תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"ב מאמרים

וזהו אני לדודי

רשימת העמודים (9) מצוטט ב־6 עמודים חיפוש חדש

תקמאוזהו אני לדודי

מוצאי ר"ה

ךג) וזהו אני לדודי⁵⁶¹ פי' אני לדודי ע"י קיום המצות והעלאתן ע"י בחי' תשובה שהוא ההחזרה בבחי' והרוח תשוב אל האלקי' אשר נתנה בק"ש דשחרית וערבית, וק"ש שעהמ"ט לאחר בחי' חשבון הנפש שעושה בינו לבין עצמו במה שבינו לבין קונו ושב לה' בכל לבו כנ"ל שז"ע אני לדודי ועי"ז ודודי לי שמחזיר לו הפקדון שהפקיד אצלו ית' ושואבת לו חיים מלמעלה מבחי' אוא"ס ב"ה חיי החיים כו', ועיקר פי' אני לדודי לפי' זה הוא כמ"ש בילקוט אני לדודי בעוה"ז ודודי לי בעוה"ב לפי שבעוה"ז ימי שנותינו בהם⁵⁶² שבעים שנה⁵⁶³ ואם בגבורות שמונים כו' זהו הכל לפי ערך הבירורי' שצריך לברר שבשביל זה ירדה נפשו להתלבש בגוף ונה"ב בכדי להיות בחי' תשו' זו כנ"ל, ועי"ז ודודי לי לעוה"ב שיהי' בנתינה שיהי' חי וקיים לעולם פי' שלא יצטרך להיות בבחי' העלאות כ"א כמארז"ל הקב"ה עושה להם כנפים⁵⁶⁴ ושטים ע"פ המים וכמשי"ת מזה לקמן⁵⁶⁵ בס"ד.

<38>

והנה כמו שהוא בכי"ת⁵⁶⁶ בחי' תשובה שבק"ש שעהמ"ט, כן הוא בכלליות החיות בכל ערב ר"ה עם חשיכה⁵⁶⁷ עולה חיות שנה העברה שנקצבה לפי ערך בחי' העלאת מ"ן משנה שלפניה, והעלאת חיות זה צ"ל עולה עם כל מה שפעל בהיותו בעולם בשנה העברה, והיינו כי עיקר דין ומשפט דר"ה הוא בבחי' חיי הגוף וכמ"ש בפייט בר"ה יכתבון⁵⁶⁹ כו' מי יחי' כו' וכן תיקנו להוסיף בתפלת שמו"ע זכרינו לחיים כו' זוכר יצוריו⁵⁷⁰ לחיים ברחמים, וכדומה לפי שהדין דר"ה תקמבהוא לחיי הגוף, והיינו לבחי' החיות שנמשך בחי' הארת הנפש להחיות הגוף, הן ברוחניות והן בגשמיות שכולל גם כל עשיית הטוב שלו בעשיית התומ"צ בסור מרע ועשה טוב כו', משא"כ דין הנשמות הוא בצאת הנפש מהגוף⁵⁷¹ כמ"ש בהגמ"י⁵⁶⁸, ואי לזאת דעת לנבון נקל שבעלות החיות למעלה למקור חוצבה אחר שעשה שליחותו מוכרח להראות פעולתו מה שעושה בשליחותו, ולכן כשם שהחזרת הנפש בפקדון שבכל לילה צ"ל נקי מכל לכלוך ופסולת וכנ"ל⁵⁷² בענין בחי' התשו' שבכ"י, כ"ש וק"ו שכלליות החיות שמכל השנה שעולה ונכלל באוא"ס חיי החיים צ"ל מנוקה מכל פסולת ולכלוך ודבר זר, שאל"כ אינו ראוי להעלות כלל לפני ממה"מ הקב"ה⁵⁷³, וכמ"ש הקריבהו נא לפחתך⁵⁷⁴ כו'⁵⁷⁵ הירצך או הישא פניך, וכ"ש לפני ממה"מ הקב"ה, ותשו' זו היא אפי' גם בצ"ג⁵⁷⁶ שלא חטא מימיו בפו"מ ואפי' בהרהור כו', ומ"מ הנה גם נפש הצ"ג מלובשת בגוף כו' אי לזאת מחויב כאו"א לעשות חשבון הנפש מכלליות השנה מה עשה בשנה וידע אינש בנפשו שעם היות שלא פגם ח"ו בפו"מ ואפי' הרהור עבירה שה"ה קשה מעבירה כנ"ל, מ"מ ימצא כמה דברים שלא עשה⁵⁷⁷ לש"ש, שג"ז משוקץ ומתועב נגדו ית', שלא אמרו בלימוד התו' והמצות שלא לשמה רק מפני שמתוך שלא לשמה בא לשמה⁵⁷⁸, אבל לא שישאר בלא לשמה, ובענוה התירו עוד יותר⁵⁷⁹ מפני שענוה גדולה מכולם⁵⁸⁰, וכמ"ש בירושלמי פ"א דשבת, שמה שעשאה⁵⁸¹ החכ' עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליסה שנא' עקב ענוה יראת ה'⁵⁸², מה שבחכ' נא' ראשית חכ' יראת ה', וע' בתוס' בעירוכין דט"ז רע"ב, אבל לא בשאר כל המצות כו', וגם אם יברור א"ע בי"ג נפות⁵⁸³ ימצא שפ"א או שתים קרה לו שהי' יכול לעשות מצוה ולא עשה, וכ"ש בעון ביטול תורה שנמנע ולא עשה שתלה בחלישות גופו⁵⁸⁴ כו' וכדומה⁵⁸⁵ במה שיוכל למחות ולא מיחה⁵⁸⁶, שצריך לשוב ע"ז מעומקא דלבא, שפי' תשובה זו היא חרטה ועזיבת⁵⁸⁷ החטא ולא תקמגישוב לכסלה⁵⁸⁸ עוד, ועי"ז יהי' תשובתו פי' לשון החזרה הוא החזרת החיות באופן נקי ומנוקה כו', וז"ע כל הוידוים בעשי"ת⁵⁸⁹ גם לצ"ג שלא חטא בפגמים הרבים המסודרים בנוסח הע"ח שלכאו' הצ"ג רחוק מהם בתכלית, ועכ"ז⁵⁹¹ צריך גם לאומרם⁵⁹⁰ ולשוב עליהם, שזהו מפני כי הי' בידו למחות וכדומה, או שמנע עצמו מלידע דברים כאלו שלכן גם הוא צריך לפורטם ולשוב עליהם באמת לאמיתו בכדי שיוכל להשיב חלקו⁵⁹² בחיות העולם דשנה העברה בתשובה שלימה היינו החזרה שלימה נקי' מכל לכלוך <39>

ופסולת, ועי"ז יומשך לו חיות חדש מלמעלה כמו שהאדם בשעה שנפשו עולה שואבת לו חיים מלמעלה כ"ש בכלליות השנה ששואבת לו חיים מבחי' אוא"ס ב"ה חיי החיים כו', ולכן כמו שבכ"י נעשה ברי' חדשה⁵⁹³, אשר ע"כ תיקנו⁵⁹⁴ ח"י ברכות בברכת השחר⁵⁹⁵ שהוא מפני שנעשה ברי' חדשה וצריך לברך⁵⁹⁶ על כל פרט ופרט שנתחדש בו בבחי' חידוש הישינות מפני שחיות יום העבר הלך לו וכמארז"ל אדם נידון בכ"י⁵⁹⁷ והיינו דין הגוף כמו שבכל שנה הוא בכלל כמו"כ בכ"י הוא בפרט שבא מן הכלל כו', ולכן כשהחזירו לו הפקדון מחדש ומתחדשים בו הכחות בבחי' חידוש הישנות צ"ל פוקח עורים ומתיר אסורים וזוקף כפופים וכן כולם כו', כ"ה בכלליות החיות על כל השנה בר"ה יום ברוא אדה"ר שנק' תחילת מעשיך, צ"ל ברכת השחר גם בכוונה כלליות נוסף על הפרט באותו יום עצמו, ואשר מטעם זה מברכין גם ביום שני בהש"ח⁵⁹⁸ הגם שב' ימים דר"ה כיומא תקמדאריכתא דמי⁵⁹⁹⁶⁰⁰ והי' מקום שלא לברך בהש"ח, וספק ברכות להקל⁶⁰¹ אלא שזהו על הכלל שמתחדש⁶⁰² שבזה חלוק יום ראשון מיום שני, שיום שני הוא דינא רפיא⁶⁰³ כו', ומ"מ מפני שבר"ה יש יתרון על כל יום שבכ"י הוא רק בפרט מן הכלל שכבר נמשך אלא שדנים בכ"י אם יומשך מרוחניות לגשמיות וכדומה או אם יומשך למטה בעוה"ז השפל והגשמי כו' כמ"ש מזה במ"א, אבל בכלל נמשך בר"ה על כל השנה, משא"כ בר"ה נמשך חיות חדש לגמרי⁶⁰⁴ שלא נמשך בשנה העברה עליו כלל כו' לכן תקנו ט' ברכות⁶⁰⁵, ומצות תקיעת שופר שהם ג"כ תשע תקיעות⁶⁰⁶ בכדי להמשיך חיות חדש, כי הנה התקיעה היא בחי' צעקה בקול פשוט⁶⁰⁷, כמשל הצועק מתוך פנימיות נקודת לבבו שאינו נשמע שום הברת אותיות כלל בצעקתו כ"א הצעקה מעומקא דלבא, וכ"ה ענין הצעקה בקול שופר שהוא מתוך תוך פנימיות נקודת נפשו שנוגע לו עד הנפש ועד בכלל כנ"ל להשיב חיות כחות נפשו מכלליות שנה העברה עם כל פעולותי' שעי"ז מתעלה חלקו בעולם כמ"ש גם את העולם נתן בלבם⁶⁰⁸ כו', והשברים תרועה הם גנוחי גניח וילולי יליל⁶⁰⁹ שזהו בחי' התשובה על הרגשת חולי הנפש וכמשל החולה שגונח מחמת חולי הלב ושארי חולשות ויליל מרוב כאביו, ושוב צועק עוד בקול פשוט שזה"ע תקיעה אחרונה שהוא כמשל הצועק תחלה בקול פשוט ושוב מתחיל לגנוח וליליל מחמת רוב כאביו עד שצועק שנית כו', וכ"ז הוא בקרן בהמה גשמיית דוקא להיות אדם ובהמה תושיע ה'⁶¹¹ וכמארז"ל בנ"א שהם ערומים בדעת כאדם ונמשכים אחריך כבהמה⁶¹² כו', וכמ"ש תקמהמזה בכ"ד⁶¹⁰, וכן מל' זכרונות שופרות שהוא שמביאים ראי' מן התורה⁶¹³ שצ"ל בחי' זו כו'.

קיצור. וזהו אני לדודי מלמטלמ"ע ועי"ז ודודי לי, עוה"ז ועוה"ב, וכמו שהוא בכ"י כ"ה בר"ה שתתעלה חיות שנה העברה ונמשך חיות כללי על שנה הבע"ל ומפני שזהו בכלליות לכן תיקנו ט' ברכות, ומצות ט' תקיעות הוא ג"כ לכוונה זו כו'.

<40>

ךד) ועדיין⁶¹⁴ צ"ל בענין מלכיות זכרונות שופרות שארז"ל א' הקב"ה אמרו לפני מלכיות⁶¹⁵ כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני ובמה בשופר, וכן תקנו בנוסח התפלה לומר תחלה מלכיות ואח"כ זכרונות ואח"כ שופרות, ולכאו' הצ"ל תחלה זכרונות⁶¹⁶ שיזכור אותנו תחלה ואח"כ נמליך אותו עלינו, שלכאו' לאחר שכבר המלכנו אותו עלינו אינו שייך לבקש שיזכור אותנו שא"כ על מי המלכנו אותו, והיתכן שמלך על עם לא יזכור עמו, וגם בעצם ענין הזכרונות צ"ל הלא אין שכחה לפני כסא כבודו⁶¹⁷.

ויובן בהקדם ענין ר"ה שנק' יום הזכרון⁶¹⁸ כמו שחותמין בשמ"ע⁶¹⁹ ובקידוש וברכת ההפטורה מלך כו' מקדש כו' ויום הזכרון⁶²⁰, שזהו מפני שאה"כ יום זכרון תרועה מקרא קדש⁶²¹, אמנם לפי פי' הפסוק ע"פ דרשת רז"ל במד"ר פ' אמור⁶²³ שפסוק זה קאי על ר"ה שחל להיות בשבת, שהרי כתוב א' אומר יום תקמותרועה יהי' לכם⁶²⁴ וכתוב א' אומר זכרון תרועה⁶²², שבחול תוקעין ומתריעין כו' אבל בשבת שאין תוקעי' מזכירים את התרועה לבד ולא מתריעין, א"כ מובן שהעיקר הוא התרועה עצמה שהוא מצות תקיעת שופר שהעיקר הם ג' תר"ת⁶²⁵ (אלא שמספק תוקעין ג"פ⁶²⁶ תשר"ת תש"ת תר"ת) רק שבשבת שא"א לתקוע מזכירין התרועה, וכמ"ש הרא"ש בסוף ר"ה, וכ"ה במ"ס פי"ט⁶²⁷, ולפי"ז אינו מובן למה קראו יו"ט דר"ה יום הזכרון כמ"ש בנוסח התפלה ותתן לנו כו' את⁶²⁸ יום הזכרון הזה⁶²⁹, וכן בחתימת הברכה וכנ"ל, ויותר הי' צ"ל ותתן לנו כו' יום התרועה כו' וכן בחתימת הברכה⁶³⁰ כו', אלא שעיקר ענין מה שנק' יום הזכרון זהו כמו מה שתקנו במוסף לומר זכרונות אתה זוכר מעשה עולם כו', שטעם א' להם כו', רק שלפ"ז אינו מובן שהי' צ"ל זכרונות קודם מלכיות, וגם בכהאריז"ל ענין ר"ה הוא בנין המל'⁶³¹ שז"ע ט' ברכות וט' תקיעות בכדי להמשיך ט"ס במל' כנודע, ולא מה שהוא יום הזכרון כו'.

אך הענין יובן ע"פ משארז"ל במד"ר⁶³² ע"פ זכור לעבדיך⁶³³ לאברהם ליצחק וליעקב הה"ד גפן ממצרים תסיע⁶³⁴, מה הגפן הזה הוא עצמו חי ונשען על עצים מתים, כך ישראל כו' ונשענים על המתים זכור לעבדיך כו', פי' הגפן עצמו הוא אילן נמוך מאד⁶³⁵, והענבים גדילים על ענפים דקים מאד שא"א להם להעמיד כובד האשכול, ולכן בהכרח להעמידם ע"י שהם נשענים על עצים שכבר נקצצו שזהו שקורא אותם עצים מתים, שאינם מקבלים יותר חיותם ממקום גידולם על הארץ, והמשיל המשל הזה לפי דכתי' כי האדם עץ השדה⁶³⁶, ולכן כשהוציא את ישראל ממצרים ואירע מה שאירע התחיל משה לבקש בזכות אבות שכבר מתו שזהו כמשל עצים מתים, ועכ"ז הם עיקר המעמידי' את הגפן שבלעדי זה א"א שיתקיים הענף כלל מפני כובד האשכול, ואינו דומה לשאר אילנות שצריכים ג"כ חיזוק ע"י עצים שסומכים אותם, מ"מ אינו מוכרח כ"כ שהענפי' הם עבים קצת, משא"כ הגפן ענפו הוא דק⁶³⁷ מאד ולכן בלתי הסמיכה הי' נתלש הענף מן האילן כו', ואמנם בעיקר ענין הזכירה על אברהם יצחק יעקב⁶³⁸ צ"ל האיך שייך שישכח ח"ו עליהם, ומלבד שאין שכחה <41>

לפני כסא כבודך הרי אחד הי' אברהם⁶³⁹, וכן כולם כו', אך תקמזהענין הוא שאין הבקשה שיזכור אותם בשביל עצמם כ"א לבניהם אחריהם כו', ושרש הענין הוא דהנה אברהם הי' מרכבה למדת החסד⁶⁴⁰ כנ"ל⁶⁴² שבעבודה הוא בחי' אהבה⁶⁴¹ לאלקות, והי' מקושר תמיד בבחי' אהבה זו עד שאמרה מדה"ח כל ימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי וכמ"ש מזה במ"א בד"ה ואעשך לגוי גדול⁶⁴³ שהחליף מקום מדת החסד ולא מרכבה לבד כו', וכן יצחק הקריב א"ע לעולה ע"ג המזבח לקיים רצה"ע ב"ה, ויעקב הי' מרכבה למדת הת"ת⁶⁴⁴ שהוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מלמעלמ"ט ומצדדי' כמ"ש בזח"ב תרומה דקע"ה ב'⁶⁴⁵, ולכן הוליד י"ב שבטים שרומזי' על י"ב ג"א⁶⁴⁷ דז"א דאצי', וכמ"ש במ"א בענין ששם עלו⁶⁴⁶ שבטים שבטי י"ה⁶⁴⁸ כו', וכנגדן בעבודה יש עכשיו בכל יום ג' בחי' אהבות בק"ש שזהו מ"ש ואהבת כו' בכל לבבך כנגד אברהם, ובכל נפשך כנגד⁶⁵⁰ יצחק, ובכל מאדך כנגד יעקב⁶⁴⁹, והענין הוא דשייכות בכל לבבך לאברהם דהנה הלב הוא משכן המדות⁶⁵¹, ועם היות כי אברהם הי' מרכבה למדה"ח כנ"ל עכ"ז הנה נודע כי החסד הוא כולל כל הששה מדות וכמ"ש בזהר ע"פ יומם יצוה ה' חסדו⁶⁵², יומם בתוס' מ"ם שהוא יומא דאזיל עם כולא יומין כו', שהם כל הששה מדות, ולכן נא' על אברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך⁶⁵³ להיות שע"י בחי' החסד שלו נעשה כל לבבו לה' אחד עד שאחד הי' אברהם כו', ולכן בכל לבבך בעבודה זהו מדתו של אברהם כו', ובכל נפשך הוא בחי' יצחק, כי בכל נפשך ארז"ל במשנה אפי' נוטל⁶⁵⁴ כו' שיצחק קיים כן ופשט את צוארו תקמחכשעקדו אביו אברהם ממעל לעצים⁶⁵⁵ כו', ובכל מאדך היא בחי' אה"ר שבלי גבול זהו מדתו של יעקב שהנחיל לו הקב"ה נחלה בלי מצרים⁶⁵⁶ כמ"ש ופרצת ימה וקדמה⁶⁵⁷ וצפונה ונגבה, וגם היותו בריח התיכון ה"ה מחבר ב' קצוות שזהו מפני שהוא למעלה מההגבלה, שהרי גבול החסדן הוא הגבורה וכן להיפך ויעקב מחברם יחד שלא ינגדו זל"ז כו', ולכן כשישראל מקיימין לאהוב אותו ית' בג' בחי' אהבה אלו הרי מעשה אבותיהם בידיהם⁶⁵⁸ שמעשה אבות סימן לבנים⁶⁵⁹, ולכן כאשר ישראל עובדי' להקב"ה בג' בחי' אהבות אלו ה"ה כדוגמת האבות בעבודתם כו'.

קיצור. מל' וזכרונות לכאו' ה"צ להקדים זכרונות למל', ר"ה נק' יום הזכרון, שצ"ל שלכאו' הי' צ"ל יום התרועה, זכור לעבדיך, היתכן שישכח עליהם אלא הבקשה שגם לנו יזכור זכותם, ג' אהבות בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך הם דוגמת ג' אבות אברהם יצחק יעקב כו'.

ךה) ואמנם הנה כ"ז הוא כשישראל בעבודתן הם מקיימים⁶⁶⁰ ג' בחי' אהבה הנ"ל כל חד לפום שיעורא דילי'⁶⁶¹, אבל כשקורא ואינו שומע כלל מה שהוא מדבר, וכ"ש שלא נתעורר בבחי' אהבה, ואפי' בכל לבבך בשני יצריך לא פעל בעצמו כלל מפני כי יצרו הרע <42>

עדיין עומד בתקפו לבלי יניחו להתבונן כלל שז"ע טמטום המוח⁶⁶² שהמוח אטום מלקבל דבר חכ', והגם שיש מי שאינו בבחי' טמטום המוח, והוא לומד ומתבונן עכ"ז אינו מתפעל כלל מההתבוננו' שמתבונן בגדולת הבורא, וזהו שהנביא צווח אני ה' לא שניתי⁶⁶³ ואתם ב"י לא כליתם פי' שמחמת ההתבוננו' בבחי' אני ה' לא שניתי הי' צ"ל בחי' התפעלות כו', ומ"מ אתם בנ"י לא כליתם שאין לכם כליות הנפש, והיינו מפני שהם בני יעקב היינו שהנביא קורא אותם בני יעקב שהוא ע"ש וידו אוחזת בעקב עשו⁶⁶⁴, והו"ע עקוב הלב מכל ואנוש הוא⁶⁶⁵ פי' אנוש הוא חלוש שחלושי' הם מפני בחי' העוונות שאדם דש בעקביו⁶⁶⁶ מפני ההרגל שהרגיל עצמו בהם עד שמדמה בנפשו שצ"ל כן, וז"ע ג' תקמטשרי פרעה שהם קנה ושט ורידין⁶⁶⁷ שהם התאוה באכו"ש שלא לש"ש כ"א לענג א"ע בתענוגי בנ"א בגשמיות כמארז"ל בענין חמרא דפרגיתא ומיא דיומסס קיפחו עשרת השבטים כו' וכנודע מענין ר"א כו' שקרא החרש הי' לבם⁶⁶⁸, וטעה בזה לפי שע"י הנ"ל נעשה לבו אטם כחרש שאזנו אטומים כו', והורידין ז"ע רתיחת הדמים בהבלי עולם כי כל מעשה אדם ותחבולותיו וריבוי טרדותיו השונות הבל וריק הם, ואינם אלא מייגעים את האדם בלבד ומדויל ידי' משתלים כו'⁶⁶⁹, וכל הענינים בצרכי עוה"ז אפשר לקיים בלא לב ולב⁶⁷⁰, וכאשר ג"ד אלו מעכבי' ז"ע טמטום הלב⁶⁷¹, ואי לזאת כשלא אכשיר דרי⁶⁷² זהו זכור לאי"י, שהם במס"נ צ"ל קיים לבניהם לעולם. ועפ"ז יובן ענין זכרונות, שהגם שכבר מלכו אותו, אמנם הבקשה גלה⁶⁷³ כמו לע"ל וזה לא נתקיים עדיין בע"ה⁶⁷⁴, לכן הבקשה שיזכור לקיים חשף ה' ונגלה⁶⁷⁵ כו' ולא יהי' אלביש שמים קדרות⁶⁷⁶, ואז ובאו במערות צורים⁶⁷⁷, וע"ש ב' בחי' אלו נק' יום הזכרון ע"ש זכור לעבדיך כשלא אכשיר, וגם כשאכשיר צ"ל ז"א⁶⁷⁸ על העלי', וע"ש הזכרון שיגלה מל' מל'⁶⁷⁹ דא"ס, ולכן הגם כי יום תרועה הוא עכ"ז חותמי' יום הזכרון שזהו העיקר ובמה בשופר שע"י שופר באי' למ"ה ביטול. וזהו ובחדש השביעי באחד לחדש⁶⁸⁰ שאז מאיר אור⁶⁸¹ בבחי' חידוש השנה ע"י הביטול דבחי' יחידה שבנפש ליחיד נמשך יש אחד ואין שני לו⁶⁸², והוא יום תרועה דוקא אדם ובהמה כו', ועכ"ז ותתן לנו⁶⁸³ כו' וכן החתימה יום הזכרון דוקא ע"ש שיזכרינו להגלות כ' מלכותך⁶⁸⁴ מל' דא"ס.

הערות

עמוד תקמא

561. וזהו אני לדודי : מכאן מתחיל מאמר הט' מהמשך יונתי (הכולל פרקים כג-כה). ראשי פרקים ממאמר זה נרשמו לעיל בשולי היריעה ספי"ב. פי"ג. וראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ובחודש השביעי הא'. ראה גם לעיל הערה 502.
562. ימי שנותינו בהם : תהלים צ, י. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ספכ"ט (ובהנסמן שם).
563. שנה : ניתוסף ע"פ המשך יונתי הנדפס.
564. הקב"ה עושה להם כנפים : ראה סנהדרין צב, ריש ע"ב. ילקוט שמעוני ישעי' מ, לא (רמז תמז). מאמרי אדה"א בראשית ע' עז. וש"נ. ס"ע פז ואילך.
565. וכמשי"ת מזה לקמן : ההמשך לא נגמר.
566. בכי"ת : בכל יום תמיד.
567. בכל ערב ר"ה עם חשיכה : ראה אגה"ק סי"ד (קכ, ב. קכא, רע"א). לקו"ת ר"ה נג, ד. לקמן מאמר ד"ה רני ושמחי על יד הערה 32. המשך וככה תרל"ז רפפ"א. סה"מ תשי"א ע' 33. סה"מ מלוקט ה' ע' ה. לקו"ש האזינו כרך ט ע' 220.
569. בפייט בר"ה יכתבון : מוסף לימים נוראים קודם קדושת כתר.
570. וכן תיקנו. . זכרינו. . זוכר יצוריו : ראה שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סתקפ"ב, ס"ו.

עמוד תקמב

571. דין הנשמות הוא בצאת הנפש מהגוף : רמב"ן בשער הגמול בתחלתו (כתבי הרמב"ן ח"ב ע' רסה).
568. עיקר דין ומשפט דר"ה. . חיי הגוף. . בהגמ"י : רפ"ג מהל' תשובה בשם הרמב"ן הובא בלקו"ת ר"ה נט, ב . וראה גם לקו"ש ר"ה כרך יט ע' 292 ואילך. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל הב' על יד הערה 60 ואילך.
572. וכנ"ל : פכ"ב.
573. ממה"מ הקב"ה : ברכות כח, ב.
574. הקריבהו נא לפחתך : מלאכי א, ח.
575. כו' : כ"ה גם בהמשך יונתי הנדפס.
576. ותשו'. . גם בצ"ג : [תיבת ”גם" ניתוספה בין השיטין. בהמשך הנדפס ליתא]. ראה גם המשך מים רבים תרל"ו פקל"ה.
577. עשה : בהמשך הנדפס ניתוסף: בשנה. ואולי תיבת בשנה נסרחה מלעיל שו"ה הנפש.
578. בלימוד. . בא לשמה : ראה פסחים נ, ב. לקו"ש תולדות כרך ג ע' 781. וש"נ. ויגש כרך ה ע' 245 הערה 37. עקב כרך יט ע' 122 הערה 15. פיה"מ פו, ג. תו"ח תצוה ח"ב שמב, א ואילך.
579. ובענוה התירו עוד יותר : ראה המצויין בסמוך בפנים לתוס' עירוכין דט"ז, ריש ע"ב.
580. שענוה גדולה מכולם : ע"ז כ, ב.
581. בירושלמי פ"א דשבת שמה שעשאה : ראה שם סה"ג. ראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שסג.
582. עקב ענוה יראת ה' : משלי כב, ד.
583. בי"ג נפות : מנחות סו, א־ עו, ב (במשנה — בנוגע לעומר).
584. בעון ביטול תורה. . בחלישות גופו : ראה גם לעיל הערה 502.
585. וכדומה : בהמשך הנדפס ניתוסף: כו'.
586. במה שיוכל למחות ולא מיחה : ראה תניא פ"א ובמ"מ הגהות והע"ק שם טז, ב. שו"ע אדה"ז הל' משא ומתן סקנ"ו, ס"ז. לקו"ש בא כרך ו ע' 274 ואילך. פקודי כרך יא ע' 179 הערה 22.
587. היא חרטה ועזיבת : בהמשך הנדפס: הוא החרטה הוא עזיבת.
א. בשער הגמול בתחלתו (כתבי הרמב"ן ח"ב ע' רסה).
ב. הובא גם לעיל בשולי היריעה לפ"כ אות כג ע"ש. אוה"ת בראשית ח"א ע' יט. מלכים ע' סב. סה"מ מלוקט ד' ע' רצב.
ג. ראה גם סה"ש תנש"א ח"א ע' 36 בהערה 68. ח"ב ע' 869 בשולי היריעה.
ד. לקוטי לוי יצחק הערות לתניא שם.

עמוד תקמג

588. ולא ישוב לכסלה : ע"פ תהלים פה, ט.
589. כל הוידוים בעשי"ת : ראה גם לקו"ת נצבים מח, ד. שמ"ע פד, א. פז, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתצו. תקס"ו ע' תב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שסג בהערה. הנחות תקע"ז ע' שלח. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות ע' קצג וס"ע קצה. סה"מ תרכ"ז ע' תא. תרל"ב ח"ב ע' תקפ. ריש ע' תקפד.
591. ועכ"ז : בהמשך יונתי הנדפס: וע"ז.
590. הוידוים. . הצ"ג. . לאומרם : ראה גם סה"מ מלוקט ד' ע' יח ובהנסמן שם. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקצא וס"ע תתצו. תקס"ו ע' שסד. ע' שצז וע' תב. סה"מ תרנ"ט ע' סד. המשך תער"ב ח"א ע' קג. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל (הא' והב' על יד הערות 72-73).
592. חלקו : שם: לחלקו.
593. שבכ"י נעשה ברי' חדשה : ראה ב"ר רפע"ח. שו"ת הרשב"א ח"א סקצ"א (ב"י לטאו"ח ס"ד ד"ה ומשמע). שו"ע אדה"ז מהדו"ק דיני נט"י ס"ד, ס"א. סי"ג. סי"ד. רס"ו. רס"ז. סידור סדר הנטילה ד"ה אם עשה בסופו.
594. ברי' חדשה. . תיקנו : ראה גם לקמן מאמר ד"ה ויאמר כו' לך לך על יד הערה 60 ואילך. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמוכים לעד פ"ב על יד הערה 29 ואילך. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תכון תפלתי קטורת לפניך פיסקא ובזה יובן פי'. המשך תער"ב ח"ב ע' תשלז ואילך.
595. ח"י ברכות בברכת השחר : ראה גם תו"ח וארא ח"א נ, א ובהערה 25. סה"מ תרכ"ח ריש ע' ע. ע' עח. וראה גם מאמר ד"ה אני לדודי תשט"ו.
596. לברך : בהמשך הנדפס: לברר.
597. אדם נידון בכ"י : ר"ה טז, א. ראה גם אגה"ק סכ"א. לקו"ת קרח נה, ג ואילך. סידור שחרית לשבת קפ, ג-ד. פיה"מ יד, ד ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ס"ע רפד ואילך. שע"ת ה, סע"ד ואילך ובהערה 60. סה"מ תרכ"ז ע' סד. וש"נ. לקו"ש ח"ט ע' 375 ואילך.
598. מברכין גם ביום שני בהש"ח : כ"ה גם בהמשך הנדפס. ראה גם שיחת ר"ה תשי"ב (שיחות קודש תשי"ב כרך ג ע' 2 ס"ג).
ה. ובמ"מ לשם תתקמב, ב שו"ה ”קדושים יט, יח." צ"ל: מה שאמר האריז"ל על עצמו: טעמי המצות קדושים יט, יח.

עמוד תקמד

599. כיומא אריכתא דמי : ראה שו"ע או"ח הל' שבת סשצ"ג, ס"א. ב"י לטאו"ח הל' ר"ה סת"ר ד"ה וכתב. ט"ז שם סק"ב. סה"מ תרכ"ט ס"ע קסז ואילך. תרל"ב ח"ב ע' תקי. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה יפה שעה הב' הערה 75.
600. דמי : בהמשך הנדפס: דמיא.
601. וספק ברכות להקל : שו"ע אדה"ז דיני נט"י מהדו"ת ס"ד, ס"א. מהדו"ק הל' ציצית ס"י, סט"ז. סי"ז, ס"ב. ועוד. אגה"ת פי"א ובמ"מ הגהות והע"ק שם.
602. שמתחדש : בהמשך הנדפס: שמתחלק.
603. שיום שני הוא דינא רפיא : ראה זהר פינחס רלא, ב. רנד, ב (ובאוה"ח ומק"מ שם). פע"ח שער ר"ה שכ"ד, פ"א. פ"ב. פ"ד. פ"ה. שער הכוונות דרושי ר"ה. דרוש ב. ג.
604. בר"ה. . חדש לגמרי : ראה גם אגה"ק סי"ד.
605. ט' ברכות : ראה רמב"ם הל' תפלה פ"ב, ה"ו. שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סתקצ"א, ס"א. וראה גם אוה"ת בלק ס"ע א'כד.
606. תשע תקיעות : ראה ר"ה לג, ב (במשנה). שו"ע אדה"ז שם סתק"צ, ס"א. וראה גם אוה"ת שם.
607. התקיעה. . בקול פשוט : שו"ע אדה"ז שם. ראה לקו"ת נצבים מד, ב ואילך. ר"ה נד, ג. נו, ד. נח, ד ואילך. סידור שער האלול רלא, ד. שער ר"ה רלה, א. לעיל פי"ח.
608. גם את העולם נתן בלבם : קהלת ג, יא. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 397.
609. גנוחי גניח וילולי יליל : ר"ה לג, ב. לד, א.
611. אדם ובהמה תושיע ה' : תהלים לו, ז. ראה גם המשך תער"ב ח"ב ע' תרנב.
612. בנ"א. . כבהמה : ראה חולין ה, ב. לקו"ת בחוקותי נ, רע"ג.
ו. ראה גם ביצה ל, סע"ב. שו"ע אדה"ז הל' ציצית ס"ח, סכ"ז.

עמוד תקמה

610. בקרן בהמה גשמיית. . בכ"ד : ראה לקו"ת ר"ה נה, ד. נו, ד. נט, ב. סידור שער ר"ה רלה, ד. שער התקיעות רמב, א ואילך. עט"ר כא, ב ואילך. סב, א ואילך. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שכז.
613. מל'. . ראי' מן התורה : ראה לקו"ת ר"ה נו, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' ריז ואילך. וש"נ. עט"ר ע' יג ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שס. וש"נ. אוה"ת ר"ה ע' א'רצו. סה"מ תרל"ג ח"א ע' רמ. המשך וככה תרל"ז פפ"ג.
614. ועדיין : ראשי פרקים מפרק זה נרשמו לעיל בשולי היריעה לפי"ג.
615. א' הקב"ה אמרו לפני מלכיות : ראה ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
616. הצ"ל תחלה זכרונות : ראה גם המשך תער"ב ע' תרלז.
617. אין שכחה לפני כסא כבודו : ע"פ ברכת זכרונות. ברכות לב, ב.
618. ר"ה שנק' יום הזכרון : ראה גם אוה"ת ר"ה ע' א'שיז.
619. ר"ה. . שחותמין בשמ"ע : כן מובא בכ"מ ומהם: מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתפא. אוה"ת תהלים כרך ג ע' א'שכב. המשך וככה תרל"ז פפ"ג. קונט' מאמרים תרפ"ב ע' 5. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ובחודש השביעי הא' על יד הערה 3. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1792.
620. שחותמין. . ויום הזכרון : וכן בברכת המזון — ראה שו"ע אדה"ז הל' ברהמ"ז סקפ"ח, סי"א. וכן בהדלקת הנרות — ראה ”היום יום" א' תשרי. לקו"ש ר"ה כרך ט ע' 371. כרך יד ע' 378. נדפס גם באגרותיו ח"ג ע' קמ. ח"ו ע' קכה.
621. יום זכרון תרועה מקרא קדש : ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתי. פסוקים המובאים בסמוך. נוסח ותתן לנו (בתפלת העמידה לר"ה).
623. במד"ר פ' אמור : ויק"ר פכ"ט, יב (בשינוי). ראה גם ירושלמי ר"ה פ"ד, ה"א. פסיקתא ופסיקתא דר"כ בחודש השביעי. ילקו"ש אמור (כג, כד. רמז תרמה) ופינחס (כט, א. רמז תשפב). ראה גם ר"ה כט, ב. אוה"ת ר"ה ע' א'שה ואילך. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' קעו. סה"מ תרנ"ט ע' א. לקו"ש ר"ה כרך יט ע' 540-541. ע' 605 הערה ד"ה יום טוב. כרך כט ע' 530 הערה ד"ה יום הזכרון. לקוטי לוי יצחק אגרות ע' רפט.

עמוד תקמו

624. יום תרועה יהי' לכם : פינחס כט, א.
622. זכרון תרועה : אמור כג, כד. ראה שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סתקפ"ב, ס"ט. סט"ו.
625. מצות תקיעת שופר. . ג' תר"ת : שו"ע אדה"ז שם סתק"צ, ס"א.
626. שמספק תוקעין ג"פ : שו"ע שם, ס"ב.
627. במ"ס פי"ט : ה"ח.
628. את : בהמשך יונתי הנדפס ליתא.
629. הזה : שם: כו'.
630. הברכה : שם ניתוסף: כו'.
631. ר"ה הוא בנין המל' : פרע"ח שער ר"ה שכ"ד, פ"א ואילך. שער הכוונות שם. ראה לקו"ת נצבים נא, ב. ר"ה נו, ב ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' שמא ואילך. וש"נ. תרל"ח ס"ע שעג ואילך. סה"מ מלוקט ב' ע' קה ואילך. סה"מ מלוקט ה' ע' ד. מאמר ד"ה אתם נצבים תשכ"ט.
632. במד"ר : שמו"ר רפמ"ד [בשינויים. ושם מתחיל: זכור לאברהם].
633. זכור לעבדיך : עקב ט, כז.
634. גפן ממצרים תסיע : תהלים פ, ט.
635. מאד : בהמשך הנדפס ליתא.
636. כי האדם עץ השדה : פ' שופטים כ, יט.
637. ענפו הוא דק : בהמשך הנדפס: ענפיו הם דקים.
638. יעקב : שם: ויעקב.
639. אחד הי' אברהם : יחזקאל לג, כד.

עמוד תקמז

640. אברהם. . למדת החסד : ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.
642. כנ"ל : ניתוסף בפנים ע"פ המשך יונתי הנדפס. באם תיבה זו מתייחסת ללפנ"ז, ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו על יד הערה 1367 ועל יד הערה 1598. בהערה הבאה.
641. החסד. . אהבה : ראה פרדס שער עה"כ שכ"ג, פ"א מערכת אהבה.
643. שאמרה מדה"ח. . בד"ה ואעשך לגוי גדול : אולי הכוונה ללעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה זה (שנדפס לעיל) בתחילתו.
644. ויעקב הי' מרכבה למדת הת"ת : ראה זהר סתרי תורה ויצא קנז, ב. ח"ג תוספות שב, א. לעיל ד"ה ואעשך לגוי גדול שם ובהערה 16.
645. הת"ת שהוא בריח התיכון. . בזח"ב תרומה דקע"ה ב' : ע"פ תרומה כו, כח. ויקהל לו, לג. הובא גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1529.
647. י"ב ג"א : ראה ס"י פ"ה, מ"א. ס' הבהיר סמ"ב. ונמנו בפרדס שער פרטי השמות שכ"א פ"ו-ח. לקו"ת מסעי צד, א ואילך. פ' ראה כז, ג. סה"מ תרל"ח ע' עא. וש"נ.
646. י"ב שבטים. . ששם עלו : ראה ספר הבהיר סמ"ב. זהר במדבר קיח, ב ובביאוה"ז לשם פה, א ואילך. לקו"ת פקודי ז, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תסז ואילך. וש"נ. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' שלא. וש"נ.
648. ששם עלו שבטים שבטי י"ה : תהלים קכב, ד.
650. כנגד : בהמשך הנדפס: נגד.
649. ג' בחי' אהבות בק"ש. . יעקב : ראה ספרי ואתחנן ו, ה. בעל הטורים שם. וראה גם (באופן אחר) מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קנג ואילך. תו"ח משפטים ח"ב רפז, א ואילך.
651. הלב הוא משכן המדות : ראה תניא פ"ט.
652. יומם יצוה ה' חסדו : תהלים מב, ט. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) בסוף מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול מציין: זח"ג אמור קג, ע"ב. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'לה.
653. ומצאת את לבבו נאמן לפניך : נחמי' ט, ח.
654. בכל נפשך. . אפי' נוטל : ברכות נד, א. ספרי ואתחנן שם.

עמוד תקמח

655. שיצחק. . כשעקדו. . ממעל לעצים : וירא כב, ט.
656. נחלה בלי מצרים : שבת קיח, סע"א.
657. ופרצת ימה וקדמה : ויצא כח, יד.
658. מעשה אבותיהם בידיהם : לשון הגמ' ברכות ז, א.
659. שמעשה אבות סימן לבנים : ראה תו"א וישלח כו, רע"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' צא. רמב"ן לך יב, ו. לקו"ש תולדות כרך כה ע' 123. וש"נ.
660. הם מקיימים : בהמשך הנדפס: הם, ומקיימים.
661. כל חד לפום שיעורא דילי' : ראה תניא בהקדמה (ד, א) ע"פ זהר וירא קג, ריש ע"ב. וראה גם זהר ח"ש קכט, ב.
662. טמטום המוח : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 343.
663. אני ה' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה תו"א יתרו סז, א. תו"ח שמות ח"א ז, ג. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה וזהו שרש יונתי על יד הערה 40. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 31. (בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 34. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם על יד הערה 154.
664. וידו אוחזת בעקב עשו : תולדות כה, כו.
665. עקוב הלב מכל ואנוש הוא : ירמי' יז, ט.
666. העוונות שאדם דש בעקביו : ראה ע"ז יח, א. זהר מקץ קצח, ב. תניא פ"ל. אגה"ת פ"ז (צז, ב). מ"מ הגהות והע"ק לשם. לקמן מאמר ד"ה וזהו שרש יונתי על יד הערה 44.

עמוד תקמט

667. ג' שרי פרעה שהם קנה ושט ורידין : ראה תו"א ויחי קב, ג. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 271.
668. חמרא דפרגיתא. . לבם : ראה שבת קמז, ב. אוה"ת בא ע' רעו. סה"מ תרכ"ו ע' ל ואילך. תרל"ד ע' קסד.
669. ומדויל ידי' משתלים כו' : ניתוסף ע"פ המשך יונתי הנדפס — פסחים כח, א.
670. בלא לב ולב : ניתוסף ע"פ המשך הנדפס — לשון הכתוב דהי"א יב, לג.
671. טמטום הלב : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 343.
672. כשלא אכשיר דרי : ע"פ יבמות לט, ב. חולין צג, ב.
673. הבקשה גלה : מוסף ליו"ט וימים נוראים.
674. בע"ה : בעוונותינו הרבים.
675. ונגלה : ישעי' מ, ה.
676. אלביש שמים קדרות : ישעי' נ, ג.
677. ובאו במערות צורים : ישעי' ב, יט.
678. ז"א : זכרון אבות.
679. מל' מל' : בכת"י זה נכתב תיבת מל' הן בסיום השורה, והן בהתחלת שורה שלאח"ז. ואולי אחד מהם מיותר.
680. ובחדש השביעי באחד לחדש : פינחס כט, א.
681. אור : בהמשך יונתי הנדפס: אחד.
682. יש אחד ואין שני לו : קהלת ד, ח [בדילוג].
683. ותתן לנו : תפלת העמידה לר"ה.
684. כ' [בהמשך הנדפס: כבוד] מלכותך : תהלים קמה, יא.

מצוטט ב־6 עמודים

תורת מנחם 1

מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמב

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 5

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כתר יתנו לך ‹ רפב סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמב
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ שיר המעלות ממעמקים ‹ שמז סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמג
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ שיר המעלות ממעמקים ‹ שנג סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמד
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ תקעו בחדש שופר ‹ תקכה סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמא
תרמ"א ‹ הנחות ‹ תקעו בחדש שופר ‹ תקעח סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמא