶם, שֶׁיְּכוֹלִים לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר עֵרֶךְ שָׁעָה וּמֶחֱצָה לְפָחוֹת כָּל יְמוֹת הַחוֹל – מֵהֶם יִהְיֶה הַיּוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה, עַל פִּי הַגּוֹרָל, אוֹ עַל פִּי רִיצּוּי הָרוֹב. וְהוּא יֶאֱסוֹף אֵלָיו בְּסָבִיב לוֹ כָּל הַסְּמוּכִים עַל שׁוּלְחַן אֲבִיהֶם, אוֹ מְלַמְּדִים שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲרִיךְ כָּמוֹהוּ, בְּבַל יְשׁוּנֶּה נָא וְנָא:
אַךְ בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁגַּם כָּל בַּעֲלֵי עֲסָקִים יֵשׁ לָהֶם פְּנַאי וּשְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתָם בְּכַוָּונַת לִבָּם וְנַפְשָׁם לַה׳, וְאַדְּרַבָּה, עֲלֵיהֶם מוּטָּל בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ״שׁוּלְחָן עָרוּךְ אוֹרַח חַיִּים״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה: ״שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד כוּ׳ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ דַּיְיקָא – כּוּלּוֹ לַה׳, וְלָזֹאת גַּם הֵם יֵרְדוּ לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, עַל פִּי הַגּוֹרָל אוֹ בְּרִיצּוּי הָרוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי אֶשְׁתָּקַד:
וּכְגוֹן דָּא צָרִיךְ לְאוֹדוֹעֵי, שֶׁבְּדַעְתִּי, אִם יִרְצֶה ה׳, לִשְׁלוֹחַ לְכָל הַמִּנְיָנִים מְרַגְּלִים בַּסֵּתֶר, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ, כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ וּלְעַיֵּין בִּתְפִלָּה וּמִתְעַצֵּל, יִהְיֶה נִידּוֹן בְּרִיחוּק מָקוֹם, לִהְיוֹת נִדְחֶה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם בְּבוֹאוֹ לְפֹה לִשְׁמוֹעַ ״דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים״, וּמִכְּלַל לָאו – אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. וְלַשּׁוֹמְעִים יוּנְעַם, וְתָבֹא עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה וְכוּ׳:
מצוטט ב־5 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כג ‹ חג השבועות ‹ שיחה ב ‹ 28 שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ה
תורת מנחם 4
- נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ה
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ה
- נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ה
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב שו"ע אדה"ז או"ח סר"צ ס"ה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.