שיוך לסימן
לקוטי שיחות כרך לא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
41 ראה ויק"ר פ"ד, ו (פרש"י בהערה הקודמת).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
41 ראה ויק"ר פ"ד, ו (פרש"י בהערה הקודמת).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
40 מדרש תהלים קג, א. ויק"ר פ"ד, ח. וראה ברכות יו"ד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
92 ויק"ר פ"ד, ו. הובא בפרש"י עה"ת ויגש מו, כו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
20 מדרש תהלים קג, א. ויק"ר פ"ד, ח. וראה ברכות י, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, כ"ף אייר, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
602 ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
185 ראה ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
1360 ראה סנהדרין צא, ריש ע"ב. ויק"ר פ"ד, ה. הובאו בלקו"ת שה"ש מט, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
357 ראה מדרש תהלים קג, א. ויק"ר פ"ד, ח. וראה לקו"ת אמור לא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
616 מדרש תהלים קג, א. ויק"ר פ"ד, ח. וראה לקו"ת אמור לא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
2310 ויק"ר פ"ד, ו. הובא בפרש"י עה"ת ויגש מו, כו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
1651 ויק"ר פ"ד, ח. וראה ברכות י, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
1822 ראה ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
1281 ויק"ר פ"ד, ח. וראה ברכות י, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
260 מדרש תהלים מזמור קג. ובברכות י, א: מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף. ובויק"ר פ"ד, ח: הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
1076 ראה ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
1850 ראה ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
1594 ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
2025 להעיר ממכילתא עה"פ "גוי קדוש" (יתרו יט, ו). ויק"ר פ"ד, ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
392 ויק"ר פ"ד, ו – הובא בפרש"י עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
2053 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר פ"ד, ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
2480 ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
68 ראה פרש"י עה"פ ויגש מו, כו (מויק"ר פ"ד, ו (בסופה)).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
36 כן הובא בכ"מ בדא"ח. וראה מדרש תהלים מזמור קג: מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את עולמו. ויק"ר פ"ד, ח: הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו. ובמאמרי אדמו"ר האמצעיויקרא ח"ב ע' תשצה: ובגמרא [ברכות י, א] א' מה הקב"ה ממלא כך הנשמה [מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף] לפי שנבראת בצלם אלקים כו'.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
49 מדרש תהלים מזמור קג. ובברכות י, א: מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף. ובויק"ר פ"ד, ח: הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
5 ע' נפש : ויגש מו, כז. ועוד. וראה ויק"ר פ"ד, ו. רש"י ויגש מו, כו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
3 ע' נפש . . נפשות עשו : ויגש מו, כז. וישלח לו, ו. ראה ויק"ר פ"ד, ו. פירש"י ויגש מו, כו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
33 מה הקב"ה ממלא : ראה ברכות י, א. ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב ע' תשצה: ”כדמיון הנשמה שממלא כו' ובגמרא אמרו להיפך מה הקב"ה ממלא כו'".
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
584 נפשות עשו : וישלח לו, ו. ראה ויק"ר פ"ד, ו. רש"י ויגש מו, כו. שע"ת עג, ד ובהערה 87.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
47 לנשמה שממלא הגוף : ראה ברכות י, א. ויק"ר פ"ד, ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח והי' מספר בנ"י כו'
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
367 שבעים נפש דיעקב : ויגש מו, כז. ראה ויק"ר פ"ד, ו. רש"י ויגש מו, כו. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלד בשם הה"מ. תרכ"ז ע' ריח. שע"ת עג, ד ובהערה 87.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
135 נפשות. . ונפש ל' יחיד : וישלח לו, ו. ויגש מו, כו וברש"י שם. ויק"ר פ"ד, ו. שע"ת עג, ד ובהערה 87.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ולקחתם לכם
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
10 בע' נפש דיעקב : ויגש מו, כז. ראה ויק"ר פ"ד, ו. רש"י ויגש מו, כו. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שיא. סה"מ תרל"ג ח"ב כאן ע' תקלד. וש"נ. תרל"ו ח"ב ע' שנח. תרל"ח ע' פג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא את ראש בנ"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
ב נפש ל' יחיד : ראה ויק"ר פ"ד, ו. רש"י ויגש מו, כו. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלד בשם הה"מ. תרכ"ז ע' ריח. שע"ת עג, ד ובהערה 87.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
37 = מדרש תהלים (קג, א). וראה ויק"ר פ"ד, ח.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
52 ראה ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ חיי, צב"ר. ריגא
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
71 ראה ויק"ר פ"ד, ח. מדרש תהלים קג, א.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות בסעודת ליל הראשון דחג השבועות, תש"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ו
31 ראה ויק"ר פ"ד, ו. פרש"י ויגש מו, כו.
פתיחה בהקשר
על הפרשה
לקוטי שיחות כרך ז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרשה זו
16 וע"ד – להבדיל באין קץ – הפרנסה (המזון) כפשוטה, שבהעדר המזון אז נפרדת הנשמה מהגוף עד"ז הוא גם בענין מפרנסתי למעלה (ראה לעיל הערה 10) – בזה תלוי קיום הענין דנתאווה הק' להיות לו ית' דירה בתחתונים. וכמחז"ל מה הקב"ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה את כל הגוף (ברכות י, א. וראה ויק"ר ספ"ד (ובכ"מ) בסדר הפוך – שהובא בכ"מ: הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו כו').
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרשה זו
6 ויק"ר ספ"ד. וראה ברכות / א בסדר הפוך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ד
מקור מפורש
בפרשה זו
29 מדרש שו"ט לתהלים קג, א. וראה ויק"ר ספ"ד. ברכות י, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרשה זו
1468 ראה ויק"ר ספ"ד. מדרש תהלים קג, א. וראה ברכות י, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
81 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד. מדרש תהלים קג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
25 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרשה זו
21 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרשה זו
501 וע"ד – להבדיל באין קץ – הפרנסה (המזון) כפשוטה, שבהעדר המזון אז נפרדת הנשמה מהגוף – עד"ז הוא גם בענין מפרנסתי למעלה* (ראה לעיל הערה 23) – בזה תלוי קיום הענין דנתאווה הק' להיות לו ית' דירה בתחתונים. וכמחז"ל מה הקב"ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה את כל הגוף (ברכות י, א. וראה ויק"ר ספ"ד (ובכ"מ) בסדר הפוך – שהובא בכ"מ: הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו כו').
*
) ברשימה נוספת , הובא ענין זה בתור ביאור על דברי הבעש"ט ( בסה"מ אידיש שם) " איר וועט דאָך ח"ו דעם כביכול פאַרהונגערן אַז דער כביכול וועט אַוועק פון דער וועלט ".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרשה זו
1960 ובהקדם ביאור ענין ההילוך מלמטה למעלה כפי שהוא למעלה – דלכאורה אינו מובן:
למעלה, באלקות – שייך רק ההילוך מלמעלה למטה, היינו, שאלקות – שמצד עצמו נמצא למעלה – יומשך וירד למטה; ואילו ענין ההילוך מלמטה למעלה שייך רק אצל הנבראים דלמטה, שיעלו למעלה, אבל למעלה שייך רק ענין הירידה ולא ענין העלי'. ובלשון הידוע בנוגע להחידוש דמ"ת: עליונים ירדו למטה, ותחתונים יעלו למעלה (שמו"ר פי"ב, ג. ועוד).
בשלמא בעבודת האדם שייכים ב' אופני ההילוך: מצד נפש האלקית, "רוח בני האדם העולה היא למעלה" (קהלת ג, כא) – נדרשת הירידה מלמעלה למטה לעסוק בקיום התומ"צ, ומצד הגוף ונפש הבהמית, "רוח הבהמה היורדת היא למטה" (שם) – נדרשת העלי' מלמטה למעלה. וזהו גם שבנוגע לעבודת האדם כתיב (שה"ש א, ד) "משכני" – מלמעלה למטה, "אחריך נרוצה" – מלמטה למעלה (ראה לקו"ת ויקרא ב, סע"ד. ובכ"מ); אבל באלקות שייך לכאורה רק ענין הירידה מלמעלה למטה, ולא ענין העלי' מלמטה למעלה?
והביאור בזה – ע"פ מארז"ל (שהובא בהמשך דיום ההילולא (סה"מ תש"י ריש ע' 111)) "באתי לגני לגנוני כו' דעיקר שכינה בתחתונים היתה", ולכן שייך ענין העלי' ביחס לשכינה.
אך עדיין אין זה מספיק: כיון שעיקר שכינה בתחתונים, לשם מה תהי' בהשכינה עלי' למעלה? – אדרבה, נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, כמבואר בתניא (רפל"ו) שהכוונה היא שדוקא עוה"ז התחתון יהי' דירה לו ית', דענין הדירה הוא שבה נמצא עצמותו ית' – עיקר שכינה, וא"כ, למה תהי' עלי' בעיקר שכינה?
והביאור בזה – שענין העלי' מלמטה למעלה באלקות הוא בנוגע לעולמות העליונים, שמצד עצמם יש בהם רק הארה בלבד, ואילו ע"י עבודת המטה ממשיכים בהם הענין ד" עיקר שכינה" שבתחתונים, כפי שיתגלה לעת"ל (וע"ד שלעת"ל תהי' הנשמה ניזונית מן הגוף (ראה תו"מ סה"מ ניסן ריש ע' קסח. אב ע' קנ. וש"נ), והיינו, שמצד הגוף תהי' עלי' גם לנשמה. וכן הוא גם עתה בענין "חברים מקשיבים לקולך" (שה"ש ח, יג) המבואר בהמשך באתי לגני (סה"מ תש"י ע' 119 ואילך) – שע"י עבודת הנשמות למטה ניתוסף עילוי אצל המלאכים).
ונמצא, שהילוך מלמעלה למטה הוא כללות הענין דמ"ת*, שבו נאמר (יתרו יט, כ) "וירד הוי' על הר סיני", והיינו, שמצד המעלה נעשה המשכת אלקות שיורגש בגילוי עד למטה מטה, שגם הגוף הגשמי יכיר ש"אין עוד מלבדו"; וזהו הנתינת-כח להילוך מלמטה למעלה שהתחיל לאחרי מ"ת, שאז התחילה עבודת המטה, היינו, שהמטה מצד עצמו יזדכך ויתעלה** (לא כמו במ"ת שהגילוי בא מלמעלה), ועד שעי"ז נעשה עלי' גם ב"מעלה", בעולמות העליונים, כנ"ל.
*
) ומעין זה בכל יום , שלכן מברכים בכל יום " נותן התורה ", לשון הוה (ראה של"ה כה , א . לקו"ת תזריע כג , א . ובכ"מ) , וכמובן גם ממארז"ל (תדבא"ר רפי"ח . יל"ש איכה רמז תתרלד) " כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו " – בדוגמת מ"ת (ראה תו"א יתרו סז , ב . סח , ג . ובכ"מ) .
*
*) ומובן , שכאשר המטה מזדכך ומתעלה מצד עצמו , אזי הגילוי הוא בפנימיותו . וזהו מה שמבואר בדרושי חסידות (ראה ד"ה והתהלכתי הנ"ל שם . וש"נ) שההילוך מלמטה למעלה הוא מצד בחי' ממכ"ע (בניגוד להילוך מלמעלה למטה שהוא מצד בחי' סוכ"ע) , כי , בחי' הממלא ענינו גילוי , ובלשון חז"ל (ראה ברכות יו"ד , א . ויק"ר ספ"ד . ועוד) " מה הנשמה ממלאת את הגוף (בפנימיות) כך הקב"ה ממלא את העולם " (שהגילוי נרגש בעולם בפנימיות) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
196 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד. מדרש תהלים קג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
2326 מדרש תהלים (שוח"ט) קג, א. וראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
2555 ראה ברכות יו"ד, א. ויק"ר ספ"ד. מדרש תהלים קג, א.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות ס
מקור מפורש
בפרשה זו
6 וע"ד – להבדיל באין קץ – הפרנסה (המזון) כפשוטה , שבהעדר המזון אז נפרדת הנשמה מהגוף – עד"ז הוא גם בענין מפרנסתי למעלה – בזה תלוי קיום הענין דנתאווה הק' להיות לו ית' דירה בתחתונים . וכמחז"ל מה הקב"ה מלא כל העולם אף הנשמה מלאה את כל הגוף (ברכות י , א . וראה ויק"ר ספ"ד (ובכ"מ) בסדר הפוך – שהובא בכ"מ : הנפש הזו ממלא את הגוף והקב"ה ממלא את עולמו כו') .
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קפח
מקור מפורש
בפרשה זו
382 ראה ברכות י, א. ויק"ר ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ז ויגש אליו כו'
מקור מפורש
בפרשה זו
ולפיכך הם ערבים זה לזה כי כשנעשה פגם ברגל עד"מ כל הגוף מרגיש, וכמו שהביא בר"ח פ"ז משער היראה בשם ויקרא רבה פרשה ד' ע"פ שה פזורה ישראל בירמי' סי' ה' מה השה הזה לוקה על ראשו או באחד מאבריו וכל אבריו מרגישין כך הן ישראל אחד מהן חוטא וכולן מרגישין תני רשב"י משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה כו' ע"ש, והיינו מטעם הנ"ל שכל ישראל הם קומה אחת אדם אחד ממש.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יב
מקור מפורש
בפרשה זו
191 מדרש שוח"ט לתהלים קג, א. וראה ויק"ר ספ"ד, ברכות י, א.
פתיחה בהקשר