תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרל"א ח"א מאמרים

ת"ר נר חנוכה כו'

רשימת העמודים (9) מצוטט ב־3 עמודים חיפוש חדש

קהת"ר נר חנוכה כו'

בס"ד. [ש"פ מקץ שבת חנוכה, ל"א]

מקץ שבת חנוכה

ת"ר נר חנוכה¹ מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, ופי' התוס' דמיירי דליכא חצר וביתו עומד לרשות הרבים, אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניחה על פתח החצר. ובגמ' דך"ב והיכא מנח לה ר' אחא בריה דרבא אמר מימין, רב שמואל מדיפתי אמר משמאל, והילכתא משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין, וכתב הטור בשם אבי העזרי שאם אין מזוזה בפתחו (והיינו שהפתח קופטור ממזוזה) מניחה מימין². וצ"ל מפני מה נר חנוכה משמאל, הלא המנורה הי' בדרום קו הימין, ולמה בנר חנוכה אמרו שתהי' משמאל דוקא כשיש מזוזה בפתחו. והענין הוא דעיקר הענין הי' שרצו להשכיחם תורתך³, ושלחו להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל, ונודע כי שור הוא בחי' קו השמאל⁴, וקרן השור הוא בחי' הפסולת היוצא מקו השמאל, ולכן כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום תיקנו להדליק נר חנוכה על פתח הבית משמאל בכדי לתקן קו השמאל⁵ כו'.

ולהבין זה צ"ל מ"ש כי נר מצוה ותורה אור, שהמשיל מעשה המצות לנר שהיא הכלי שבה האור, או השמן ופתילה נק' נר⁶, והתורה לאור שהוא המאיר. אמנם לפי פי' נר שקאי על שמן ופתילה הנה הוא הגורם להאור, שהרי בלתי השמן הי' הפתילה כלה בזמן מועט, וגם האור אינו זך ויפה, וע"י השמן עי"ז מתארך זמן ההדלקה וגם האור נעשה זך ויפה. וגם לפי פי' הנר שקאי על הכלי שבה נאחז השמן ופתילה והאור, הנה הכלי הוא מחזיק כל השמן ופתילה והאור. וביאור הענין הנה אנו קזרואים שהמצות נתלבשו בדברים גשמי' כמו ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי וסוכה בסכך גשמי וכן ד' מינים שבלולב וכדומה. והענין הוא כי הנה דברים אלו הגשמי' שורש שרשן הוא בבחי' התהו שקדם לתיקון רק שנפלו בשבירת הכלים, ולזה ניתן התומ"צ לברר ולזכך כל דברים אלו הגשמי' ולהעלותן לשרשן הקדום, והיינו ע"י שנוטל דבר הגשמי כמו סכך הסוכה ועושה ממנו מצוה דסוכה, אשר בצל סכך הלזה מאיר בחי' המקיפים דבינה⁷, הרי מתעלה הסכך ממה שהי' תחלה תחת ממשלת הנוגה להיות כלי לרצון העליון⁸ ב"ה דמצות סוכה. או ד' מינים שבלולב, הרי ע"י עשייתם למצות לולב לקיים ציווי הרצון העליון של ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כו' מתעלה דבר זה הגשמי. וכן צמר הגשמי בעשותו ממנו ל"ב חוטין דציצית שרומזים לל"ב נתיבות חכמה⁹ מתעלה הדבר מגשמיותה להיות כלי לרצון העליון ב"ה דקיום מצות ציצית. וכן בתפילין כשעושה מקלף ד' בתים, וכותב ד' פרשיות בדיו גשמי על קלף גשמי מתעלה הקלף והדיו להיות כלי להשראת אוא"ס ב"ה, פרשת קדש היא כלי¹⁰ לאור החכמה, ופרשת והי' כי יביאך לבחי' הבינה, שמע והיה אם שמוע הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג. ועד"ז כל המצות פרטי' שכל ענינם הוא בחי' העלאת דברים הגשמי' להיות כלים להשראת אוא"ס ב"ה, להיות מכון לשבתו להיות לו ית' בחי' דירה בתחתונים, פי' תחתונים, הגם שלגבי' ית' אינו שייך לומר כלל לשון תחתון ועליון, כי את השמים ואת הארץ אני מלא בשוה ולית אתר פנוי מיני', והוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, ונמצא כי לא שייך לומר כלל תחתון ועליון¹¹ כמו שיכנה האדם באמרו תחתון ועליון על מקום גשמי שזה גבוה מזה. אך הכוונה הוא על בחי' מעלה ומדריגה¹², שבאצי' הוא האור באופן אחר לגמרי ואיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד. והגם כי לא נאמר איהו וחיוהי וגרמוהי חד כ"א איהו וחיוהי חד בפ"ע¹³ ואיהו וגרמוהי חד בפ"ע, שזה יורה שגם באצי' יש חלוקי מדריגות, וכנודע ממ"ש בע"ח שבכתר וחכמה מאיר אוא"ס בקירוב מקום¹⁴, ובבינה בבחי' ריחוק מקום, ואין הכוונה קחח"ו על בחי' מקום גשמי ח"ו, שהרי זהו עדיין למעלה אפי' משורש סדר זמנים, וזמן ומקום שניהם בבחי' א' ומחודשים כמ"ש במ"א¹⁵, אלא הכוונה על מעלה ומדריגה, כמו שיאמרו על מי שהוא בר שכל גדול מאד נעלה יאמרו עליו שאדם גדול הוא, וכמארז"ל זהו שאמרו עליו אדם גדול הוא שהכוונה על מעלה ומדריגה, ובז"א מאיר ע"י חלון ובמל' ע"י נקב, מ"מ הרי גם בכלים דאצי' איהו וגרמוהי חד, וכדפי' באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי¹⁶ שהוא ית' מתייחד עם הכלים דאצי' להיות חד בהון לברוא בהן ועל ידן בחי' בריאה יש מאין, שזהו כח אלקי שהרי אם מתכנשין כל באי עולם אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש א', ונמצא כי עולם האצי' הוא בחי' אלקות. אבל ענין בריאה יצי' עשי' הם מאין ליש שהם נבראים, והמלאכים דבריאה הם נבראים מחודשים שהרי מובן שהם פחותים במדריגה הרבה מבחי' האצי' שנק' רק בשם גילוי ההעלם¹⁷, והיינו שאלקות הוא בחי' מה שאינו מושג כלל לרוב העלמו, וכענין מה שהכתר נק' בשם בחי' חשך כמ"ש ישת חשך סתרו, ואצי' נק' מה שנתגלה לקרוא בשם חכמה ובינה, נק' בשם גילוי ההעלם מאלקות כו', משא"כ בי"ע הם יש מאין. ומ"מ גם בבי"ע אינו דומה, שהרי בבריאה מאיר גילוי אוא"ס יותר, וכנודע ממ"ש בת"ז שאימא עילאה מקננא בבריאה, וביצי' ז"א בחי' שית ספירן מקננא ביצי', ובחי' מל' אימא תתאה בעשי', הרי שכל מה שנשתלשל יותר מתרחק ומתמעט האור יותר, עד שבריבוי ההשתלשלות נשתלשל ונברא עוה"ז הגשמי אשר בה העלם והסתר גמור. ולזה נק' בשם תחתון להיותו תחתון במעלה, שהאור נתעלם בהעלם אחר העלם עד שנעשה חשך לגמרי, וכל פרטי הנבראים אשר נבראו בעוה"ז מקבלים שפע חיותם מבחי' ק"נ. ולזה נתנו המצות לצרף כל דברים הגשמיי' להיות מכון לשבתו, שע"י המצות שעושים רצונו הנה עי"ז מזדכך דבר הגשמי שקיבל חיותו מק"נ להיות כלי להשראת אוא"ס ב"ה, והרי זהו קירוב גדול שמקרבין הדבר הגשמי לאלקות וממילא מתקרב הניצוץ אשר בה להתעלות בעילוי אחר עילוי עד שמגיע לשרשו הקדום כנ"ל ויתרון האור הוא מתוך החשך כו'. ולזה נק' המצות בשם נר, שכמו הנר הוא כלי שבה נאחז האור¹⁸, כמו"כ המצות הם כלים להשראת רצונו ית'¹⁹, ולכן רמ"ח מ"ע ותרין דרועין גימ' נר.

קטוהנה בענין המצות יש מצות שהם שייכים בלבושים, כמו ציצית הוא כשנושא בגד של ד' כנפות, ויש מצות שהם תלויים במזון כמו ברכת הנהנין וכדומה, ויש מצות התלוי' בבית כמו מזוזה שכותבין ב' פרשיות דק"ש וקובעין על מזוזת הבית, להורות שהבית וכל אשר בה מתעלה ע"י המזוזה²⁰ כו'. ולשון מזוזה הוא זו זה²¹, זו קאי על נש"י שנק' עם זו כמ"ש עם זו יצרתי, וזה קאי על הקב"ה שנק' זה אלי כמ"ש זה אלי ואנוהו, והמ"ם שבתיבת מזוזה קאי על מ' יום שהי' משה בהר לקבל התומ"צ. ונמצא כי תיבת מזוזה מורה על החיבור²² דנש"י עם אלקות, כי ע"י המצות מתחברים נש"י לאלקות. וזהו שמברכין על כל מצוה אשר קדשנו במצותיו וצונו, שפי' וצונו לבד לשון ציווי הוא לשון חיבור שע"י שמקיימין רצונו ית' עי"ז מתחברים ומתדבקים נש"י לאלקות, וה"ז בחי' ימין מקרבת שמתקרבין נש"י לאלקות, וגם כי נת' לעיל שע"י המצות מעלים כל דברים הגשמי' לאלקות שזהו בחי' ימין מקרבת. ולכן מזוזה מימין להורות על בחי' הקירוב שנעשה ע"י המזוזה עד"מ, שהבית וכל מה שבבית מתעלה ליכלל באלקות, וכן עד"ז הוא כל המצות שהם בחי' העלאות בד"כ להעלות דברים הגשמים כמשנת"ל.

אמנם ענין בחי' התורה היא בחי' המשכה מלמעלה למטה, שהרי כל היושב ועוסק בתורה ממשיך המשכת אלקותו ית' למטה²³ וכמארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו שה"ע המשכת אלקותו ית' למטה, ולכן אמרו כל התורה היא שמותיו של הקב"ה, וכמו מי שקוראין אותו בשמו ה"ה בא ופונה לקוראו, כך ע"י שקורא בתורה שהם שמותיו של הקב"ה עי"ז הקב"ה קורא ושונה כנגדו שנמשך המשכת אלקותו ית', והמשכה זו היא בחי' המשכה פנימיות וכנודע ממ"ש במ"א בענין ותורתך בתוך מעי²⁴, וכתיב לכו לחמו בלחמי שכמו שהלחם בו וע"י נמשך חיות פנימי לאדם, ואינו כמו הלבושים שהם ג"כ גורמים חיות לאדם אבל זהו בבחי' מקיף²⁵, משא"כ הלחם הוא מחי' בבחי' המשכת החיות דאור פנימי כו', וכמו"כ יובן שמה שנמשלה התורה ללחם שהוא בחי' המשכת אלקות בבחי' אור פנימי²⁶ כו'.

קיועפ"ז יובן ענין נר חנוכה משמאל²⁷ פי' שמתקן גם בחי' קו השמאל. דהנה כתיב ועבד הלוי הוא, ואיתא בזהר הוא דא עתיקא²⁸, ונודע כי הלוים הם מבחי' קו השמאל, שזהו ההפרש בין כהנים ללוים שהכהנים הם מקו הימין, ג' בחי' כהנים הם חח"ן כמ"ש במ"א²⁹, אמנם הלוים הם מקו השמאל, והיינו שעבודת הלוים הוא לתקן קו השמאל, כי ארז"ל עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת, שרוח צפונית בראו ולא גמרו, והיינו כי אם הי' נגמר רוח צפונית לגמרי הי' נמשך יניקה³⁰ לחיצונים בריבוי כ"כ עד שלא הי' באפשרי לבררו ולתקנו, לכן בראו ולא גמרו בכדי שיוכלו לתקן גם רוח צפונית, אשר הגם כי לא גמרו מ"מ נמשך משם יניקה, ולזה הוא ענין התיקון לתקנו ולבררו, והיינו ע"י הקרבנות שקדשי קדשים שחיטתן בצפון, שעי"ז מתקנים קו השמאל^נ³¹ בחי' רוח צפון, וכן הלוים ע"י עבודתם מתקנים קו השמאל. וזהו שאה"כ ועבד הלוי הוא, פי' הוא בחי' עלמא דאתכסיא³², כי לשון הוא מורה על דבר נעלם, וכנודע שאתה הוא כשמדברים לנוכח³³, אבל כשמדברים בלשון נסתר אומרים הוא, והנה עלמא דאתכסיא הוא בחי' בינה, ובבחי' בינה הוא התגלות עתיקא, ולכן אמרו בזהר ועבד הלוי הוא דא עתיקא היינו בחי' עתיק שמתגלה בבינה, ומבחי' בינה משם אינו נמשך שום יניקה לחיצונים, כי בינה היא בחי' דרור עלמא דחירו³⁴ חירות ממלאך המות, כי שורש יניקתם הוא רק מבחי' המדות אשר שם הי' שבירת הכלים, אבל בג' ראשונות לא הי' שבירת הכלים, כי חו"ב הם תרין ריעין דלא מתפרשין, וכתיב ימותו ולא בחכמה, שבחכמה לא הי' שבירת הכלים, וכמו"כ בבינה, כי רק בז' תחתונות דש' ס"ג הי' השבירה ולא בג' ראשונות, ולכן ע"י הבינה מתקנים קו השמאל. והענין הוא בהיות ידוע כי אין הגבורות נמתקים אלא בשרשן, לפי שבשרשן לא נמצא כלל בחי' הדין. ואם כי בינה קיאהיא בחי' מקור קו השמאל, מ"מ מפני שחו"ב הם תרין ריעין דלא מתפרשין הרי הם בבחי' התכללות, ומתמתקים הגבורות דבינה ע"י בחי' גילוי אוא"ס שמאיר בהם וכענין מ"ש המשל ופחד עמו עושה שלום³⁵ במרומיו, ורק בינה מינה דינין מתערין בסופה היינו בבחי' המדות, אבל בשרשה מתמתקת ע"י החכמה שורש החסד כו'.

ולכן ע"י עבודת הלוים שמעלים קו השמאל לשורשו היינו בחי' בינה, ובבינה הוא בחי' התגלות עתיק כנ"ל לכן עי"ז נתקן קו השמאל, להיות מתכלל קו השמאל בימין שז"ע לאכללא שמאלא בימינא³⁶ כו'. ומפני כי הלוים הם מבחי' קו השמאל היו צריכים להעביר תער על כל בשרם³⁷, כי מהשערות יכול להיות יניקה לחיצוני', לכן היו צריכים להעביר השערות בכדי שלא יומשך תוס' יניקה כו'. וגם כדי שיוכלו להעלות בחי' קו השמאל היו צריכים תנופה שיניף אותם הכהן תנופה לפני הוי', והיינו שבכדי שיוכל הלוי להעלות קו השמאל לשורשו זהו ע"י הכהן בחי' חסד שהוא בחי' המשכה לצורך ההעלאה שאח"כ. ויש לפרש זה בשני דרכים, הא' ע"ד מ"ש לכה דודי לקראת כלה שכדי שיהי' עליית בחי' כלה צריך להיות תחילה המשכה מבחי' דודי³⁸ כו'. והב' ע"ד מ"ש אלה תולדות יצחק בן אברהם³⁹, יצחק הוא בחי' גבורות בחי' העלאות מבחי' הברורים שמלמטה, שעי"ז נעשה למעלה בחי' הצחוק והתענוג שז"ע יצחק מל' צחוק עשה לי אלקים, וכדי להיות תולדות יצחק היינו בחי' ההעלאה זהו ע"י אברהם איש החסד כו'. וכמו"כ יובן בענין הלוים שכדי שיוכלו הלוים להעלות ולתקן בחי' קו השמאל זהו ע"י הכהן איש החסד דוקא. ועיקר הטעם בזה לפי שעכשיו העיקר בחי' החסד ולכן נענש קרח⁴⁰ על שלא רצה להיות טפל לאהרן איש החסד ורצה להגביר קו השמאל כו'. וזה הי' ג"כ חטא שלמה שאין כסף נחשב למאומה בימיו, כ"א רצה במדריגת מעלת הזהב שהיא על הכסף, ונענש ע"ז⁴¹ שנעשה הדיוט כו'. אמנם לע"ל יהיו הגבורות עיקר, וכמ"ש והכהנים הלוים בני צדוק ופי' בלק"ת מהאריז"ל שלע"ל יהיו הלוים כהנים⁴², וכמארז"ל שלע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו, ומ"מ עכשיו העיקר הוא בחי' החסד, ולכן העבודה הוא שיהי' לאכללא שמאלא בימינא, וגם עיקר עבודת הלוי להיות ועבד הלוי הוא להעלות ולתקן בחי' קו השמאל הוא ע"י הכהן דוקא.

קיבועפ"ז יובן ענין מה שנר חנוכה⁴³ הוא משמאל, והיינו כי ע"י נר חנוכה הוא בחי' תיקון קו השמאל, שהרי אמרו להם כתבו לכם על קרן השור שהוא בחי' ופני שור מהשמאל שאין לכם חלק באלקי ישראל, ולכן כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום תקנו להדליק שמונה נרות בכדי להעלות ולתקן בחי' קו השמאל. והענין הוא דנרות המנורה שהיו בבהמק"ד היו ז' נרות ונר חנוכה מדליקין שמונה נרות, והיינו כי ז' נרות הם כנגד ז' מדות, ונודע כי המדות הם בחי' ענפין מתפרדין, ולכן היתה המנורה בדרום שאם היתה בצפון הי' נמשך יניקת החיצוני', כי במדות הי' שבירת הכלים ומחמת תוקפא דצפון הי' יכול להיות נמשך תוס' יניקה, כי עיקר יניקתם הוא מבחי' קו השמאל, ולכן היתה בדרום כדי שיהי' התגברות החסדים ולא יומשך יניקה כו'. אך הנה נר חנוכה הם שמונה נרות, שענין בחי' שמונה רומז לבחי' הבינה שהיא תמינאה מלמטלמ"ע⁴⁴, ולכן נר חנוכה משמאל שעי"ז מתקן בחי' קו השמאל, וכענין עבודת הלוי שמתקן קו השמאל ע"י שעובד הלוי הוא בחי' בינה, וכמו"כ הו"ע נר חנוכה שהם ג"כ שמונה נרות לרמז על בחי' בינה שעי"ז מתקן בחי' קו השמאל כו'. וזהו כמו לע"ל שיהי' הכינור של שמונה נימין, כי כינור של בהמק"ד היתה רק של ז' נימין, פי' כינור הוא ך"ו נר, ונודע כי ך"ו הוא מספר שם הוי' ואיהו נהיר בנר⁴⁵ כמ"ש בת"ז, ונמצא כי כינור של בהמק"ד הי' של ז' נימין הוא בחי' ז' פעמים הוי', ונר חנוכה שמונה נרות זהו ע"ד שכינור של ימות המשיח תהי' של שמונה נימין ח' פעמים הוי' גימ' יצחק, שלע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו כו', וע"י בחי' המשכת אור כזה מתקנים גם בחי' קו השמאל. וז"ע ותורה אור שהוא בחי' המשכת האור שמאיר למרחוק להאיר ולתקן גם בחי' קו השמאל⁴⁶ כו'.

אמנם הנה כ"ז הוא כשיש מזוזה בימין אז נר חנוכה בשמאל, להורות על בחי' תיקון קו השמאל, אבל כשלא יש מזוזה בימין דהיינו שהפתח אינו חייב במזוזה, אזי נר חנוכה היא בימין כמו כל המצות שהם בחי' ימין מקרבת, ולהורות שמתקנים קו השמאל ע"י נר חנוכה די במה שמדליקה על פתח הבית מבחוץ ברשות הרבים טורי דפרודא, להורות שגם רשות הרבים מתעלה ומתתקן ע"י נר חנוכה, שזהו כוונה א' כמו ענין ההנחה בשמאל, שהוא בחי' תיקון קו השמאל כו'. וענין שייכות מזוזה לנר חנוכה, זהו כענין מה שהעלאת הלוים תלוי בהנפת הכהן אותם, שדוקא כשהניף אותם אהרן אז היו יכולים להעלות ולתקן קו השמאל ע"י עבודתם בבחי' הוא כנ"ל, וכמו"כ מה שנר חנוכה מתקן קו השמאל זהו ע"י בחי' קיגמזוזה מימין⁴⁷, אמנם כשאין מזוזה מימין אזי נר חנוכה מימין, ולהורות על תיקון בחי' טורי דפרודא די במה שמניחים אותה על פתח הבית מבחוץ כו'.

הערות

עמוד קה

1. ת"ר נר חנוכה : לחלקו הראשון של המאמר (עד פיסקא: ועפ"ז יובן ענין נר חנוכה) ראה בקיצור סד"ה זה בתו"א מקץ מב, ג-ד. מג, ג-ד. אוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקנ, א-ב. שם תתקנו, ב. לחלקו הב' של המאמר (פיסקא: ועפ"ז יובן ענין נר חנוכה, ואילך) ראה אוה"ת חנוכה רפג, ב ואילך [ד"ה בכ"ה בכסלו]. לסיום המאמר (פיסקא: ועפ"ז יובן ענין מה שנר חנוכה) ראה אוה"ת חנוכה שכו, ב [ד"ה כי אתה נרי]. המאמר נדפס גם בס' לקו"ת תורת שמואל דרושי חתונה ע' מב ואילך. ונמצא בשינויים בד"ה זה תרמ"ב. ובד"ה זה בסה"מ תרנ"ז ע' לד ואילך. ונמצא בארוכה ובתוס' ביאור בד"ה זה בסה"מ עטר"ת ע' קמג ואילך. תרפ"ה ס"ע צו ואילך. ד"ה ואתה ברחמיך הרבים בסה"מ תרח"צ ע' קעה ואילך. וראה גם ד"ה זה בס' בש"ו (כת"י 1063) קכה, א ואילך. סה"מ תרמ"ג ע' לה ואילך. תרנ"ו ע' שכד ואילך. תרנ"ט ע' ריח-ט. תש"ד ע' 81 ואילך. וע' 87 ואילך. ד"ה זה תשד"מ. תשמ"ו. לקו"ש ח"ה ע' 223 ואילך.

עמוד קו

2. שאם אין מזוזה בפתחו (והיינו שהפתח פטור ממזוזה) מניחה מימין : כ"ה גם בד"ה זה תרמ"ג ותרנ"ז שם. ועד"ז כ' בד"ה זה תרפ"ה שם: דאם אין מזוזה בפתח מפני כי אינה חייבת מכמה דברים שצ"ל עד שיהי' חייב במזוזה כמבואר במקומו, מניחו בימין, עכ"ל. ולפ"ז נמצא שרק אם הפתח פטור ממזוזה אזי מניח נר חנוכה מימין. אך בד"ה זה תשמ"ו כ': הדין שאם אין מזוזה בפתח אזי נר חנוכה מימין נאמר בלשון סתום (ראה ר"ן לשבת כב, א. מרדכי שבת שם בהגה"ה. הגהות מיימוניות הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טור ושו"ע או"ח סו"ס תרע"א), ומשמע דגם אם זה שאין מזוזה הוא היפך השו"ע, מ"מ גם אז נר חנוכה הוא מימין. עכ"ל. וכ"כ ברד"ה זה תשכ"ד (נדפס בקונט' בפ"ע ברוקלין תשנ"ט). וראה עד"ז בשל"ה מס' תמיד ענין חנוכה רמט, ב. [ולהעיר מרד"ה זה תרמ"ג שם שמביא ל' המאמר כאן ”היינו פתח הפטור ממזוזה" וכתב ע"ז: ”וצ"ע"].
3. דעיקר הענין הי' שרצו להשכיחם תורתך : ראה גם תו"א וישב ל, רע"א. סה"מ תרל"ב ח"א ע' יט-כ. וע' כז. וש"נ. ובארוכה סה"מ תרפ"ה שם ע' צז. תרח"צ שם ע' קעג. תש"א ע' 59 ואילך. סה"מ אידיש ע' 185. סה"מ מלוקט ח"ב ע' יט. ועוד.
4. ונודע כי שור הוא בחי' קו השמאל : ראה אוה"ת ראה ע' תרפו ואילך. אוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תקצז ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שצח ואילך.
5. הפסולת היוצא מקו השמאל. . לתקן קו השמאל : ראה ד"ה זה עטר"ת: דעיקר יניקתם הוא מקו השמאל, דקו הימין אינו נופל למטה כ"כ כו', ורק מקו השמאל נופל בגקה"ט כו'. וטעם הדבר כי מקו הימין ההשפעה היא בבחי' קירוב וע"כ אינם יכולים לקבל משם, משא"כ קו השמאל שההשפעה היא בבחי' דחי', ומדחי' אחר דחי' יכולים גם הם לקבל כו'.
6. לנר שהוא הכלי שבה האור או השמן ופתילה נק' נר : פי' הא' (שהוא הכלי): ראה פירש"י ויקהל לה, יד ד"ה נרותיה: לוצי"ש בלע"ז (לאמפען), בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן. פירש"י תצוה ל, ז ד"ה הנרות: לוצי"ש בלע"ז, וכן כל נרות האמורות במנורה כו'. פירש"י פסחים יא, א ד"ה כל: כל נר שבגמ' היינו הכלי קרושיי"ל. (ועד"ז בפירש"י: תרומה כה, לז ד"ה את נרותיה. במדבר ד, ט ד"ה נרותיה. שבת כב, ב ד"ה נרות. מנחות פח, ב ד"ה נר של מקדש. וראה לקו"ש חט"ז ע' 325 ואילך). פי' הב' (שהשמן ופתילה נק' נר): ראה תו"א מקץ לב, ב: שהנר נקרא ע"ש השמן כלשון רז"ל נר של שמן נר של שעוה. ועד"ז באוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תקעו. ובתו"א מקץ שם לח, ב: ענין הנר הוא שקרוי ע"ש הפתילה כי היא עיקר הנר. — וראה ד"ה זה תרמ"ג שם ע' לו: נר יש בו ב' פי'. . ושניהם הם כוונה אחת לענין זה שעיקר קיום האור הוא ע"י הנר. סה"מ תרכ"ט ע' ר. וראה גם סה"מ תרפ"ו ע' קמה.

עמוד קז

7. בצל סכך הלזה מאיר בחי' המקיפי' דבינה : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תמח ואילך. סידור עם דא"ח רסה, סע"א ואילך. אוה"ת בראשית (כרך ב) תכה, ב. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' פד-ה. סה"מ תרכ"ט ס"ע שסט. שעד. [ובהנסמן שם].
8. מתעלה. . ממה שהי' תחלה תחת ממשלת הנוגה להיות כלי לרצון העליון : ראה תניא פ"ז (יא, ב). ובארוכה שם פל"ז (מו, ב ואילך).
9. ל"ב חוטין דציצית שרומזים לל"ב נתיבות חכ' : ראה לקו"ת קרח נב, ב. נב, ד ואילך. ובכ"מ.
10. פ' קדש הוא כלי לאור החכ' ופ' והי' כי יביאך לבחי' הבינה : ראה בכ"ז סידור עם דא"ח ז, סע"א ואילך. ובארוכה אמרי בינה שער התפילין (הוצאת תשמ"ה) קיב, א ואילך.
11. לא שייך לומר כלל תחתון ועליון. . אך הכוונה הוא על בחי' מעלה ומדריגה : בד"ה זה עטר"ת שם מעיר ע"ז: היינו מצד האור פנימי (ועמ"ש בלק"ת ד"ה ויקח קרח ספ"א), ולפ"ז י"ל דעם היות דאת השמים כו' מ"מ שייך מעלה ומטה במדריגה.
12. פי' תחתונים. . הכוונה הוא על בחי' מעלה ומדריגה : ראה בכ"ז מאמרי אדה"ז ענינים ע' לג. וע' מ. תקס"ז ע' צה ואילך. אמרי בינה שער הק"ש פל"ה (לט, ב). אוה"ת ענינים ע' קעט ואילך. אוה"ת סידור ס"ע שנז ואילך. ספר החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שמח. תרכ"ט ע' שע. [ובהנסמן לקמן הערה ד"ה: וכנודע. . שבכתר].
13. לא נא' איהו וחיוהי וגרמוהי חד כ"א איהו וחיוהי חד בפ"ע : ראה בארוכה סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שמו ואילך. וש"נ. המשך מים רבים תרל"ו ע' לז. וע' לט ואילך. וע' קסה. המשך וככה תרל"ז פע"ו (ע' קכא). המשך תער"ב ח"א ע' שא ואילך וע' שסו. סה"מ תשט"ז ע' 510 ואילך. ועוד.
14. וכנודע. . שבכתר וחכ' מאיר אוא"ס בקירוב מקום ובבינה בבחי' ריחוק מקום : ראה [נוסף להנסמן לעיל הערה ד"ה: פי' תחתונים] המשך וככה תרל"ז פכ"ט ואילך. סה"מ תר"ן ע' רפב ואילך. המשך תער"ב ח"א ס"ע סב ואילך. וע' עד. סה"מ עזר"ת ע' קפח ואילך. תשח"י ע' 452 ואילך. תש"ל ע' 25 ואילך. וע' 36 ואילך.

עמוד קח

15. וזמן ומקום שניהם בבחי' א' ומחודשים כמ"ש במ"א : ראה לקו"ת ברכה צח, א. סידור עם דא"ח רעו, א. וראה גם שעהיוה"א פ"ז (פב, א). לקו"ת בהר מא, א. ועוד.
16. באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי : סי' כ (קכט, א).
17. עולם האצי' הוא בחי' אלקות. . שנק' רק בשם גילוי ההעלם : ראה תו"א משפטים עה, ד. עו, ב. ובארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רצב ואילך. אוה"ת בלק ע' תתקפד ואילך. ואתחנן ע' קפו ואילך. ענינים ס"ע רא ואילך. ס"ע רסז-ח. המשך תרס"ו ע' קס ואילך. תער"ב ח"א ע' יא ואילך. ח"ב ע' תרלט ואילך. לקמן ע' קלח.
18. נק' המצות בשם נר. . הוא כלי שבה נאחז האור : כ"ה לפי' הא' בנר (שנת"ל בתחילת המאמר) שקאי על הכלי שבה נאחז האור. ובד"ה זה עטר"ת מבאר מה שהמצות נק' בשם נר גם לפי' הב' (שנת"ל) שקאי על השמן ופתילה, וז"ל: שנמשלו המצות לנר כו' שע"י הבירור מיתוסף אור, וכמו השמן שעי"ז האור מתארך והאור זך ויפה, כמו"כ ע"י בירור הניצוצות מיתוסף אור כו'.
19. המצות הם כלים להשראת רצונו ית' : ראה תו"א מג"א צז, א.

עמוד קט

20. שהבית וכל אשר בה מתעלה ע"י המזוזה : ראה תו"א מקץ שם מב, סע"ג. מג, ד. אוה"ת חנוכה שלד, א. שם (כרך ה) תתקנ, ב. קרח ס"ע תשב. סה"מ תרכ"ו ע' קמז. תרכ"ט ע' רנז. שט. עטר"ת ע' קמה. תרח"צ ע' קפ.
21. ולשון מזוזה הוא זו זה : ראה אוה"ת חנוכה שלא, א ואילך. שלה, א. ואתחנן (כרך ו) ע' ב'רפג ואילך. סה"מ תרנ"ט שם ע' ריח. לקוטי לוי"צ לזהר ח"א ע' רמא. ח"ב ע' תנג.
22. וצונו לבד ל' ציווי הוא ל' חיבור : ראה גם לקו"ת חוקת נז, ג. פנחס עו, א. מסעי צב, ג. אוה"ת בשלח ע' תלב. תסא. סה"מ תרכ"ז ע' רמח. תרכ"ט ע' לח. רסא. שו. ועוד. וראה לקו"ש ח"ז ע' 30 ואילך הקשר בין ב' הפירושים.
23. כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו. . המשכת אלקותו ית' למטה : ראה בארוכה סה"מ תרכ"ז ע' תסג ואילך [ובהנסמן שם בתחילת המאמר]. תרל"ב ח"א ע' רמב ואילך. וש"נ.
24. וכנודע ממ"ש במ"א בענין ותורתך בתוך מעי : ראה תניא פ"ה (ט, סע"ב ואילך). תו"א מקץ לג, ד ואילך. לקו"ת ראה לג, ב. עטרת ראש מז, א. דרך מצותיך קלג, ב. קמו, ב. המשך מים רבים תרל"ו ע' קלו. ובכ"מ.
25. הלבושי'. . זהו בבחי' מקיף : בד"ה זה עטר"ת מפרש שהכוונה על המצות שהם בבחי' מקיף. עיי"ש.
26. התורה. . המשכת אלקות בבחי' אור פנימי : בד"ה זה עטר"ת מוסיף כאן (ועפ"ז מובן השייכות דנר חנוכה אל התורה): וזהו שהתורה ירדה למטה יותר מהמצות, דמצות הגם שנתלבשו בדברים גשמיים הרי כ"ז הוא בדברים המותרים, ומל"ת שהן בדברים האסורים ה"ז בדרך דחי' כו', והתורה מתלבשת גם בדברים האסורים כו', וכמו"כ בטענות דשקר מתלבשת התורה לברר האמת ובעניני טומאה וטהרה כו', והיינו להיות שהתורה היא מבחי' עצמות א"ס ע"כ יכולה לברר ולתקן גם בדברים התחתונים לגמרי כו'. וזהו ג"כ ענין נר חנוכה שהוא לתקן את קו השמאל.

עמוד קי

27. ועפ"ז יובן ענין נר חנוכה משמאל : בהבא לקמן בפיסקא זו ושלאחרי' ראה אוה"ת חנוכה רפג, ב ואילך.
28. ועבד הלוי הוא. . דא עתיקא : נת' בתו"א לך לך יא, סע"ב.
29. ג' בחי' כהנים הם חח"ן כמ"ש במ"א : ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ קלג, רע"א [וז"ל שם: דג' מדרי' יש בכהנים כו' המדרי' העליונה כו' הוא בחי' כהן גדול כו', והב' למטה הימנו הוא הנק' איש כהן וגם נק' סגן הכהנים כו', וכהן סתם הוא כהן הדיוט הוא מדרי' השלישית כו']. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' קיד. ח"ב ע' תרפח. תרצג. אוה"ת ויצא קפח, א. וראה גם סה"מ תרל"ה ח"א ר"ע קכג.
30. עולם לאכסדרא. . שרוח צפונית בראו ולא גמרו. . כי אם הי' נגמר. . הי' נמשך יניקה : ראה בכ"ז בארוכה אוה"ת ויקרא (כרך א) ע' ה ואילך. יהל אור לתהלים ע' רסא. וראה גם לקו"ת תזריע יט, סע"ד ואילך.
נ. נר חנוכה. . משמאל בכדי לתקן קו השמאל : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק [והוא תוכן מסיום המאמר פיסקא: ועפ"ז יובן ענין נר חנוכה, ואילך]: נ"ח משמאל בכדי לתקן קו השמאל כענין עבודת הלוים ועבד הלוי הוא, אמנם כ"ז כשיש מזוזה בפתחו, אבל אם הפתח אינו חייב במזוזה, אזי צריך להניחה בימין כמו כל מצוה שהיא בחי' ימין מקרבת, ולהורות על שהשמן הוא בחי' אור כענין ותו"א, לתקן קו השמאל די במה שמניחה בטפח הסמוך לפתח, ופי' רש"י בחצר או ברשות הרבים שזהו הוראה שמברר ומתקן טורי דפרודא.
31. שקדשי קדשים שחיטתן בצפון שעי"ז מתקנים קו השמאל : ראה בכ"ז תו"א וישב כט, רע"ג. שערי אורה שער החנוכה ט, סע"ב ואילך. אוה"ת חנוכה שם רפג, ב ואילך. וראה (באו"א) סה"מ תרכ"ז ע' רמט-נ. וש"נ.
32. ועבד הלוי הוא. . בחי' עלמא דאתכסיא : ראה גם לקו"ת קרח נה, א.
33. הוא. . דבר נעלם. . שאתה. . לנוכח : ראה סידור עם דא"ח לט, ג. פירוש המלות לאדהאמ"צ ס, א. ובכ"מ.
34. בינה הוא בחי' דרור עלמא דחירו : ראה לקו"ת מסעי צ, א. דרושים לר"ה ס, ב ואילך.

עמוד קיא

35. וכענין מ"ש המשל ופחד עמו עושה שלום : ראה לעיל ד"ה וישב יעקב ע' צט. וש"נ.
36. שז"ע לאכללא שמאלא בימינא : ראה בארוכה לעיל ד"ה וישב יעקב ע' צח ואילך. [ובהנסמן שם].
37. הלוים. . קו השמאל היו צריכים להעביר תער על כל בשרם : ראה בכ"ז לקו"ת אמור לב, א. קרח נד, רע"ב. תצא לו, ג. וראה גם לקמן ח"ב ד"ה ויקח קרח.
38. לכה דודי. . שיהי' עליית בחי' כלה צריך. . המשכה מבחי' דודי : ראה בכ"ז מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' תנה. סה"מ פר"ת ע' קמט. סה"מ תרפ"ט ע' 81 ואילך. סה"מ מלוקט ח"א ע' מג ואילך.
39. ע"ד מ"ש אלה תולדות יצחק בן אברהם : בהבא לקמן ראה בארוכה לעיל ד"ה ואלה תולדות. וש"נ.
40. נענש קרח. . שלא רצה. . לאהרן איש החסד. ֿ. להגביר קו השמאל : ראה בארוכה לקו"ת קרח נד, א ואילך. אוה"ת קרח ס"ע תערב-ג. תרפא ואילך. תרפה ואילך. וראה גם לקמן ח"ב ד"ה ויקח קרח. ועוד.
41. חטא שלמה שאין כסף נחשב. . מעלת הזהב. . ונענש ע"ז : ראה בכ"ז זח"א רנ, א. אוה"ת תולדות (כרך ד) תתיט, ב. תתכ, ב. לקו"ש ח"ה ע' 368.
42. שלע"ל יהיו הלוים כהנים : ראה תניא פ"נ (ע, ב).

עמוד קיב

43. ועפ"ז יובן ענין מה שנר חנוכה : בהבא לקמן (בפיסקא זו ושלאחרי') ראה אוה"ת חנוכה שם שכו, ב.
44. שמונה רומז לבחי' הבינה. . תמינאה מלמטלמ"ע : בהבא לקמן ראה אוה"ת חנוכה שם שכו, ב ואילך. סה"מ תרנ"ג ע' קעג ואילך. וראה גם לקו"ת תזריע כא, ד.
45. כינור הוא ך"ו נר. . ואיהו נהיר בנר : ראה לקו"ת תזריע שם כא, ד.
46. וז"ע ותורה אור. . המשכת האור. . להאיר ולתקן גם בחי' קו השמאל : ראה לעיל ס"ע קט הערה ד"ה: התורה. . המשכת אלקות. וראה גם תו"א מקץ שם מב, סע"ג: נר חנוכה הוא המשכת התורה כי היונים רצו להשכיחם תורתך. ועד"ז שם מג, ד: נר חנוכה משמאל הוא תורה אור.

עמוד קיג

47. מה שנ"ח מתקן קו השמאל זהו ע"י בחי' מזוזה מימין : נת' בד"ה זה עטר"ת, וז"ל: דעכשיו עיקר ההנהגה הוא מבחי' החסד ע"כ גם בתיקון קו השמאל צ"ל המשכה מבחי' החסד כו'.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 3

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וירא ישראל ‹ רלד סה"מ תרל"א ח"א ע' קי
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ והמים להם חומה ‹ תצח סה"מ תרל"א ח"א ע' קי
‏תרל"ט ח"ב ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ‹ על שלשה דברים (יום ב' דחה"ש קודם התפילה) ‹ תקפח סה"מ תרל"א ע' קו