להבין בתוספת ביאור ענין פנים חדשות

יזויקרא

עוד בסעודה הנ"ל

להבין בתוספת ביאור ענין פנים חדשות¹ מהו הנה בגמ' (מגילה דכ"ג ע"א) אמרו תני רב יוסף שלשה כו' שבעה רואי פני המלך, והיינו שבעה קרואים דשבתא הם כנגד שבעה רואי פני המלך. ולהבין מה ענינם לשבעה רואי פני המלך הנאמר במגילה כו'. יש להקדים ענין מאמר ריב"ז (ברכות דף ל"ד ע"ב) אמר לה לאו² אלא הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך כו'. וביאור הענין הנה השר הוא המנהיג את המדינה ע"פ נימוסי המלוכה אשר יצאו מפי המלך כו' שזהו דבר מלך שמלובש בו רצון המלך ולכן לא יוכל לפעול שום שינוי בהנהגה זאת אפי' כקוש"י כו', משא"כ העבד של המלך אין לו שום דעה בהנהגת המלוכה כו', אך יש בו יתרון יותר משר המלך במה שהוא עומד תמיד לפני המלך ורואהו תמיד ולכן יוכל לפרקים לפעול רצון אצל המלך היפוך מן ההנהגה הקבוע בתמידות כו' כי המלך בעצמו יוכל לשנות רצונו כו' וזהו ההפרש בין ריב"ז ובין רחב"ד כו', שריב"ז הי' מקור התורה שבע"פ כו' (... כי ר' אליעזר ור' יהושע היו תלמידיו³ והמה היו רבותיו של רע"ק⁴ וידוע דכולהו סתימאה הוא אליבא דר' עקיבא⁵ כו'. ..). ונמצא שהי' שר התורה⁶. וידוע דמלך במשפט יעמיד ארץ⁷, היינו הנהגת מלוכה עליונה להנהיג את כל העולמות הוא ע"פ משפט התורה⁸ דוקא דמחכ"ע נפקת⁹ ומתלבשת במדת המלוכה להנהיג עי"ז כל העולמו' כו' ותו' זו המתלבשת במדת המלוכה¹⁰ נק' תושבע"פ כמאמר מל' פה תורה שבע"פ קרינן לה¹¹ כו'.

יחוהנה ידוע דתנאים ואמוראים המה ממשיכים בחי' חכ' עילאה במדת המלוכה (... והיינו מצד ביטולם לבחי' אא"ס שבחכ"ע¹² שבבחי' אין דחכמה עילאה, ולכן נקראו סופרים¹³ בחי' סופר דחכ"ע למעלה מבחי' ספר¹⁴ שהוא בחי' יש דחכמה המתלבש¹⁵ בבחי' בינה כו' וד"ל), ולכן המה מקורי התורה שבע"פ ולכן המה המנהיגים את כל העולמות ע"פ משפט התורה כו', וידוע דע"פ משפט התורה הנפש החוטאת היא תמות¹⁶ כו' (... והגם שמבואר במאמר¹⁷ דהתורה אמרה יביא קרבן היינו לשגגות אבל לא לזדונות¹⁸ כו'. ..) ולכן א"א להם לפעול שינוי רצון כו' וזהו מדריגת ריב"ז כו', אך רחב"ד לא הי' במדריגת שר ולכן אין שום הלכה מאיתו¹⁹ רק הנהגה במילי דחסידות במס' אבות כל שיראת חטאו²⁰ קודמת לחכמתו כו', אך בזה יש בו יתרון מעלה שבחי' הביטול שלו הוא ביטול פשוט לבחי' רצה"ע שלמעלה אפי' משרש מקור החכמה (... הנק' חכ' סתימאה כו'. ..).

והנה מעצם הרצון שלמעלה מן החכמה יוכל להיות שינוי רצון שלא ע"פ משפט התורה והיינו המשכת רח"ר להיות נושא עון ועובר על פשע²¹ כו', וכמאמר ומה שחטאתי כו' מחוק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורים²² כו', ולכן הי' יכול לפעול בתפלתו שהוא יהי רצון כו' לשנות משפט התורה כו', וא"כ היתרון שבבחי' עבד הוא בזה שהוא קרוב למלך ורואה פניו בתמידות ועוצם ביטולו בבחי' רצון שלמעלה מן החכמה כו', משא"כ השר אינו רואה פני המלך כי הוא מוכרח להתלבש בענין הנהגת העולמות ע"פ משפט התורה (... וכמשל השר המנהיג את המדינה ע"פ רצון המלך ויכול להיות שלא יראה פני המלך כלל. ..) אך יש נשמות גבוהות שהם במדריגות שר ואעפ"כ יש בהם ג"כ מדריגות עבד לראות המלך בתמידות כו', וכמו משה רבינו ע"ה שבודאי הי' במדריגת שר כי הוא מקור כל התורה (... אפילו מתורה שבע"פ כי הכל נמסר לו בסיני כו'. ..) ואעפ"כ נק' בשם עבד לראות פני המלך בתמידות כמאמר לא כן עבדי משה²³ כו' פנים אל פנים²⁴ אדבר כו', והנה נשמות אלו הם נשמות דאצי' עצמם (... כשיורדים לעוה"ז לא נשתנה מהותם כלל כמבואר יטבאגה"ק במאמר איהו וחיוהי²⁵ כו' ומשה רבינו הוא כולל כולם להיותו בבחי' הת"ת²⁶ כו', משא"כ המה הם בבחי' המדות דאצי' בפרט כו', אבל נשמות תנאים ואמוראים²⁷ הנ"ל שרי המלוכה כו'²⁸ הם בבחי' נשמות דבריאה ויצירה כמבואר בכתבי החסידות כו' וד"ל. ..), וזהו הנאמר במגילה שבעת שרי פרס ומדי²⁹ רואי פני המלך כו' שאע"פ שהם במדריגות שרים מ"מ הם רואי פני המלך כו' וד"ל. והנה מספר שרים אלו הוא שבעה כנגד שבעה מדות שבבחי' אצי' עצמו כו' (... ולכן יוכלו להתלבש בעולמות להנהיג כל העולמות ע"פ משפט התורה ואעפ"כ אין העולם מסתיר בפניהם מצד שלא נשתנה מהותם כנ"ל, ולכן יוכלו בשעת טרדתם בהנהגת העולמות ע"פ משפט התורה לראות פני המלך כו'³⁰ יכולים להתלבש בבחי' מטה שהם העולמות דבי"ע הנק' בשם מטה ואעפ"כ הם דבוקים למעלה באצילות כו' וד"ל. ..).

והנה ידוע דביו"ט נאמר ומועדים לשמחה³¹ שאז הוא זמן השמחה ולכן אז היו עולים לרגל בזמן הבית לראות פני האדון הוי'³² כו' וכמשל המלך בעת שמחתו מתגלה לכל והכל יכולים לראות אותו (... כי ביו"ט מאירים מוחין דאימא³³ ושמחה הוא בבינה כמאמר אם הבנים שמחה³⁴, לכן אז מתגלה אא"ס בבריאה כו' כי יוצא לחוץ ממקומו כו' מצד גודל השמחה כו' ולכן הכל יכולים לראות אותו אפילו נשמות דבי"ע כו' וד"ל. ..) משא"כ בשבת שאז הוא בחי' עונג³⁵ והעונג הוא בהעלם בעצמות המלך ולכן אין הכל רואים אותו (... כי בשבת הוא בחי' מוחין דאבא³⁶ הנק' עונג ואז אינו יוצא לחוץ להאיר בבי"ע רק במקומו למעלה שהוא בחי' האצי' שהוא רשות שלו ולכן נק' רה"י³⁷ כו' וד"ל. ..), אך ע"י העולים לתורה שהם ז' קרואים כעולים למעלה באצי' בבחי'³⁸ ז' המדות דאצי' ומגביהים לכללות נש"י שיתעלו למעלה באצי' במקום המלך עצמו ועי"ז יוכלו לראות פני המלך עצמו גם בשבת כו' וד"ל. וזהו ג"כ מדריגות פנים חדשות (... כי אע"פ שהוא איש פשוט מ"מ בשעת מעשה מאיר בו שרש נשמתו שבאצי' שהוא רואה פני המלך בתמידות ומגביה עמו את החתן שיהי' בו כח ועוז לברך הוא או שלוחו³⁹ את הכלה ליתן בה כח ועוז לעלות ולהתייחד כנ"ל וד"ל. ..) שהוא במדריגות המדות דאצי' ועי"ז נמשך ז' ברכות שהם כנגד ז' מדות דאצי' כמבוא' בזהר פ' תרומה דקמ"ט ע"ב⁴⁰ במאמ' הינוקא ברי' דרב ספרא כו' וד"ל.

הערות

עמוד יז

1. להבין בתוספת ביאור ענין פנים חדשות : הנחת ר' הלל מדרוש של כ"ק אדמו"ר הצ"צ משנת תרי"ט. מאמר זה הוא ביאור על המאמר שנדפס לפנ"ז. רשימת הצ"צ מדרוש זה נדפסה באוה"ת מג"א ע' ט ושם הפתיחה: שבעת שרי פרס ומדי.
2. לאו : תוקן ע"פ ב.
3. ר' אליעזר ור' יהושע היו תלמידיו : אבות פ"ב, מ"ט (לגי' אדה"ז בסידורו, ובמשניות מ"ח).
4. ר' אליעזר ור' יהושע. . רבותיו של רע"ק : ראה סנהדרין סח, א. ב"ק מא, ב. נדרים נ, א. פסחים סט, א. שבת לט, סע"ב. רמב"ם בהקדמה לס' היד.
5. דכולהו סתימאה. . דר' עקיבא : ראה סנהדרין פו, א. תו"ח שמות ח"א י, ב הערה 457.
6. שר התורה : ראה גם תו"ח שם יא, ב הערה 497.
7. דמלך במשפט יעמיד ארץ : משלי כט, ד.
8. דמלך במשפט. . ע"פ משפט התורה : ראה תו"ח בשלח ח"א קעג, א בשם הזהר. וש"נ.
9. התורה. . דמחכ"ע נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
10. להנהיג עי"ז. . המלוכה : ניתוסף ע"פ ב.
11. מל' פה תורה שבע"פ קרינן לה : ת"ז בהקדמה יז, א.

עמוד יח

12. שבחכ"ע בג : ליתא.
13. נקראו סופרים : ראה קדושין ל, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' נה.
14. סופר. . למעלה מבחי' ספר : ראה גם לקמן מאמר ד"ה וידבר כו' אלה הם מועדי תר"כ על יד הערה 88. מאמרי אדה"א נ"ך ע' נו ואילך. וש"נ.
15. דחכמה המתלבש : ב: דח"ע המתלבשת.
16. משפט התורה הנפש החוטאת היא תמות : יחזקאל יח, ד. כ. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קסז. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעד. דברים ח"ד ע' א'שט. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה ענין יצי"מ וקי"ס על יד הערה 151.
17. במאמר : ב במ"א.
18. דהתורה אמרה. . לזדונות : ראה סה"מ קונטרסים ח"א קלג, ב בשם ”מדרש" הובא בלקו"ש כרך ח ע' 158 הערה 58. ווי העמודים לבן השל"ה פכ"א (לא, א) בשם מדרש. וראה גם לקו"ש כרך ד ע' 1359.
19. רחב"ד. . אין שום הלכה מאיתו : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תשיז.
20. כל שיראת חטאו : אבות פ"ג, מ"ט.
21. נושא עון ועובר על פשע : מיכה ז, יח.
22. ומה שחטאתי. . לא ע"י יסורים : סיום הווידוי ביוה"כ (אלוקי עד שלא נוצרתי).
23. לא כן עבדי משה : בהעלותך יב, ז.
24. פנים אל פנים : ב: פא"פ פה אל פה. בהעלותך שם, ח.

עמוד יט

25. באגה"ק במאמר איהו וחיוהי : ס"כ (קל, א).
26. ומשה רבינו. . בבחי' הת"ת : ראה ת"ז תס"ט קיא, א. זהר חוקת קפא, ב. ע"ח שער הכללים פ"ג. שער ההקדמות דרוש ג' בענין זעיר ונוקבי' (קסג, רע"א). מגלה עמוקות אופן פט [פח] (כג, ד).
27. אבל נשמות תנאים ואמוראים : ראה גם לקמן מאמר ד"ה הנה להבין המדרש והצרוע תקצ"ט על יד הערה 102. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' רעח. מארז"ל ע' רצא. אוה"ת דברים ע' כג. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ס"ע תז ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' עו. וש"נ. תו"ח נח קנח, סע"ב. אוה"ת נ"ך כרך ג ע' א'רעא.
28. הנ"ל. . כו' : ב: הנק'. . כנ"ל.
29. שבעת שרי פרס ומדי : אסתר א, יד.
30. כו' : ב: כי.
31. ומועדים [ב: מועדים] לשמחה : נוסח תפילת העמידה וקידוש ליו"ט.
32. פני האדון ה' : משפטים כג, יז. תשא לד, כג.
33. ביו"ט מאירים מוחין דאימא : ראה פע"ח שער מקרא קדש ש"כ, פ"א. לקו"ת צו יא, ד. בחוקותי מז, ג. סה"מ תרכ"ז ע' תפט. וש"נ. שע"ת צח, ב בשם הע"ח. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'מד. לקמן מאמר ד"ה להבין שרש ענין פסח ומצה על יד הערה 220.
34. ושמחה הוא בבינה כמאמר אם הבנים שמחה : תהלים קיג, ט. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' מח. וש"נ. תו"ח וארא פה, ג. לקמן מאמר ד"ה לה"ע ההפרש בין שבת ליו"ט תר"ב על יד הערה 103. ד"ה רפאיני הא' על יד הערה 45.
35. בשבת. . עונג : ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת רסרמ"ב. שעה"י קיג, א הערה 5.
36. בשבת הוא בחי' מוחין דאבא : נסמן לעיל בהערה 33.
37. האצי'. . רה"י : ראה לקוטי הש"ס להאריז"ל ריש מס' שבת ד"ה ארבע רשויות. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' רכח. לקו"ת במדבר טז, א.

עמוד כ

38. בבחי' : תוקן ע"פ ב.
39. הוא או שלוחו : ניתוסף ע"פ ב.
40. דקמט ע"ב : ב: (דקס"ט ע"ב).