120
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שנאמר "כל" בפסוק, ואינו מביא את הדרשה על הפעם השלישית?
ו. ההסבר לכינויי התורה לנחש ועקרב
ההסבר לכל זה הוא:
כאמור, משתמשת התורה כאן בביטוי "גחון", המצוי רק לגבי נחש, ומכך מובן שהכוונה היא לנחש – "זה25 נחש", וכן, כיון שהשרץ היחיד שהוא "הולך על ארבע" הוא העקרב, מובן שבביטוי זה מתכוונת התורה לעקרב – "זה25 עקרב".
אך מדוע נאמר בתורה "הולך על גחון", "הולך על ארבע", ולא נאמר בקיצור ובמפורש: נחש ועקרב?
לגבי הביטוי "מרבה רגלים", ולא "נדל", אפשר להסביר, שמילה זו אינה מלשון המקרא, והיא איננה נמצאת בתנ"ך, אלא ב"תורת כהנים" ובמשנה26, ורש"י מצטט זאת, אבל המילים נחש ועקרב כתובות מספר פעמים בתורה.
צריך אפוא לומר, שבביטוי "הולך על גחון" אין התורה מתכוונת לנחש באופן כללי, לכל תכונותיו, אלא דוקא לנחש כפי שהוא בעל התכונה של "הולך על גחון". ולכן מובן ש"כל הולך על גחון" מרבה שרצים הדומים לנחש דוקא בתכונה זו ("שלשולין..."). בדרך דומה יש להסביר לגבי "כל הולך על ארבע"27.
ולפיכך אין התורה אומרת "נחש" או "עקרב", כי אז היתה המילה "כל" מרבה רק שרצים ממין הנחש והעקרב או, גם אם היתה מרבה את הדומה להם, לא היו יודעים במה הם צריכים להיות דומים: האם בתכונה "הולך על גחון" או "הולך על ארבע", או שמא בתכונות אחרות.
ולפי־זה מובן בפשטות מדוע אין רש"י מסביר כאן, שמשמעות המילה "גחון" היא – "בעבור הרוח שיגיח ממנו", כפי שהוא מפרש על "גיחון", כי "כל הולך על גחון" מרבה שרצים אחרים שיש להם תכונה זו, ולא מצוי שרץ אחר שהוא הולך ומגיח רוח.
ז. רש"י אינו יכול לפרש כאן כפירוש התרגום
לפי־זה מובן, שרש"י אינו יכול להסביר כאן כפירוש התרגום "על גחון" – "על מעוהי"28, כי אז אין מובן: מדוע משתמשת התורה בביטוי "גחון"
הערות
- 25. משא"כ עה"פ (לעיל יא, כז) "על כפיו", פרש"י: "כגון כלב ודוב וחתול" (וגם אינו מפרש הריבוי ד"וכל הולך גו'") – אף שבתו"כ שם: "זה הקוף, כל להביא כו'" – כי הפירוש ד"וכל הולך על כפיו" ע"ד הפשט הוא: כל החיות שבסוג הזה (ורש"י מביא דוגמאות אחדות), משא"כ כאן שמוכרח לפרש "זה נחש", "זה עקרב" (ובמילא – ד"כל" בא לרבות). וראה לקמן בפנים ס"ט.
- 26. מקואות פ"ה מ"ג. וראה פרש"י (מקץ מג, ל) ובלשון משנה .. ובלשון ארמי .. ובמקרא.
- 27. שהרי "שלשול" הוא תולעת (ולא מין נחש). וכן "חפושית" אינו מין עקרב (ראה רמב"ם הל' פרה פ"ט הי"א. ולהעיר מרמב"ם הל' מאכלות אסורות פ"ב ה"ו: נחשים ועקרבים וחפשית ונדל וכיו"ב).
- 28. נוסף שי"ל שלא נמצא עוד בקרא שגיחון פירושו מעוהי, משא"כ שיהי' פירושו שחיי' – כנסמן לקמן הערה 30.
משנה מקואות ה׳:ג׳ - הטקסט מספריא
מעין שהוא משוך כנדל. ריבה עליו והמשיכו. הרי הוא כמו שהיה. היה עומד וריבה עליו והמשיכו. שוה למקוה. לטהר באשבורן. ולמעין. להטביל בו כל שהוא:
רש"י על בראשית מ״ג:ל׳ - הטקסט מספריא
כי נכמרו רחמיו. שְׁאָלוֹ יֵשׁ לְךָ אָח מֵאֵם? אָמַר לוֹ אָח הָיָה לִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא; יֵשׁ לְךָ בָנִים? אָמַר לוֹ יֵשׁ לִי י', אָמַר לוֹ מַה שְּׁמָם? אָמַר לוֹ בֶּלַע וָבֶכֶר וְגוֹ'; אָמַר מַה טִּיבָן שֶׁל שֵׁמוֹת הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ כֻּלָּם עַל שֵׁם אָחִי וְהַצָּרוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ, בֶּלַע שֶׁנִּבְלַע בֵּין הָאֻמּוֹת, בֶּכֶר שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְאִמִּי, אַשְׁבְּאֵל שֶׁשְּׁבָאוֹ אֵל, גֵּרָא שֶׁגָּר בְּאַכְסַנְיָא, וְנַעֲמָן שֶׁהָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר, אֵחִי וָרֹאשׁ – אָחִי הָיָה וְרֹאשִׁי הָיָה, מֻפִּים – מִפִּי אָבִי לָמַד, וְחֻפִּים – שֶׁלֹּא רָאָה חֻפָּתִי וְלֹא רָאִיתִי אֲנִי חֻפָּתוֹ, וָאָרְדְּ – שֶׁיָּרַד לְבֵין הָאֻמּוֹת, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, מִיָּד נִכְמְרוּ רַחֲמָיו:
נכמרו. נִתְחַמְּמוּ, וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה עַל הַכֹּמֶר שֶׁל זֵתִים, וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי בְּמִכְמַר בִּשְׂרָא; וּבַמִּקְרָא עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ (איכה ה'), נִתְחַמְּמוּ וְנִקְמְטוּ קְמָטִים קְמָטִים מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב; כֵּן דֶּרֶךְ כָּל עוֹר כְּשֶׁמְּחַמְּמִין אוֹתוֹ נִקְמָט וְנִכְוָץ:
כי נכמרו רחמיו FOR HIS COMPASSION WAS EXCITED — He asked him, “Have you a brother of the same mother as yourself?” — He replied, “I had a brother but I know not where he is”. — “Have you sons?” He replied, “I have ten”. Joseph asked him, “And what are their names?” Benjamin replied, “Bela, Becher etc.” (cf. 46:21). Joseph then enquired, “What are the ideas underlying these names?” He replied, “They all have some reference to my brother and the troubles that have befallen him. I called them Bela (בלע) because he disappeared (נבלע) amongst alien nations; Becher (בכר) because he was the firstborn (בכור) of his mother; Ashbel (אשבאל) because God sent him into captivity (שבאו אל), Gera (גרא) because he had to live (גר) in a foreign country; Naaman (נעמן) because he was exceedingly pleasant (נעים); Ahi (אחי) and Rosh (ראש) because he was my brother (אח) and my superior (ראש) ; Muppim (מופים) because he learned from the mouth (מפי) of my father; Huppim (חופים) because he did not witness my marriage (חופה —marriage canopy) and I did not witness his marriage; and Ard (ארד) because he went down (ירד) amongst the nations” — just as it related in Treatise Sotah 36b. When he heard all this immediately his affection was enkindled.
נכמרו means WAS ENKINDLED, BECAME HOT — In Mishnaic Hebrew we have (Bava Metzia 74a) “upon (כומר) a mass of heated olives”; in Aramaic (Pesachim 58a) “because of the (מכמר) drying up (through heat of the weather) of the meat”. And in Biblical Hebrew we have (Lamentations 5:10) “Our skin is hot (נכמרו) as though by an oven” — i.e. it became hot and full of wrinkles “because of the burning heat of the famine”, for it is the nature of any skin to wrinkle and shrink together when it becomes hot.
משנה תורה, הלכות פרה אדומה ט׳:י״א - הטקסט מספריא
מים מקודשין שנפל לתוכן שקצים ורמשים ונתבקעו או שנשתנו מראיהן פסולין אפילו היו יבישים ביותר כגון הנמלה והרירה והכינה שבתבואה נתן לתוכה חפושין אף על פי שלא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן הרי המים פסולין מפני שהיא כשפופרת והמים נכנסין בתוכה ויוצאין מתוכה עם הליחה שבה:
משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ב׳:ו׳ - הטקסט מספריא
האוכל כזית משרץ הארץ לוקה שנאמר וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל ואי זהו שרץ הארץ כגון נחשים ועקרבים וחפשית ונדל וכיוצא בהן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.