ואכלתם אכול

כהנחת ר"ה — ואכלתם אכול — פ' בהר תקצ"ט

ואכלתם אכול¹ ושבוע² והללתם את שם הוי' אלקיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם. להבין מהו ואכלתם אכול דמשמע שתאכלו דבר הנאכל כבר ואיך שייך לאכול דבר הנאכל. ילה"ק מש"א זה קרבן אהרן ובניו³ ביום המשח אותו ואמר במדרש⁴ הה"ד⁵ מהאוכל יצא⁶ מאכל⁷ והי' שמשון תמיה הלא⁸ ארי אוכל כו' ואיך⁹ יצא ממנו מאכל וכך אהרן אוכל קרבנות¹⁰ ועכשיו יצא ממנו קרבן. ולכאורה אינו מובן ענין התמיה והדמיון דאהרן אוכל קרבנות לארי אוכל כו', הנה מ"ש ארי אוכל קאי על בחי' ארי' דאכיל קרבנין¹¹ בבהמ"ק שנק' אכילת מזבח.

כאולהבין ענינו ילה"ק ההפרש בין שרפים לאופנים כי הנה שרפים הם בבריאה¹², וידוע דאימא עילאה מקננא בכורסיא¹³ שהוא עולם הבריאה, וידוע דבינה הוא בחי' השגה לכן משיגים גילוי אא"ס והגם דלית מח' והשגה תפיסא בי'¹⁴ היינו במהו"ע אבל השגתם הוא במציאותו איך שהוא קדוש ומובדל ואין ערוך לכל ההשתל' אליו ית' ומחמת השגה זאת בטלי' ממציאותם בתמידות ולכן או' ק' בתמידות (... כידוע שאו' ג"פ ק' וכל פעם נמשך ד' שעות¹⁵ כו'. ..) כי ביטול זה הוא בבחי' טבעי' ועצמי' בהם, והטעם להיותם ראשי' הבריאה מאין ליש (... כידוע בלה"ק שם בריאה הוא מאין ליש¹⁶ ושרפי' הם בבריאה כו'. ..) ולכן מאיר בהם הארת האין בבחי' טבעי' הגם שהמה נבראי' בבחי' יש מ"מ קרובי' הם לבחי' האין כו', משא"כ האופנים שמקבלי' התהוותם אחרי ג' צמצומי' ומסכי' שהוא מאצי' לבריאה ומבריאה ליצי' ומיצי' לעשי'¹⁷ לכן אין להם השגה כלל אפי' במציאותם איך שאין ערוך אליו וכולא קמי' כלא¹⁸ כו' רק בבחי' הודאה מרחוק ה' נראה להם¹⁹. אך כשמאי' לפרקים בהם ענין הקדושה דאא"ס בבחי' השגה קצת מצד שמקבלי' מבחי' שרפי' כמאמ' ומקבלין דין מן דין²⁰ אזי מתפעלים ברעש [כו'] מצד ההתחדשו' להשיג בדבר שהי' מוסתר מהם מקודם מצד טבע בריאותם, וכידוע המשל לזה²¹ מההפרש שבין בן כרך שרואה את המלך בתמידו' אינו מתפעל במורגש אבל בן כפר שרחוק מאד מהכרת רוממות המלך לכן כאשר רואה לפרקי' מתפעל מאד במורגש מצד ההתחדשות, וזהו ההפרש בין רעש לאש כי התפעלות האופנים נק' רעש והתפעלות השרפי' נק' אש (... [ב]בחי' שלהבת י"ה²² התפעלות בחשאי כו'. ..). אך יש יתרון בהתפעלות האופנים להיותו במורגש לכן הוא רעש²³ גדול [ב]יותר מ[התפעלות] השרפי', וסיבת הכח הגדול הוא מחמת ההתחדשות שנולדה מצד ההיפך המסתיר ולכן מעורר[י'] למעל' באורות [ד]תוהו ממקום יותר עליון מהתפעלות השרפים (... והטעם כי בהיפך המנגד יש חלקי' מעולם התוהו יותר ע' בב"ז פ' שלח²⁴ כו'. ..), וכמו התפעלות הבע"ת דמשכין לי' כבבחילא יתיר²⁵ מצד"ג (... והיינו כי אע"פ שצ"ג המה בבחי' קירוב יותר מצד המשכת אלקות שהמשיכו בנפשם כל ימיהם בתורתם ועבודתם משא"כ בבע"ת שאינו מאיר בהם כ"כ גילוי אלקות אפי' אחר התשובה מצד העדר הכלים כידוע שנק' אביוני אדם²⁶, אך זהו באור המאיר ע"פ השתל' דעולם התיקון אבל אורות דתוהו שלמעל' מהשתל' מתעוררי' יותר בהזזה דבע"ת ועקירת הרצון שלהם להיות[ם] מצד המנגד לכן הוא בכח גדול לעורר למעל' מהשתל' כו' ועיקר הטעם כנ"ל בשם ב"ז פ' שלח כו'. ..). וכ"ה עד"ז היתרון באופנים משרפי' שהתפעלותם הוא בחילא יתיר כו' וד"ל.

והנה השרפים ואופנים שניהם נתבררו כבר בתחילת ההשתל' משא"כ עוה"ז הגשמי מקבל משמרי²⁸ האופנים²⁷ וענין השמרי' הוא שלא נתברר[ו] עדיין רק נשאר לעשות לתקן ע"פ מעש' התחתוני' וכמאמר אשר ברא אלקי' לעשות לתקן²⁹, וע"כ צ"ל שהטוב שבנוגה שבעוה"ז הגשמי שרשו ממקום עליון ביותר ולכן נפל למטה יותר³⁰ ובלתי אפשר לו להתברר ע"פ הארה אלקי' שהאיר בתחי' ההשתל' ע"פ ח"ח³¹ כו' רק מוכרח להתברר ע"י אור אלקי יותר נעלה שמאיר מצד העלאת מ"נ דמעשה"ת דוקא. והנה זהו"ע הקרבן שלוקח[ין] בהמה גשמי' שהי[א] מעורבת טו"ר והחיות שבה הוא ממקום יותר נעלה אפי' מבחי' האופני' כנ"ל וע"י השריפה ע"ג המזבח נדחה הפסולת והחיות שבה נכלל בפני אריה³² דוקא, [והטעם וענין ההתכללות בפני ארי' דייקא] להיותו מלך בחיות³³ אפי' בחיות שבמרכבה עצמה שהם השרפי' דבריאה כידוע דפני ארי' להימין³⁴ וארי' אותיות ראיה³⁵ דחכ'³⁶ שהוא בחי' ראשי' הגילוי³⁷ בעולם הבריאה ולזאת נתעלה החיות דבהמה הגשמי' עד רום המעלות בשרש' היותר ראשון שהוא בחי' החכ' דבריאה להיות ג"כ בבחי' ביטול כגע"ד ביטול דחכ' הנ"ל שבפני' ארי', אך אע"פ שזה נחשב בחי' עלי' לחיות הבהמה מ"מ אחר ההתכללות בפני ארי' הנ"ל נתעלה בחי' ארי' הנ"ל ע"י הקרבן (... וכדוגמת המאכל שאוכל האדם שמתחילה נחשב עלי' לגבי המאכל במה שמתעל' מבחי' דצ"ח לבחי' מדבר להיות דם כדם האדם ובשר כבשרו אך אח"כ מוסיף כח וחיות באדם והטעם להיותו גבוה בשרשו יותר מנפש האדם שהוא בחי' התוהו שקדם לתיקון כו'. ..), וענין עלייתו הוא מה שניתוסף בו כח ועוז ע"י חיות הקרבן הנכלל בו להיות נושאות את הכסא ומנושאות עם הכסא³⁸ והיינו שמתחלה נתעלה בבחי' ביטול בבחי' הכסא ואדם שעל הכסא שזהו בחי' מנושאות ואח"כ ע"י ביטולם בבחי' הכסא מתנשא הכסא ואדם שעה"כ לקבל ממקום יותר נעלה שלא הי' יכול [להגיע] מצד עצמו (... והטעם ג"כ להיותם בחי' חיות ובהמות לגבי אדם שעהכ"ס ושרשם בתוהו יותר נעלה ולכן ביכולתם לנשאות את הכסא כו' וכידוע במרכבה לגבי הרוכב כו'. ..). והנה אחר שנושאות את הכסא בבחי' העלאה אז נתוסף אור וחיות באדם שעהכ"ס וממנו לכל העולמות וזהו מה דאתזני כל עלמין ע"י הקרבן³⁹.

אך כל העלי' בפני ארי' להיות מנושאות הוא רק במקורו שנק'⁴⁰ מקור העולמות [בלבד] (... שהוא בחי' מדות שבמל' בלבד או [יו"ד] כלי' האמצעי' וחיצוני' [ד]מל' כו'. ..) ולזא[ת] גם ההמשכה שנעשה מבחי' [ההעלאה] אינ[ה] רק בחיצוני' ממקור העולמות וזהו אכילת מזבח שהוא מה שנשרף ע"ג המזבח בארי' דאכיל קרבנין הנ"ל, אבל יש עוד בחי' אכילת אדם⁴¹ (... שהוא מה ש[ה]כהנים אוכלי'⁴² בשר כו' שהוא בירור יותר פנימי וגורם המשכה פנימי' יותר. ..). כי הנה ידוע שבד"כ בחי' אדם מדבר הוא באצי'⁴³ כי אד"ם הוא בחכ'⁴⁴ כח מ"ה⁴⁵ וידוע דבחי' החכ' מאיר בכל עולם דאצי'⁴⁶ ואין אא"ס שורה אלא בחכ'⁴⁷ לכן מאיר אא"ס בכל עולם האצי' שהו"ע תפיסת המהות וכידוע דבאצי' איהו וחיוהי וגרמוהי חד⁴⁸ משא"כ בבריאה אינו רק כדבמדר[יגת ח]י⁴⁹ ואינו מאיר רק מבחי' בינה⁵⁰. וע"ד העבודה הוא כמו ההפרש בין בחי' אה' לבחי' ביטול כמו נשמת אברהם אוהבי⁵² ששרשו בבריאה⁵¹ ולכן נא' ושמי הוי' שהוא בחי' כלי' דאצי' לא נודעתי⁵³ כו' משא"כ במשה ואהרן נא' ונחנו מה⁵⁴ בחי' ביטול בתכלי' מצד שהאיר בהם אור האצי' כו' וד"ל [כנ"ל דאימא מקננא כו' לכן אינו מאיר ונתפס בעולם הבריאה מהות אא"ס רק מציאותו בלבד כו' וד"ל]. ולכן אחר שנתברר חיות הקרבן ונכלל בפני ארי' הנ"ל צריך להתעלות ולהתברר בבירור אחר בירור ליכלל באצי' שהו"ע לאשתאבא בגופא דמלכא⁵⁵ בכדי לגרום המשכה פנימי' יותר מעולם האצי' (... שיאיר גם בבי"ע אור האצי' בחי' ביטול דחכ' כח מ"ה כו'. ..) ולזאת מוכרח להיות בירור ועלי' בפני ארי' עצמו לאשתאבא בגופא [דמלכא] כו' ואז יתעלה גם חיות הקרבן ואז מהאוכל נעשה מאכל כי אע"פ שבבריאה הוא בגדר אוכל ומברר (... להיות מאיר בו מחכ' דבריאה פני אדם לארבעתן⁵⁶ כו'. ..) אבל לגבי אצי' בחי' אדם מדבר האמיתי אינו רק בגדר חי וצריך להתברר ע"י [ה]מאכל המתברר ע"י האדם למטה.

והנה זהו"ע דשמשון שמגווית הארי' רדה הדבש⁵⁷ נמצא שנתהפך גווית הארי' לדבש ואח"כ אכל הדבש ולמעל' היינו בחי' אכלתי יערי עם דבשי⁵⁸, כי הנה ידוע דיערי הם בחי' המלאכי'⁵⁹ להיותם שלוחי ההשפעה וע"י משתלשל ההשפעה מעילה לעלול⁶⁰ מבריאה ליצירה ומיצירה לעשי' עד עוה"ז הגשמי שמזה נמשך בעוה"ז הגשמי הן השפעת גשמי' כמו מזון ומאכל הן השפעת רוחני' כמו השפעת שכל⁶¹ כו' וכידוע דאין לך עשב⁶² בפרט שאין לו מזל מלמעל' וגבוה מעל גבוה שומר⁶³ כו' עד שרשו בשרפי' דבריאה ולכן נק' המלאכי' בשם יערי שהוא בחי' צומח ע"ש ההשפעה הנמשך מהם (... וכידוע בענין לכולם בשם יקרא⁶⁴ בא"ב בפתח השער⁶⁵. ..). והנה בחי' יערי הנ"ל שהם בחי' המלאכי' נכללי' בבחי' דבשי שהם בחי' כההנשמות⁶⁶ דבריאה (... שמקבלי' מחב"ד דמל' או מבחי' י' כלי' הפנימי'. ..) ונק' הנשמות בשם דבשי להיות עבודתם בבחי' אה' בתענוגי' להתענג על הוי' במתיקות ותענוג כמאמר נהנין מזיו⁶⁷ כו', משא"כ המלאכי' בד"כ עבודתם הוא בבחי' יראה וביטול (... להיותם מקבלים מחיצוני' הכלים א"א להם לקבל גילוי אוא"ס בבחי' תענוג כו' רק בבחי' ביטול מהותם כו'. ..) ולכן המלאכי' נכללי' בנשמות ומתעלי' ע"י, ואח"כ המלאכי' ונשמות נעשי' מאכל ומתבררי' ועולי' למעל' באצי' לאשתאבא בגופא דמלכא כו' וזהו"ע אכלתי יערי עם דבשי כו' (... וענין ההתכללות דמלאכי' בנשמות הוא ע"ד דוגמא באדה"ת כאשר המאכל מתברר בו⁶⁸ ונכלל בו בנפשו הטבעי' ומוסיף בו כח ועוז אך אח"כ כשלומד ומתפלל בכח האכילה נכלל חיות המאכל בנשמה האלקי'⁶⁹ כו'. ..). וזהו"ע עובדא דשמשון שמתחילה נתהווה מגווית הארי דבש שהוא בחי' התכללות דמלאכי' בנשמות דבריאה ואח"כ אכל אותו⁷⁰ שזהו"ע הבירור והעלי' מבריאה לאצי' (... מדצ"ח למדבר כו'. ..) מביטול דיחו"ת לביטול דיחו"ע, וזהו"ע אכילת שמשון שהוא בחי' יחו"ע כמארז"ל שמשון נק' על שמו של הקב"ה⁷¹ כמ"ש כי שמש ומגן הוי' [אלקי']⁷² וידוע דהוי' הוא בחי' יחו"ע ואלקי'⁷³ יחו"ת⁷⁴ כו'. ועד"ז הי' ג"כ אכילת אהרן שנק' אכילת אדם כי כשהי' הכהן אוכל הבשר פעל למע' אכילת אדה"ע לברר הבירורי' דבי"ע שנכללו בפני ארי' וגם פני ארי' עצמו עם הנשמות דבי"ע שיהיו נכללי' כולם באדה"ע דאצי' שהו"ע לאשתאבא כו' וד"ל (... ואפשר לחלק בין אכילת שמשון לאכילת אהרן כי שמשון אפשר שהוא הארת יסוד אבא ביסוד ז"א שמאיר ג"כ בבי"ע כידוע בב"ז⁷⁵ במא' מחצית השקל ולכן נק' שמשון בתוס' ו' נ'⁷⁷ להקטנת הענין⁷⁶ כידוע לבעלי הדקדוק ונמצא שהוא בחי' סובב ומקיף דבי"ע משא"כ אהרן הוא הארת יסו"א בגופא דז"א וע"י אכילת שמשון נכלל ביסוד ז"א כו' אבל ע"י אכילת אהרן מתעלה ונכלל בגופא דז"א כו' וד"ל. ..).

והנה כמו שמבואר למעלה בענין אכילת מזבח שמוסיף כח ועוז בפני ארי' כו' כן אכילת אדם מוסיף כח ועוז באדה"ע דאצי' מבחי' עצמות אוא"ס דלאו מכל אילין מדות⁷⁸ איהו כלל וזהו"ע ריח ניחוח להוי'⁷⁹ דאצי' עצמו כו'. והנה אחר שניתוסף כח ועוז באדם דאצי' מצד הבירורי' של הקרבן אז נמשך המשכה פנימי' מאדם דאצי' לבי"ע להיות מאיר בחי' הביטול דחכ' כח מה גם בבי"ע כו' וד"ל.

כווהנה ההפרש בין אהרן למשה כי גם שניהם בבחי' ונחנו מה דאצי' אבל מ"מ יש הפרש בין חכ' המאיר במדות דאצי'⁸⁰ ובין ח"ע [מ]אוא"ס עצמו וכדוגמא באדה"ת אין ערוך לשכל המלובש במדות לגבי עצם השכל, והנה אהרן אותיו' נראה⁸¹ שרשו בבחי' ראי' דחכ' המלובש במדות כידוע דאהרן א'⁸² ה"ר⁸³ שהוא בחי' המדות⁸⁴ משא"כ משה הי' בבחי' חכ' בעצם כו'. והנה כשנתכהן אהרן לכה"ג וכן כל כהן כשנתעלה להיות כה"ג אז עולה לקבל ביטול דחכ' בעצם שלמעלה מחכ' המלובש במדות וזהו מה שמושחין אותו בשמן המשחה⁸⁵ כידוע דשמן משחת קדש הוא בחכ'⁸⁶ וריח הבשמי' שבו הוא בחי' מקיפי' דכתר⁸⁷ המאיר בחכ' וכ"ז האיר בכה"ג לזאת ביום המשח אותו הוא מוכרח להתברר ולהתעלות לבחי' ביטול דחכ' בעצם ולזאת מוכרח להקריב קרבן ולהתברר ע"י כו'.

והנה זהו"ע התמיה דשמשון ארי' אוכל כו' יעשה מאכל פי' כי כל אוכל ומברר מוכרח להיות מבורר⁸⁸ בתכלי' וכ"ז שלא נתברר בתכלי' א"א לו⁸⁹ לברר אחרי', ולזאת הטעם לא חל קדושת א"י על סוריא⁹⁰ מטעם דסמוך לפלטין שלך לא כבשת⁹¹ כו', וכן אסור לאכול קודם התפילה⁹² מצד שלא נתברר נפשו הטבעי' חלק השייך לאותו יום⁹³ כו' לכן א"א לו לברר המאכל, ולכן כיון שארי' אוכל קרבנות מוכרח לומר שהוא מבורר בתכלית וא"כ איך יעשה מאכל שזה מורה שצריך להתברר עדיין ואינו מבורר בתכלית, אך התירוץ הוא כי במקומו הוא מבורר בתכלי' עד שיוכל לקבל גילוי אא"ס המאיר לפ"ע מקומו, אכן כשמתעלה למקום יותר עליון ששם מאיר אא"ס בעילוי יותר הוא נחשב לבחי' פסולת לפ"ע הגילוי ההוא ולכן הוא מוכרח להתברר בירור אחר בירור, ולכן מהאוכל יצא מאכל דארי' דאכיל קרבנין שהוא בחי' מברר בעולם הבריאה כשמתעלה למדות שבאצי' כזלאשתאבא בגופא דמלכא עם נשמות דבריאה (... ע"י מיכאל כה"ר⁹⁴ דמקריב נשמות⁹⁵ כו'. ..) מוכרח להיות מאכל להתברר בירור אחר בירור. וכן עד"ז הוא בחי' אהרן ששרשו יותר גבוה מפני ארי' להיות[ו ב]חכ' שבחסד דאצי' והוא מבורר שם בתכלית ולכן אוכל קרבנות בבחי' אכילת אדם כנ"ל אך כאשר עולה לקבל [בחי'] שמן משחת קדש דחכ' מוכרח להתברר בירור אחר בירור ולכן אע"פ שאוכל קרבנות מוכרח להקריב קרבן. והנה גם זה הבירור דאהרן⁹⁶ להתעלות לשמן משחת קדש הוא ג"כ מדצ"ח למדבר כידוע דיש בי"ע גם באצי'⁹⁷ שהוא בחי' בינה מדות ומל' שהם בחי' דצ"ח [דאצי'] ועלייתם לבחי' מדבר [דאצי' שב]אצי' בחי' שמן הנ"ל כו', וזהו ביום המשח אותו דהול"ל מיום המשח אותו כיון שא' אח"כ מנחה תמיד, אך הענין הוא דיום הוא מל' אור כמ"ש ויקרא אלקי' לאור יום⁹⁸ וכן מ"ש לא יהי' לך השמש לאור יומם⁹⁹ כ"א ה' יהי' לך לאור עולם ולכן א' זה קרבן פי'¹⁰⁰ שצריך [לו] להקריב בעת הגילוי בהמשח אותו מנחה תמיד כי בלתי הקרבן א"א לקבל זה הגילוי [כו'] וד"ל.

ומעתה יובן ג"כ ענין [ד]ואכלתם אכול להיות כי הנשמות היותר גבוהות דעכשיו כמו אפי' נשמת משה מקבל מבחי' ממכ"ע מבחי' הקו"ח ולעתיד יתגלו נשמות חדשות¹⁰¹ מבחי' סוכ"ע עיגול שלפני הקו ולכן יצטרכו נשמות דעכשיו להתברר ע"י נשמות החדשות כי¹⁰² כמאכל המתברר ע"י האדם, ונמצא שגם שעכשיו הם מבוררי' בתכלית לגבי גילוי אא"ס המאיר עכשיו מבחי' ממכ"ע ולכן הם מבררי' אחרי' אבל לעתיד לגבי גילוי החדש דסוכ"ע יצטרכו להתברר עוד הפעם. וזהו ג"כ ענין הסעודה דלויתן ושור הבר¹⁰³ שהם נשמות דעכשיו מבחי' עדאתכ"ס ועדאת"ג ולעתיד יהיו בבחי' מאכל לצדיקים שהם נשמות החדשות שיתגלו לעתיד כו'. וזהו ג"כ ענין צדיקים יושבין שזהו הנשמות דעכשיו ועטרותיהן בראשיהן¹⁰⁴ שהוא בחי' נשמות החדשות [ש]מבחי' סוכ"ע שיתגלה בהם ונק' עטרה כו' (... אך הסעודה הוא כחעלי' דממלא בסובב ובחי' עטרותיהן בראשיהן הוא בחי' ההמשכה דסובב בממלא כו' וד"ל. ..). וזהו והללתם את שם ה' אלקיכם אשר עשה עמכם להפליא היינו שיתגלה בהם בחי' פלא דסוכ"ע כו' (... ושם ה' אלקיכם אפשר שזהו שם הוי' שבעצמות שרש נש"י שהוא למעל' מסובב וממלא לכן ביכולתו לעשות הפלא היינו לתקנו שיבוא לידי גילוי כו' וד"ל. ..), והנה ע"ז א' ולא יבושו עמי לעולם כי עכשיו הכלה הופכת פניה¹⁰⁵ וכמא' הירושלמי מאן דאכיל דלאו דידי' בהית מסתכלא בי'¹⁰⁶, ולכן עכשיו המקבל דמקור נש"י לית לי' מגרמי' כלום רק מה שמקבל מלמעלה לכן הקבלה הוא בבחי' ביטול בחשאי שהו"ע הבושת ביטול והפשט' המהות מכל וכל, משא"כ לעתיד שתתעלה מקור נש"י להיות בבחי' אחע"ב¹⁰⁷ להשפיע מעצמות אא"ס לבחי' י"ס דאצי' משפיע דעכשיו להיות כי המה יהי' למעלה במדר[יגה] גבוה מאד וכמא' עתידי' צדיקי'¹⁰⁸ שיאמרו לפניהם ק[דוש] כו' לזאת יקבלו גילוי אא"ס במורגש שלהם [כו'] (... כי המורגש יהי' מזוכך מאד [ו]נקי מתערובת פסולת שהוא בחי' הפירוד. ..) לזאת לא יבושו כו' כי לא יצטרכו לבחי' הפשט[ת] המהות רק שעצם מהותם יהי' [בחי'] כלי לקבל גילוי אלקות במורגש כו' וזהו"ע קול כלה¹⁰⁹ כו' וד"ל.

הערות

עמוד כ

1. ואכלתם אכול : הנחת ר"ה מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. למאמר זה ראה לקו"ת צו ז, ד ואילך [פ"ב — שזהו הוספת הצ"צ על דרוש דכ"ק אדה"ז]. לקו"ת נשא כח, ד. ולסיום המאמר (ד"ה ומעתה) ראה לקו"ת צו ז, א ואילך ובמקביליו בדרושי אדה"ז נסמנו במ"מ ללקו"ת שם.
2. ואכלתם אכול ושבוע : יואל ב, כו.
3. זה קרבן אהרן ובניו : צו ו, יג [בדילוג].
4. במדרש : ויק"ר פ"ח, ב.
5. הה"ד : שם: זש"ה. וכ"ה בלקו"ת כאן.
6. מהאוכל יצא מאכל : ס' שופטים יד, יד. במדרש ובלקו"ת הובא גם התחלת הכתוב ויאמר להם.
7. מאכל : בלקו"ת כאן ניתוסף: כו' — דילוג בלשון המדרש.
8. הלא : במדרש שם: בלבו ואמר. ובלקו"ת: בלבו.
9. ואיך : שם: ועכשיו.
10. וכך. . קרבנות : שם: כך. . כל הקרבנות.
11. ארי' דאכיל קרבנין : ראה זהר בהקדמה ו, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלא. וש"נ. שער האמונה עט, ב הערה 13.

עמוד כא

12. שרפים הם בבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. ביאוה"ז שבהערה 21. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסג. וש"נ. שע"ת סב, א הערה 10.
13. דאימא עילאה מקננא בכורסיא : ת"ז ת"ו כג, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסב. וש"נ. קונטרסים ע' תכג. וש"נ.
14. דלית מח' והשגה תפיסא בי' : ראה ת"ז בהקדמה יז, א.
15. ג"פ ק'. . ד' שעות : ישעי' ו, ג. ראה לקו"ת שה"ש כט, ב ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קפה. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלו. וש"נ. קונטרסים ע' רמז.
16. בלה"ק שם בריאה הוא מאין ליש : ראה רמב"ן בראשית א, א.
17. האופנים. . לעשי' : ת"ז ת"ו כג, א. ראה לקו"ת האזינו עז, ב: וכמ"ש האריז"ל — ראה ע"ח שער פו"ח דרוש טו. ביאוה"ז שבהערה 21. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתסג. וש"נ. קונטרסים ע' תקלה. וש"נ. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וספרתם תרי"ב ע' רסז.
18. וכולא קמי' כלא : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה פ"א (ז, רע"א). מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
19. מרחוק ה' נראה להם : ע"פ ירמי' לא, ב.
20. ומקבלין דין מן דין : ת"י לישעי' ו, ג.
21. המשל לזה : ראה לקו"ת נשא כח, ד. סה"מ תרכ"ט ע' רלז ואילך. וש"נ. וראה גם ביאוה"ז בשלח לט, ד. פלח הרמון יתרו ע' רמא.
22. שלהבת י"ה : שה"ש ח, ו.
23. רעש : ב: בכח.
24. בב"ז פ' שלח : צא, ד ואילך.

עמוד כב

25. דמשכין לי' בחילא יתיר : ראה זהר ח"ש קכט, ב. אגה"ת פ"ח. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א לז, א. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה כי ביום הזה יכפר תקצ"ח על יד הערה 84 ואילך.
26. בבע"ת. . שנק' אביוני אדם : ישעי' כט, יט. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' נא ואילך. תו"ח שמות ח"א ע' ט. וש"נ.
28. משמרי האופנים : ראה ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"ט.
27. עוה"ז. . משמרי האופנים : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ר"ע קכא. תו"ח נח נט, ד ובהערה 57. בא ח"א קכו, ד. משפטים ח"ב רפג, ג.
29. אשר. . לעשות לתקן : בראשית ב, ג. ראה ב"ר פי"א, ו וברש"י שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתסח. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קלח, ד. וש"נ. סה"מ תרכ"ח ע' א.
30. שרשו. . למטה יותר : ראה ש"א שער הפורים נח, א. סה, א. לקמן מאמר ד"ה להבין כו' פסח ומצה ובהערה 133.
31. ח"ח : חפץ חסד.
32. בהמה. . נכלל בפני אריה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אדם כי יקריב הב' על יד הערה 92. סה"מ תרל"ח ע' לה.
33. ארי'. . מלך בחיות : חגיגה יג, ב.
34. דפני ארי' להימין : יחזקאל א, י.
35. וארי' אותיות ראיה : ראה ת"ז ת"ע (קכב, א). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'ל.
36. ראי' דחכ' : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"כ מערכת ראי'. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' כז. וש"נ. תו"ח שמות ח"א כז, ג. וש"נ.
37. דחכ'. . ראשי' הגילוי : ראה תניא פל"ה בהגהה. לקמן ע' שצז ואילך. סה"מ תרל"ח ע' נ ובהערה 260.

עמוד כג

38. נושאות. . ומנושאות עם הכסא : ראה בחיי תרומה כה, י בשם הפדר"א ספ"ד. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' שעג. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' כג. שה"א ע, א. תו"ח פקודי ח"ב תנט, א. וש"נ.
39. דאתזני כל עלמין ע"י הקרבן : ראה זהר תזריע מח, א.
40. שנק' : ב: ליתא.
41. אכילת מזבח. . אכילת אדם : ראה (בנוסף ללקו"ת כאן ז, סע"ד ואילך) מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קסג ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שלז. תרכ"ט ע' רמט ואילך. וש"נ.
42. ש[ה]כהנים אוכלי' : פסחים נט, ב. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"י, ה"א. ראה גם מאמרי אדה"ז וסה"מ שבהערה שלפנ"ז ובהנסמן לשם. שע"ת מד, א. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתקנא. וש"נ.
43. מדבר הוא באצי' : ראה סה"ש ה'תשנ"ב ע' 139 הערה 54. תו"ח משפטים ח"ב רצט, א. וש"נ.
44. אד"ם הוא בחכ' : ראה גם לקמן מאמר ד"ה להבין כו' פסח ומצה על יד הערה 146.
45. בחכ' כח מ"ה : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א.
46. החכ' מאיר בכל עולם דאצי' : בלקו"ת תזריע כג, ב מציין לע"ח שמ"ז, פ"ג [ובדפו"א פ"ב]. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקי.
47. אא"ס. . בחכ' : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב' במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333.
48. איהו וחיוהי וגרמוהי חד : ת"ז בהקדמה ג, ב.

עמוד כד

49. בבריאה. . ח]י : נסמן לעיל בהערה 43.
50. בבריאה. . בינה : נסמן לעיל בהערה 46.
52. אברהם אוהבי : ישעי' מא, ח.
51. נשמת אברהם. . בבריאה : ראה אגה"ק סט"ו. תו"ח וארא ח"א סב, א. וש"נ.
53. ושמי הוי'. . לא נודעתי : וארא ו, ג.
54. ונחנו מה : בשלח טז, ז. ח. ראה גם לעיל מאמר ד"ה אדם כי יקריב הא' על יד הערה 18. ד"ה אדם כי יקריב הב' על יד הערה 28. לקמן ד"ה אם בחוקותי הא' על יד הערה 58. מאמרי אדה"א בראשית ע' כב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מג, א. וש"נ.
55. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מה. תו"ח בראשית מ, ב הערה 25.
56. פני אדם לארבעתן : ראה גם לקמן מאמר ד"ה וספרתם הד' ובהערה 33.
57. שמגווית הארי' רדה הדבש : ס' שופטים יד, ט.
58. אכלתי יערי עם דבשי : שה"ש ה, א.
59. דיערי. . המלאכי' : ראה זהר פינחס רכו, סע"א ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קלח. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' שלז. וש"נ. אמרי בינה פתח השער יא, ד.
60. מעילה לעלול : בלקו"ת ברכה צה, ב: בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
61. השפעת שכל : ב: השגת השכל.
62. דאין לך עשב : ראה ב"ר פ"י, ו. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמח. וש"נ. שם ע' תתעו ואילך. שער האמונה ע' נג. אוה"ת וארא כרך ח ע' ב'תתפג.
63. וגבוה מעל גבוה שומר : קהלת ה, ז.
64. לכולם בשם יקרא : ישעי' מ, כו.
65. בא"ב בפתח השער : ראה שם י, ג. יא, ב.

עמוד כה

66. דבשי. . הנשמות : ראה בהדרושים שבהערה 59.
67. נהנין מזיו : ראה ברכות יז, א.
68. בו : ב: ליתא.
69. בנשמה האלקי' : שם: בנשמת האדם בנה"א.
70. ואח"כ אכל אותו : ס' שופטים יד, ט.
71. שמשון. . שמו של הקב"ה : סוטה י, א.
72. כי שמש ומגן הוי' [אלקי']: תהלים פד, יב.
73. דהוי'. . יחו"ע ואלקי' יחו"ת : ראה תו"א תצוה פא, ד. ויקהל קטו, ב. לקו"ת ראה כג, ד.
74. יחו"ע. . יחו"ת : זהר בהקדמה יב, א.
75. יסוד אבא ביסוד ז"א. . בב"ז : תשא נד, ד ואילך.
77. נ' : ב: ליתא.
76. שמשון בתוס' ו' נ' להקטנת הענין : ראה גם של"ה מסכת חולין קך, א. תו"א יתרו סז, ד־ תו"ח שם ח"ב רנה, ד: מאותיות האמנתי"ו שהן להקטין הענין.
78. דלאו מכל אילין [ב: אינון] מדות : ראה ת"ז בהקדמה יז, ב.
79. ריח ניחוח להוי' : ויקרא א, ט.

עמוד כו

80. דאצי' : ב: ליתא.
81. אהרן אותיו' נראה : ראה זהר אמור קג, א ובמק"מ ובהרמ"ז שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשסז. וש"נ. שמות ח"ב ע' שמ. וש"נ.
82. דאהרן א' ה"ר : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קכו ואילך.
83. דאהרן א' ה"ר : ב: דאהרן אה"ר — ראה תו"א תצוה פב, א-ב.
84. ה"ר שהוא בחי' המדות : ראה זהר (סבא) משפטים קט, ב ובמפרשים שם. תו"ח שמות ח"א יד, ד הערה 642.
85. כה"ג. . שמושחין אותו בשמן המשחה : צו ו, טו. הוריות יא, ב. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א, ה"ז.
86. דשמן משחת קדש הוא בחכ' : תשא ל, כה. לא. ראה גם ביאוה"ז שמיני סד, ג. ש"א כד, ב ובהערה 20. תו"ח בשלח ח"א ריב, א.
87. וריח. . דכתר : ראה גם סידור שער התפלה כח, ג.
88. כל אוכל ומברר מוכרח להיות מבורר : ראה (בנוסף ללקו"ת כאן) לקמן סוד"ה וספרתם תקצ"ח. וש"נ.
89. לו : ב: ליתא.
90. לא חל קדושת א"י על סוריא : ראה רמב"ם הל' תרומות פ"א, ה"ג.
91. דסמוך לפלטין שלך לא כבשת : ספרי ס"פ עקב. ירושלמי חלה פ"א, ה"ב.
92. אסור לאכול קודם התפילה : ראה ברכות י, ב. שו"ע אדה"ז הל' תפלה ספ"ט, ס"ה. לקו"ת כאן ח, א. נשא כו, ג. בלק עב, א. וראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשנו ואילך. וש"נ. שמות ח"א ס"ע קפב ואילך. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' ריב. לקמן מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה תר"ט על יד הערה 115.
93. שלא נתברר. . חלק השייך לאותו יום : ראה גם תו"ח בא ח"א צג, א. וש"נ.

עמוד כז

94. מיכאל כה"ר : ראה זהר ס"ת לך פ, סע"א ואילך. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נו.
95. מיכאל. . דמקריב נשמות : ראה חגיגה יב, ב כגי' הע"י. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' א. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ה, א. וש"נ. מאמר ד"ה כמים הפנים תר"ם בתחלתו.
96. דאהרן : ב: דאצי'.
97. דיש בי"ע גם באצי' : ראה ע"ח שער כללות אבי"ע שמ"ב, פ"ד. וראה גם לקמן ביאור מאמר ד"ה שבת שבתון ובהערה 38.
98. ויקרא אלקי' לאור יום : בראשית א, ה.
99. לא יהי' לך השמש לאור יומם : ישעי' ס, יט [ושם: לך עוד השמש. . והי' לך ה' לאור עולם]
100. פי' : ב: כו'.
101. נשמות חדשות : בלקו"ת כאן מציין הצ"צ: ועיין מענין הנשמות החדשות שיתגלו לעתיד בספר הגלגולים פ"ז. וקרוב לסופו בד"ה ענין נשמות חדשות [גלגולים לקוטים ע, ב]. ובמ"ח מסכת השגת הנשמות [פ"א] ובהרמ"ז ר"פ תולדות גבי ועטרותיהם בראשיהם [קלד, ב ד"ה יתקיימו]. וראה גם תו"ח ויקהל ח"ב תכט, ב. וש"נ. וראה עוד בענין נשמות חדשות לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הא' על יד הערה 121. ד"ה אם בחוקותי תר"י על יד הערה 100.
102. כי : ב: ליתא.
103. הסעודה דלויתן ושור הבר : ראה ב"ב עד, ב. ויק"ר פי"ג, ג. סה"מ תרל"ח ע' שצח. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קיח. תו"ח שמות ח"א ו, ד הערה 293.
104. צדיקים יושבין. . ועטרותיהן בראשיהן : ראה ברכות יז, א.

עמוד כח

105. הכלה הופכת פניה : בשע"ת קא, ב בשם הזהר. ובלקו"ת כאן: כמ"ש במשנה ספ"ז דפסחים, ראה שם פו, א.
106. מאן דאכיל דלאו דידי' בהית מסתכלא בי' : במאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"ב ע' תרמז מביאו בשם הזהר. ובלקו"ת כאן מירושלמי פ"ק דערלה ראה שם ה"ג.
107. אחע"ב : משלי יב, ד.
108. עתידי' צדיקי' : ב"ב עה, ב. ראה גם לקמן ע' שטז. וש"נ.
109. קול כלה : סדר ברכת נשואין. ראה סידור ברכת נשואין קלט, ב.