שנא
והיינו מפני שהאור הוא רק זיו והארה בעלמא, וכן אור וחיות הנפש המחי' את הגוף אינו רק זיו והארה לבד מעצמיות הנפש, שבחי' הארה זו מאיר באברים הכללי' ומשם מתפשט הארתה בכל אבר בפרט, והראי' ממה שמצינו שהסומא מוליד שלם52, וכן כל בעל מום שאם53 היות שהאבר ישנו בגופו ועכ"ז אינו ממשיך חיות הנפש כמו כל האברים שהם ממשיכים חיות הנפש54 כמ"ש במ"א, ואם הי' הנפש עצמה מחי' הגוף, א"כ צ"ל שבבעל מום זה שהאבר אינו ממשיך חיות הנפש להחיותו מוכרח לומר שזהו חסרון בעצמיות נפשו, וא"כ מאין הוא מוליד שלם, אלא עכצ"ל שאין החסרון בעצמיות הנפש, והחיות המחי' את הגוף הוא רק הארת הנפש לבד הוא שמחי' הגוף ובו יש חסרון הארת כח אבר זה כו', וענין ההולדה בדומה לו זהו נמשך מעצמיות הנפש55 כו' כמ"ש במ"א, לכן אם היות שבהארת נפשו יש חסרון עכ"ז מוליד שלם מפני שבעצם נפשו אין שום חסרון כו'. שנמצא מובן שחיות הנפש המחי' את הגוף הוא רק בחי' זיו והארה בלבד ולא מבחי' עצם הנפש, וכן עד"מ האש שמחמם המתכת או שא"ד הנה בהמתכת הוא רק הארת האש ולא עצם, ואם היות שהוא חם מאד עד שנכוין בו עכ"ז זהו רק הארת האש ולא עצם האש. ועפ"ז יובן מה שדימו אותו ית' לאור ואש, כי כל בחי' המשכות החיות שנמשך מאתו ית' להוות ולהחיות כל העולמות והנבראים שבהם זהו רק בחי' הארה בעלמא שאינו נוגע אל עצמותו כלל, ולכן הוי' אלקיך ה"ז משל לאש אוכלה שנמשך רק הארה מבחי' האש, והמקובלים פירשו דברי' וקורי' אותו ית' בשם אור שמובן שכל מה שמדברים זהו בבחי' הארה ממנו ית' כו'.
ג) והנה בחי' אור וזיו זה המחי' ומהוה כלליות ההוויות שנתהוו בשי"ב, אם היות שהוא רק זיו והארה עכ"ז אינו דומה בחי' הארה זו כמו שהיא כלול בעצמותו וכמארז"ל בפדר"א עד שלא נברה"ע הי' הוא ושמו בלבד56, לכמו בחי' הארה זו שירדה להוות התהוות הנבראים כו', שהרי כמו שירדה ה"ה מקור להתהוות נבראים בע"ג ותכלית, ולכן בחי' הארה זו היא תמיד בחי' רצו"ש דהיינו בבחי' מטי ולא מטי, דהיינו שמתפשט להוות ולהחיות ומסתלק למקורה וחוזרת ומתפשטת להוות מפני בחי' רצון הבורא רצה"ע שעלה ברצונו להטיב כו', שהוא להוות ולהחיות כל העולמות והנבראים ויצורים ונעשים שבהם כו', וה"ז כמו האש הנאחז בפתילה שעולה תמיד ונאחז שזהו כמו רצו"ש כי יסוד האש הוא למעלה57
הערות
- 52. שהסומא מוליד שלם : ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' תמב. וש"נ.
- 53. שאם : כ"ה בכ"מ — ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 33. סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
- 54. האברים שהם ממשיכים חיות הנפש : ראה גם (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תקעו בחודש שופר על יד הערה 45. סה"מ תרל"א ח"א ע' רלח. וש"נ. תרל"ח ע' מט. וש"נ.
- 55. ההולדה . . נמשך מעצמיות הנפש : ראה גם אגה"ק ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (תניא קנז, א). ביאוה"ז בראשית ב, ב (ולהצ"צ כרך ב' ע' תריג וע' תרטז). נח, ה, ד. בלק צט, א. סה"מ תרל"ח ס"ע כא. וש"נ. פלח הרמון פסח ס"ע מא ואילך.
- 56. בפדר"א עד שלא . . ושמו בלבד : ראה שם פ"ג. תו"ח וארא ח"א נג, ב הערה 6.
- 57. יסוד האש הוא למעלה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג, ה"י.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ג׳:י׳ - הטקסט מספריא
ברא האל למטה מגלגל הירח גולם אחד שאינו כגולם הגלגלים וברא ארבע צורות לגולם זה ואינן כצורת הגלגלים ונקבע כל צורה וצורה במקצת גולם זה צורה ראשונה צורת האש נתחברה במקצת גולם זה ונהיה משניהן גוף האש וצורה שניה צורת הרוח נתחברה במקצתו ונהיה משניהן גוף הרוח וצורה שלישית צורת המים נתחברה במקצתו ונהיה משניהם גוף המים וצורה רביעית צורת הארץ נתחברה במקצתו ונהיה משניהם גוף הארץ נמצא למטה מן הרקיע ארבעה גופין מוחלקין זה למעלה מזה וכל אחד ואחד מקיף את שלמטה ממנו מכל רוחותיו כמו גלגל הגוף הראשון הסמוך לגלגל הירח הוא גוף האש למטה ממנו גוף הרוח למטה ממנו גוף המים למטה ממנו גוף הארץ ואין ביניהם מקום פנוי בלא גוף כלל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

