[ויהי הענן והחשך] והנה השושבין

נג[ויהי הענן והחשך] והנה השושבין

בס"ד. פ' בשלח

(יא) והנה השושבין198 הוא מהיכל המלך כמו מי שצריך לכנוס להיכל המלך, ואמנם מפני עוצם מעלת רוממות המלך נופל על הנכנס בחי' יראה בושת שמתבושש מלפני המלך לכנוס בהיכלו, ולזאת צריך הוא לעזר וסעד שיעזור לו ויסעוד אותו לבלי יתגבר עליו הבושה כו', והעזר והסעד הוא שמבקש מי שהוא מקורב אצל המלך ונכנס ויוצא אצל המלך או מי שהוא חשוב כ"כ עד שהוא אעיל בלי בר199, ולכן בכחו ויכולתו לעזור ולסעוד גם זולתו כו'. ועד"ז יובן בענין העלאת הנרות דנר ה' נשמת אדם שלהיות הניצוצות המתעלים נתרחקו מאז נפלו בשבה"כ, וגם הנשמה עם היות שטהורה היא היינו שאינה דבר נוסף על עצמותו וה"ה חלק אלקה ממעל, עכ"ז מאז ירדה <15>

להתלבש בגוף הוכנה תחלה להיות בראת יצרת נפחת שכ"ז הוא שינוי מהותה לירד במדריגה עד שיתכן לומר עליה בראת שהיא בריאה יש מאין200, ויצרת ציור חומר הבריאה, ונפחת זהו כדוגמת נדהעשייה שהוא עוד מרוחק יותר, וכנודע מענין אף עשיתיו, אף הפסיק201 כו', ולכן כשעולה לעמוד לפני המלך מש"ע202, ה"ה בוש מעוצם מעלת רוממות כבודו כו', ולהיותה בעצם חלק אלקה ממעל, וטהורה היא כנ"ל203 שמנוקה מכל דבר המסתיר לזאת ה"ה משגת יותר את גודל עוצם מעלת המלך מש"ע, כמו מי שהוא בר שכל יותר גדול ה"ה מבין מעלת בחי' רוממות וגדולת המלך יותר משפל אישים שהשגתו נמוכה בעצם כו', וא"כ בושה של הנשמה גדלה מאד מאד מפני רוממות עצמותו ית' מצד עצמה וכ"ש מצד בחי' הבירורים שהבושה עוד גדולה יותר ויותר מפני הריחוק כו', ולכן צריכה עזר וסעד לעוזרה ולסעדה שתוכל להתעלות, וזהו ע"י אהרן כה"ג שהוא בעצם מאצי' אלא שירד לבריאה בכדי להעלות נש"י, ומ"מ גם בהיותו למטה נא' עליו ואהרן מה הוא204 שגם למטה בהיותו בגוף הי' בחי' מה שזהו בחי' ביטול במציאות כמ"ש באצי' דאיהו וחיוהי חד, וכמ"ש בת"ז שם מ"ה דאיהו אורח האצי'205, וא"כ גם בהיותו למטה ה"ה מהיכל המלך ולכן יכול הוא לעזר ולסעוד את נש"י להעלותם כו', וע"פ הקבלה אהרן הוא בחי' נצח דאבא206, וירד לבי"ע לנצח העלי' דנש"י, ועי"ז נמשך בחי' השמחה מבחי' ה"ג דאימא207 כמ"ש אם הבנים שמחה208, ואו"א הם תרין ריעין209 דלא מתפרשין וז"ע אורה ושמחה210, ובעבודה זהו בחי' שמחה של מצוה אשר קדשנו במצותיו שע"י בחי' מצותיו נמשך בחי' אשר שהוא תענוג211 עליון, כמ"ש בכ"ד והוא מלשון מ"ש באשר כי אשרוני בנות212 כו', נהועבודה בשמחה היא מרוב כל213, כל הוא בחי' צדיק יסוד214 עולם215 כמ"ש התרגום דאחיד216 בשמיא ובארעא, והוא בחי' המשכה בבי"ע שזהו ע"י בחי' כל, והוא בחי' ההשפעה מלמעלמ"ט בכדי שיהי' מלמטלמ"ע בחי' ההעלאות מבי"ע ונודע כי כל השפעה217 אינו כמו שהוא בעצם שהמשפיע מוכרח לצמצם בכדי שיוכל להשפיע, וגם השפעתו הוא רק הארה מעצמותו, כמ"ש מזה במ"א באריכות, משא"כ הע"ס המשפיעים ע"י היסוד כמו שהם באצי' דאיהו וחיוהי חד נא' לך ה' הגדולה218 שלך הוא ג"כ אותיות כל אלא שלך רומז על בחי' הביטול והדיבוק בו ית' בבחי' ביטול אמיתי בחי' מ"ה בעצם כו' ולכן עבודה בשמחה גדול מבחי' רוב כל.

וביאור הענין דהנה המצוה עצמה שרשה גבוה מאד מעלה מעלה, והוא מבחי' גלגלתא דא"א, בחי' הלבנוניות שבין השערות, וז"ע תרי"ג ארחין דגלגלתא219 שנת' בזהר בכ"ד, שהם בחי' הלבנוניות שבין השערות, בהיות ידוע שהתורה נמשלה לשערות220, וכמ"ש סלסלה ותרוממך221 שע"י סלסול השערות שהוא בחי' הפרדת השערות שלא יהיו אחוזים ודבוקי' ומבולבלי' זל"ז, והיינו בחי' הפרדת הלכות שבתורה <16>

שלא יהי' סותר מזה לזה עי"ז מתרומם נפש האדם, שנמצא התורה היא222 בחי' שערות, והשערות הם חלולים223 שבתוך וחלל השערה היא הארת בחי' המוחין הוא אור ההשכלה כו', והרי הם כמו צירופי אותיות שבהם וע"י מובן השכל, כמו כשלומד איזה תוס' הנה ע"י הדיבור שמדבר באותיות ודברי התוס' עי"ז מבין את אור ההשכלה המלובש בהם, שיציאת224 אור השכל מן האותיות הוא כמו יציאת אור ההשכלה מן חלל השערה כו', שההארה יוצא מן דרך השערות החלולי' ואמנם מי הוא הנושא וסובל את השערות עם החללים שבהם זהו בחי' הלובן דגלגלתא כו' והיינו להיות כי כל התורה היא פי' וביאור המצות225 ועשית נוחושן ואפוד226 ותמונתו ושתי טבעות זהב227 כו' וכדומה בכל פרטי המצות, א"כ הנושא וסובלן הוא הלבנוניות שבגלגלתא שז"ע המצות בחי' תרי"ג ארחין דגלגלתא שעצם לובן שבגלגלתא א"א לבוא לידי גילוי עכשיו בעוה"ז כ"א שע"י פי' וביאור התורה מתגלה מן המצוה כמו י"ב לחמים שבשבת228 שהוא בחי' התגלות ע"ק, משא"כ עצם המצוה וכמארז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא229, כי שכר מצוה היא המצוה עצמה230 שזה א"א לבוא בהתגלות עכשיו כ"א לע"ל, רק בחי' שמחה של מצוה הוא המתגלה גם עכשיו ע"י אהרן כהנא רבא בחי' שושבינא דמטרוניתא שהוא מז' רועים231 המפרנסי' נש"י בחי' שמחה של מצוה כו'.

קיצור. השושבין הוא מהיכל המלך, כי מפני רוממות המלך נופל פחד עצום צריכי' לשושבין שיהי' לעזר וסעד, והוא אהרן נצח דאבא ועי"ז נמשך שמחה ש"מ כי המצוה שרשה גבוה לבנוניות שבגלגלתא, וא"א להיות נמשך בעוה"ז כ"א הארה וזהו שש"מ כו'.

(יב) והנה ענין הרועה הרועה צאן במרעה טוב, אין פירושו שנותן משל עצמו כ"א הוא הוא הבוחר עשבים טובים למרעה, אבל עצם העשבים הם של בעל הצאן כו', ועד"ז יובן דכתי' ונתתי עשב בשדך לבהמתך232, שהעשב הוא מן שדך, ועכ"ז הרועה הוא הנותן. והענין הוא דהנה עשב הוא בחי' המשכת הדעת233 בנשמות דזרע בהמה234, והיינו נשמות דבי"ע, והוא כי עשב הוא ע"ב דחכ' ושין הם ג' מדות235, ולכן נק' המשכת הדעת כי הדעת מזווג חו"ב236, ואמנם הנה המשכה זו זהו ע"י אמירת קדוש שאומרים המלאכים ונשמות כמ"ש מזה בת"א בד"ה ואלה נזהמשפטים237, א"כ זהו בשדך, שדה הוא בחי' חקל תפוחין קדישין238 שע"י הוא ההעלאה כמ"ש בזאת יבא אהרן239, וגם ההמשכה נמשך ע"י שדה זו עצמה, והרועה הוא הנוטל את העשב המשכת החכ' ע"י הדעת הנמשך בשדה דחקל תפוחין קדישין ונותן להבהמה כו'.

<17>

ועפ"ז יובן שם אהרן שהוא אלף הר נו"ן פשוטה, והיינו כי הר240 הוא בחי' אהבה, ויש הר ויש הר ההר, שהם בחי' אהבת עולם ואה"ר ואהרן נקבר בהר ההר241 שהמשיך גם בחי' אה"ר בנשמות דבי"ע, אך אין זה שלו עצמו כ"א שנטל זה מאלף הוא בחי' אאלפך חכ'242 או בחי' הלבנוניות הנ"ל וממשיך בנו"ן פשוטה שרומז על בחי' אדם כמ"ש במ"א בתיבת שנא"ן243 שהם ר"ת שור נשר ארי' והנו"ן פשוטה זהו בחי' אדם והיינו בחי' אדם דבי"ע וע"ז רומז פשיטותה שנמשך בעשי' כמו בבריאה כו', ומ"מ העשב זה עצמו זהו מן מה שמעלה מנש"י דבי"ע וכנ"ל בענין מחוץ לפרוכת יערוך אותו אהרן כו', שהוא מה שאהרן מעלה נרות דנר ה' נשמת אדם שיאמרו קדוש כו' ואז יומשך העשב בשדך, וכמשל השדה קודם צמיחתה אין בה עשבים, וצמיחת העשבים ז"ע נתינת העשב כו'.

קיצור. שהרועה נותן העשב להבהמה244 אך אין זה שלו, וזהו אהרן אלף הר נו"ן פשוטה כו'.

(יג) ואמנם הנרות הם משמן זית245, אשר מצינו לרז"ל שאמרו על שמן זית כשם שהזית246 משכח תלמודו של ע' שנה כך שמן זית מחזיר תלמודו של ע' שנה, והענין הוא כי הזית עצמו הוא מנוגה בחי' משכא דחויא247 עולם השכחה והשקר, שהוא מקלי' וסט"א, ולכן פעולתו ג"כ לשכח ולשקר, והיינו הגם כי למד ויודע את הענין שלמד עכ"ז ישכח מה שלמד וישקר באיש האוכלו שמה שידע זהו שקר שהרי כשמשכח ה"ה שקר שיודע שהרי אינו יודע כו', אך מן הזית הזה מוציאין שמן כתית למאור248, והו"ע הבלא דגרמא249 שיש בכל דבר, ולהיות כי נחשמן יש בכל דבר250 כנודע לכן גם בעצמות היבישות באנשי' שכבר מתו זמן רב פועלים שלא ירקבו העצמות לגמרי עד התחי' שיהי' בזמן תה"מ והיא עצם לוז251 הנשארת בלתי מרוקבת גם בכל העצמות יש איזהו רושם מהם, וזהו ג"כ בחי' הבלא דגרמי' המקיימת וכמ"ש ונפשו עליו תאבל252, והיינו כי הבלא דגרמי' זה הוא253 מרפ"ח ניצוצין שהם מד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן254, והיינו ב"ן שבהם, שרפ"ח ניצוצין הם הנשארים בכלים אחר שבירתן להחיותן כו'.

ושרש הענין הוא דהנה השבירה היתה ממה שהי' מעולם התהו255 לפני מלך מלך256 כו', רק שאח"כ ירדו ומתו וכמ"ש וימלוך וימת257, והתחלת השבירה היתה וימת בלע258, שהוא מהדעת259 ולמטה, אבל למעלה בחו"ב לא היתה שבירה260 כלל כמ"ש ימותו ולא בחכמה261, כי החכמה תחי'262 כו', והנה גם מהדעת ולמטה יש ג"כ חכמה והיינו בחי' חכ' דז"א, שהוא חכ' שבחסד וחכ' שבגבורה, ועד"ז בכולן זהו263 חיות הכלים הנשברים, והם הרפ"ח ניצוצין שהם מבחי' השמות שהם חיות הכלים וזהו שיכולים להוציא <18>

שמן מכל הדברים כנודע בחכמת הרפואה266 ואפי' מאבנים264, וכמ"ש בפרד"ס267 מהרמ"ק ז"ל265, והיינו לפי שהשמן הוא החכ', ולכן מחזיר268 תלמודו כי החכ' הוא מוח הזכרון269, ולכן בפ' קדש נטשהיא חכ'270 כנודע נא' בה ולזכרון בין עיניך271, ובחי' השמן הזה הוא נכלל ובטל באין שנמשך אחר הפתילה, וממנו עיקר האור, כי מראה האור הוא לפי השמן, אם הוא עכור אזי האור אינו מבהיק כ"כ272, ואם הוא צלול אזי יש בהאור בהיקות יותר כו', וגם השמן כולו נשרף ואינו נשאר ממנו273 מאומה כלל וכלל, כי צ"ל דבר שבטל לאין כי יש מיש א"א להתהוות274 כו', ועיקר בחי' הביטול הוא בחכ', שזהו שם חכמה כח מ"ה275 ונק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה בשם הה"מ נ"ע, והגם שאהרן הוא הממשיך אוא"ס בחי' אורה ושמחה כנ"ל, מ"מ אין אוא"ס שורה אלא במי שבטל276, והיינו בחי' חכמה שנכלל באין כו', ולכן הוצרך להביא שמן זית זה להעלות בהם את הנרות.

קיצור. שמן זית מחזיר תלמודו, כי מה שהזית משכח זהו להיותו מנוגה עולם השכחה ומהבלא דגרמי' שבו יוצא השמן והוא מרפ"ח ניצוצין אשר מתבררי' ועולים כו', ושרש הענין שהשבירה הי' מדעת ולמטה, והשמן הוא חכ', ויש חכ' שבחסד כו', ולכן שמן מחזיר להיותו מוח הזכרון וגם בטל לאין אשר בו יכול להיות השראת אוא"ס אורה ושמחה כו'.

הערות

עמוד נג

  1. 198. והנה השושבין : מאמר זה הוא מאמר הה' מההמשך וכולל פרקים יא-יג. דרוש זה מיוסד על מאמר ד"ה הנה ענין מחוץ לפרכת שנדפס במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שנא ואילך. והנחה אחרת בתו"א תצוה קי, א. וראה הנסמן לעיל בריש ההמשך. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר זה נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו) ושם הפתיחה: ויהי הענן והחשך .
  2. 199. אעיל בלי בר : ראה סוכה מה, ב.
  3. 200. בראת שהיא בריאה יש מאין : ראה גם לעיל פ"ו.
  4. א. ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.

עמוד נד

  1. 201. אף עשיתיו אף הפסיק : ישעי' מג, ז. ראה לקו"ת בלק סז, סע"א. תו"ח בשלח ח"א קמד, ג. וש"נ.
  2. 202. המלך מש"ע [ מלכו של עולם]: ע"פ מגילה טו, ב. טז, סע"א.
  3. 203. כנ"ל : ספ"י ובהנסמן שם.
  4. 204. ואהרן מה הוא : קרח טז, יא.
  5. 205. שם מ"ה דאיהו אורח האצי' : ראה ת"ז בהקדמה יז, א. הדרת מלך שם ע' קיב. סידור אדה"ז סדר מנחת ערב שבת (פתח אלי').
  6. 206. אהרן. . נצח דאבא : ראה (בנוסף להערה 1) לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ד"ה ויהי הענן והחשך על יד הערה 43. מכתב בלקו"ש ח"ו ע' 244. מכתב א' טבת תשי"ט באג"ק שלו חי"ח ע' קיז. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תנט. תקס"ג ח"א ע' קלה ואילך. תקס"ו ע' רמג. תקס"ח ח"א ע' שסה. ביאוה"ז קרח צד, ג. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' שלב. וש"נ. ס' הערכים חב"ד ח"ב מערכת אהרן ע' ח. וש"נ.
  7. 207. השמחה מבחי' ה"ג דאימא : ראה אוה"ת תצוה כאן ע' ג'סב שמציין (לתו"א מקץ לז, ד): דשמחה הוא חסדי' דאימא.
  8. 208. אם הבנים שמחה : תהלים קיג, ט. ראה לקו"ת שמ"ע פח, ד . סוכות עט, ד. לקמן המשך מצה זו פל"ח. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 48. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ושאבתם מים על יד הערה 42. ובהנחה שם על יד הערה 55. מאמרי אדה"א נ"ך ע' מח. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פה, ג.
  9. 209. ואו"א הם תרין ריעין : ראה זהר בשלח נו, א. ויקרא ד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו. וש"נ. תו"ח בראשית כא, ב ובהערה 8.
  10. 210. אורה ושמחה : אסתר ח, טז. ראה (בנוסף להערה 1) מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' רמג.
  11. 211. אשר קדשנו במצותיו. . תענוג : נוסח ברכת המצות. ראה תו"א יתרו ע, ריש ע"ב [נעתק לקמן המשך מצה זו פכ"ב על יד הערה 687]. לקו"ת בשלח א, ד. בהעלותך לד, ב.
  12. 212. אשר. . באשר [בהמשך הנדפס: באשרי] כי אשרוני בנות : ויצא ל, יג. ראה ת"ז ת"ל (עד, ב). תל"ט (עט, א). תו"ח יתרו ח"ב רסז, ג. וש"נ. לקמן שם על יד הערה 688. ובהנחה כאן על יד הערה 52.
  13. ב. ושם מציין : בזח"ב פ' יתרו (דפ"ד ע"א ודפ"ה ע"ב) ובפ' ויחי (דרי"ט ע"א) ובשאר דוכתי.

עמוד נה

  1. 213. ועבודה. . מרוב כל : תבוא כח, מז. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן.
  2. 214. כל. . יסוד : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ה. פע"ח שער הסוכות שכ"ח, פ"ב. תו"ח וארא ח"א נג, ד. וש"נ.
  3. 215. צדיק יסוד עולם : ע"פ משלי י, כה.
  4. 216. כמ"ש התרגום דאחיד : ראה זהר בראשית לא, א. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' עט. וש"נ.
  5. 217. כל השפעה : ראה אגה"ק סט"ו. סי"ט. סידור שחרית נ, ג. תו"ח ח"ש קכב, א ובהערה 10.
  6. 218. לך הוי' הגדולה : דבהי"א כט, יא. ראה גם אוה"ת תצוה כאן ע' ג'קה.
  7. 219. המצוה. . תרי"ג ארחין דגלגלתא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. קלו, א. (בנוסף להערה 1) אגה"ק ס"כ (קלא, א). קו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפע"ח. לקו"ת פ' ראה כא, ד. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קמד ואילך. אוה"ת מג"א [מהדורת תש"נ] ע' צו ואילך. שבועות ע' קסו. לקמן פכ"ג. וראה גם תו"א לך יא, ג . מג"א צא, סע"ב ואילך.
  8. 220. שהתורה נמשלה לשערות : ראה גם ערה"כ לבעל סדה"ד מערכת שערות.
  9. 221. סלסלה ותרוממך : משלי ד, ח. ראה תו"א מקץ לא, ד. מאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' צא וע' ק ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קז. וש"נ. קונטרסים ע' תקמג. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה סמכוני באשישות על יד הערה 36 ואילך. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 64. המשך תרס"ו ע' תט ואילך.
  10. 222. היא : בהמשך הנדפס: ליתא.
  11. 223. והשערות הם חלולים : ראה נזיר לט, א.
  12. 224. שיציאת : בהמשך הנדפס: שמציאת.
  13. 225. התורה היא [בהמשך הנדפס: הוא] פי' וביאור המצות : ראה (בנוסף להערה 1) הדרושים שבהערה 219.
  14. ג. נעתק לקמן בהמשך מצה זו פכ"ד על יד הערה 715.

עמוד נו

  1. 226. ועשית [בהמשך הנדפס: ועשיית, אבל במאמרי אדה"ז כאן כבפנים] חושן ואפוד : תצוה כח, ד. טו ואילך. שם, ו ואילך.
  2. 227. ושתי טבעות זהב : תצוה שם, כג ואילך. הלשון — שם ל, ד. ועוד.
  3. 228. י"ב לחמים שבשבת : ראה רע"מ פינחס רמה, א. ת"ז תמ"ז פד, סע"א. ז"ח אחרי מח, ד. שער הכוונות ענין השלחן. פע"ח שער השבת שי"ח, פי"ז. (בנוסף להערה 1) תו"א ח"ש טו, ג ואילך. סידור סדר סעודת שבת רג, ד ואילך. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' רסה. אוה"ת בשלח ס"ע תרמא ואילך.
  4. 229. שכר מצוה בהאי עלמא ליכא : קדושין לט, ב. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שטז. וש"נ. קונטרסים ע' שיא ואילך. סה"מ תרל"ח ע' לב ואילך.
  5. 230. שכר מצוה היא המצוה עצמה : אבות פ"ד, מ"ב. ראה תניא רפל"ז. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצט. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ז, ב. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' כא. וש"נ.
  6. 231. אהרן. . שהוא מז' רועים : ראה תיקונים לז"ח קד, א. לקו"ש חנוכה כרך כ ע' 643. בהעלותך כרך לח ע' 193.
  7. 232. ונתתי עשב בשדך לבהמתך : עקב יא, טו.
  8. 233. עשב. . הדעת : תו"א משפטים עה, ב — מובא בסמוך בפנים.
  9. 234. בנשמות דזרע בהמה : תו"א שם עד, ג ואילך. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 29.
  10. 235. עשב הוא ע"ב דחכ' ושין הם ג' מדות : ראה גם תו"א שם עה, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקיד. וש"נ. אוה"ת משפטים ע' א'קיד.
  11. 236. הדעת מזווג חו"ב : ראה לקו"ת להאריז"ל שמות ג, ד. תו"א שם עה, א. ב.

עמוד נז

  1. 237. אמירת קדוש. . בת"א בד"ה ואלה המשפטים : עה, ב.
  2. 238. שדה. . חקל תפוחין קדישין : ראה זהר ויחי רכד, ב.
  3. 239. בזאת יבא אהרן : אחרי טז, ג.
  4. 240. הר. . בהר ההר : ראה (בנוסף להערה 1) לקו"ת נשא כא, א. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קכו ואילך. תו"ח וארא ח"א עז, ג ואילך.
  5. 241. ואהרן נקבר בהר ההר : חוקת כ, כח.
  6. 242. אאלפך חכ' : איוב לג, לג [ושם: ואאלפך].
  7. 243. שנא"ן : תהלים סח, יח. זהר בראשית יח, סע"ב. ראה תו"א יתרו עא, סע"ד ובהנסמן במ"מ לשם.
  8. 244. העשב להבהמה : בהמשך הנדפס: את העשב לבהמה.
  9. 245. הנרות הם משמן זית : ר"פ תצוה. אמור כד, ב.
  10. 246. כשם שהזית : ראה הוריות יג, ב (כגי' הע"י).
  11. 247. משכא דחויא : ראה תניא פל"א (מ, ב) ובמ"מ הגהות והע"ק שם. ס' שיעורים בספר התניא כאן (פמ"ה) ע' 613 הערה 3. הנסמן באוה"ת חוקת כרך ו ע' א'תתצג מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
  12. 248. שמן כתית למאור : ר"פ תצוה אמור כד, ב [בדילוג].
  13. 249. הבלא דגרמא : ראה זהר שלח קסט, א. קע, א. ע"ח שער מוחין דקטנות שכ"ב, פ"ב. מבו"ש ש"ב ח"ב, פ"ט. (בנוסף להערה 1) מאמרי אדה"א בראשית ע' תקכא. וש"נ. שמות ח"א ע' ד.

עמוד נח

  1. 250. שמן יש בכל דבר : ראה להלן הערה 264.
  2. 251. עצם לוז : ראה ב"ר פכ"ח, ג. תו"ח נח נה, א ובהערה 1. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ריח. וש"נ.
  3. 252. ונפשו עליו תאבל : איוב יד, כב.
  4. 253. זה הוא : בהמשך הנדפס: זהו.
  5. 254. מרפ"ח ניצוצין. . ב"ן : ראה ע"ח שער רפ"ח שי"ח, פ"ב. שער אנ"ך שי"ט, פ"א. מבו"ש ש"ב ח"ב, פ"י. פי"א. (בנוסף להערה 1) מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רי. ח"ב ע' תרמב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תשפה ואילך.
  6. 255. השבירה. . מעולם התהו : ראה ע"ח שער הכללים פ"א. שער דרושי נקודות ש"ח, פ"א. תו"ח נח סד, ב הערה 10. לקמן פי"ט.
  7. 256. לפני מלך מלך : וישלח לו, לא.
  8. 257. וימלוך וימת : שם לו, לב [בדילוג] ואילך.
  9. 258. וימת בלע : וישלח שם, לג.
  10. 259. בלע שהוא מהדעת : ראה ע"ח שער הכללים פ"א. שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ד. (בנוסף להערה 1) תו"ח שמות ח"א מב, ב. וש"נ.
  11. 260. בחו"ב לא היתה שבירה : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ט. וש"נ.
  12. 261. ימותו ולא בחכמה : איוב ד, כא. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצט. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אל יתהלל על יד הערה 15.
  13. 262. החכמה תחי' : קהלת ז, יב.
  14. 263. זהו : בהמשך הנדפס: וזה.
  15. 266. בחכמת הרפואה : וכן מובא בשם חכמי המחקר ס' חקירה ס' הטבע — ראה ש"א לט, ב הערה 16.
  16. 264. שמן מכל הדברים. . מאבנים : והוא הנקרא א ל ים לקו"ת שלח מב, א. ראה ש"א לט, ב הערה 20. באמ"ב שער הק"ש נב, ד: לבד ממשקין כיין ומים.
  17. 267. בפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
  18. 265. שמן מכל הדברים. . בפרד"ס מהרמ"ק ז"ל : כ"ה בכ"מ — ראה גם ראשית חכמה שער האהבה ספ"ה (סו, ד) בשם מורי. ראה (בנוסף להערה 1) מאמרי אדה"א בראשית ע' רנב. וש"נ.
  19. 268. מחזיר : בהמשך הנדפס: יחזור.
  20. 269. החכ' הוא מוח הזכרון : ראה (בנוסף להערה 1) לקמן המשך מצה זו פ"ג (ובהנחה שם). מאמרי אדה"ז כאן ע' שנב. וש"נ. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקמא. וש"נ. תו"ח שמות ח"א כג, ד. וש"נ.

עמוד נט

  1. 270. בפ' קדש שהיא חכ' : בא יג, א ואילך. ראה זהר ואתחנן רסב, א.
  2. 271. ולזכרון בין עיניך : בא יג, ט.
  3. 272. כ"כ : בהמשך הנדפס: ליתא.
  4. 273. ממנו : בהמשך הנדפס: ליתא.
  5. 274. יש מיש א"א להתהוות : ראה (בנוסף להערה 1) תו"א בראשית ז, ג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' לח. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' ת. וש"נ.
  6. 275. חכמה כח מ"ה : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים ובהערה 39. ד"ה וירא העם וינועו על יד הערה 66.
  7. 276. אין אוא"ס שורה אלא במי שבטל : ראה תניא פ"ו.

מצוטט ב־8 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 8
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ [נקדישך] וביאור הענין ‹ רעו סה"מ תר"ם ח"א ע' נה
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ והנותר בירושלם ‹ רעח סה"מ תר"ם ח"א ע' נה
  3. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ונקדשתי בתוך בנ"י ‹ רעט סה"מ תר"ם ח"א ע' נה
  4. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כתר יתנו לך ‹ רפו סה"מ תר"ם ח"א ס"ע נד
  5. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ושאבתם מים בששון ‹ שנט סה"מ תר"ם ח"א ס"ע נד
  6. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ושאבתם מים בששון ‹ שס סה"מ תר"ם ח"א ע' נה
  7. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ושאבתם מים בששון ‹ שסג סה"מ תר"ם ח"א ס"ע נח
  8. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כתר יתנו לך ‹ תקיב סה"מ תר"ם ח"א ס"ע נד