תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

שיר המעלות ממעמקים

שמזשיר המעלות ממעמקים

בס"ד ש"ש

שיר המעלות ממעמקים¹ קראתיך² כו', הנה מזמור זה אומרים בעשי"ת³ וכנודע שיש עשרה עומקים שבכי"ו קוראי' וממשיכים עומק אחד⁴, ולכאו' צ"ל מה"ע העומקים שצריכים בעשי"ת להמשיך, ומה נשתנה זמן זה דעשי"ת שהוא הדין והמשפט על כלליות חיות השנה מהדין ומשפט שאדם נידון בכי"ו⁵, וכמ"ש לרגעי' תבחנו⁶, שא"צ לומר ממעמקי' שאינו מוכרח לעורר בחי' עומק הלב כו', וגם צ"ל למה צריכים לדין ומשפט בשביל המשכת חיות חדש. אך הענין הוא דכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה⁷ שנודע שיש בזה ב' פירושים הא' שהעולם נבנה בחסד, הב' שבכדי שיהי' התהוות העולם צריכים לבנות בחי' מדת החסד, ועכ"פ איך שיהי' נבנה העולם במדת החסד וכמארז"ל אמת אמר אל יברא⁸, חסד אמר יברא, ובחי' חסד זה זהו בחי' חפץ חסד⁹ היינו בחי' החסד שיש בבחי' חפץ הוי' שהוא מה שעלה שמחברצונו מצד בחי' טבע הטוב¹⁰ להטיב¹¹, אמנם זה הי' רק בתחלת הבריאה שלא הי' שום דבר שיוכל להיות בחי' אתעדל"ת¹², אך עכשיו תלוי בבחי' העלאת מ"ן¹³ ממעשה התחתונים, שאם יש העלאת מ"ן באתעדל"ת בבחי' תומ"צ דשנה העברה, היינו כשאכשור דרא¹⁴ אזי נמשך תוס' אור וחיות מרובה בר"ה על כלליות השנה החדשה, וכן להיפך ח"ו כשלא אכשור דרא, ואי לזאת מובן שלצורך המשכות חיות הכללי צריך להיות דין ומשפט דוקא, וז"ע מה שר"ה נק' יום הדין¹⁵ שהוא הדין ומשפט על כל אדם בפרט, וכמאמר שכל באי עולם¹⁶ עוברי' לפניך כבני מרון, אם ראוי והגון הוא להמשכת גילוי מלכותו ית', וכן על כל העולם בכלל, ומזה יוכל האדם לעורר בעצמו שיכול להיות שכלליות העולם הוא מחצה על מחצה¹⁷, ואם יהי' הוא זכאי יכריע את כל העולם לכ"ז¹⁸, וע"ז הוא הדין והמשפט בר"ה על בחי' ההעלאת מ"ן דשנה העברה כו', וז"ע מה שג' ספרים נפתחים בר"ה¹⁹ צדיקים נכתבים לאלתר לחיים כו', שענין ג' ספרים אלו הוא נגד ג' ספרים שבהם נברה"ע, כמ"ש בס"י בל"ב נתי' פליאות²⁰ כו' וברא את עולמו בג' ספרים בספר וספר וסיפור, שהם ג' בחי' חב"ד²¹, ספר הכותב את הספר הוא בחי' חכמה, וספר בחי' בינה, וסיפור הוא בחי' דעת כמ"ש מפיו דעת²², וזהו כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמי' בתבונה²³ בדעתו תהומות נבקעו²⁴, שנמצא כלליות בריאת העולם הוא ע"י ג' ספרים אלו, ולהיות כן בכל ר"ה שנמשך חיות כללי מחדש על כלליות השנה נמשך ג"כ ע"י בחי' ג' ספרים הנ"ל, ולכן ג' ספרים נפתחים בר"ה, ושרש ענין בחי' פתיחת הספרים אלו תלוי בהעלאת מ"ן דמעשה התחתונים וזהו שצדיקים המקיים²⁵ תומ"צ כדבעי למהוי נכתבים לאלתר לחיים, ולהפך כו' והבינונים תלוי' ועומדים על התשובה כו'. דהנה ארז"ל וכל מעשיך בספר נכתבים²⁶, וכתי' ויכתב בספר זכרון לפניו²⁷, שענין שמטשכל מעשיך בספר נכתבים היינו בחי' אותיות כמו שלמטה הכותב עניניו בכתב לזכרון כותב בדיו על הקלף פרטי הדברים שיהי' נרשמים באותיות כו'. ועד"ז יובן למעלה שענין בחי' הכתיבה בספר ז"ע ד' אותיות ש' הוי'²⁸, כי הדיו הוא בחי' יו"ד ולכן דיו אותיות יו"ד, והה"א הוא בחי' ה' אצבעות היד הכותבי' בספר, והוא"ו הוא בחי' הקולמס ולכן הוא"ו בראשו יו"ד²⁹ הוא בחי' הדיו הנאחז בקולמס, וה' אחרונה הוא בחי' הקלף הנושא האותיות, וא"כ פי' וכל מעשיך בספר נכתבים היינו שכל מעשה התחתונים נכתבים ונרשמים בספר העליון הוא בחי' ש' הוי' שהפגם מגיע בש' הוי' וכדכתי' ונוקב ש' הוי'³⁰, ובסיום הרבה מן המצות נא' אני הוי'³¹, וכתי' ועבדתם את ה' אלקי'³² כו', ולכן אומרים בק"ש שעהמ"ט³³ אם פגמתי באות יו"ד כו' וכן בכל האותיות, לפי שהפגם מגיע בש' הוי' כו', וזהו דכתיב זה ספר תולדת אדם³⁴ שבחי' זה הוא בחי' י"ב³⁵ צירופי הוי'³⁶ הוא בחי' ספר העליון והוא נעשה מתולדת אדם היינו בחי' פעולת האדם אם לטב או למוטב, וע"ז הוא הדין והמשפט בר"ה כו', על כל המעשים אשר נכתבים בספר שלפע"ז נמשך ע"י בחי' הג' ספרים בחי' המשכת החיות על שנה דלהבא כו'.

ב) ואמנם עדיין אינו מובן הלא אדם נידון בכי"ו, שהרי בכי"ו נמשך חיות חדש לחדש הישינות כמאמר ובטובו מחדש בכיו"ת מע"ב³⁷, שהרי בחי' דבר ה' המחי' ומהוה כל פרטי התהוות הנבראים מוכרח להיות תמיד וכמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים³⁸, שאם הי' נפסק כרגע הי' נעשה אין ואפס מכל הנברא בשי"ב כמ"ש בסש"ב בש' הבעש"ט ז"ל וכ"ה במדרש³⁹, ובאמת בכל עת ובכל רגע נמשך חיות חדש⁴⁰ וכדכתי' לרגעי' תבחנו, אלא שבכ"ע ובכל רגע אינו נראה וניכר כ"כ, רק בכי"ו שמאפיל ומאיר והאדם נעשה ברי' חדשה⁴¹, וכ"ה בכל הנבראים שזהו כמו שנויהי ערב ויהי בקר שהי' בשי"ב⁴², ומהו ההתחדשות בר"ה יותר מכמו בכי"ו עד שר"ה נק' יום הדין שכל באי עולם עוברין לפניך כבני מרון כו'.

ויובן בהקדם מארז"ל למה קדמה שמע לוהא"ש⁴³ כדי שיקבלו⁴⁴ עלי' עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות, ולכאו' אינו מובן הלא בחי' קבלת עול מצות הוא ג"כ קבלת עומ"ש ולמה מחלקים אותם לשני דברים, ויש להקדים לזה מ"ש והחיות רצוא ושוב, ובפי' והחיות רצו"ש יש שני פי'⁴⁴, הא' שקאי על חיות הקדש⁴⁵ העומדים שעבודתם הוא ברצו"ש, והב' הוא שהחיות אלקות⁴⁶ המחי' ומהוה כל העולמות הוא בבחי' רצו"ש, וכמ"ש בס"י ודברו בהם ברצו"ש⁴⁷, שבחי' דבר הוי' המהוום הוא בהם ברצו"ש, ונק' מטי ולא מטי⁴⁸, וזהו דכתי' הלא דברי כאש⁴⁹, פי' שכמו האש מתנענע תמיד בבחי' הסתלקות והתפשטות כן דברי הוא בחי' דבר ה' שלעולם ה' דברך נצב בשמים, וכ"ה בכל הנבראים הוא בהם כאש דהיינו בבחי' רצו"ש, אלא לפי שזהו מלמעלמ"ט לכן נק' בשם מטולמ"ט שמתחלה הוא ההתפשטות ואח"כ ההסתלקות⁵⁰ וחוזר חלילה כו' כמ"ש מזה במ"א. ושרש הענין הוא דהנה המקובלים כינו אותו ית' לקראותו בשם אוא"ס⁵¹, וכן הכתוב מכנה אותו לאש כדכתי' כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא⁵² שצ"ל מה"ע שכינו אותו ית' בשם אור ואש. אך הענין הוא שאנו רואים שענין בחי' האור כמו אור השמש הנה הוא רק בחי' זיו והארה בלבד מעצם השמש, ואיננו נוגע כלל לעצם בחי' השמש, ולכן לא יפעול שום שינוי בשמש עצמה אם האור מאיר א"ל, עד"מ כשיש עננים שמסתירים אור השמש לבלי תאיר אורה לארץ ולדרים עלי' לא יפעול שום שינוי בעצם השמש, וכן כשתאיר אורה לארץ ולדרים עליה ג"כ לא יהי' מזה שום שינוי בהשמש עצמה, שנאוהיינו מפני שהאור הוא רק זיו והארה בעלמא, וכן אור וחיות הנפש המחי' את הגוף אינו רק זיו והארה לבד מעצמיות הנפש, שבחי' הארה זו מאיר באברים הכללי' ומשם מתפשט הארתה בכל אבר בפרט, והראי' ממה שמצינו שהסומא מוליד שלם⁵², וכן כל בעל מום שאם⁵³ היות שהאבר ישנו בגופו ועכ"ז אינו ממשיך חיות הנפש כמו כל האברים שהם ממשיכים חיות הנפש⁵⁴ כמ"ש במ"א, ואם הי' הנפש עצמה מחי' הגוף, א"כ צ"ל שבבעל מום זה שהאבר אינו ממשיך חיות הנפש להחיותו מוכרח לומר שזהו חסרון בעצמיות נפשו, וא"כ מאין הוא מוליד שלם, אלא עכצ"ל שאין החסרון בעצמיות הנפש, והחיות המחי' את הגוף הוא רק הארת הנפש לבד הוא שמחי' הגוף ובו יש חסרון הארת כח אבר זה כו', וענין ההולדה בדומה לו זהו נמשך מעצמיות הנפש⁵⁵ כו' כמ"ש במ"א, לכן אם היות שבהארת נפשו יש חסרון עכ"ז מוליד שלם מפני שבעצם נפשו אין שום חסרון כו'. שנמצא מובן שחיות הנפש המחי' את הגוף הוא רק בחי' זיו והארה בלבד ולא מבחי' עצם הנפש, וכן עד"מ האש שמחמם המתכת או שא"ד הנה בהמתכת הוא רק הארת האש ולא עצם, ואם היות שהוא חם מאד עד שנכוין בו עכ"ז זהו רק הארת האש ולא עצם האש. ועפ"ז יובן מה שדימו אותו ית' לאור ואש, כי כל בחי' המשכות החיות שנמשך מאתו ית' להוות ולהחיות כל העולמות והנבראים שבהם זהו רק בחי' הארה בעלמא שאינו נוגע אל עצמותו כלל, ולכן הוי' אלקיך ה"ז משל לאש אוכלה שנמשך רק הארה מבחי' האש, והמקובלים פירשו דברי' וקורי' אותו ית' בשם אור שמובן שכל מה שמדברים זהו בבחי' הארה ממנו ית' כו'.

ג) והנה בחי' אור וזיו זה המחי' ומהוה כלליות ההוויות שנתהוו בשי"ב, אם היות שהוא רק זיו והארה עכ"ז אינו דומה בחי' הארה זו כמו שהיא כלול בעצמותו וכמארז"ל בפדר"א עד שלא נברה"ע הי' הוא ושמו בלבד⁵⁶, לכמו בחי' הארה זו שירדה להוות התהוות הנבראים כו', שהרי כמו שירדה ה"ה מקור להתהוות נבראים בע"ג ותכלית, ולכן בחי' הארה זו היא תמיד בחי' רצו"ש דהיינו בבחי' מטי ולא מטי, דהיינו שמתפשט להוות ולהחיות ומסתלק למקורה וחוזרת ומתפשטת להוות מפני בחי' רצון הבורא רצה"ע שעלה ברצונו להטיב כו', שהוא להוות ולהחיות כל העולמות והנבראים ויצורים ונעשים שבהם כו', וה"ז כמו האש הנאחז בפתילה שעולה תמיד ונאחז שזהו כמו רצו"ש כי יסוד האש הוא למעלה⁵⁷ שנבמיסוד המים והעפר, שטבע המים והעפר לירד למטה⁵⁸, משא"כ האש טבעו לעלות למעלה, והיינו שרוצה לעלות ולהסתלק למעלה לבחי' האש היסודי⁵⁹ זולת מה שהפתילה או העצים שהאש נאחז בהם אינו מניח את האש להסתלק ממנו לגמרי לכן דולק ברצו"ש הסתלקות והתפשטות, ועד"ז יובן למעלה שהחיות אלקי המחי' ומהוה הנבראים ה"ה בבחי' מטול"מ מפני שרוצה תמיד ליכלל במקורו ומוכרח להתפשט בדרך ירידה להוות ולהחיות הנבראים מפני בחי' רצה"ע כנ"ל, ומפני כי החיות היא ברצו"ש לכן גם עבודת הנבראים הוא ג"כ ברצו"ש, וזהו דכתי' והחיות רצו"ש כפי' הא' שקאי על חיות המרכבה שהם ברצו"ש מפני כי קבלת חיותם הוא ג"כ ברצו"ש כו', וזהו בד"פ בין בשרפים בין באופנים, ובד"כ⁶⁰ השרפים הם בחי' רצוא שהשרפים אומרים קדוש⁶¹ להיות כי הם משיגים איך שהוא ית' קדוש ומובדל מגדר עולמות ולכן עומדים בבחי' רצוא ותשוקה לכלל ולבטל בו ית', ונק' שרפים ע"ש שכבר נשרפו⁶² בעוצם רשפי אש התשוקה כו' כמ"ש במ"א, והאופנים אומרים ברוך⁶³ שהוא בחי' המשכת החיות שיומשך בחי' כבוד הוי' הוא בחי' זיו יקרי'⁶⁴ להוות ולהחיות העולמות שזהו בחי' שוב, ועד"ז יובן העבודה בנש"י ג"כ שהוא בבחי' רצו"ש, שז"ע קבלת עומ"ש ועומ"צ, שפ' ראשונה הוא בחי' רצוא למס"נ באחד⁶⁵ ע"י התבוננות איך שאני הוי' לא שניתי⁶⁶ כמ"ש במ"א ולכן ועמך לא חפצתי⁶⁷, אפי' בחי' כי עמך מקו"ח⁶⁸ שהוא רק עמך כו', רק מפני שא"א להיות כל היום בבחי' רצוא, לזה הו"ע קבלת עומ"צ שהוא בחי' שוב להמשיך המשכות אוא"ס בכלים מכלים שונים כו', וקדמה שמע הוא כמו קדימת הרצוא להשוב כו'.

ד) והנה כ"ז הוא בכי"ו שסדר העבודה הוא ברצו"ש מפני כי החיות הוא ג"כ ברצו"ש, ולפי ערך בחי' רצו"ש שלו לפ"ע זה נמשך בחי' רצו"ש המחייהו ומהווהו, וע"ז הוא שאמרו אדם נידון בכי"ו וכמ"ש לרגעים תבחנו, אך הנה בר"ה ועשי"ת שצריכים להמשיך חיות כללי על כלליות שנה החדשה, אינו די בבחי' רצו"ש שהוא בחי' קעומ"ש וקבעמ"צ כמו בכל השנה, אלא שצ"ל בחי' הקבעמ"ש בבחי' עומקא דליבא. וזהו הטעם מה שבעשי"ת אומרים השיר ממעמקים שנגקראתיך הוי', שע"י בחי' העומקא דליבא שמתעורר בזמן ההוא בעבודת האדם עי"ז קראתיך הוי' מחדש להוות ולהחיות ולהיות ה' מלך גיאות לבש⁶⁹ כו' שיתלבש בלבוש מל' להיות מלך על עמו כו' וכמ"ש מלוך על כל העולם כולו⁷⁰ כו', גלה כבוד מל' עלינו⁷¹. וענין בחי' עומקא דליבא ז"ע התשובה, כי ענין ובחי' התשובה אינה דוקא על עבירות⁷², כ"א שענין התשובה הוא להשיב נפשו לשרשה ומקורה כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה⁷³ היינו לבחי' נשמה שנתת בי כמו שהיא טהורה היא⁷⁴ בבחי' טהיר"ע⁷⁵ כו', והיינו ע"י שיתבונן איך שהוא רחוק בתכלית מהוי' אחד, עי"ז יהי' בבחי' רצוא ותשוקה להשיב נפשו למקורה כו'. וזהו דכתי' לבך יהגה אימה אי' סופר ואי' שוקל⁷⁶, פי' ע"י שיתבונן שבחי' אי' הוא מ"ש אי' מקום כבודו⁷⁷ שאינו מושג, אי' רומז על ג' ראשונות⁷⁸ כמ"ש כלולים בבחי' הכתר, שהאל"ף הוא בחי' כתר⁷⁹ והיו"ד ה' הוא מ"ש והחכ' מאין תמצא⁸⁰ והבינה כלול⁸¹ בו ג"כ כמ"ש בס"י הבן בחכ'⁸¹, ופי' אי' סופר כו' שבחי' אי' בעצמו הוא השוקל והסופר⁸² כל מדידות באבי"ע, וא"כ עי"ז לבך יהגה אימה ופחד להשיב נפשו למקורה ושרשה בבחי' תשו"ת ותשו"ע, גם אם לא חטא על הנפש כו' וכ"ש כשיודע בעצמו שפגם באיזה דבר הן בבחי' סור מרע, והן בבחי' ועשה טוב כו' שצריך לשוב ע"ז מעומקא דליבא, ולצעוק אל ה' מעומקא דליבא, וז"ע השופר גנוחי גניח וילולי יליל⁸³, והתקיעה בקול פשוט⁸⁴ מעומקא שלמעלה מהברת האותיות כו', וע"י התשובה שהיא עזיבת החטא והחרטה⁸⁵ על העבר עי"ז עוקר את הדבר מעיקרו, שנדכמו בהתרת נדרים שע"י החרטה עוקר את הנדר, וענין התשובה היא להשיב נפשו כנ"ל שעי"ז מעלה היצה"ר לשרשו שהוא טוב כי אין רע יורד מלמעלה⁸⁶, והוא רק כח המתאוה והוא בפשעו צייר בו ציור רע כמ"ש מזה במ"א בד"ה זאת חוקת התורה שלא נדפס⁸⁷, ולכן ארז"ל שט' ופנינה לש"ש נתכוונו, כי בשרשם הם גבורות קדושות, וע' בלק"ת⁸⁸ בדרושי פרה אדומה. ובזה יובן איך מעביר את הקטיגור שנולד ע"י העבירה כמארז"ל העובר עבירה א'⁸⁹ קונה לו קטיגר א', אלא שע"י החרטה עוקרו מעיקרא וע"י העלאת נפשו לשרשו נעשה טוב גמור ולכן תלוי איך התשו' הוא שיש שזדונות נעשו רק כשגגות לבד, ואם התשו' היא יותר מעולה אזי נעשו לו כזכיות⁹⁰, ולכאו' איך הוא זה, אלא לפי שמעליהו לשרשו ששם הוא גבורות קדושות ובגבורה יש יתרון המעלה כמעלת הזהב על הכסף, והוא בחי' תגבורת החיות⁹¹ לאלקות ולכן נעשו לו כזכיות. ולכן אינו דומה זמן דעשי"ת להדין שבכי"ו, שבכי"ו הוא רק ההמשכה מהכלל לפרט, אבל בר"ה ויוהכ"פ שהוא הדין על כלליות השנה צריכים לעורר בעצמו בחי' עומק נקודת הלב ועי"ז נמשך מלמעלה ג"כ מבחי' עשרה עומקים שהם נגד עשר בחי' הנפש, להיות ממעמקים קראתיך ה' מחדש גם אם פגם ח"ו, ואפי' מי שלא פגם צריך ג"כ לקרות מחדש כי בכל שנה צ"ל נמשך מבחי' היותר גבוה ולכן צ"ל ממעמקים קראתיך ה' מחדש, ולכן תיקנו בעשי"ת לומר מזמור זה כו'.

הערות

עמוד שמז

1. שיר המעלות ממעמקים : למאמר זה ראה סה"מ תרכ"ט ע' שמג ואילך ובהנסמן שם ובריש המאמר שם. בהכותרת תיבת ש"ש ניתוסף ע"פ בוך 810. המאמר נרשם בגוכתי"ק.
2. שיר המעלות ממעמקים קראתיך : תהלים קל, א.
3. מזמור זה אומרים בעשי"ת : ראה מג"א הל' ברכות סנ"ד, ס"ב. סידור אדה"ז במקומו. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתמא ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתסט. וש"נ. תו"ח בשלח רכט, ב. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' שיט. וש"נ. לקמן פ"ד.
4. עשרה עומקים . . עומק א' : ראה ס"י פ"א, מ"ה. פע"ח שער תפילות ר"ה שכ"ה, פ"ז. לקו"ת תצא לט, ב. נצבים נג, ב.
5. שאדם נידון בכי"ו : ר"ה טז, א. ראה גם אגה"ק סכ"א. לקו"ת קרח נה, ג ואילך. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמג. וש"נ.
6. לרגעי' תבחנו : וכ"ה לקמן רפ"ב־ רפ"ד — איוב ז, יח [ושם: תבחננו — וכ"ה בבוך 810].
7. כי אמרתי עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 106.
8. אמת אמר אל יברא : ראה ב"ר פ"ח, ה.
9. חפץ חסד : מיכה ז, יח.

עמוד שמח

10. שעלה ברצונו מצד בחי' טבע הטוב : ראה גם (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תקעו בחודש שופר ובהערה 66.
11. טבע הטוב להטיב : ראה עמק המלך שער שעשועי המלך בתחילתו. שומר אמונים ויכוח שני סי"ד. שער היחוה"א פ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. ולהעיר משו"ת חכם צבי סי"ח.
12. בתחלת הבריאה שלא הי' . . אתעדל"ת : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, ספ"ו. לקו"ת אחרי כה, סע"ג. נצבים מז, ב. שעה"י פי"א. ש"א ל, א הערה 15. סה"מ תרל"ח ס"ע מז ואילך ובהנסמן שם.
13. עכשיו תלוי בבחי' העלאת מ"ן : ראה ע"ח־ לקו"ת־ וש"א שם.
14. כשאכשור דרא : ע"פ יבמות לט, ב. חולין צג, ב.
15. שר"ה נק יום הדין : ראה ר"ה ח, סע"א. טז, א-ב.
16. שכל באי עולם : ראה ר"ה טז, א במשנה.
17. העולם הוא מחצה על מחצה : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ג, ה"ד.
18. לכ"ז : לכף זכות.
19. שג' ספרים נפתחים בר"ה : ראה ר"ה טז, ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל לר"ה שם (ח, ב בדפי הספר). הובא באוה"ת בראשית כרך ג' ע' 1186. ראה גם שם ע' 1180. האזינו [תבוא] ע' א'תתקטז ואילך. תבוא כרך ו ע' ב'שעו ואילך.
20. כמ"ש בס"י בל"ב נתי' פליאות : פ"א, מ"א.
21. בספר וספר וסיפור . . חב"ד : ראה לקוטי הש"ס להאריז"ל שם. סידור שחרית לשבת קעט, א. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקצא. וש"נ.
22. מפיו דעת : משלי ב, ו.
23. ה' בחכמה . . בתבונה : משלי ג, יט.
24. בדעתו תהומות נבקעו : משלי שם, כ.
25. המקיים : בבוך 810: המקיימים.
26. וכל מעשיך בספר נכתבים : אבות פ"ב, מ"א.
27. ויכתב בספר זכרון לפניו : מלאכי ג, טז [ושם: ספר].

עמוד שמט

28. הכתיבה . . ד' אותיות ש' הוי' : ראה גם אוה"ת חוקת ע' תו ואילך. שם כרך ה ע' א'תרלד. סה"מ תרכ"ט כאן ע' שמג.
29. הוא"ו בראשו יו"ד : ראה גם לעיל מאמר ד"ה כל אשר חפץ ה' עשה הערה ח.
30. ונוקב ש' הוי' : אמור כד, טז.
31. אני הוי' : שמיני יא, מד. מה. ועוד.
32. ועבדתם את ה' אלקי' : משפטים כג, כה.
33. ולכן אומרים בק"ש שעהמ"ט : נוסח האריז"ל.
34. זה ספר תולדת אדם : בראשית ה, א. בבוך 810 כאן ובשורה שלאח"ז: תולדות.
35. זה . . י"ב : ב"ר פכ"ד, ה. פס"ג, ו. שמו"ר פל"ח, ח. ויק"ר פ"ח, ג.
36. י"ב צירופי הוי' : ראה גם שערי אורה [לרי"ג] שער ה (סה, ב). תניא פמ"א ובמ"מ הגהות והע"ק ולקוטי פירושים (לכ"ק אדמו"ר זי"ע) לשם. סה"מ תרל"ה ח"א ע' קסו ד"ה בענין. שיחת אחש"פ תשמ"ז (הנחה בלתי מוגה) סי"א (תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"ג ע' 127). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתב.
37. ובטובו מחדש בכיו"ת מע"ב : ברכת יוצר. ראה גם (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תקעו בחודש שופר על יד הערה 35. סה"מ תר"ם ח"א ע' ה. וש"נ.
38. לעולם ה' דברך נצב בשמים : תהלים קיט, פט.
39. בסש"ב בש' הבעש"ט ז"ל וכ"ה במדרש : שער היחוה"א פ"א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה פ"ב. וש"נ.
40. בכל עת . . חיות חדש : ראה לעיל הערה 37.
41. בכי"ו . . והאדם נעשה ברי' חדשה : ראה גם סה"מ תרל"א ח"א ס"ע לט ואילך. וש"נ.

עמוד שנ

42. ויהי ערב ויהי בקר שהי' בשי"ב : בראשית א, ה. ח. יג. יט. כג. לא.
43. למה קדמה שמע לוהא"ש : ראה ברכות פ"ב, מ"ב (יג, א). ראה אוה"ת תרומה ע' א'שסז ואילך.
44. שיקבלו : בבוך 810: שיקבל.
44. והחיות רצוא ושוב . . שני פי' : יחזקאל א, יד. ראה לקמן פ"ג. אוה"ת תרומה ס"ע א'שנז ואילך. שבועות ס"ע קלט ואילך — והוא הנחת רנ"ט . סה"מ תרכ"ו ע' קכה ואילך. תרכ"ז ע' שדמ. וש"נ. תרכ"ט ע' רג ואילך.
45. הא' שקאי על חיות הקדש : ראה יחזקאל שם. חגיגה יג, ב וברש"י ותוס' שם. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תערב.
46. והב' הוא שהחיות אלקות : ראה גם לעיל מאמר ד"ה [נקדישך] וביאור הענין ובהערה 64.
47. וכמ"ש בס"י ודברו בהם ברצו"ש : פ"א, מ"ו. ראה גם אוה"ת יתרו ע' תתכח.
48. מטי ולא מטי : ראה זהר בראשית טז, ב. נח סה, א. מאמדי אדה"א שמות ח"א ע' רפ. וש"נ. קונטרסים ע' רפו.
49. הלא דברי כאש : ירמי' כג, כט [בדילוג].
50. מטולמ"ט . . ואח"כ ההסתלקות : ראה תו"א בראשית ב, ג ואילך. ג, סע"ג. תו"ח וארא ח"א סג, ד. וש"נ.
51. המקובלים כינו . . אוא"ס : ראה הנסמן בסה"מ תרכ"ט כאן ע' שמה.
52. כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא : ואתחנן ד, כד.
. ר' נחום טובי' — ראה אודותיו סה"ש תש"ה ע' 15. בית רבי ח"ג פ"י ע' קכז [ושם: ר' מנחם טובי' מפיראטין חתן ר"ש פריידעש משקלאוו]. אדמו"ר הצ"צ ותנועת ההשכלה קונטרס מח ע' 33 — נדפס גם בספר החקירה להצ"צ קה"ת תשס"ג ע' 456. אוה"ת ענינים ע' רצג בהערה. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' טו. וראה גם פלח הרמון ויקרא ע' קלט והנרשם לשם בע' תקסה ד"ה לע"ע.

עמוד שנא

52. שהסומא מוליד שלם : ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' תמב. וש"נ.
53. שאם : כ"ה בכ"מ — ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 33. סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
54. האברים שהם ממשיכים חיות הנפש : ראה גם (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תקעו בחודש שופר על יד הערה 45. סה"מ תרל"א ח"א ע' רלח. וש"נ. תרל"ח ע' מט. וש"נ.
55. ההולדה . . נמשך מעצמיות הנפש : ראה גם אגה"ק ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (תניא קנז, א). ביאוה"ז בראשית ב, ב (ולהצ"צ כרך ב' ע' תריג וע' תרטז). נח, ה, ד. בלק צט, א. סה"מ תרל"ח ס"ע כא. וש"נ. פלח הרמון פסח ס"ע מא ואילך.
56. בפדר"א עד שלא . . ושמו בלבד : ראה שם פ"ג. תו"ח וארא ח"א נג, ב הערה 6.
57. יסוד האש הוא למעלה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג, ה"י.

עמוד שנב

58. שטבע המים והעפר לירד למטה : ראה שם פ"ד, ה"ב.
59. שרוצה לעלות . . האש היסודי : ראה תניא רפי"ט. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' רכו ואילך. המשך מים רבים תרל"ו פק"ה.
60. בד"פ . . ובד"כ : כ"ה בגוכתי"ק.
61. שהשרפים אומרים קדוש : ישעי' ו, ב-ג. ראה בסמוך הערה 63.
62. שרפים ע"ש שכבר נשרפו : ראה לקו"ת נשא כח, ד. סה"מ תרל"ח ע' טז. וש"נ. תר"ם ח"א ע' מ.
63. והאופנים אומרים ברוך : יחזקאל ג, יב. ראה חולין צא, ב ואילך. ובתוד"ה ברוך שם צב, רע"א. ראה גם סה"מ תרל"ד ע' רנד.
64. כבוד הוי' . . זיו יקרי' : תרגום יונתן משפטים כד, יז.
65. למס"נ באחד : ואתחנן ו, ד. ראה זהר רע"מ משפטים קיט, א. צו לג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תו. וש"נ. שמות ח"א ע' רעח ואילך. הנחות תקע"ז ע' שא.
66. שאני הוי' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לקו"ת אמור לא, א ואילך. סה"מ תר"ם ח"א ע' שסט ואילך. וש"נ.
67. ועמך לא חפצתי : תהלים עג, כה.
68. כי עמך מקו"ח : תהלים לו, י.

עמוד שנג

69. ה' מלך גיאות לבש : תהלים צג, א. ראה תו"א מג"א צ, ג. תו"ח וארא ח"א עה, א ואילך. וש"נ.
70. מלוך על כל העולם כולו : תפלת העמידה לר"ה. ראה סדר תפלות כל השנה — הברכות האמצעיות — ברמב"ם סוף חלק אהבה. וכ"ה בכמה סידורי אשכנז־ ספרד־ אר"י.
71. גלה כבוד מל' עלינו : מוסף ליו"ט וימים נוראים.
72. התשובה אינה דוקא על עבירות : ראה חובת הלבבות שער עבודת אלקים פ"ג (ד"ה והחמישי כי מצות). תו"א ויחי מה, א. לעיל מאמר ד"ה כתר יתנו לך פ"ב. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקכט. וש"נ.
73. והרוח תשוב . . נתנה : קהלת יב, ז.
74. נשמה שנתת בי . . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
75. טהורה היא . . טהיר"ע : ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ס"ע תנח ואילך. שע"ת ל, ב ובהערה 17 . סה"מ תרל"ח ע' ערה. וש"נ.
76. לבך יהגה אימה אי' סופר ואי' שוקל : ישעי' לג, יח [ושם: אי'].
77. אי' מקום כבודו : נוסח קדושת כתר.
78. אי' רומז על ג' ראשונות : ראה ע"מ מאמר חקור דין ח"א רפכ"ד וביד יהודה שם — הובא באוה"ת (יהל אור) תהלים מב, ד (ע' קסה). לקו"ת הוספה לפ' בהעלותך צו, ד. מאו"א מערכת אי' סכ"ב — הובא באוה"ת (יהל אור) תהלים קמו, א (ע' תקסב). לקו"ת פקודי ה, א. ראה גם תו"א שמות נב, ג.
79. שהאל"ף . . כתר : ראה ת"ז תמ"ט. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסא. וש"נ.
80. והחכ' מאין תמצא : איוב כח, יב.
81. כלול : בבוך 810: כלולה.
81. כמ"ש בס"י הבן בחכ' : פ"א, מ"ד.
82. אי' בעצמו הוא השוקל והסופר : ראה תו"א שמות נב, ג. נג, ב.
83. גנוחי גניח וילולי יליל : ר"ה לג, ב. לד, א.
84. והתקיעה בקול פשוט : שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סתק"צ, ס"א. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמד. וש"נ.
85. התשובה . . עזיבת החטא והחרטה : ראה אגה"ת פ"א ובליקוט פירושים לשם. אוה"ת ש"ש ע' ב'תקה ואילך.

עמוד שנד

86. אין רע יורד מלמעלה : ראה ב"ר פנ"א, ג. ספר ארבע מאות שקל כסף בסופו (רפב, א). של"ה מאמר החמישי נג, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסו ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח וארא ח"א נח, ד הערה 29.
87. בד"ה זאת חוקת התורה שלא נדפס : סה"מ תרכ"ט ע' קא ואילך. וש"נ. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קסג. וש"נ.
88. שט' ופנינה לש"ש . . בלק"ת : ב"ב טז, א. ראה לקו"ת חוקת סב, א. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קנה. אוה"ת ויצא כרך ה תתמה, א ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תצג. וש"נ. תו"ח נח נא, א ובהערה 6. שער היחוד בסופו.
89. העובר עבירה א' : ראה אבות פ"ד, מי"א.
90. שזדונות . . כשגגות . . כזכיות : יומא פו, ב.
91. ובגבורה . . תגבורת החיות : ראה תו"א נח ט, ג. לעיל מאמר ד"ה ובירך את לחמך ובהערה 88.