[תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי

מו[תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי

בס"ד פ' וארא

(ח) והנה כל מה שנת"ל בענין הקרבנות זהו הכל מה שהוא בבחי' או"פ ועז"נ אכלתי יערי129 עם דבשי130, שכשם שנת"ל בענין עבודת המלאכים כן בעבודה שבלב בתפלה <11>

שכנגד תמידין תקנו יוצ"א הוא בדוגמת עבודת המלאכים, ולכן ביוצ"א שם נא' כל עבודת המלאכים שרפים חיות ואופנים, ודבשי מזהוא ק"ש שהוא בחי' המתיקות דק"ש בחי' עריבות ידידות מתיקות ונעימות131 שנמשך ע"י ההתבוננות דשמע ובשכמל"ו יחו"ע ויחו"ת כו', אמנם כ"ז הוא בבחי' הפני' רק שבק"ש יש בחי' בכל מאדך132 שהו"ע לצאת מהגבלת הכלי לגמרי שלזה נק' בשם מאד כו'.

אך עוד עבודה א' הי' במקדש שהיא בבחי' מקיף לבד, והוא בחי' הקטרת הקטרת, ולא היתה קריבה על מזבח החיצון כ"א על מזבח הפנימי133 לבד, והוא רק בחי' ריח דבר שהנשמה נהנית134 ממנה ולא הגוף, רק בחנוכת המזבח שחנכו הנשיאים היתה הוראת שעה שהקטירו קטרת גם על מזבח החיצון135 וזהו בשביל החנוכה שחנכו את המזבח וכמשל התינוק שמחנכי' אותו שילך לביה"ס הולכים עמו הגדולים כנ"ל136 ונותנים לו מתנה מרובה ויתירה שלא ע"צ ההרגל אתו בשאר הימים שהכל הוא בכדי לחנכו ולהרגילו לילך לביה"ס, משא"כ כשכבר הרגיל א"ע לילך לביה"ס אז הנהוג אתו כמו שהוא לפי ערכו כו', וזהו דכתי' הבו לה' כבוד ועוז137, שלכאו' אינו מובן כלל מ"ע הבו לה' כבוד הלא לי הכבוד אמר ה' צבאות138 ומה"ע הבאת הכבוד לו ית' כו'. אך הענין הוא דכבוד הוא בחי' מקיף שהרי זהו דבר שאינו רק מה שנמשך בבחי' הפנימיות לבד כ"א רובו ככולו הוא בחי' מקיף ומה שיש בו שנמשך בבחי' הפנימיות זהו הארת והסתעפות לבד, והוא מה שהארת המקיף מאיר מחבפנימיות, וכל ענין מקיף דבחי' הכבוד הזה זהו הארה יתירה בשביל שעי"ז יומשך אח"כ כל הז' קולות שנא' אח"כ כו', ועם היות כי לי הכבוד אמר ה' עכ"ז הלא באמת כולם בחכ' עשית139 שגם ל"ב נ"ח שבגימ'140 כבוד141 כעשי' גשמיות142 נחשב כו' לכן צריכים להמשיך בחי' הכבוד הזה וזהו הבו לה' כבוד כו', וכן אנו רואים שלכבוד חו"כ נותנים מתנות יקרות שכ"ז הוא בשביל שיומשך אח"כ בחי' יחוד חדש שעי"ז יומשך בחי' אור חדש שלא הי' לעולמים, והיינו כי חתן הוא חות דרגא143, שזהו ירידה והשפלה לפניו לירד מבחי' ההתקשורת באו"א שהי' תחלה ויעזוב את או"א שבאצי', ודבק באשתו144 להשפיע לה בחי' שפע הפנימי שלו, והכלה היא גם היא כלתה נפשה145 מלמטלמ"ע בבחי' תשוקה נפלאה כמ"ש ואל אישך תשוקתך146, שע"י העלאה והמשכה זו נמשך או"ח לגמרי מה שלא הי' לעולמים כלל להוליד בדומה לו ממש, גם נמשך בחי' המשכות חדשות כו' ע"י יחוד ב' הפכי' אלו, ולכן כדי שיומשך בחי' זו צ"ל תחלה בחי' כבוד חו"כ שהוא בחי' תוספת הארה בבחי' מקיף, ולכן הקריבו הנשיאים קערות כסף, כפות זהב147, הגם שמנחת נדבה היו מביאין בכפיפה מצרית148, רק עשו כן לכבוד ולתפארת ליחוד הקב"ה עם נש"י כמ"ש ונועדתי לך שם149, אותיות ונודעתי150 מל' והאדם ידע151, והעלאות והמשכת וקירוב הכחות והשמות שע"י הקרבנות כו'.

<12>

קיצור. וכ"ז הוא בחי' או"פ, ויש בחי' או"מ והיא הקטרת, דבר שהנשמה נהנית, וזהו הבו לה' כבוד, וכן ענין כבוד חו"כ, או"ח נש"ח כו', וזהו הקערות וכפות זהב מליאה152 קטרת כו'.

(ט) ואמנם כדי שיהי' בחי' המשכת הקטרת שהוא בחי' מקיף צ"ל משיחת המזבח בשמן המשחה, כי הנה ענין ובחי' שמן המשחה הוא בחי' הממוצע בין פנימי למקיף, כי השמן הוא משקה ובשמן הזה הי' מעורב בשמים ראש, מר דרור מטקנמן בשם153 כו' שהוא ענין הריח, א"כ הי' תערובות בחי' פנימי ומקיף, והיינו להיותו בחי' הממוצע בין פנימי למקיף לכן הי' יכול לסבול שניהם, ועכ"ז מהותו הוא שמן שהוא משקה היינו מה שנמשך בבחי' הפנימיות, והיינו כי עיקר המכוון מהמקיף שיומשך בחי' או"פ רק שא"א בלי ממוצע כו', ומ"מ בחי' מקיף נקרב ביום המשח אותו שהכל בחי' אחד, משא"כ שארי הקרבנות שהם אכילת מזבח, ולזבח השלמים154, כל הבקר לעולה155 הי' אחרי המשח, שמתחלה הי' צ"ל בחי' המקיף שז"ע בחי' החינוך, ואח"כ הי' אכילת מזבח, ולכן בקרבנות שהם אכילת מזבח כתי' אחרי המשח אותו, ובקטרת והבאת הקערות שהם בחי' מקיף ובחי' כבוד כתי' ביום המשח156 כו'.

ועפ"ז יובן ג"כ ענין קריאת שם חנוכה שכינו רז"ל על המצא הפך, והצלתם בהצלחתם שגברו מ' בית חשמונאי, דהנה פי' שטמאו כל השמנים157 שהי' בהיכל, זהו שכמו שיש בקדושה160 בחי' חכ'159 כן בלעו"ז יש בחי' חכ' דקלי'158 שהיא לעומת בחי' הקדושה ממש, ולכן הפליגו כל ספרי המוסר בלימוד חכ' חיצוני'161, ובגמ' אמרו שילמוד בשעה שלא יום ולא לילה162, וע' בסש"ב שביאר איך שמטמא חב"ד שבנפשו163, והיינו שנמשך בחי' או"מ דטומאה ששרשה נמבחי' אבי אבות הטומאה164, ונמצא מובן ענין שטמאו כל השמנים היינו שע"י הסטה הסיטו והזיזו ממקומו את בחי' חכ' דקדושה שיומשך עלי'165 בחי' מקיף דקלי' ע"ד טומאת החב"ד ע"י הלימודי' בס' חיצוני', ולהיות כן לא הי' מקום כלל על בחי' השראת הקדושה בבהמ"ק וממילא לא הי' באפשרי להיות בחי' בירור הקרבנו' וכנ"ל ששמן המשחה הוא הממוצע כו', ואם כי בו יש בשמים ראש בחי' ריח עכ"ז מהותו הוא שמן, וכשטמאו כל השמנים אז גם מבחי' שמן זה לא הספיק שיוכל להיות גם עבודת הקרבנות כו', ולכן כשמצאו פך א' של שמן חתום166 בחותמו של כה"ג שענין החותם הוא שלא יקרב וישלוט בו ידי זרים, והפך מוקף צמיד פתיל שזהו בחי' או"מ כו' וממילא לא שרה עליו רוח הטומאה שהרי או"מ דוחה167 ומסמא168 כו' כידוע ולא הי' בו אלא כדי להדליק יום א' והיינו כמו שנמשך בסדר המדרגות שע"י הממוצע הנ"ל נמשך בחי' הפנימי' בכ"י תמיד, נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים, ענין בחי' שמונה נודע כי בחי' הבינה היא תמינאה169, ובינה מקור כל המקיפי'170 שבז"א, וכלליות השמונה ימים הן מן הבינה עד המל', להורות על חיבור <13>

המקיף עם הפנימי שזהו כמו שמן המשחה שהוא עצמו שמן ובו בשמים ראש כו' ריח מקיף, לכן קראו שם יו"ט זה בשם חנוכה, והיינו שזהו כדוגמת חנוכת המזבח והמקדש וכל כליו, והגם שעיקר הנס לכאו' הוא מה שגברו כו' ונצחום, מ"מ בלתי הפך הזה של כה"ג שהוא חיבור בחי' המקיף עם הפנימי לא הי' בחי' השראת הקדושה, ולכן קראו אותו שם חנוכה171 שכשם שכששרה הקדושה במעשי' ש"י עשו הנשיאים חנוכת המשכן והמזבח בקערות וזבחים ועולות, כ"ה כשטמאו כו' ומצאו פך חתום כו' ה"ז ג"כ כמו חנוכה הנ"ל, ולכן קורין פ' הנשיאים בחנוכה כו'.

קיצור. שכדי להיות המשכת בחי' הקטרת זהו ע"י ממוצע והוא שמן המשחה שהי' שמן ובו בשמים ריח, ומ"מ במקיף נא' ביום המשח ובקרבנות אחרי המשח, ועפ"ז יובן ענין שם חנוכה שמצאו פך חתום חיבור המקיף עם הפנימי, והדליק שמונה ימים שיומשך המקיף בבחי' פנימיות כו'.

נא(יו"ד) והנה 172 אהרן הוא הרועה הממשיך עד בי"ע, וזהו דכתי' מחוץ לפרוכת174, והיינו כי אהרן הוא בחי' שושבינא דמטרוניתא175 שהוא הוא המעלה כנס"י להעלותם בעילוי אחר, והוא ע"י שממשיך המשכת אוא"ס בבי"ע עד שגם הנשמות דבי"ע יתעלו, וזהו מחוץ לפרוכת היינו בבי"ע יערוך אהרן176 בחי' שושדמ"ט את הנרות177 הם נש"י178 להעלותם בעילוי אחר עילוי כמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות179, וכתי' בהעלותך את הנרות180 כו', וכל העלי' הוא רק עד האצי' כי באצי' א"צ לשושבין כלל, להיות כי שם איהו וחיוהי חד וכמשנת"ל181, ולכן רק מחוץ לפרוכת היינו בבי"ע יערוך את הנרות דנש"י, היינו שממשיך להם סיוע שיוכלו להעלות כמו הרועה הרועה צאנו במרעה טוב ועי"ז הם הולכים ורצים כדרכם, כן בכדי להעלות נש"י מבי"ע לאצי' זהו ע"י אהרן שלכן נק' בשם רועה173 כו', וע"ד שמצינו בגמ' ב"מ דפ"ה ב' לבר מגוהרקא דר"ח דמנפשי' סליק, ולכולם יש מלאכים המסייעים אותם כו', כמש"ש בכולהו יש מלאכי כד סלקין ונחתין, ועד"ז יובן ענין יערוך אהרן את הנרות, וכ"ז הוא מחוץ לפרוכת כו'.

וביאור 182 הענין דהנה פרוכת מתרגמינן פרסא183, וא"כ זהו הפרסא שמפסיק בין האצי' לבי"ע184, וענין הפרסא הוא בחי' ש' אלקי' כמ"ש מזה בכ"ד, וכמ"ש שמש ומגן185 ה' אלקי' שנמשל ש' אלקי' למגן הוא נרתק נבהשמש186, ובדרז"ל מוציא הקב"ה חמה מנרתיקה187, שהוא הסתר דש' אלקי' המעלים על אור ה' וקדושתו והבהקת אורו בריבוי לגבי הנבראים דבי"ע, וכנודע שבכדי שיהי' מציאות ההתהוות דבי"ע זהו ע"י ש' אלקי'188 כו', ולכן בכדי להעלות נש"י דבי"ע לאצי' שהוא למעלה מן הפרסא דשם אלקי', זהו ע"י השושבין אהרן כהנא רבא, שמעריך את הנרות ומעלה אותם כו'. ואמנם עדיין צ"ל הלא נהוג עלמא שהשושבין הוא רק בעת החתונה לבד, משא"כ אח"כ אינם צריכים לשושבין כלל וכלל, ובענין הערכת <14>

והעלאת הנרות זהו בכ"י תמיד, אשר לכאו' אינו מובן כלל מ"ע השושבין בכי"ת כל בין הערבים, אך הענין הוא דהנה ענין החתונה הוא להיותה דבר חדש לזווג חו"כ הבלתי מכירים זא"ז כלל ואשר היו נפרדים ורחוקים זמ"ז מאז נולדו, ומקרבים אותם189, בכדי שיולידו בנים שז"ע המשכת או"ח ממש כו' לזה צריכים שושבין דוקא, ומזה נמשך שמחה נפלאה על בחי' האו"ח כו', ועד"ז יובן שבכל בין הערבים יש בחי' התחדשות בירורי' שנתחדשו ע"י העבודה ביום שעבר, מרפ"ח ניצוצין190 שנפלו, וזהו דכתי' ותקם כו' ותתן טרף191, טרף הוא רפ"ח עם הכולל192 שז"ע בחי' הבירורי' והניצוצים שעולים ע"י בחי' הבירורים, והניצוץ כשעולה ה"ז דבר חדש, והיינו כמו שני אוהבים שלא ראו זא"ז זמן רב שמתחדש אצלם הקירוב לבבות והאהבה מזל"ז ביתר שאת ויתר עז ותגדל שמחתם עד למרבה מפני עוצם הקירוב שנעשה אחר הריחוק, ועד"ז יובן בענין ההעלאת הניצוצות דרפ"ח ניצוצין שנפרדו מאז הי' שבה"כ, והיו בעמקי הקלי' וסט"א, וע"י התלבשות הנשמה שבעצם טהורה היא193 היינו בלתי שום דבר נוסף על עצמיות אוא"ס שהיא חלק אלק' ממעל, ולכן נק' טהורה כי ענין הטהרה הוא היותר מנוקה מכל, כמו הבגד טהור שפירושו שנקי הוא מכ"ד טומאה ומכל לכלוך כו', כמ"ש מזה בד"ה גור ארי' יהודה194, ונשמה הטהורה הלזה ירדה להתלבש בגוף ונה"ב בכדי נגלבררם ולהעלותם עם הניצוצות שנפלו בהם195 בשה"כ כו', ולזאת בכדי שיעלו ניצוצות אלו זהו ע"י השושבין, וז"ע אהרן שושבינא דמט' שהוא הממשיך המשכת אלקות בכדי שיעלו הנרות הם נש"י בכל בין הערבים, וז"ע הטבת והעלאת הנרות בכל בה"ע196 בכי"ת שהו"ע העלאת הניצוצות המתבררים בכי"ת כו'.

קיצור. שאהרן הוא שושדמ"ט להעלות הנרות דנר ה' נשמת אדם197, וההעלאה היא מחוץ לפרוכת, מבי"ע לאצי', ולכאורה השושבין הוא רק בעת החתונה אלא שזהו לפי שבכ"י מתחדשי' העלאת הניצוצות מרפ"ח ניצוצין וזהו הטבת הנרות דבין הערבים כו'.

הערות

עמוד מו

  1. 129. והנה כו' אכלתי יערי : מאמר זה הוא מאמר הד' מההמשך וכולל פרקים ח-יו"ד. חלק הראשון של המאמר מיוסד על מאמר ד"ה זאת חנוכת המזבח שבבוך 1116 כנ"ל בריש ההמשך (ומקבילו בלקו"ת נשא כט, א. וראה הנסמן במ"מ לשם). חלק השני — פ"י — מיוסד על מאמר ד"ה הנה ענין מחוץ לפרכת שנדפס במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שנא ואילך. והנחה אחרת בתו"א תצוה קי, א. וראה הנסמן לעיל בריש ההמשך. לקמן בחלק ההנחות נדפסה הנחה ממאמר זה ושם הפתיחה: תכון תפלתי קטרת לפניך. מאמר זה נזכר בסה"מ תרמ"ג ע' סה .
  2. 130. אכלתי יערי עם דבשי : שה"ש ה, א. ראה זהר פינחס רכו, ב. לקו"ת פ' ראה יט, ד. שה"ש לד, ב.
  3. . להלן נעתק חלק המאמר מבוך הנ"ל שנתבאר בדרוש זה : ”אכלתי יערי עם דבשי אבל יש בחי' א' והיא בחי' מקיף שהוא ענין הקטרת שהוא רק ריח שהנשמה נהנה בו ולא הגוף אינו נכנס בגוף כלל בבחי' פנימי' רק שהוא בבחי' מקיף מלמעלה הנה הקטרת לא היתה קריבה ע"ג מזבח החיצון כ"א ע"ג מזבח הפנימי רק בנשיאי' היתה הוראת שעה שהקריבו קטרת ע"ג מזבח החיצון והיינו בשביל חנוכת המזבח כמשל התינוק המחנכין אותו ללימוד נותנין לו מתנה יתירה כדי להרגילו להתחיל בלימוד משא"כ כשהוא כבר הרגיל א"ע והתחיל כו' וזהו ענין הבו לה' כבוד שכבוד הוא ענין מקיף והארה יתירה כדי להיו' נמשך אח"כ הז' קולות והכבוד הזה צריך להמשיך מתחלה וכן נותנין מתנה לכבוד חתן וכלה לפי שנעשה יחוד חדש כי החתן חות דרגא וכלה כלתה נפשי ממטה למעלה והם שני הפכים שמתייחדים וכדי להמשיך יחוד חדש כזה צריך להמשיך תחלה בחי' כבוד שהוא תוספת הארה בבחי' מקיף ולכן הקריבו הנשיאי' קערות כסף וכפות זהב אף שמנחת נדבה מביאין בכפיפה מצרית רק הנשיאי' עשו לכבוד ולתפארת אך כדי להיו' המשכת קטרת שהיא בבחי' מקיף צ"ל משיחת המזבח בשמן המשחה כי שמן המשחה הוא ממוצע בין פנימי למקיף כי שמן הוא משקה ובשמן המשחה היה מעורב בשמים ראש מר דרור קנמן בשם כו' שהוא ענין הריח הרי שהי' תערובת בחי' פנימי ומקיף ומ"מ בחי' מקיף נקרב ביום המשח שהכל בחי' א' משא"כ שאר הקרבנות שהם אכילת המזבח ולזבח השלמים כל הבקר לעולה כו' היו אחרי המשח שמתחלה הי' צ"ל בחי' המקיף לחינוך ואח"כ היתה אכילת המזבח וד"ל ולכך בקרבנות שהם אכילת המזבח כתי' אחרי המשח אותו ובקטרת והבאת הקערות שהם בבחי' מקיף ובחי' כבוד כתי' ביום המשח כו'".

עמוד מז

  1. 131. עריבות. . ונעימות : ראה אוה"ח ר"פ אחרי ד"ה א"י עז"ה. מובא בכ"מ בדא"ח ומהם מאמרי אדה"א בראשית ע' קעו. וש"נ. תו"ח תרומה ח"ב שו, א. וש"נ.
  2. 132. בכל מאדך : ואתחנן ו, ה. ראה לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 30.
  3. 133. הקטרת. . מזבח הפנימי : ראה תצוה ל, א. ז. ח. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע כח. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א, הי"א. הל' תמידין ומוספין רפ"ג.
  4. 134. ריח. . שהנשמה נהנית : ראה ברכות מג, ב. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן פיסקא והנה בבהמ"ק. ראה גם ש"א ז, ב. יא, ב. לקמן מאמר ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 59. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה שם על יד הערה 77. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת על יד הערה 69. (בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 86.
  5. 135. הוראת שעה. . קטרת. . מזבח החיצון : נשא ז, יד וברש"י שם ממנחות נ, א.
  6. 136. וכמשל התינוק. . כנ"ל : ראה לעיל פ"א ובהערה 5.
  7. 137. הבו לה' כבוד ועוז : תהלים כט, א.
  8. 138. לי הכבוד אמר ה' צבאות : כ"ה גם בהמשך הנדפס. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 39: ה' צבאות הוא מלך הכבוד.

עמוד מח

  1. 139. כולם בחכ' עשית : תהלים קד, כד.
  2. 140. ל"ב. . שבגימט' כבוד : זהר רע"מ צו לג, א.
  3. 141. ל"ב נ"ח שבגימ' כבוד : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"א מערכת כבוד. מאמרי אדה"א בראשית ע' ג ואילך. דברים ח"ב ע' שפ. וש"נ.
  4. 142. כעשי' גשמיות : ראה תניא פ"ב בהגהה. (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 46. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רנב. סה"מ תרל"ח ע' קג הערה 223.
  5. 143. חתן הוא חות דרגא : ראה יבמות סג, א.
  6. 144. ויעזוב את או"א. . ודבק באשתו : בראשית ב, כד.
  7. 145. כלה. . כלתה נפשה : ע"פ תהלים פד, ג.
  8. 146. ואל אישך תשוקתך : בראשית ג, טז.
  9. 147. הקריבו הנשיאים קערות כסף כפות זהב : נשא ז, יג. יד.
  10. 148. שמנחת נדבה. . בכפיפה מצרית : ראה לקו"ש ויקרא כרך ז ע' 205. נשא כרך כח ע' 320 ואילך (נדפס גם באג"ק שלו ח"ג ע' רלד ).
  11. 149. ונועדתי לך שם : תרומה כה, כב.
  12. 150. ונועדתי. . ונודעתי : ראה גם לקו"ת במדבר א, סע"ב.
  13. 151. והאדם ידע : בראשית ד, א.
  14. 152. נש"ח. . מליאה : לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן פיסקא ובזה יובן: נשמות חדשות. . בהמשך הנדפס: מלאות.
  15. א. ושם : ”זאת חנוכה תר"ס" ואולי צ"ל: זאת חנוכת תר"ם.

עמוד מט

  1. 153. בשמים. . קנמן בשם : תשא ל, כג.
  2. 154. ולזבח השלמים : נשא ז, (יז) פח [ושם: וכל בקר זבח השלמים].
  3. 155. כל הבקר לעולה : נשא ז, פז.
  4. 156. בקרבנות. . אחרי המשח. . ובקטרת והבאת הקערות. . ביום המשח : ראה לקו"ת צו ח, ב. כאן כט, סע"ב. אוה"ת נשא כרך ד ע' א'תסו .
  5. 157. חנוכה. . המצא הפך. . שטמאו כל השמנים : שבת כא, ב. ראה לעיל רפ"א.
  6. 160. בקדושה בחי' חכ'. . חכ' דקלי' : ראה גם לקו"ת אחרי כז, ג. שע"ת סט, א ובהערה 10. סה"מ תרל"ח ס"ע קלד. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.
  7. 159. השמנים. . חכ' : ראה זהר יתרו פז, ב תרומה קמז, ב ובהגהת הרח"ו שם. מאורי אור מערכת שמן אות מח וביאיר נתיב שם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקמה. וש"נ. תו"א מקץ מ, ד. לקמן ספי"ג. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה רני ושמחי על יד הערה 72 מלקו"ת צו ט, ג. סה"מ תרל"ח ע' כג. וש"נ. לקמן המשך מצה זו פכ"ד על יד הערה 746 מתו"א מג"א צ, סע"ד [ח"ע]. שם רפנ"ט. ש"א עו, א.
  8. 158. שטמאו כל השמנים. . חכ' דקלי' : ראה לקמן המשך מצה זו רפנ"ט. (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 68 ואילך. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואלא עלמא אמאי קאים על יד הערה 41 ואילך. תו"א מקץ לד, א. מא, א. ג. סהמ"צ להצ"צ ס"ע 142 ואילך. ש"א מב, א ובהערה 14. סה"מ תרמ"ג ע' מח. תרמ"ד ע' רח. סה"מ מלוקט ב' ע' יח וע' כ.
  9. 161. ספרי המוסר בלימוד חכ' חיצוני' : ראה גם של"ה מס' שבועות קפג, א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג, ה"ז ובהנסמן בהערות וציונים לשם. וראה גם בענין חכ' חיצוני' לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 66 ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' ערה ואילך. תק"ע ע' קפב. ענינים ע' קסה. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ט ואילך ובהנסמן שם. פירוש המלות מב, ב ובשולי הגליון שם [במהדורת תשנ"ג]. אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תשפג. תצא כרך ו ע' ב'שנו. מגדל עז ע' תלט ואילך.
  10. 162. חכ' חיצוני'. . בשעה. . לילה : ראה מנחות צט, ב (הובא בהל' ת"ת שם). לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.
  11. 163. בסש"ב. . שמטמא חב"ד שבנפשו : ספ"ח וראה מ"מ הגהות והע"ק שם.
  12. ב. במהדורת תשנ"ה נשא בהוספות ע' 117.

עמוד נ

  1. 164. אבי אבות הטומאה : ראה רש"י פסחים יד, ריש ע"ב. יז, א. הנסמן באנציק' תלמודית בערכו.
  2. 165. עלי' : בהמשך הנדפס: עליהם.
  3. 166. חתום : בשבת כא, ב: מונח. אבל כ"ה גם בטור או"ח הל' חנוכה סתר"ע. וראה ב"ח שם ד"ה ה"ג — סה"מ מלוקט ב' ע' יח הערה 25. וכ"ה גם בשאילתות חנוכה במהדורת מירסקי שאילתא כז בתחלתה. וברי"ף שם חתום ומונח בחותמו. תו"א מקץ לד, א. לעיל בריש ההמשך ובהנחה שם.
  4. 167. או"מ דוחה : ראה תו"א בראשית ה, ג: ”כנראה בציור האילן שבפרד"ס". ע"ח שער לאה ורחל של"ז, פ"ז: שהמוחין דאבא הם הדוחין את החיצונים.
  5. 168. או"מ. . ומסמא : ראה מאמר ד"ה הוא הי' אומר תרל"א [קונט' בר מצוה תרנ"ג ע' לט]: כמ"ש האריז"ל שאור אבא מסמא. ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פי"ג. סה"מ תרל"ח ע' שי ואילך. ע' תצט ואילך.
  6. 169. הבינה היא תמינאה : ראה זהר תרומה קסה, א.
  7. 170. ובינה מקור כל המקיפים : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"ג. לקו"ת להאריז"ל תהלים סנ"ג.
  8. 171. קראו. . חנוכה : ראה לעיל פ"א הערה 7.

עמוד נא

  1. 172. והנה : מכאן מיוסד על מאמר ד"ה הנה ענין מחוץ לפרכת שנדפס במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שנא ואילך (וראה לקמן שולי הגליון להערה 183). והנחה אחרת בתו"א תצוה קי, א. וראה הנסמן לעיל בריש ההמשך. פיסקא זו מיוסדת על הנדפס שם ע' שנב ס"ב שו"ה הנ"ל — והנה אהרן.
  2. 174. מחוץ לפרוכת : תצוה כז, כא. אמור כד, ג.
  3. 175. אהרן. . שושבינא דמטרוניתא : ראה זהר רע"מ ויקרא כ, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קג. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שטו וע' שמ.
  4. 176. יערוך אהרן : המשך הכתוב תצוה ואמור שם [בדילוג].
  5. 177. יערוך.. את הנרות : אמור שם, ד.
  6. 178. הנרות הם נש"י : ראה לקו"ת ר"פ בהעלותך. תו"ח תצוה ח"ב שלו, ג. וש"נ.
  7. 179. ובהעלות אהרן את הנרות : תצוה ל, ח.
  8. 180. בהעלותך את הנרות : בהעלותך ח, ב.
  9. 181. וכמשנת"ל : פ"ו.
  10. 173. אהרן הוא הרועה. . נק' בשם רועה : לעיל במאמרי אדה"ז כאן ספ"א הובא לקמן ספי"א (ובההנחה כאן): אהרן שהוא משבעה רועי'. נסמן לקמן הערה 231.
  11. 182. וביאור : פיסקא זו מיוסדת על הנדפס במאמרי אדה"ז שם ע' שנא. וראה הנסמן לעיל בריש ההמשך.
  12. 183. פרוכת מתרגמינן פרסא : לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 90: ות"א. וכ"ה בתו"א לך יב, סע"א. במאמרי אדה"ז תקס"ז כאן ע' עג: ”שתרגום פרכת פרסא" בתו"א כאן: ”שתרגום יונתן פרכת פרגוד והיינו פרסא". ראה הנסמן במ"מ במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שמט. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שכה. וש"נ. בבוך 1824 מח, א : פרסא. . והיינו והבדילה הפרוכת לכם כו' כי תרגום של פרוכת פרסא.
  13. 184. הפרסא. . האצי' לבי"ע : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ב. לקוטי הש"ס להאריז"ל חולין ס, ב ד"ה לכי ומעטי (כ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא.
  14. 185. שמש ומגן : תהלים פד, יב. ראה (בנוסף להערה 1) שהיחוה"א רפ"ד. אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע ש ואילך.
  15. ג. הנדפס במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן הוא כנראה קיצור מההנחה שנעתקה בבוך זה.

עמוד נב

  1. 186. נרתק השמש : ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקב. וש"נ. בהערה הבאה.
  2. 187. מוציא הקב"ה חמה מנרתיקה : ראה נדרים ח, ב.
  3. 188. ההתהוות. . ש' אלקי' : בראשית א, א. ראה גם לקו"ת צו י, ג. יד, ד. המשך תער"ב ח"א ע' שדמ. ח"ב ע' תתלא. ע' א'קלב. לקמן מאמר ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 26. המשך מצה זו על יד הערה 1453. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה סמכוני באשישות על יד הערה 32.
  4. 189. החתונה. . ומקרבים אותם : ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת. סה"מ תרל"ח ע' תפ ובהערה 68.
  5. 190. מרפ"ח ניצוצין : ראה ע"ח שער רפ"ח שי"ח, פ"ב. לקו"ש וישב כרך טו ע' 524 (אג"ק שלו ח"ב ע' כא). וש"נ. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קעד. וש"נ.
  6. 191. ותקם. . טרף : משלי לא, טו.
  7. 192. טרף הוא רפ"ח עם הכולל : ראה פע"ח שער ק"ש שעהמ"ט שט"ז, פ"ה. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקלא. מאמרי אדה"א בראשית ע' קמו. וש"נ.
  8. 193. הנשמה. . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). וראה לעיל רפ"ו. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ויהי הענן והחשך ובהערה 22. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים פיסקא והענין דהנה. לקמן ח"ב (בחלק ההנחות) ד"ה יפה שעה הא' על יד הערה 64.
  9. 194. בד"ה גור ארי' יהודה : מפ' ויחי, נדפס לעיל קודם ההמשך ולפנינו שם ליתא. ואולי הכוונה שבעת אמירת הדרוש נתבאר זה. וראה גם בהערה שלפנ"ז.

עמוד נג

  1. 195. בהם : בהמשך הנדפס: ליתא.
  2. 196. הטבת והעלאת. . בה"ע : רמב"ם הל' תמידין ומוספים פ"ג, ה"י. הל' עבודת יוה"כ פ"ב, ה"ב ובכ"מ שם.
  3. 197. דנר ה' נשמת אדם : משלי כ, כז.

מצוטט ב־4 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 4
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וידעת היום ‹ קכב סה"מ תר"ם ח"א ע' מז
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ מגילה נקראת ‹ קמה סה"מ תר"ם ח"א ע' נב
  3. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' ‹ רה סה"מ תר"ם ח"א ע' נב
  4. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תנ סה"מ תר"ם ח"א ע' מז