מה נשתנה

כחפסח

מה נשתנה¹ הלילה הזה מכל הלילות². הנה להבין למה הקשה על הלילה מכל הלילות דוקא, הלא באמת ליל פסח משונה גם מכל הימים שגם בהן אין מטבילין כו', וגם אין חובה לאכול מצה ומרור ולא בהסיבה. אך הענין יובן ע"פ מה ששמעתי מאדמו"ר שליט"א³ שיש ב' מדריגו' מדת לילה ומדת יום, בחי' יעקב וישראל, בחי' תו' ותפלה. ובאה"ע ע"פ מ"ש אם תעירו⁴ כו' את האה' עד שתחפץ שעת לכל חפץ היינו התעוררו' מדת האה' הוא ביום בזמן ק"ש ותפלה דייקא, וענין התעוררו' הוא כמשל אדם הישן שנסתלקו כל הכחות הפנימי' שכל ומדות לעצמית הנפש ולא נשאר רק כח המדמה שיכול לדמות ב' הפכים כא', כך בכל איש ישראל כטהאה' בבחי' שינה כעין גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא⁵ מצ"ע האה' וההתקשרו' לה' שהוא ענין תוקף האמונה הפשוטה ואעפ"כ עושה היפוך רצונו מצד שהאה' מסותרת בלתי מתפשטת בשכלו ומדותי', וצריך לעורר מדת האהבה המסותרת ע"י התבוננות בשמע ישראל⁶ ה' אלקינו ה' אחד, שה' אחד הוא בחי' אתה הוא לאחר שנבה"ע, ובחי' ה' אלקינו הוא בחי' אתה הוא קודם שנבה"ע⁷, המה שוין ביחודם בלתי שינוי כלל, נמצא שהוא לבדו ממש לאחר שנבה"ע כמו קודם שנבה"ע בלתי שינוי כלל וכמ"ש אני ה' לא שניתי⁸. וכשיתבונן בכל הנ"ל אזי תתעורר אהבה מסותרת מהעלם אל הגילוי באהבה עזה כרשפי אש להשתפך אל חיק אביה כו' עד שיתבטלו כל התאוות וכל הלגרמי' שהם בבחי' נפרד מאלקות, אך לא כל העיתים מסוגלות לזה שתתעורר מדת האהבה ע"י התבוננות הנ"ל רק בזמן ק"ש ותפלה כנ"ל, אבל כל היום ומכ"ש בלילה הוא זמן ההסתר לגמרי עד שאינו מאיר גילוי אור האהבה רק בבחי' אמונה פשוטה שהוא נקודת יהדותו בלבד אבל לא בבחי' גילוי במוח ולב, ואלו נשמות נק' בחי' יעקב ומדת לילה ונק' בעלי תפלה. אבל יש נשמו' שנק' בעלי תורה אותם שהם מדת יום אצלם האהבה בגילוי בתמידות מצד שנתגלה אצלם שורש נשמתם כמ"ש מתקשראן באורייתא ואורייתא וקוב"ה כולא חד⁹, ולכן נק' תורה אור¹⁰ שהיא מאירה את ההעלם דקוב"ה שהוא סדכ"ס¹¹ [מפני שהוא סתום ונעלם אפי' מעלמין סתימין שלמעלה מיוד שנברא בי' עוה"ב¹² והם נק' נפלאותיך כו'], ושם אין החושך דלילה מסתיר כלל ונק' בחי' ישראל זהו תוכן הדברים בקיצור.

והנה בזמן יצי"מ א' קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרי' כו' שהאיר מבחי' עצמי' אוא"ס שהוא בחי' מל' דא"ס עצמו שלפני הצמצום דקמי' כחשיכה כאורה¹⁴ [כמבואר במ"א באריכות ע"פ הנ"ל¹³ ], ולשם אין אתעדל"ת מגיע רק שמאיר מצ"ע, ובחי' זאת נק' דילוג, ולזה האיר מבחי' עצמו' אוא"ס בכללו' נש"י גם במדריגת הנמוכי' הנק' מדת לילה בהשוואה עם אותם הנק' מדת יום, ולהיות כן עיקר השינוי הי' במדריגת הנק' מדת לילה [אך אעפי"כ ג"כ הי' שינוי במדריגת הנק' מדת יום שהאיר שלא לפ"ע אתעדל"ת שלהם כיון שהגילוי הי' מצ"ע כו']. וזהו כללו' הקושיא ואח"כ ביאר בפרט ד' שינוי', הא' שבכל הלילו' אין אנו מטבילי' כו' פי' ע"ד טיבול גשמי שעי"ז נאכל המאכל בטוב טעם יותר, כך לע"ד העבודה בנפש כאשר מביא בחי' הראי' דחכ' שבנפשו בהרחבה והשגה בטוב טעם יותר ולא בדרך קצרה בלבד ונק' טיבול וזהו בחי' יחוד חו"ב שבנפש, להיות כי כאשר ההתבוננו' היא בבחי' חיצוני' האותיו' בלבד אעפ"י שעומק ההשכלה ישנה אצלו בבחי' ראי' מרחוק לא נק' עדיין בחי' יחוד חו"ב רק כשיעמיק דעתו ומעיין היטיב בהרחבת ההשגה בכל פרטי' עד שמרגיש עומקו תמצית ההשגה שעי"ז ממילא מאיר אור עצם ההשכלה ג"כ בכל פרט [כידוע דעומק המשיג דבינה נק' שער הנו"ן כתר דבינה דבי' עייל שביל דקיק¹⁵ שהוא ענין יסו"א גילוי עצם ההשכלה הנק' ברק המבריק¹⁶ כו' שהוא המייחד לבחי' חו"ב]. וזהו בחי' יחוד חו"ב הנק' יחו"ע בנפש שהו"ע יחוד אלקות ממש בשכל ומח', ואח"כ נולד מזה ההתפעלו' במדות שבלב בבחי' גדלו' המוחין היינו שההתפעלו' הוא מעצם ההשגה ואינה נבדלת ממנה עד שיכול לדבר דברי תו' ותפלה בקול רם ואינו מבלבל כלל לעומק ההשגה כענין קול מעורר הכוונה¹⁷ [ע' בביאור שמח תשמח, בביאור ע"כ יעזוב¹⁸ כו'], וזהו נק' טיבול שני שהוא ענין הרגשת טוב טעם ענין האלקי במדות שבלב ודיבור וענין יחוד המדות ודיבור נק' יחו"ת בנפש. וזהו שבכל הלילות הוא הסתר גמור עד שאין אור האלקי מאיר אפי' במוח ההשגה רק עצם נקודת יהדותו מאיר קצת בבחי' ראי' מרחוק מצד כח מה שבנפשו שהוא בחי' נקודה בהעדר ההתפשטו' לגמרי רק בבחי' חיצוני' האמונה בלבד כנ"ל בענין השינה, ובלילה הזה האיר כ"כ האור בכללו' ההשתלשלות דיחו"ע ויחו"ת למעלה שהוא בחי' יחוד אוא"ס בע"ס דאצי' שמקבלי' מבחי' יחוד דאו"א, וגם בבי"ע שמקבלי' מבחי' זו"נ דאצי' שהוא ענין יחוד מדות ודיבור עד שהאיר למטה בעשי' גשמי' כמו למע' ממש [מעין לע"ל שיהי' הוי' א' ב"פ י"ה¹⁹ ]. ולכן נשתנו כל המדריגות דיעקב וישראל שיהי' מאיר בנפש ג"כ טוב טעם ענין האלקי במוח ולב ודיבור בהשוואה כנ"ל, וזהו ענין טיבול שני פעמים שהוא ענין ב' יחודים, יחו"ע ויחו"ת בהשתל' למעלה ובנפש ג"כ כו' וד"ל.