292
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שתפילתה היא מתוך השתפכות הנפש, הוא חשב שהיא "שכורה"?
ב) גם אם יימצא הסבר לטעותו של עלי10, עדיין אין מובן, מדוע מסופר על כך בתורה? הרי אפילו "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב"11, ובודאי כך הוא, להבדיל, לגבי עלי הכהן!
ג) אם אכן "ויחשבה .. לשכורה"12, מדוע ממתין עלי בדבריו עד סיימה את תפילתה, כפי שמסביר רש"י את "ועלי שומר את פיה"13 – לשון המתנה – הן היה עליו להפסיקה מיד ולדאוג להוצאתה מבית ה'?
ג. השיחה בין עלי הכהן לבין חנה איננה על "שכרות" פשוטה
מכל זאת מובן, שעלי לא החשיבה כשכורה במשמעות הפשוטה של המילה14, אלא ל"שכורה" בענין התפילה. כלומר, כיון שחנה "הרבתה להתפלל"13 היתה זו תפילה יותר מן המידה, שאיננה רצויה15 כאשר נצבים לפני ה' בבית ה' (כדלהלן בסעיף ט).
תשובת חנה על כך היא "ואשפוך את נפשי לפני ה'": כאשר הענין של "הרבתה להתפלל" כרוך בהשתפכות הנפש, אזי אין זו "שכרות" בתפילה, כי אם, להיפך, דרגה נעלית בה15.
זהו הקשר בין תפילת חנה לבין ראש השנה, מפני שהדו־שיח בין עלי הכהן לבין חנה אודות אופן התפילה בבית ה' מבהיר גם את תוכנן הכללי של תפילת חנה ושל מספר תפילות בראש השנה, כפי שיוסבר להלן.
ד. שני הענינים בתפילות ראש השנה
בתפילות ראש השנה מצויים שני ענינים הפכיים:
מצד אחד ראש השנה הוא יום הדין לכל צרכי האדם, הן ברוחניות והן בגשמיות (ככתוב16 "כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב": חק לישראל – מלשון17 "הטריפני לחם חוקי" – הוא המשפט על מזונות וצרכים גשמיים18 ו"משפט לאלקי יעקב" הוא המשפט על
הערות
- 10. ראה רש"י (ועוד) ש"א שם, יג (יב). מפרשי הע"י ברכות שם. יד אפרים וחכמת שלמה לשו"ע או"ח סי' קא. ועוד.
- 11. ב"ב קכג, א.
- 12. ש"א שם, יג.
- 13. שם, יב.
- 14. להעיר מסידור (קטז, א), דמ"ש עלי עד מתי תשתכרין הו"ע "שכרות ולא מיין".
- 15. ראה ברכות לב, ב וברש"י ובתוד"ה כל המאריך שם. וי"ל שקס"ד דעלי הי' דחנה היתה מצפה שתעשה בקשתה (וצע"ק שם לא, ב: א"ל רבש"ע כו' דמשמע שכן הוא באמת). וצע"ק שלא הובאה מעלת המאריך בתפלתו בפוסקים שם. ואולי נכלל במש"כ בטושו"ע שם ר"ס קז.
- 16. תהלים פא, ה.
- 17. משלי ל, ח. לקו"ת ר"ה נד, ד. נה, סע"ד. ד"ה כי חק תש"י ספ"ז.
- 18. ד"ה כי חק שם. ועוד.
שולחן ערוך, אורח חיים ק״א - הטקסט מספריא
הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל הַבְּרָכוֹת, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּכֻלָּם, לְפָחוֹת יְכַוֵּן בְּאָבוֹת; אִם לֹא כִּוֵּן בְּאָבוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁכִּוֵּן בְּכָל הַשְּׁאָר, יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל. הַגָּה: וְהָאִדָּנָא אֵין חוֹזְרִין בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן כַּוָּנָה, שֶׁאַף בַּחֲזָרָה קָרוֹב הוּא שֶׁלֹּא יְכַוֵּן, אִם כֵּן לָמָּה יַחֲזוֹר (טוּר).
וְּלֹא יִתְפַּלֵּל בְּלִבּוֹ לְבַד, אֶלָּא מְחַתֵּךְ הַדְּבָרִים בִּשְׂפָתָיו וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו בְּלַחַשׁ, וְלֹא יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן בְּלַחַשׁ, מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ; וְהָנֵי מִלֵּי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אֲבָל בְּצִבּוּר, אָסוּר, דְּאָתֵי לְמִטְרָד צִבּוּרָא. הַגָּה: וְאִם מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בְּבֵיתוֹ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ בְּנֵי בֵיתוֹ, מֻתָּר (טוּר).
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר מֻתָּר לְהַשְׁמִיעַ קוֹלָם בַּתְּפִלָּה, אֲפִלּוּ בְּצִבּוּר. הַגָּה: וְכֵן נוֹהֲגִין, וּמִכָּל מָקוֹם יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַגְבִּיהַּ קוֹלָם יוֹתֵר מִדַּאי (דְּרָשׁוֹת מהרי"ו).
יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּרְצֶה, וְהָנֵי מִלֵּי בְּצִבּוּר, אֲבָל בְּיָחִיד לֹא יִתְפַּלֵּל אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁשּׁוֹאֵל צְרָכָיו, כְּגוֹן שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל חוֹלֶה אוֹ עַל שׁוּם צַעַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבֵיתוֹ, אֲבָל תְּפִלָּה הַקְּבוּעָה לְצִבּוּר, אֲפִלּוּ יָחִיד יָכוֹל לְאָמְרָהּ בְּכָל לָשׁוֹן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף יָחִיד כְּשֶׁשּׁוֹאֵל צְרָכָיו יָכוֹל לִשְׁאֹל בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּרְצֶה, חוּץ מִלָּשׁוֹן אֲרַמִּי.
מצוטט ב־4 עמודים
תורת מנחם 3
- כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י. לקו"ש חי"ט ע' 292
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שבת חול המועד סוכות (בבוקר לפני התפלה), ה'תשל"ב לקו"ש חי"ט ע' 292
- עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ט ע' 292
אור תורה ספרי הרב המגיד ממעזריטש 1
- על אגדות חז"ל ‹ תיח לקוטי שיחות חי"ט ע' 292
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.