שיוך למשנה
אגרות קודש כרך כח י'תקפב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
ואין להביא ראי' מבארה של מרים דשאני - דהכתוב קראו מים (ע"ד משנה דמקואות פ"ה מ"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתיג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
וראה ג"כ צ"צ שער המילואים ח"ג למקואות פ"ה מ"ו), וכדעת תוד"ה שמא בכורות (נה, ב), פיה"מ להרמב"ם, הראב"ד הרשב"א, הריב"ש (הובא בד"מ), פרישה ועוד "וכפשט המשנה והפוסקים" (ש"ך ליו"ד סר"א סק"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רסב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
וראה ג"כ צ"צ שער המילואים למקואות פ"ה מ"ו (לז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרנד
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
(נפ"מ בכתיבת גט וכיו"ב) לכאורה י"ל אם מימיו מיקווי וקיימי במקומם (אף שישנם גלים), או שוטפים (מקואות פ"ה מ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תשפו
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
וכן מקואות פ"ה משנה ד'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות תיקון עירובין
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
(נפ"מ בכתיבת גט וכיו"ב) לכאורה י"ל אם מימיו מיקווי וקיימי במקומם (אף שישנם גלים), או שוטפים (מקואות פ"ה מ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות תיקון עירובין
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
וכן מקואות פ"ה משנה ד', מכות ד' א' ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
12 ראה בכל הנ"ל מפרשי המשנה מקואות פרק ה משנה ו וצמח צדק שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שופטים שיחה א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
ולדעת רוב הפוסקים וכ"פ ה'צמח צדק' מיירי בבריכה ריקנית. עיין שו"ת הצ"צ חיו"ד סקס"ד ס"ב (ובמפתח שם), מש"ך ביו"ד סר"א סק"ל בשם הפרישה, מהראב"ד בבעה"נ, רע"ו וכו'. וראה ג"כ צ"צ שער המילואים למקואות פ"ה מ"ו (לז, א). ועייג"כ תוס' בכורות נה, ב. פיה"מ להרמב"ם (הובא ונתבאר בבית יוסף שם). ובספרים שהובאו בס' טהרת מים (להרה"ג והרה"ח וכו' מהר"נ שי' טעלושקין) סל"ו. ואכמ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
1 בלי הפסק : במשנה רפ"ה דמקואות : (מעין ש)העבירו ע"ג בריכה והפסיקו ה"ה כמקוה. ולדעת רוב הפוסקים וכ"פ ה,צמח צדק" מיירי בבריכה ריקנית. עיין שו"ת הצ"צ חיו"ד סקסיד ס"ב (ובמפתה שם) מש"ך ביו"ד סר"א סק"ל בשם הפרישה, מהראב"ד בבעה'ע, רעיו וכו', וראה ג"כ צ"צ שער המילואים למקואות פ"ה מ"ו (לז, א) ועייגייכ תוס' בכורות נה, ב. פיה"מ להרמב"ם (הובא ונתבאר בבית יוסף שם). ובספרים שהובאו בס' טהרת מים (להרה"ג והרה*ח וכו' מהר"ג שיי טעלושקין) סלייו ואכמ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ג
26 מקואות פ"ה מ"ג. וראה פרש"י (מקץ מג, ל) ובלשון משנה .. ובלשון ארמי .. ובמקרא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"א ב"ה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
531 כך היא הכרעת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (שו"ת יו"ד סימן קסד ס"ב. וראה ג"כ צ"צ שער המילואים ח"ג למקואות פ"ה מ"ו), וכדעת תוד"ה שמא בכורות (נה, ב), פיה"מ להרמב"ם, הראב"ד והרשב"א, הריב"ש (הובא בד"מ), פרישה ועוד "וכפשט המשנה והפוסקים" (ש"ך ליו"ד סר"א סק"ל).
והנה דעת הטור והשו"ע (שמעתיק לשון הטור) צ"ע בזה (כך כותב הב"י ביו"ד סר"א). שיטת המהרי"ק (הובאה בב"י) דאם עדיין לא נחו מזחילתן גם בנפסקו ממקורן דין מעין להם – (ויש לומר דגם לשיטה זו הוא רק לטהר בזוחלין, אבל לא לזבים או אפילו לטהר בכל שהוא – ראה ש"ך סר"א סק"כ) – וראה שו"ת חת"ס חיו"ד סר"ט.
אבל גם לדיעות אלו, כיון שנפסקו ממקורם אין ביכולתם להמשיך דין מעין על בריכת מים. ואכ"מ.
ידוע אשר מי מעין : ראה מכתב ח' כסלו שנה זו (אגרות-קודש ח"ד ע' סד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
608 כך היא הכרעת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (שו"ת יו"ד סימן קסד ס"ב. וראה ג"כ צ"צ שער המילואים ח"ג למקואות פ"ה מ"ו), וכדעת תוד"ה שמא בכורות (נה, ב), פיה"מ להרמב"ם, הראב"ד והרשב"א, הריב"ש (הובא בד"מ), פרישה ועוד "וכפשט המשנה והפוסקים" (ש"ך ליו"ד סר"א סק"ל).
וראה לעיל ע' 98 הערה 5.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ג
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
54 ראה מקוואות פ"ה מ"ד. פרה פ"ח מ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
43 ראה בכל הנ"ל מפרשי המשנה מקואות פ"ה מ"ו וחי' הצ"צ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
48 ראה מקוואות פ"ה מ"ד. פרה פ"ח מ"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשח"י
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
29 ראה פרה פ"ח מ"ח. מקוואות פ"ה מ"ד
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
652 פרה פ"ח מ"ח. מקואות פ"ה מ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ו
331 לשון מענה המשיח להבעש"ט שאז יבוא, נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1235 הערה 31. – וראה סנהדרין (צח, א) אשר "ענפיכם תתנו ופריכם תשאו" (שהו"ע הפצת המעינות חוצה, כמבואר בפנים) "אין לך קץ מגולה מזה".
הטעם מה שכינה מלך המשיח לתורת הבעש"ט (החסידות) בשם מעינות*, יש לומר:
*
) ראה עד"ז גם במגילת יט כסלו ע' 30.
מתכונות העיקריות דמעין הוא מה שמימיו מחוברים עמו (וכדאיתא במשנה רפ"ה דמקואות: "העבירו ע"ג בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה")**. ולא עוד, אלא שמימיו (כשהם בתוך המעין), י"ל, שהם מציאות המעין עצמו , ועפי"ז יובן הסלקא דעתך של התוספות (ד"ה שמא בכורות נה, ב) שהמעין מטהר דוקא בזוחלין ולא באשבורן, אף שפשוט להתוס' דמי מעין שנפסקו מן המעין מטהרין באשבורן, ולכאורה איך אפשר להיות גריעותא במי המעין טרם שנפסקו – לפי שכשהם מחוברים בהמעין אינם בדין מים כ"א בדין מעין, ולכן אפשר שיטהרו דוקא בזוחלין ולא באשבורן. (וע"ד דעת ר"ש (רפ"ג דבכורים) שדין ביכורים אינו אלא בפירות התלושין, לפי שבחיבורם אינם פירות אלא – שדה).
*
*) ולדעת רוב הפוסקים וכ"פ ה " צמח צדק " מיירי בבריכה ריקנית . עיין שו"ת הצ"צ חיו"ד סקס"ד ס"ב (ובמפתח שם) , מש"ך ביו"ד סר"א סק"ל בשם הפרישה , מהראב"ד בבעה"נ , רע"ו וכו ' . וראה ג"כ צ"צ שער המילואים למקואות פ"ה מ"ו ( לז , א) . ועייג"כ תוס ' בכורות נה , ב . פיה"מ להרמב"ם (הובא ונתבאר בבית יוסף שם) . ובספרים שהובאו בס' טהרת מים ( להרה"ג והרה"ח וכו' מהר"נ (שי') [ז"ל] טעלושקין ) סל"ו . ואכמ"ל .
ובזה יובן דעת הרמב"ם (הל' איסורי מזבח פ"ד ה"ז) שהמשתחוה למעין שאינו שלו אין מימיו פסולין לנסך, אף דס"ל (שם ה"ו) דהנעבד, אפילו של חבירו, אסור לגבוה – לפי שהאיסור לגבוה במשתחוה לבהמת חבירו אינו אלא משום מאיסותא (שהרי גם בעשה מעשה, אינו יכול לאסור דבר שאינו שלו (פ"ח מהל' ע"ז ה"א)), ובמי מעין אין שייך מאיסותא, לפי שבהיותם בהמעין כשהשתחוה להם, לא היו מים ורק מעין, וכשמנסכם ע"ג המזבח, נעשו מציאות חדשה – מציאות דמים. (משא"כ במשתחוה למעין הנובע בארצו, שהוא איסור גמור, לא רק משום מאיסותא (שלכן נאסרין אף להדיוט (ראה לח"מ בהל' ע"ז שם. ומ"ש "פסולין לנסך " הוא לפי דמיירי כאן בהל' איסורי מזבח)), גם המים שיוצאים ממנו הם אסורים, לפי שבאים מן האסור). – ראה צפנת פענח מהדו"ת ל, א.
ואותו הדבר הוא גם בנוגע לתורת החסידות, אשר מעיקרי התנאים בהפצת תורה זו החיבור הבלתי פוסק עם נשיאי תורת הדא"ח (המתבטא בשמירת דברי הרב (ראה סה"מ תש"ח ע' 296. סה"ש תש"ח ע' 263)), עד אשר הלומד והמפיץ אינו מציאות לעצמו (משיחת יט כסלו תשט"ו***).
*
**) ראה בארוכה תו"מ חי"ג ע' 132 ואילך ( המו"ל ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנט באיזה כלי נוטלין לידים וכיצד יבאו המים לידיו טז
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
קל סעיף יב, דאין נוטלין מהן אלא אם כן הרתיחו אותם (וראה פתחא זוטא ס"ק יא). משא"כ טבילה מותרת אף בים (מקואות פ"ה מ"ד. טור ושו"ע יו"ד סי' רא ס"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה דיני תקוני המקוה ועשייתה דיני תקוני המקוה ועשייתה נודע
מקור מפורש
במשנה זו
משנה א
כז משנה מקוואות פ"ה מ"א (והפסיקו). וראה שו"ת צ"צ סי' קסא. סי' קסה אות א. סי' קעא. מקוה מים ח"א ע' קעא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת יורה דעה סימן קסה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
ובמקואות פ"ה מ"ה ובשבת פרק במה אשה והביאוהו כל הפוסקים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת יורה דעה סימן קסה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
ומבואר במסכת מקוואות פ"ה מ"ה העיד רבי צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין שהם כשרים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
144 מי הים אינו נק' מ"ח : ראה פרה פ"ח, ה"ח. מקואות פ"ה, מ"ד. רמב"ם הל' פרה אדומה פ"ו, ה"י. מקואות פ"ט, ה"ח. הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
66 שמי הים . . כמקוה : ראה פרה פ"ח, ה"ח. מקואות פ"ה, מ"ד. רמב"ם הל' פרה אדומה פ"ו, ה"י. מקואות פ"ט, ה"ח. הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
111 מים . . שהם בים אינם מ"ח : ראה פרה פ"ח, ה"ח. מקואות פ"ה, מ"ד. רמב"ם הל' פרה אדומה פ"ו, ה"י. מקואות פ"ט, ה"ח. הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
64 והימים הם כמקוה : ראה פרה פ"ח, ה"ח. מקואות פ"ה, מ"ד. רמב"ם הל' פרה אדומה פ"ו, ה"י. מקואות פ"ט, ה"ח. הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן לה
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ה
816 וכדעת ר"י במשנה : מקואות פ"ה מ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור והניף הכהן אותם
מקור מפורש
במשנה זו
משנה ד
53 שמי הים המה קוו וקיימו : ראה פרה פ"ח, מ"ח. מקואות פ"ה, מ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר