אני הנה בריתי אתך

צזאני הנה בריתי אתך

שנת תקסואו בעזרה"י, יום חמישי פ' תולדות

יום חמישי פ' תולדות

תורה ברבים, בסעודת מצוה, בברית מילה¹

אני¹ הנה בריתי אתך*¹ והיית לאב המון גוים, ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך.

איתא ² במדרש בשאלת ההיא מטרוניתא אם הי' מצטרך להיות הולד נמול היה נולד מהול ומפני מה נברא בערלה ומשנין סדר הבריאה למולו כו' והתשובה הי' לה כהאי תורמסא³ דצריכא מיתוק עד דשלקי לי' ז"פ כו' ע"ש.

והענין דהנה כתיב כי⁴ בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקי' לעשות⁵ פי' לתק"ן דהיינו שעד"ז הי' הבריאה של כל מלאכתו אשר ברא בעולמו שיצטרכו ישראל אח"כ לעשות פי' לתק"ן מצד שלא גמר מלאכתו בשלימו' אלא הניח להם לישראל שיגמרו ויתקנו מלאכתו אשר ברא בשלימות והיינו כהאי תורמסא שנברא מר וע"י שילוקו ז' פ' מתמתק וכן המילה שהולד נוצר בערלה ולאחר שנולד מתקנין ישראל בהכרתת הערלה שזהו גמר מלאכתו בשלימות כנ"ל.

ובאור הענין הנה נאמר ובטובו⁶ מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, מחדש ממש מאין לי"ש תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה, והיינו <נו>

דכמו שהי' צחבמקדש שלמטה בחי' פרוכת⁷ המבדילות בין קודש לקודש הקדשים ובהיכל ובדביר כו' שתרגומו של פרוכ"ת הוא פרס"א כו' כך עד"מ בדוגמא זו למעלה בחי' ירידת השפע עליונה של אור אין סוף לצורך חיות וקיום העולמות כולן שעוברת השפע דרך מסכים רבים שנק' בחי' פרסות המבדילות בין קודש לק"ק כו' והיינו דכמו הפרוכת המסך המסתיר אור הנר כדומה והאור זורח הוא שם דרך מעביר המסך שאז נשתנה האור המגיע להאדם שאחורי הפרוכת מכמו שהי' מקדם הפרוכת, שאינו מאיר כ"כ מצד הסתרת הפרוכת, כך עד"מ למעלה בירידת השפע עליונה אל הנבראים דרך פרגודי' ומסכים רבים שעי"ז נשתנה השפע המגיע אל הנבראי' מה שלאחר הפרגוד מכמו שהי' מקדם באופן ההגשמה שלה שנעשו מהו' אחר ממש מחודש באופן הגשמתה מה שלא הי' מעולם באופן ההגשמה זו מקדם העברתה דרך הפרגוד ומסך הנ"ל שזה גרם השינוי שלה בחי' הסתרת הפרסא ומסך הנ"ל שמדי עברה בה נשתנה לגריעותא למהו' י"ש מחודש מה שלא הי' מקדם כלל באופן זה כנ"ל, וזהו ענין התחדשו' הנבראים מאי"ן ליש מחודש שנתהוו מבחי' השפע עליונה שעברה דרך הפרס"א המבדלת בין קודש לק"ק שע"י עברה דרך הפרסא נשתנה למהו' יש מחודש מה שלא הי' מקדם שבחי' השפע שקודם הפרס"א נק' לגבה בחי' אי"ן, וזהו ובטובו מחדש דוקא מאי"ן לי"ש מחודש מעשה בראשי"ת היינו כדכתיב כולם⁸ בחכמה עשית וראשי"ת חכמה מאי"ן תימצא כנודע, וכ"ז ההתחדשו' מאי"ן ליש הוא מצד הפרסו' המבדילות כנ"ל אבל לולא זאת אם היתה השפע יורדת דרך סבת ההשתלשלות מעילה לעלול בלי מסכי' ופרסו' כלל לא הי' נק' זה בחי' התחדשות כלל כי מאחר שהשפע עליונה כמו שהי' למעלה בהעילה היא יורדת למטה אל העלול הגם שנתמעטה במיעוט אחר מיעוט אעפ"כ מאחר שלא הי' מסך מבדיל בין העילה להעלול אזי לא נשתנה השפע ממהותה הראשון למהו' אחר מחודש ממש כ"א כמות שהיא בהעילה כך היא במהותה ואיכותה בהעלול (רק במיעוט וצמצום מעט כו'), ולכך נעשו הפרסות להבדיל בין קודש לק"ק כו' בכדי שיתחדשו הנבראי' המחודשי' מאי"ן לי"ש מחודש ממש כנ"ל, וז"ש במשכן והבדילה הפרוכת לכם בין קודש לקודש הקדשים כו' בהיות במשכן ובמקדש הי' עיקר השראת השכינה בבחי' גילוי ממש בהיכל ק"ק ששם היה הארו"ן וכרובי' פורשי כנפי' למעלה כו' שההיכל ק"ק שלמטה במקדש הי' הכלי ומכון לשבתו ית' שנעשה בדוגמא דלעילא שיש למעלה ג"כ בחי' היכל ק"ק שבו עיקר גילוי השראת השכינה ב"ה ולזאת הבדילה הפרוכת בין קודש ובין ק"ק דכדי שהמשכת השפע דזיו השכינה ב"ה מהיכל ק"ק מצטרך להיות דרך מעבר הפרוכ"ת שתרגומו פרס"א כו' וכנ"ל וד"ל.

והנה כ"ז הוא בחי' הפרוכ"ת המבדילות בין קודש לקדש הקדשי' וכמו במקדש⁹ שני היו י"ג פרוכת כדאמרי' בגמ' כך ממש למעלה ימצא כמה וכמה צטפרסאות ומסכי' המבדילות בין עולם העליון לעולם התחתון <נז>

ועולמות אין מספר כלל שכ"ז הוא באלקות וקדושה ממש להבדיל בין קדושה שבעולם העליון לקדושה שבעולם התחתון ממנו שזהו והבדילה הפרוכת בין קדש ובין קדש הקדשי' שאף מה שלאחר הפרוכ"ת נק' קד"ש ורק שאינו קדש הקדשי' כו' כנ"ל.

אך לאחר רבוי ההשתלשלות ומסכי' רבים ההם אזי בתכלית כל סדרי ההשתלשלות עלה שהוא עולם העשי' שהוא תכלית וסוף כל דרגין שלמעלה שאין למטה הימנו במדרגה, ימצא עוד בחי' פרוכת ופרס"א המבדי"ל בין קודש לחול וכמ"ש בהבדלה¹⁰ דמ"ש המבדיל בין קודש לחול כו' ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי כו' שזהו מסך עב וגשמיי יותר שכמוהו לא הי' לפניו בכל סדרי ההשתלשלות בהפרסו' המבדילות בקדושה עצמה בין קודש לקודש הקדשים כו' מפני שהפרסות והמסך העב הזה מבדיל בין קודש לחו"ל, בכדי שיוכל להתמשך בחי' קליפת נוג"ה דעשי' הם כל המאכלי' היתר דעשי' ותדשא¹¹ הארץ דשא עשב וזריעת תבואות¹² השדה היוצא שנה בשנה כי אין¹³ לך עשב כו' שאין לו מזל כו', ויש עוד פרסא עב וגשמיי מהראשונה בכדי שיתהוו ע' שרים דקליפה ממש דכתיב רם¹⁴ על כל גוים ה' שאל מסתתר מהם בבחי' התנשאות והתרוממו' עד דקרו¹⁵ לי' אלהא דאלהא והם בעצמם בחי' נפרדי' ממש וכדכתיב הודו¹⁶ לאלקי האלקי' כל"ח שזהו גורם הפרסא והמסך העב הזה להסתיר גילוי כבודו ית' מהם שיהי' רם על כל גוים דקרו לי' אלקי האלקי' בלבד וכדכתיב ואתה¹⁷ מחי' את כולם שאין לך דבר שחוץ ממנו ית' רק החיות שלהם הוא ע"י מסכים עבים וגשמיים הנ"ל וכדכתיב אלביש¹⁸ שמים קדרות ושק אשים כסותם וגו' שזהו המסך העב הגשמיי הזה שנק' בחי' לבוש ש"ק כנודע.

והנה יש ב' בחי' ומדריגות שונות בבחי' החו"ל עצמו, והיינו החול דישראל אף שנבדל מן הקדש כמ"ש המבדיל בין קדש לחול שהמבדי"ל הוא הפרסא העב הנ"ל, אעפ"כ נבדל הוא מהחול דאוה"ע דהיינו שהחול שלהם הוא למטה יותר עד שיש עוד פרסא המבדיל בין הטמא לטהור שבחול עצמו, והענין שבחי' החו"ל דישראל נק' בחי' חולי"ן¹⁹ שנעשו על טהרת הקודש כו' בחי' חולו של מוע"ד והיינו שנמשך להם מקדושת שבת שלעבר לג' יומין קמייתא הארת שבת ותלת יומא בתריתא הם הכנה לשבת הבאה וכמאר"ל מי²⁰ שטרח בע"ש יאכל בשבת ופי' שכל קל"ט מלאכות שאסורי' בשבת ומותרי' בחול הוא בחי' עבודת האדם בחול²¹ במלאכת הברורין לאתהפכא מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא ע"י המעשה של האדם אשר יעשה האדם בכל ל"ט מלאכות בזריעה וחרישה וקצירה כו' וחי בהם לפרנס א"ע ואח"כ יתפלל בכח האכילה ההיא וכדומה שעי"ז יתהפך מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא ולהעלותן כולו לה' אחד ב"ה, ולזאת נעשה הפרוכת היא הפרסא המבדיל בין קודש לחו"ל, בכדי שיהי' חו"ל ויוכלו ישראל לעבוד עבודה זו של ששת ימי המעשה דכתיב²² ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך דייקא וכתיב יגיע²³ כפיך כי תאכל יגיע כפך דיקא בכדי שיחדש האדם דבר בעצמו ע"י מלאכתו <נח>

אשר עשה בו' ימי החול להזריע זרע בארץ וימצא אח"כ מאה שערים שתתחדש תבואו' השדה חדשי' הבא מכח עבודת האדם דוקא ואח"כ יהפך אותם לקדושה ממרירו למיתקא ולזאת א"א להיות זולתי הפרסא המבדיל בין קדש לחו"ל דאל"כ הי' כולו קדושה והי' נגלה כבודו ית' בבחי' גילוי לעיני כל עם הארץ ואז בלתי אפשר הי' להאדם לעבוד מלאכתו בכל ששת ימי המעשה ולעשות צרכיו מחמת גודל עוצם הביטול לפני כבודו ית' עד שלא יוכל להרים יד במלאכת צרכיו זולתי יהי' בבחי' הביטול תמידי לפני כבודו ית' וכמו עד"מ במלך ב"ו כשהעבד עומד ורואה פני המלך אזי אם ירים יד במלך או יעשה איזה מלאכה לפניו מתחייב ראשו למלך כדאי' במדרש במעשה שהרים ידו לפני המלך וקטע ידו כו' וגם לא יוכל האדם לחדש דבר מעצמו מאחר שניכר פעולתו ית' שממך הכל ואפס זולתו כו' כנ"ל וד"ל)²⁴ והיינו וכמו תפלת²⁵ ש"ע שאסור להרים יד כו' כ"א יעמוד בביטול אמיתי בכריעו' והשתחוואו' דח"י ברכאן כו' וכן בשבת²⁶ הוא בחי' מנוחה, כדכתיב וביום²⁷ השביעי שבת להוי' אלקיך לא תעשה כל מלאכה וגו' מצד התגלות כבודו ית' למטה שמצטרך להיות בחי' הביטול אמיתי לשבות מכל מלאכה ולא לקבל חיות משום דבר בעולם זולתי יהי' נזון מכבודו ית' שאף האכילה לא הותרה אלא המוכן מע"ש כו' משא"כ בחול שמצטרך האדם לעבוד בכל מלאכתו בכדי לאהפכא ממרירו למתיקא ושיהי' האדם מחדש דבר מעצמו לכך נעשה הפרסא להבדיל בין הקדש לחול בכדי שיהי' נסתרה דרכי ה' ויתראה העולם ליש ודבר בפ"ע ויוכל האדם לעבוד ויעשה כל מלאכתו כו' כנ"ל וזהו אשר ברא אלקים לעשות פי' לתק"ן לאתהפכא ממרירו למתיקא שזהו המצוה²⁸ של העבודה בו' ימי המעשה שזהו בחי' חולין שנעשו על טהרת הקודש בחי' חולו של מועד מפני שעיקר הכונה בעובדין דחו"ל לעשות את²⁹ שמי שטרח בע"ש יאכל בשבת שהעובדי' דחול בההתהפכו' ממרירו למתיקא הוא לצורך השבת קאבכדי שיתעלה אח"כ השפע עליונה של הקב"ה מה דלא סגי בלא"ה כדכתיב ששת³⁰ ימים תעבוד כו' וביום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה שכ"ז מציאות הביטול שבשבת בבחי' מנוחה בא ונסתעף מעובדי' דחו"ל כו' כנ"ל ולכך נק' חולו של מועד חולי"ן שנעשו על טהרות הקדש וכנ"ל וד"ל. משא"כ החול דאוה"ע שהוא חו"ל גמור כדכתיב אשר³¹ חלק ה' אותם לכל העמים כו' שהם בחי' יש ודבר נפרד גמור ולא יסתעף מהם אח"כ ההתהפכו' לקדושה עד עת קץ שיבולע³² המות לנצח ורוח הטומאה יעבר כו' לכך יש עוד פרסא המבדיל בין ישראל לאומות כו' ובין הטהור לטמא וכמארז"ל בשבע הבדלות והבדלתם³³ בין הטמא כו' וד"ל.

וזהו ענין בחי' המילה שקודם המילה נק' אב³⁴ רם ולאח"כ אברה"ם כי³⁵ אב המון גוים נתתיך כו' והיינו כי הנה כתיב נעשה³⁶ אדם בצלמינו <נט>

כדמותינו שנברא האדם בצלם ודמות העליון, לכך נברא בערלה המכסה על הברית בהיות אבר זה המשפיע שימצא בו בחי' המוליד מצטרך להיות נברא בערלה המכסה עלי' ואח"כ יתתקן ע"י ישראל להעביר ולכרות הערלה כו' מפני שהוא בדוגמא שלמעלה שהערלה למעלה הוא בחי' הפרסא המכסה על ברית קדישא בחי' צדיק עליון המשפיע החיים לכל הנפעלי' שנאמר ובטובו מחדש בכל יום מע"ב מחדש דוקא מאין ליש מצד הסתרת המסכי' והפרסו' שהאור הנולד מבחי' הפרסא נק' אור התולדה שהוא בחי' התחדשות גמורה מאין ליש ממש עד שבההשתלשלות רבות ומסכים רבים נסתעף למטה בחי' הפרסא המבדיל בין קדש לחו"ל עד שיסתעפו בחי' התהוות הגויים שיהי' רם על כל גוים הוי' דקרו לי אלהא דאלהא כדכתיב הודו לאלהי האלהים וגו' כנ"ל, וזהו בחי' א"ב ר"ם פי' א"ב³⁷ הוא בחי' החכמה עליונה שמאין תימצא שהיא בחי' ראשית הגילוי מעצמו' אור אין סוף ב"ה שהוא מקור החיים שלמטה שהוא עיקר המשפיע החיים לכל הנפעלי' לחדש חדשים מאי"ן ליש ממש כמאמר ובטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית דוקא וכתיב ראשית³⁸ חכמה שנק' ראשית שמשם מקור ההתחדשות מאין לי"ש כנודע, ור"ם הוא מצד הפרסא המבדיל בין קדש לחול עד שיסתעפו בחי' אוה"ע שהם בחי' יש נפרד ממש דקרו לי' אלהא דאלהא כי רם על כל גוים ה' ולכך נברא אאע"ה בערלה בדוגמא דלעילא שאז הי' נק' א"ב ר"ם מצד שרשו הנעלה שהוא בחי' הח"ע לכך נק' א"ב ומצד הערלה החופה על האבר המשפיע שלמעלה בכדי שיהי' רם על כל גוי"ם נק' ר"ם. אך לאח"כ כשנצטוה על המיל"ה להעביר הערלה הוא הפרסא המבדיל בין קוד"ש לחו"ל אזי נק' אברה"ם³⁹ קבכי אב המון גוים נתתיך להוסיף גרים מאוה"ע, שקודם לכן בלתי אפשר הי' שיתגיירו מאוה"ע מאחר שרם על כל גוים ה' והם לאחורי הפרגוד והפרסא הוא הערל"ה המכסה על הברי"ת עליון איך ישובו ויתכללו בקדושה שקודם הפרסא אך לאחר שנמול א"ב ר"ם ונק' אברה"ם⁴⁰ בחי' אב"ר מ"ה שמתגלה מאבר המשפיע דצדיק עליון בחי' מ"ה הוא תכלית הביטול דקדושה שלמעלה בלי שום מסך מבדיל, אזי נדיבי⁴¹ עמי' נאספו עם אלקי אברה"ם להתוסף גרים מאוה"ע שיוכל אף הגוי להתגייר ולהכנס תחת כנפי השכינה ב"ה מצד שאין שום מסך המבדיל ביניהם שכבר נכרתה הערלה בבחי' המיל"ה ואח"כ הפריע"ה שמילה הוא לשון התגלות⁴² שהוא כמו שנאמר והוא⁴³ יושב ממולי פי' לנגדי שדבר הנראה ומתגלה נק' בחי' ממולי כו' ולזאת בחי' הדבו"ר נק' בחי' רוח⁴⁴ ממללא כתרגומו דנפש חי' כו' מצד שהדבור מגלה הנעלם לזולתו וז"ס מיל"ה⁴⁵ צירוף אותיו' מ"ל י"ה דהיינו שי"ה הוא בחי' חו"ב שלמעלה שהי' תחילה בבחי' העלם והסתר מצד הערל"ה המכסה ומבדיל בין קדש לחול שז"ס א"ב ר"ם כנ"ל אבל עתה לאחר שנמו"ל אבר"ם נק' אבר מ"ה אז מל י"ה שנתגלה השפע עליונה דחו"ב שהחכמה שמאין תימצא שהוא בחי' א"ב המוליד חדשות מאין ליש כמאמ' ובטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית דוקא נתגלה בבחי' גילוי בבחי' הדבור עליון בלי שום מסך מבדיל שזהו מ"ל י"ה שי"ה נתגלו בבחי' הדבור עליון שנק' בחי' ממללא וכמו עד"מ <ס>

בנפש האדם שכאשר החכם מופלא טרוד בעומק ההשכלה נפלאה בינו לבין עצמו אזי נעלמה מעין כל חי משא"כ כשמדבר החכמה ההיא בפיו לזולתו אזי נתגלה החכמה לזולתו אל השומעי' מפיו, כך ממש עד"מ למעלה שכאשר נכרתה הערלה המכסה על הברי"ת עליון הוא האבר המשפיע השפע עליונה אל הנפעלי' אזי מתגלה בחי' י"ה בבחי' הדבור בבחי' גילוי ממש בלי שום מסך מבדיל והסתר כלל וז"ס מיל"ה מל י"ה, וזהו ענין החשמ"ל שראה יחזקאל הנביא ע"ה כדאמרי' בגמ' מאי⁴⁶ חשמ"ל תנא עתים חשות ועתים ממללות פי' שהחיות⁴⁷ רצוא ושוב כמראה הבזק שלפעמים הם חשות בבחי' ביטול האמיתי דחכמה עלאה שארז"ל סיג⁴⁸ לחכמה שתיקה בחי' העלם והתכללות, ולפעמים ממללות בבחי' הדבור בבחי' גילוי ממש מצד שהם בבחי' רו"ש בתמידיו' כנ"ל, אך כ"ז הוא עתה בזמן הגלות שימצא השינויי' אלו דרו"ש מ"ל שעתים חשות ועתי' ממללות וכן יחזקאל ראה בזמן הגלות בבל על נהר קגכבר וכמ"ש ואני⁴⁹ בתוך הגולה וגו' אבל לע"ל דכתיב אז⁵⁰ אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' ויהי' נגלה כבוד ה' אשר עין בעין יראו ולא יכנף עוד מוריך כו' ואת⁵¹ רוח הטומאה יעבור מן הארץ אז נאמר וראו⁵² כל בשר יחדיו כי פי ה' דב"ר דהיינו שיתגלה השפע דחו"ב שלמעלה בבחי' הדבור עליון בבחי' גילוי ממש בלי שום מסך מבדיל שלא יכנף עוד מורי"ך וז"ס המילה מ"ל י"ה שעיקר הגילוי יהי' לע"ל כנ"ל.

והפריעה ⁵³ היא בחי' התגלות יותר כי מל⁵⁴ ולא פרע כאלו לא מ"ל והיינו כמ"ש דאתפריעו כל נהורין כו' וד"ל. וזה ענין התשובה לההוא מטרוניתא כהאי תורמסא דצריכא מיתוק כו' כך המילה שנברא⁵⁵ האדם בצל"ם ודמות העליו"ן בערל"ה המכסה על הברית שזהו למעלה בחי' הפרס"א המבדיל⁵⁶ בין קדש לחול שעיקר הכונה של התהוות החו"ל שיתתקן ע"י עבודת האדם דוקא לאהפכא⁵⁷ מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא שנ' ששת⁵⁸ ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך כו' ר"ל שזהו ענין חולי"ן⁵⁹ שנעשו על טהרת הקדש שמי⁶⁰ שטרח בע"ש יאכל בשבת וזהו כהאי תורמסא דצריכא מיתו"ק לאהפכא ממרירו למיתקא ע"י עבודת האדם דוקא וכמ"ש אשר ברא⁶¹ אלקי"ם לעשו"ת פי' לתקן כנ"ל וד"ל. ולזאת בהבדלה דמ"ש לא נאמר רק המבדיל בין קדש לחול ולא נזכר ההבדלה בין הטמא לטהור שנאמר בגמ' במנין ז' הבדלות מפני שא"צ בחי' ירידה גדולה כזו לעשות פרסא העב להבדיל בין טמא לטהור כו' כ"א די בהבדלה זו שיהי' חולין שנעשו ע"ט הקדש וכו' וד"ל.

וזהו הנסתרות להוי' אלקינו⁶² והנגלות לנו ולבנינו פי' שקודם שנמול אברהם אע"ה הי' נק' א"ב ר"ם ואז הנסתרות להוי' אלקינו הם חו"ב עלאין שהם בבחי' הסתר והעלם מצד הערל"ה המכסה על הברית עליון ולזאת <סא>

אברם⁶³ אינו מוליד כו' והנגלות לנ"ו ולבנינ"ו זהו לאחר המילה שעיקר הגילוי הוא לבנינ"ו בבחי' ההולדה וההשפעה לזולתו שמ"ל י"ה וזהו אברהם מוליד כו' כנ"ל וד"ל ולכך אף כשנוסף ה"א באברהם לא נתבטל הרי"ש כי הוא ר"ם כמקודם רק שמתגלה בבחי' גילוי שהוא בחי' אב"ר מ"ה וד"ל (וזהו ה"ה דבה"י ברא"ם באברהם כו' כנודע).