תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרל"ח

גדול העונה אמן כו' ולבאר הענין קצת

רשימת העמודים (7) מצוטט ב־8 עמודים חיפוש חדש

קעחגדול העונה אמן כו' ולבאר הענין קצת

לג) ולבאר ¹²⁹⁸ הענין¹²⁹⁹ יותר קצת י"ל ע"פ מ"ש רבינו אדמו"ר נ"ע עוד פ"א ע"פ המגיד מראשית אחרית¹³⁰⁰ (כמדומה תקס"ד בערך¹³⁰¹ ), שהוא ע"ד ואהי' אצלו אמון, אומן לוח ופנקס ברבות ר"פ בראשית, וזח"ב תרומה קס"א¹³⁰², שעל הלוח יש הכל רק בקיצור, ומזה עושה אח"כ אריכות הבנין, אמנם למטה על הלוח רק דמיון ולא המהות, אבל למעלה עד"מ כשעלה ברצונו עי"ז נתהוו העולמות¹³⁰³ רק שהיו רוחנים וזהו עד"מ התורה לוח ואומן, ואח"כ נמשכו בד"פ ועמ"ש באלשיך ר"פ בראשית שביאר ענין המדרש ג"כ עד"ז יעו"ש הובא קצתו לעיל, וז"ע עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי', וזהו ענין ראשית ואחרית, ובהביאור שם עשה מזה ג' מדריגות הא' כשעלה ברצונו, שם ענין שמים וארץ כא' נבראו¹³⁰⁵, הב' כשנמשך מזה להיות לוח עד"מ מאמר דבראשית¹³⁰⁶, במאמר א' יכול להבראות¹³⁰⁷, וזהו עלמא דאתכסי', הג' כשנמשך ע"י עלמא דאתגלי', וזהו המגיד ממשיך מראשית באחרית¹³⁰⁴, וז"ע מטבע קצר ומטבע ארוך. וג"כ ענין כלל ופרט וע' בבה"ז שמות¹³⁰⁸ ד"ג ע"א ע"פ אתי מלבנון כלה¹³⁰⁹, קול איהו כלל דבור איהו פרט, ועמ"ש מענין קול ודבור בסידור שער ר"ה¹³¹⁰ בד"ה אד' שפתי תפתח, בפי' בקול קעטדברי אלקים חיים, ובמא"א ך' מ"ז כלל ופרט הם זו"נ, והוא מהזח"ב תרומה קס"א סע"ב ואתחנן רס"ד ע"א, שהם תושב"כ ותשבע"פ, וכ"מ ממארז"ל ע"פ ויהי ככלותו לדבר אתו¹³¹¹, שארז"ל בפי' ככלותו כללי' מסר לו¹³¹² כמ"ש מזה בשל"ה גבי חה"ש¹³¹³ וכמ"ש במ"א ע"פ ויהי ככלותו¹³¹⁴, ויש להעיר ממ"ש בסידור בד"ה הקל קול יעקב¹³¹⁵ וז"ל ובתחלת שי"ב כשעלה ברצונו לברא את¹³¹⁶ העולם במח' אחת נבראו כל העולמות¹³¹⁷ בדרך כלל, ונפרטו אח"כ בט' מאמרות כו' ע"ש נמצא המחשבה היא כלל והוא¹³¹⁸ עלמא דאתכסי' והדבור הוא פרט והוא עלמא דאתגלי', ובד"ה כי תצא¹³¹⁹ דרוש הראשון פ"ג המחשבה שהוא מקור ושרש לעלמא דאתגלי' כו' ד' רבתי דאחד¹³²⁰ שהוא המאמר האחד¹³²¹ שבו נכללו כל העשרה מאמרות כו' ע"ש. וכן ענין הוי' הוא האלקים¹³²² כדפרי'¹³²³ בת"א וארא¹³²⁴ בד"ה וידבר אלקים כו' אני הוי'¹³²⁵ בפי' אימת¹³²⁶ גדול¹³²⁷ הוי' כשהוא בעיר אלקינו, עיר ובתים צירופי אותיות הדבור המחלקים השפעת ש' הוי' לריבוי בחי' פרטים אז נודע הגדולה כו' ע"ש מובן שההשפעה הבאה מש' הוי' זהו כלל ובחי' עיר אלקינו זהו פרט, ועמ"ש בשם האו"ת מהמגיד¹³²⁸ בענין תפילה קצרה שהוא עקודים אשר כל הע"ס עקודים בכלי <נח>

אחד מה שאח"כ נעשו ה' פרצופי'¹³²⁹ וכו', והיינו כי שם הכלי שהוא האותיות מועט והאור הוא רב, ובאצי' ההיפך רבוי¹³³⁰ הכלי ומיעוט האור, וכמו הראש לגבי הגוף שבהראש רבוי האור ועיקר השכל, והכלי קטן, וההיפוך בהגוף וכש"כ בהרגלים כו', וכן המעיין קטן והוא מים חיים, משא"כ רחובות הנהר, ועמ"ש בת"א בביאור ע"פ מים רבים שבפ' נח¹³³¹ בענין אחות לנו קטנה, וכן היו"ד דש' הוי' לגבי הה"א וכן לגבי הוא"ו כו', אך לפעמים נמצא להיפוך¹³³² שפי' ארוך רומז לבחי' גבוה קפיותר מבחי' קצר כמו הכתר נק' ארך אפים וז"א נק' זעיר אנפין, ולע"ל יהי' יום שכולו ארוך¹³³³, כסא דמלכא משיחא מחזיק אר"ך לוגין¹³³⁴, ובמא"א א' קכ"ד א"א פרצוף היותר ארוך שבאצי'¹³³⁵, וע' בת"א סד"ה לך לך¹³³⁶ בענין עגולי אריך כו', גם ע"ד יסו"א ארוך¹³³⁷ ויסוד אימא קצר כו', וע' פרדס¹³³⁸ ערך עולם, ובמאו"א ע' י"ב, עולם ז"א ועלמא אריכא בינה כו', וכן בענין חד אריך וחד קציר¹³³⁹ כו', אך המכוון מכ"ז שההשפעות א"א נמשך ומתפשט למטה יותר, וגם בקיום לעולמי עד, כענין מאריכין לו ימיו ושנותיו¹³⁴⁰, וכמו דורות הראשונים האריכו ימים ושנים מחמת שבאה שרש ההשפעה מא"א¹³⁴¹, משא"כ בימי דוד אימעוט¹³⁴² שני'¹³⁴³, שבא ההשפעה מז"א, וגם ע"י ההתלבשות בנער מט"ט¹³⁴⁴ כו', אך י"ל דלא סתרי כי בא"א הוא ריבוי האור ומיעוט הכלי, ובז"א הוא להיפך, ע"כ מה שא"א¹³⁴⁵ נק' א"א י"ל מצד ריבוי האור, ומצד זה בא האריכות ימי' כו', שזהו הכל מכח ריבוי האור והחיות כו', ועמ"ש בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח¹³⁴⁶ שבחי' התענוג מתפשט באריכות יותר מכל כוחות הנפש.

קיצור. עוי"ל ענין מטבע קצר ומטבע ארוך, ע"ד ואהי' אצלו אמון, וענין כלל ופרט קול ודבור גם מח' ודבור, תושב"כ ותושבע"פ, ה' הוא האלקי' תפלה קצרה עקודים בכלי אחד, ומעיין לגבי רחובות הנהר, ראש לגבי רגל, אך לכאורה א"מ מענין א"א וז"א מאריכין לו ימיו, וי"ל דלא סתרי כי זהו האריכות וריבוי האור, ועד"ז עולם התענוג מתפשט באריכות יותר כו'¹³⁴⁷.

קפאלד) ועפ"ז ¹³⁴⁸ יובן מה שבמטבע קצר שהוא עלמא דאתכסיא א"צ אלא לפתוח בברוך להיות ברכה והמשכה מאא"ס ב"ה עצמו, שהברכה הוא להיות המשכה וגילוי מעצמיות אא"ס ב"ה שאינו בגדר עלמין כלל, ועמ"ש בפי' שאו ידיכם קדש וברכו את הוי' בלק"ת בשה"ש¹³⁵⁰ בד"ה צאינה וראינה הראשון, ומאחר שתמשך שם ברכה והמשכה זו היא בל תמוט עולם ועד כי אין שם יניקה ח"ו כנודע מענין לא יגורך רע דהיינו בעולם האצי' וכנ"ל¹³⁵¹, לפי שבכל עולם האצי' מאיר חכ'¹³⁵², וחכמה היא הדוחה יניקת החיצונים, כמ"ש בלק"ת פ' תזריע¹³⁵³ בד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע כו'¹³⁴⁹, אבל במטבע ארוך¹³⁵⁴ שהוא עלמא דאתגלי' אחר שמשם יפרד בבחי' התחלקות הפרטי' <נט>

יש יניקה לסט"א ח"ו, וצריך להפריד שלא ינקו מעיקר הקדושה ח"ו, רק דרך מעבר השפע ממותרות ופסולת¹³⁵⁶ כו'¹³⁵⁵ לכן צ"ל ג"כ חותם בברוך, עמ"ש בד"ה אם בהרת קדמה¹³⁵⁷ בענין שני פי' שיש בתיבת ברוך, ועמ"ש בד"ה ביום השמיני שלח¹³⁵⁸ בפי' ויברכו את המלך¹³⁵⁹, וע' ברבות פ' נשא¹³⁶⁰ ע"פ יברכך ה' וישמרך¹³⁶¹, שאע"פ שכבר נמשכה הברכה צריך שמירה עדיין עד"מ שלא יבואו לסטים כו' ושמירה זו ז"ע החותם, וענין החותם הוא כמו לשון חותם שעל האגרת¹³⁶³ מבחוץ כדי שלא יקרא באגרת הזאת איש זר, אשר אין רצונו שיודע¹³⁶⁴ הכתוב שם, כך הוא החותם הזה מן הברכה וההמשכה אשר ימשיך¹³⁶⁵ עוד אחר המטבע הארוך, שהמשכה זו שהיא¹³⁶⁶ גילוי ההעלם תהי' רק בבחי' הקדושה לבדה ואין לזרים אתה חלק ונחלה¹³⁶², ובדרוש והנצח זו ירושלים¹³⁶⁷ קפבנת' חותם אותיות חומת תחום שכמו החומה היא שמירה סביב העיר כמ"כ ענין החותם, והו"ע תחום ע"כ יומשך השפע ולא יותר, והנה החומה עושי' מאבנים שהם אותיות¹³⁶⁸, היינו ע"י אותיות התו' נעשה חומה, וכמ"ש אני חומה וארז"ל אני חומה זו תורה¹³⁶⁹ כו', והיינו תושבע"פ נק' חומה ע"ד נקבה תסובב גבר¹³⁷⁰, והנה החשמל ג"כ מגין מיניקת החיצונים והמסך שבין אצי' לבריאה זהו מבחי' החשמל, ואפ"ל שז"ע החומה והחותם בברוך כו', והוא מבחי' אותיות כו' וע' בזהר בלק דקפ"ז ע"פ המלאך הגואל¹³⁷¹ בענין נטורי¹³⁷² לביתך שהוא ע"י המשכת אור מקיף וע"ש בהרמ"ז, וזהו ההפרש בין¹³⁷⁴ פתיחת הברכה לחתימתה כי פתיחת הברכה הוא המשכת הגילוי לבד להיות ברוך ונמשך ה' אלקי ישראל מעולם¹³⁷⁵ ועד¹³⁷⁶ עולם, אבל החתימה הוא¹³⁷⁷ שתהי' המשכה זו בקדושה דוקא הבוחר בעמו ישראל¹³⁷⁸ באהבה¹³⁷³, וכמ"ש כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו¹³⁷⁹, ואיתא במדרש הרבה דברים ברא הקב"ה ובירר לו אחד מהם כמו שבת מימי החול, אח"פ¹³⁸¹ משאר ארצות, שביעית משאר שנים, ובחר בישראל כמ"ש ברבות במדבר פ"ג¹³⁸² דרט"ו ע"ב¹³⁸⁰, וע' קצת מזה בפ' אמור ס"פ ך"ט, וזהו דכתיב ואוהב את יעקב ואת כו'¹³⁸³ יבחר לנו את נחלתינו¹³⁸⁴, והנה בזהר ר"פ ויגש כד ברא קב"ה עלמא כו' באות¹³⁸⁵ ב' כו' ואי תימא אלף כו' אלא בגין דאקרי¹³⁸⁶ בי' ארור כו' היינו כי אלף רישא דאתוין¹³⁸⁷ הוא כתר, וחכ' הוא בית, ומבחי' כתר להיותו בחי' א"ס שם נאמר כחשוכה¹³⁸⁸ כאורה כנ"ל וכמ"ש בפ' בשלח בד"ה ויהי בשלח פרעה בענין קפגכמה א"א לפניו¹³⁸⁹ ובד"ה וארא אל אברהם בפי' קוב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא כו' ובד"ה כי עמך מקו"ח¹³⁹⁰ בפי' רם על כל גוים הוי' ובד"ה ויאבק איש עמו בפי' אם תגביהי כנשר, וזהו שמבחי' אלף יכול להיות יניקה גם לבחי' ארור, ועד"ז ארז"ל ברבות בראשית ס"פ י"ב ע"פ ביום עשות ה' אלקים¹³⁹¹ שאלמלא הי' נבה"ע במדת החסד לבד בלי שיתוף מדה"ד הי' חטאין סגיאין וכנ"ל, <ס>

והיינו כי מצד ורב חסד יוכל להשפיע חיות גם במקום שאין בו הביטול כו' ולכן כדי שיהי' העולם צדיקים הוצרך להיות שיתוף מדה"ד, וז"ע החכ' שיש בה ג"כ קצת דין¹³⁹² כו' להיות ואוהב את יעקב, ושונא את הרשעים, ולכן בית הוא סימן ברכה, וז"ע פותח בברוך שהוא שיומשך ע"י צינור מהכתר בחכ' במקום הביטול כו', ואחר שנמשך בחכ' שוב לא יוכלו החיצונים לקבל כי אור אבא דוחה החיצוני' כמבואר בדרוש הנגעים הנ"ל¹³⁹³, ולכן א"צ לחותם, אך אור אבא מאיר רק עד האצי' משא"כ בבריאה אינו מאיר אור אבא, ולכן ומשם יפרד, וע"כ יוכל להיות יניקה גם לטורי דפרודא ממש, ולזה צ"ל חותם בברוך שעם היות שבבי"ע יש חיצוני' וצריך ליתן להם חיות ויניקה, מ"מ יומשך רק כפי המדה מבחי' מותרות ולא מעיקר השפע, ועמ"ש ע"פ אם בן הוא¹³⁹⁴ והמתן אותו ואם בת היא וחיה שיניקת החיצונים מעלמא דאתגלי' הנק' עלמא דנוק' ולכן שם צ"ל חותם, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ וכל בניך¹³⁹⁵ בענין א"ת בניך אלא בונייך, וז"ע חייב אינש לבסומי בפורי'¹³⁹⁶ עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי, כי הנה המן שהפיל פור הוא הגורל¹³⁹⁷ היינו לבחי' כחשוכה¹³⁹⁸ כאורה ששם כעין עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי, ר"ל ששם המן יוכל להיות לו השפעה כי שממית בידים תתפש כו' ורבו פשעיך מה תעשה לו¹³⁹⁹ כו', כי בחכ' דוקא הוא בחי' ברוך מרדכי, משא"כ בבחי' דכחשיכה כאורה משם גם ארור יש לו יניקה, וז"ע האלף כו' כנ"ל, והנס דפורים זהו ע"ד פותח בברוך שמשם דוקא היינו מבחי' עד דלא ידעי כו' המשיכו להיות ברוך מרדכי ושיהי' ארור המן ולא יהי' לו יניקה כו', וכמ"כ חותם בברוך כי הטבעת וחותם המלך ניטלה מהמן וניתן למרדכי, וע' בזח"א ס"פ תולדות קמ"ה א' ע"פ פיה פתחה בחכ'¹⁴⁰⁰ דא ב' דבראשית כו', ד"א דא ה' בתראה ועמ"ש מזה קפדבסידור ע"פ מזמור לתודה¹⁴⁰¹, ועכ"ז יובן ענין פותח בברוך, ועמ"ש מענין קמץ בכתר ופתח בחכ'¹⁴⁰², ובענין פי' פותח את ידיך¹⁴⁰³ א"ת ידיך אלא יודיך¹⁴⁰⁴ בד"ה כי ההרים ימושו¹⁴⁰⁵, ומ"ש ע"פ ופתחת עליו פתוחי חותם¹⁴⁰⁶ בד"ה ועשית ציץ¹⁴⁰⁷, ולפ"ז פותח בברוך היינו שלא יהי' יניקה מצד ריבוי החסד וחותם בברוך שלא יהי' רבוי היניקה מצד ההשתלשלות¹⁴⁰⁸ ממה"ד מסטרא דשמאלא, וז"ע¹⁴⁰⁹ גדול העונה אמן יותר מן המברך, כי הברכה מתחיל בבית ואמן באלף, והיינו כי אחר שהתחיל בברוך אזי גם מהאלף נמשך ג"כ בבחי' זו, ולכן עשה"ד מתחילין באלף, כי אחר שהתחיל התו' בבית שהוא סימן ברכה, כמו"כ מבחי' הכתר עליון יומשך בחי' זו כו', וענין עניית אמן זהו קיום הברכה וכמ"ש ברע"מ ר"פ עקב דרע"א ע"א דא <סא>

איהו¹⁴¹⁰ דורנא¹⁴¹¹ בקיומא כדקא יאות, ומאן איהו דא ברכה דאתיבו עלה¹⁴¹² אמן וכנ"ל, והיינו כי אמן גימ' הוי' אד' יחו"ע ויחו"ת¹⁴¹³, שגם ביחו"ת מקיים ברכה וגילוי זה להיות ביטול היש כמ"ש סד"ה משה ידבר¹⁴¹⁴ בפי' והאלקי' יעננו בקול, וקיום זה זהו כענין חותם בברוך, והחותם עיקרו ע"י המקיף עליון שהוא הכתר, ולכן ארז"ל חותמו של הקב"ה אמת¹⁴¹⁵, נמצא מתחיל החותם באות אלף והסיום עד תיו ע"ש אני ראשון ואני אחרון¹⁴¹⁶ כמ"ש במד"ר וישלח פ' פ"א¹⁴¹⁷.

קיצור. ולכן במטבע קצר א"צ אלא לפתוח בברוך, ואזי בל תמוט, כי לא יגורך רע אבל במטבע ארוך עלמא דאתגלי', ומשם יפרד צ"ל חותם, אותיות חומת אני חומה זו תו', חשמל מגין, ענין שבריאת העולמות מתחיל באות ב' סימן ברכה אע"פ שאות אלף גבוה יותר, אלא כי פי' פתחה בחכ' ע"ד פותח בברוך, ולכן גדול העונה אמן שמתחיל באלף ע"ד חותמו של הקב"ה אמת כו'.

הערות

עמוד קעח

1298. ולבאר : ברשימת המאמרים שמופיע בריש הבוך 1089 נרשם כאן מאמר (ט"ו מההמשך והוא) ד"ה: גדול העונה אמן (הכולל פרקים ל"ג — ל"ד). היינו שבעת אמירת הדרוש היתה פתיחא זו, ולע"ע אין ידוע אם גם פתיחה זו נרשמה בפ"ע ע"י כ"ק אדמו"ר מהר"ש. מאמר זה פל"ג — הוא לשון אוה"ת בראשית כאן כרך ג ע' תקסד ואילך בשינוים והוספות. והקיצור שם ע' 1127 בשינויים קלים. לפל"ד — ראה תו"א בראשית כאן ו, ג. אוה"ת בראשית כאן ע' 1128 ואילך בשינוים והוספות. והקיצור שם ע' תקסו בהוספה.
1299. ולבאר הענין : יש לציין שפרק זה לא נסמן באות בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת.
1300. המגיד מראשית אחרית : נוסח שטר תנאים — ע"פ ישעי' מו, י. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שמג.
1301. כמדומה תקס"ד בערך : בלקו"ת לג"פ כאן: ועמ"ש ע"פ כי חזק בריחי. באוה"ת כאן: ביכל פערטיל אוסרי ועמ"ש ע"פ כי חזק בריחי. אודות ”ביכל פערטיל אוסרי" ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' שמא-ב. תקס"ב ח"ב ע' תרסד-ה ובהערת 15-17.
1302. קס"א : ע"א.
1303. כשעלה. . נתהוו העולמות : ראה פרדס שער הצחצחות שי"א, פ"ג. לקו"ת שה"ש יז, ג ואילך.
1305. שמים וארץ כא' נבראו : ראה חגיגה יב, א.
1306. מאמר דבראשית : בראשית א, א. ר"ה לב, א.
1307. דבראשית במאמר. . להבראות : אבות רפ"ה. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תעז. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פא, ג והערה 634.
1304. ובהביאור. . מראשית באחרית : באוה"ת כאן ליתא. ואולי נשמט מפני תיבות הדומות: ראשית ואחרית. . מראשית באחרית.
1308. בבה"ז שמות : לו, סע"ב ואילך.
1309. אתי מלבנון כלה : שה"ש ד, ח.
1310. בסידור שער ר"ה : ראה שם תפלת ר"ה רלז, א.

עמוד קעט

1311. ויהי ככלותו לדבר אתו : תשא לא, יח [ושם: ויתן אל משה ככלתו].
1312. כללי' מסר לו : ראה שמו"ר פמ"א, ו.
1313. בשל"ה גבי חה"ש : קצב, רע"ב.
1314. וכמ"ש במ"א ע"פ ויהי ככלותו : [ראה לעיל הערה 1311] ראה אוה"ת תשא ע' א'תתקעב. ע' א'תתקפ-א-ב.
1315. בסידור בד"ה הקל קול יעקב : שער התפלה יח, ד.
1316. את : בסידור־ לקו"ת לג"פ ואוה"ת: ליתא.
1317. במח'. . כל העולמות : ראה זהר שמות כ, א. תוספות שם רעו, סע"ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' תד. וש"נ. קונטרסים ע' תלא. וש"נ.
1318. והוא : בלקו"ת לג"פ ואוה"ת כאן ע' 1128: והיא.
1319. ובד"ה כי תצא : לקו"ת תצא לה, א.
1320. ד' רבתי דאחד : ראה מאמר ד"ה זה במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפג. וש"נ.
1321. האחד : בלקו"ת שם: א'. אבל כ"ה גם בלקו"ת לג"פ ואוה"ת.
1322. הוי' הוא האלקים : ואתחנן ד, לה. לט.
1323. כדפרי' : ב: כדפי'.
1324. בת"א וארא : נו, ב.
1325. אני הוי' : וכ"ה בהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ.
1326. אימת : ב: אימתי.
1327. אימתי גדול : ראה זהר פקודי רלה, א. ויקרא ה, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' פ. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ס"ע ר. וש"נ.
1328. בשם האו"ת מהמגיד : מהדורת קה"ת קז, א. ג. לקו"א סקל"ט (לג, ב. ד). ראה אוה"ת בהעלותך ע' תב-ג. ע' תכז.
1329. ה' פרצופי' : ראה גם ע"ח שער הכללים פ"ב. שער המלכים שי"א, פ"ה. שער ההקדמות דרוש ב בתיקון המלכים (קנט, סע"ב ואילך). כנפי יונה ח"א, פ"ו.
1330. רבוי : ב: ריבוי.
1331. בת"א. . שבפ' נח : י, ב.
1332. אך לפעמים נמצא להיפוך : ראה גם אוה"ת בהעלותך ע' תא. ע' תג.

עמוד קפ

1333. יום שכולו ארוך : ראה קדושין לט, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קעג. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתקי. תו"ח בשלח ח"א רט, ג.
1334. כסא. . אר"ך לוגין : ראה יומא עו, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כג. תו"ח בשלח ח"א קנד, ד.
1335. א"א. . שבאצי' : וכ"ה באוה"ת כאן ע' 1128. במאו"א: אריך. . מכל האצילות.
1336. ת"א סד"ה לך לך : יא, ד ד"ה אך. וראה לקמן (בחלק ההנחות) מאמר ד"ה בנים אתם על יד הערה 40 בנוגע לתו"א זה.
1337. יסו"א ארוך : ראה ע"ח שער הכללים פ"י. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעח. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב של, א. וש"נ.
1338. פרדס : שער ערה"כ שכ"ג, פט"ז.
1339. חד אריך וחד קציר : ת"ז בהקדמה יז, א. ראה תו"א וירא יד, ג. טו, ג ואילך. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' שטז ס"ח.
1340. מאריכין לו ימיו ושנותיו : ברכות יג, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קעג. אמ"ב פתח השער ד, ג. ו, סע"ד ואילך. שער הק"ש כא, רע"א. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרמד. ע' תרנז. סה"מ תר"ל ע' קכב. תרל"ב ח"א ע' קמ. וש"נ.
1341. דורות הראשונים האריכו ימים. . מא"א : ראה לקו"ת ברכה צג, ד ומציין לזהר בראשית לז, ב. ראה גם במק"מ שם בסופו שמציין לתיקונים — ת"ז סוף ת"ע קלח, ב.
1342. בימי דוד אימעוט שני' : יבמות סד, ב.
1343. שני' : ב: שני.
1344. בנער מט"ט : ראה יבמות טז, ב ובתוס' שם. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשפט. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רא, ד. וש"נ. לעיל הערה 162.
1345. א"א : באוה"ת כאן: ארך אפים.
1346. בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח : לקו"ת ויקרא בהוספות נב, א.
1347. כו' : בלקו"ת לג"פ: כו') — ראה לעיל הערה 1261.

עמוד קפא

1348. ועפ"ז : להבא לקמן ראה תו"א בראשית כאן ו, ג. אוה"ת בראשית כאן ע' 1128 ואילך בשינויים והוספות.
1350. בלק"ת בשה"ש : כא, סע"ב ואילך.
1351. וכנ"ל : בפכ"א.
1352. שבכל עולם האצי' מאיר חכ' : בלקו"ת שבהערה הבאה מציין לע"ח שמ"ז, פ"ג [ובדפו"א פ"ב]. ראה הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקי.
1353. בלק"ת פ' תזריע : ראה שם כב, ב ואילך. ד.
1349. ועמ"ש. . כו' : ראה גם השמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ (עם החצע"ג כפי שנדפס באוה"ת כאן).
1354. ארוך : וכ"ה בהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ.
1356. בבחי'. . ופסולת כו' : בלקו"ת לג"פ: ליתא. והוסיף את זה הר"ש סופר עה"ג.
1355. אחר. . כו' : לשון התו"א כאן ו, ג.
1357. בד"ה אם בהרת קדמה : לקו"ת תזריע כב, ג.
1358. בד"ה ביום השמיני שלח : ראה לקו"ת שמ"ע פז, ג. ד. פח, ב.
1359. ויברכו את המלך : מל"א ח, סו.
1360. ברבות פ' נשא : פי"א, ה.
1361. יברכך ה' וישמרך : נשא ו, כד.
1363. שעל האגרת : באוה"ת: של האיגרות. בתו"א ובהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ כבפנים.
1364. שיודע : בתו"א: שידע. בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כבפנים.
1365. ימשיך : בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: ימשוך. בתו"א כבפנים.
1366. שהיא : בלקו"ת לג"פ: שהוא. בתו"א ואוה"ת כבפנים.
1362. וענין החותם. . ונחלה : לשון תו"א כאן ו, ג.
1367. ובדרוש והנצח זו ירושלים : מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקצח. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסד. שע"ת פב, ג. תו"ח בשלח ח"א רלג, א. ובהנסמן בהנ"ל.

עמוד קפב

1368. מאבנים שהם אותיות : ראה ס"י פ"ד, מי"ב. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תקלב.
1369. אני חומה. . זו תורה : שה"ש ח, י. פסחים פז, א. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' א' ואילך. לקו"ת ואתחנן י, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' פא. שע"ת פג, ד. תו"ח בשלח ח"א רלה, ד ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' פד. וש"נ.
1370. נקבה תסובב גבר : ירמי' לא, כא.
1371. בזהר. . דקפ"ז ע"פ המלאך הגואל : קפז, ע"א. ויחי מח, טז.
1372. נטורי : בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת כאן: נטירי. ובזהר כבפנים.
1374. בין : בתו"א לקו"ת לג"פ ובאוה"ת: שבין.
1375. מעולם ועד עולם : בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: מן העולם ועד העולם — ראה לעיל בפנים על יד הערה 40. בתו"א כבפנים, וראה הערה הבאה.
1376. ועד : בתו"א: עד. וראה הערה שלפנ"ז.
1377. הוא : וכ"ה בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת. ובתו"א: היא.
1378. הבוחר בעמו ישראל באהבה : נוסח ברכת ק"ש של שחרית.
1373. וזהו. . באהבה : לשון התו"א כאן ו, ג.
1379. כי יעקב. . לסגולתו : תהלים קלה, ד.
1381. אח"פ : ארץ חפץ. בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת וכן במדרש: א"י.
1382. פ"ג : בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: פ"ב. ראה לעיל הערה 1380.
1380. במדרש. . דרט"ו ע"ב : דפוס אמשטרדם שנת ת"א-ב. ולפנינו במד"ר פ"ג, ח בשינויים.
1383. כו' : בתו"א־ לקו"ת לג"פ ובאוה"ת הובא סיום הכתוב. בתו"א ולקו"ת לג"פ צויין מקומו.
1384. יבחר לנו את נחלתינו : תהלים מז, ה. בתו"א ניתוסף: את גאון יעקב אשר אהב כו'. בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ניתוסף: כו'. בתו"א ולקו"ת לג"פ צויין מקומו.
1385. באות : בזהר: באת.
1386. דאקרי : בזהר: דאתקרי.
1387. דאתוין : בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת ובזהר: דאתוון.
1388. כחשוכה : ב: כחשיכה.

עמוד קפג

1389. בפ' בשלח. . לפניו : תו"א בשלח סא, א.
1390. ובד"ה כי עמך מקו"ח : תו"א מקץ לד, ד ואילך.
1391. ביום עשות ה' אלקים : בראשית ב, ד.
1392. החכ'. . קצת דין : ראה שערי אורה שער ט צב, ב. מערכת אלקות פ"ד מערכת שמות המדות ד"ה השני' בסופה ובפי' החייט שם. פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פ"ה. פ"ו. שער המכריעין ש"ט, פ"ה. ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ו. מבו"ש ש"ג ח"ב פ"ו בשם המערכת. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שיג. וש"נ. תו"ח בראשית לא, ד ובהערה 40.
1393. בדרוש הנגעים הנ"ל : ע"ח שהובא בלקו"ת בהערה 1353.
1394. אם בן הוא : שמות א, טז. ראה גם תו"ח שמות ח"א כו, ב. לד, סע"ב ואילך. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקט ואילך. כרך ח ע' ב'תתמו. אוה"ת כאן ע' 1130.
1395. ע"פ וכל בניך : לקו"ת ראה לא, א.
1396. חייב אינש לבסומי בפורי' : ראה מגילה ז, ב. לקו"ש ויקרא כרך ז ע' 20 הערה 2.
1397. שהפיל פור הוא הגורל : אסתר ג, ז.
1398. כחשוכה : ב: כחשיכה. בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת: דכחשיכא.
1399. ורבו פשעיך מה תעשה לו : איוב לה, ו.
1400. פיה פתחה בחכ' : משלי לא, כו.

עמוד קפד

1401. בסידור ע"פ מזמור לתודה : שחרית מה, ב.
1402. קמץ בכתר ופתח בחכ' : ראה ת"ז ת"ע קכט, ב. סידור שער הק"ש פה, סע"ג, ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שמב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקפה. אוה"ת ואתחנן ע' שפב.
1403. פותח את ידיך : תהלים קמה, טז.
1404. א"ת ידיך אלא יודיך : ראה ת"ז בהקדמה ז, ב. תס"ט קו, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תרעט.
1405. בד"ה כי ההרים ימושו : לקו"ת תצא מ, ג. מאמרי אדה"ז ענינים ע' לד. תו"ח ויחי רמא, ג. ובהערה 40.
1406. ופתחת עליו פתוחי חותם : תצוה כח, לו.
1407. בד"ה ועשית ציץ : תו"א תצוה פג, ג. פד, א. אוה"ת שם ע' א'תשנב ואילך.
1408. ההשתלשלות : וכ"ה בהשמטות ותיקונים בלקו"ת לג"פ.
1409. וז"ע. . פ"א : לשון הקיצור כאן ע' תקסו.
1410. איהו : כ"ה גם בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת. ובזהר: הוא.
1411. דורנא : כ"ה גם בלקו"ת לג"פ. ובאוה"ת: דרונא. ראה לעיל הערה 599.
1412. עלה : כ"ה גם בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת. ובזהר: עליה.
1413. גימ'. . ויחו"ת : בלקו"ת לג"פ ובאוה"ת מובא זה בשורה שלאח"ז, בהשמטת ב' תיבות האחרונות.
1414. סד"ה משה ידבר : יתרו יט, יט. תו"א שם סח, ג.
1415. חותמו של הקב"ה אמת : שבת נה, א.
1416. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו.
1417. פ' פ"א : ס"ב.

מצוטט ב־8 עמודים

תורת מנחם 2

מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה סה"מ תרל"ח ע' קפא
מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו סה"מ תרל"ח ע' קפ

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 5

תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ [כי טובים דודיך מיין] והנה בתושבע"פ כו' ערבים עלי ‹ רח סה"מ תרל"ח ע' קפ
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ להבין וכו' בענין הציץ ‹ קסו סה"מ תרל"ח ריש ע' קפב
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ להבין וכו' בענין הציץ ‹ קסז סה"מ תרל"ח ע' קפב
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ועשית ציץ ‹ תסז סה"מ תרל"ח ריש ע' קפב
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ועשית ציץ ‹ תסח סה"מ תרל"ח ע' קפב

ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1

תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ג ‹ בס"ד ש"פ נח, רצ"ג. ‹ תקיט ספר המאמרים תרל"ח ע' קפא