325
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מדוע מונה אותם התורה בנפרד בתארה את סדר ההבאה26,
אך אם הנרות היו "מקשה" אחת עם המנורה, אין מקום לומר שהביאו27 את המנורה וגם את נרותיה, שהרי בהבאת המנורה מובאים הנרות בין כך בין כך! (כשם שאין לומר שהביאו את המנורה ואת הקנים, הגביעים וכדומה).
ו. השאלות על פירוש רש"י בפרשת ויקהל
לפי האמור לעיל, שלדעת רש"י בפירושו על התורה אין הנרות נכללים בציווי "מקשה", יובנו מספר שינויים (לעומת האמור כאן) ותמיהות המתעוררות על פירוש רש"י בפרשת ויקהל, כאשר מדובר שוב על מלאכת המשכן:
מן הפסוק28 "ואת מנורת המאור ואת כליה ואת נרותיה" מצטט רש"י את המילה "נרותיה", ומפרש: "לוציני"ש29 בלעז בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן".
ואין מובן:
(א) על המילים "את נרותיה" בפרשתנו30 שבה מוזכרים נרות המנורה לראשונה, מפרש רש"י: כמין בזיכין שנותנין בתוכן השמן והפתילות – ומדוע הוא חוזר על פירוש המילה נרות שוב בפרשת ויקהל, לאחר שכבר הוסבר בפרשתנו31?
(ב) התמיהה קשה אף יותר מכך: רש"י עצמו אומר בפרשת ויקהל32,
הערות
- 26. והטעם למה מפרט "נרותי'" – מובן מהמבואר לקמן בפנים – בסופו.
- 27. מה שנפרטו בפ"ע בויקהל (לה, יד) בנוגע לעשייתם – י"ל שהוא מפני חשיבותם כדלקמן בפנים שם. ועד"ז יש לדחוק בנוגע ל"וכסו" (במדבר ד, ט).
- 28. שם.
- 29. כ"ה בדפוסי רש"י לפנינו. ובדפוסים הראשונים וכת"י רש"י – בכמה שינויים. ובכמה מהם – "לוצי"ש", כבפרש"י תצוה (ל, ז), במדבר (שם). ועד"ז הוא בפרש"י שבת כב, ב ד"ה נר. ובפרש"י ביצה (כב, א ד"ה שרגא): נר של חרס קרויזי"ל בלעז. וראה פרש"י מנחות שם ד"ה נר של מקדש. ואכ"מ.
- 30. כה, לז. ראה פרש"י לעיל פסוק לא (וצ"ע למה כופל רש"י כאן הפירוש דנרותי'. וכן – טעם השינויים. ואכ"מ).
- 31. ומה שבפ' תצוה (שם) מפרש רש"י "הנרות, לוצי"ש בלעז כו'" – י"ל שאין כוונת רש"י לפרש תיבת "הנרות", כ"א לתרץ: מזה שנאמר שם "בהטיבו את הנרות" ותיכף בפסוק שלאח"ז "ובהעלות אהרן את הנרות", משמע, שקאי על אותם הנרות, וקשה: "בהטיבו את הנרות" קאי על הכלי ו"ובהעלות אהרן את הנרות", קאי על האור – ע"ד (בהעלותך ח, ב ובפרש"י) בהעלותך את הנרות "ע"ש שהלהב עולה" – (הפתילות) כו'*? ומבאר רש"י, דזה שהכלי נק' נרות הוא כמו "לוצי"ש בלעז" – שתיבה זו פירושה (ושרשה) ענין האור – והיינו שהכלי נק' ע"ש האור (השמן והפתילות) שבה, כדלקמן בפנים ס"ט. וראה ד"ה ת"ר נ"ח תרמ"ג פ"א: ושניהם הם כוונה אחת לענין זה שעיקר קיום האור הוא ע"י הנר כו', עיי"ש. בפ' במדבר שם מפרש רש"י עוה"פ "נרותי', לוצי"ש בלע"ז שנותנין בהן השמן והפתילות". ומפרש שם ג"כ עוה"פ "מלקחי'" ו"מחתותי'" – ובאופן אחר מפירושו בפרשתנו (כה, לח). ואכ"מ.
- 32. לה, ה.
- . מש"נ בפרשתנו (כה, לז) "ועשית את נרותי' גו' (ותיכף לאח"ז) והעלה את נרותי'" – אינה קושיא כ"כ, כי אפשר לפרש (בדוחק עכ"פ) "והעלה את נרותי'" (לא – הדלקת הנרות, כ"א) – שימת הנרות על ראשי הקנים שיהי' "והאיר על עבר פני'", כפי' הרשב"ם וחזקוני שם. ועיין פרש"י (ורא"ם) שם.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לא ‹ ויקהל ‹ שיחה א ‹ 200 לקו"ש חט"ז ע' 325
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ת"ר נר חנוכה כו' ‹ קו לקו"ש חט"ז ע' 325
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.