שיחה ח

הערות

עמוד 347

1. 1. *) ואף שיש גם טעם לזה כי שלימות הגאולה היחה בכ"ף כסלו (ראה לקודש חדי ע' 230. וש"נש -- הרי אדה"ז מדגיש במכי הידוע שהייתה בדוקא
2. 3. ראה ,התמים" חוברת ב ע' פא [פח, א] ואילך. ,מבוא" לס' בד קודש (הוצאת קה"ת). בית רבי ח"ב פ"ד-ה (הועתק בקיצור לשון בהוספה לס' בד קודש (הוצאה הנ"ל) ע' 20 ואילך).
3. 4. פרש"י חוקת כא, כא.
4. 5. להעיר ממכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לגאולתו י"ב-י"ג תמוז: לא אותי בלבד גאל הקב"ה כו', כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה כו (אגרות קודש שלו ח"ב ע' 5).
5. 66. לשון אדה"ז באגה"ק סי' זך (קמו, א). :
6. 7. ברכות כח, א. וש"נ.
7. 8. לשון הכתוב -- אסתר ט, כח. וידוע פ" האריז"ל עה"פ (ראה רמ"ז בס' תיקון שובבי"ם, הובא ונת' בס' לב דוד להחיד"א פכ"ט).
8. 8. 0-7
9. 9. ביט"כ (אגרות קודש אדה"ז (קה"ת תש-מ) ע' צח). -- להעיר מהשייכות (בתוכן) בין גאולת אדה-ז בייט כסלו לגאולת אדהאמ"צ ביו"ד כסלה

עמוד 348

1. 9. אבות פ"א מי"ז,
2. 0. לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו - כ' כטלו תש"ג (אגרות קודש שלו ח"ז ע' ל). הקדמה לחוברת י"ט כסלו. נת' בלקו"ש ח"ה ע' 436 ואילך, לקמן עי 5 ואילך.
3. 3. ונ מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) ג"ע -- ט"ז כסלו תרס"ב (נדפס ב,מבוא* לקונט' ומעין עי 17 (פקסימילי' מגוכתי"ק). ,היום יום" בתחלתו. אגרות קודש שלו ח"א ע' רנט).
4. 4. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
5. 5. שיחות
6. 2. זח'זג צד, ריש ע"ב.
7. 3. ראה לקו"ד ח"ד תשמז, ב. ס' השיחות ה'ש"ת ע' 22. וראה שיחת ש"פ ויצא,:יו"ד כסלו תשמ"ו. ובכ*מ.
8. 4. זח"ב קעז, א. וראה לקו"ת ואתחנן ו, ד.

עמוד 349

1. 5. בהבא לקמן -- ראה לקו"ש ח"ה ע' 129 ואילך. ח"י ע' 99. לעיל ע' 162 ואילך.
2. 6. ע"ד סדר התגלות נגלה דתורה -- משנה ואח"כ גמרא (חכמה ואח"כ בינה -- ראה ביאוה"ז להצ"צ (כרך א) ע' שסג ואילך. ועוד) -- ראה לעיל שם (ע' 162). וש"נ.
3. 7. ראה זח"ג קמב, א. אגה"ק סו"ס טו. מקומות שבהערה 20. לקו"ת שה"ש לט, א ואילך.
4. 8. ראה ס' השיחות תש"ב ע' 19. תש"ה ע' 60. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ט ע' תטז. מקומות שבהערה הבאה.
5. 9. ראה ,התמים" חוברת ב ע' עח [פח, ב]. לקוטי לוי יצחק -- אגרות ע' שלג ואילך.
6. 6. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
7. 0. ד"ה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה -- לקו"ת ר"פ ראה. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים חיב בתחלתו (נדפס ז"ע). ועוד. -- ולהעיר שגם בדרושים הנ"ל (בביאור הענין דנקודה בהיכלא) -- נראה בגלוי הרחבת הביאור דבעל הגאולה בנקודת הענין שבלקו"ת לאדה"ז,
8. 21. ראה זח"א ו, רע"א. תקו"ז ריש תיקון ה (יט, א). תיקוז כח (עב, ב). ועוד. אגה"ק ס"ה (קז, אא ועוד.
9. 2. לשון הלקו"ת שם.
10. 3. ,התמים" שם,
11. 4. לשון אגה"ק הידועה דהבעש"ט -- נדפסה בכש"ט הוצאת קה"ת בתחלתו. ובכ"מ.

עמוד 350

1. 5. אלא, בפרטיות -- הי' הקטרוג על אדה"ז על כללות חידושו בהפצת המעינות חוצה (ראה סִי השיחות תש"ג ע' 59. בית רבי ח'א פט"ז בהערה (לא, א). לקו"ש ח"י ע' 223. 269. ח"ל ע' 170), בחבי"יד שבשכל (שעד אז לא הי' ענין זה); משא"כ הקטרוג על אדהאמ"צ הי' בעיקר על הענין דרבי וחסיד כו" (שיחת יו"ד כסלו תשיא (ס' השיחות תש"א ס"ע 50). וראה אגרות קודש אדמו'"ר האמצעי (קה"ת תש"מ) עי שב).
2. 6. ונשתלשלו מהן (ראה תניא רפ"ג) -- המאסר למטה.
3. 7. וכדברי הבעש"ט והה"מ לאדה"ז בהיותו במאסר (על שאלת אדה"ז ,ואם אצא מכאן האם אפסיק מלומר ד'ח'): כיון שהתחלת לא תפסיק ואדרבה לכשתצא תאמר יותר (בית רבי שם. נת' בלקו"ש ח"ל שם). - ומזה מוכן גם בנוגע לגאולת אדהאמ"צ ביו"ד כסלו.
4. 8. ס' השיחות תורת שלום ס"ע 112 ואילך.
5. 9. וכמובן גם מזה, שלמרות גאולת אדה"ז, הי אפ"ל עוד קטרוג והעלם והסתר על הפצת המעינות
6. 6. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
7. 7. חוצה ע"י מאסר של אדהאמ"צ. ומזה מוכח, שגם ע"י גאולתו ניתוסף עילוי בהפצת המעינות חוצה, עילוי שלא הי' ע"י גאולת אדה"ז. וראה בזה ובהבא לקמן שיחת יו"ד כסלו תשמ"א.
8. 0. שגם לאחרי גאולתו בי"ט כסלו היתה תורתו בבחי' נקודת החכמה בערך להרחבת הבינה דאדמו"ר האמצעי.
9. 1. ואף שרוב תורתו של אדהאמ"צ (באופן
10. 2. ראה אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' תנה, שהמדות (ז'א) נק' חוץ לגבי חו"ב. וי"ל, שגם המוחין נק' חוץ לגבי האמונה שלמעלה מהשכל ובפרט לגבי עצם הנפש (ראה לקו"ת ויקרא ד, ב).

עמוד 351

1. 1. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
2. 2. 0-7] -
3. 6. בלשון וכפס"ד המשנה ,לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה" (אבות פ"א מי"ז).
4. 7. וענין זה -- כמו כל ענינים בחסידות - נמצא גם בנגלה דתורהי, כי נגלה דתורה הוא גופא לנשמתא דאורייתא (זח"ג קנב, א): פס"ד הרמב"ם (בספרו ,הלכות הלכות") ש,ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו* (סוף הל' מעילה) ו,אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם כו' ראוי להתבונן בהן וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם תן לו טעם כו' ורוב דיני התורה אינן אלאי* כו' לתקן הדעות וליישר כל המעשים" (סוף הלי תמורה), כלומר שדיני התורה (גם חוקים וגם מצוות התלויות בכהן וכיו"ב) לא ניתנו אלא ללמוד הוראה בעבודת ה', ,לתקן הדעות וליישר כל המעשים'.
5. 5. *) אלא שחסידות גילתה ופירשה העניץ (ע"ד .ופירש הבעש"ט* (שעהיוה"א פ"א) בענין .לעולס ה' דברך נצב בשמים" (תהלים קיט, פט) -- שנאמר לפני זה במדרש תהלים (עה"פ. וראה לעיל ע' 351 הערה 29. וש"נ). ועד"ז בענין העוגחה פרטית (ראה אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע" קלב. סה"מ תרע"ח ע' חיג. חרפ"ו ע' קנו ואילך. ועוד. וראה לקוש חל ע' 0] אבל לאחרי הגילוי ע"י תורת החסידות אפשר למצוא כל הענינים בנגלה דתורה.
6. 6. =) ולשון זה מורה דהוא לעיכובא גראה מנחות פג,: ב בתוד"ה מתני")

עמוד 352

1. 8. ראה סה"מ קונטרסים ח'א קצה, סע'א ואילך. היש"ת ע' יא, תש"א ע' 57. ס' השיחות ה'שית ע' 44 ואילך. תש"ג ס"ע 66 ואילך.
2. 9. רפלל"ז,
3. 0. לכאו' כצ"ל [ועבודתינו -- ביו"ד] כמו ,במעשינו* הסמוך לו.
4. 41. אגה"ק דהבעש"ט הנ"ל הערה 24.
5. 2. ,מעשינו* -- מלשון כפ" (ראה לקו"ת בחוקותי מח, א. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תשסא. ועוד), ,ועבודתינו" מלשון עיבוד עורות (תו"א משפטים עו, א).
6. 6. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
7. 7. שיחות
8. 3. ראה תו"א לך יא, ג. תו"ח שם פא, ב ואילך. לקו"ת חוקת נז, ד. ובכ"מ.
9. 4. ובפרט בחי' חבונה (שבבינה) אותיות בן ובת שהן דחילו ורחימו (מדות שבבינה) -- תניא ספט"ז בהג"ה. מזח"ג (אדר"ז) רצ, ב. ע"ח שער הזווגים

עמוד 353

1. 1. *) ראה בכ"ז מאמרי אדהיז תקס"ג ע' נז. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פמ"א-מב. פנ"ג. סהמ"צ להצ"צ מצות נ"ח (עא, א. שם, סע"ב ואילך). וראה לעיל ע' 237 ואילך.
2. 2. **) ולהעיר מדברי אדמו*ר מהורש"ב !י"ע אשר הקטרוגים וכו" והגאולה די"ט כסלו הוא עדד דע"י שכותשין אותו הזית נותן שמנו (ס' השיחות תורת שלום ע' 26
3. 9. להעיר מלקו"ד שם (תפח, ב), שיו"ד כסלו הוא זמן הלידה של חסיד, וענין הלידה של חסיד הוא התוועדות חסידית. ויש לומר השייכות, כי לידה הו"ע הגילוי בעולם גם להזולת (ולא כעובר במעי אמו), וזהו גם ענין ההתוועדות -- גילוי לרבים.
4. 0. ראה סנהדריז קג, סע"ב ואילך.

עמוד 354

1. 51. ראה ד"ה החלצו תרנ"ט פ"י (סה"מ תרנ"ט ע' סא). ועוד.
2. 2. ישעי מא, ו
3. 3. הובא במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (קובץ מכתבים שבסו"ס תהלים אהל יוסף יצחק ע' 198 ואילך. אגרות קודש שלו ח"ג ע' תיג ואילך),
4. 4. ראה דניאל י, כא. שם יב, א. ועוד.
5. 5. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
6. 6. שיחות
7. 5. ירושלמי קידושין פ"ג ה"ב.
8. 6. ב"ק כת, ב. \
9. 7. עוד שייכות -- ראה לעיל ע' 159 ואילך.
10. 8. תו"א ותו"ח ריש פרשתנו. אוה"ת שם קצב, א ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ח (כרך ב) ע' תרכו ואילך. וראה מקומות שבהערה 62.
11. 9. ולהעיר שבפרשתנו מסופר גם שלאה ילדה ששה בנים ובת אחת, שהו"ע הולדת שבע מדות (ז"א ומלכות) מבחי' בינה (לאה) (ראה פרדס שבהערה 5. תו"ח פרשתנו כט, ב. אוה"ת חנוכה רחצ, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה (כרך ב) ס"ע תשפח).

עמוד 355

1. 0. ויש לומר, ש,ויצא" קאי גם על היציאה מחכמה לבינה,
2. 6. ובפרטיות יותר -- כפירוש השני בזהר (פרשתנו קמו, ב ואילך. וראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ (יז, ד) ולהצ"צ ריש פרשתנו. מקומות שבהערה הבאה) כ,ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", שהיציאה היא מ,באר שבע", בחי' מלכות, לעלמא דפרודא.
3. 2. ד"ה ויצא תר"ל, תר*פ, תרפ"ז. ועוד.
4. 3. ראה תניא ספל"ג. ועוד.
5. 4. ראה ב"ר פס"ח, יג. רמב"ן ריש פרשתנו מפדר"א (פל"ה -- ונשמט בפדר"א שעם פירוש הרד"ל!). וראה בארוכה לעיל ע' 153 ואילך. וש"נ.
6. 6. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
7. 5. ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד*ה ה*ג ונאמר -- פסחים קטז, ב. ועוד. 6 פרשתנו לב, ב-ג.

עמוד 356

1. 7. ראה מפרשי רש"י כאן. רמב"ן כאן. וראה לעיל שם (ע' 150). וש"נ.
2. 8. ראה לעיל שם ע' 153 ואילך.
3. 9. כפתגם הצ"צ הידוע על שאלת חסיד א' ע"ד הנסיעה לארץ ישראל: ,מאך דא ארץ ישראל" (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה ואילך). ומזה מובן במכש"כ וק"ו בנוגע לעבודת יעקב אבינו, ובפרט שיעקב הי' לפני כיבוש ארץ ישראל, שע"י הכיבוש נקבעה קדושת הארץ (אף שנתינת ובעלות הארץ היתה מזמן אברהם. -- ראה לקו"ש חט"ו עי 5 ואילך. לעיל שם ע' 152-3).
4. 4. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
5. 5. שיחות
6. 0. והכל הולך אחר החיתום (ברכות יב, א). 1 זת"ב סג, ב. פח, א.

עמוד 357

1. 2. רמז לזה בפרשתנו (כח, כב) - והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקים".
2. 3. ראה לעיל ע' 338. וש"נ.
3. 4. והעיקר -- ,להכנס* בעניני זכור וזכרון (עיין הלי ת"ת לאדה"ז פ"ב סוס"י, דרושי פ' זכור, ועוד),
4. 4. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
5. 5. נסמן לעיל הערה 42.
6. 6. מגילה ו, ריש ע"ב.
7. 7. איוב ה, ז. סנהדרין צט, ב.
8. 8. במדב"ר פי"ב, ג.
9. 9. וכמודגש גם בפרשתנו, שתיכף בתחלת העבודה (יציאת יעקב מבאר שבע) מבטיח לו הקב"ה ,והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת גו'" (בח, טו), ומשום זה ,וישא יעקב רגליו", ,משנתבשר בשורה טובה שהובטח בשמירה נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת*" (כט, א ובפרש*).
10. 0. משנה מכות כג, ריש ע"ב.
11. 81. ראה כתובות טז, רע"א.

עמוד 358

1. 2. במכתבו -- נדפס בסה"מ קונטרסים ח'ב שצז, ב. אגרות קודש שלו חיד ע' רעט.
2. 3. ראה ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי (בשערי תשובה ח'א) פ"ד. ד"ה ולאחותו הבתולה תרכ"ז, תרכ"ט. סה"מ תרנ"ט ע' קסב. תש"ד ע' 106 ואילך. ועוד,
3. 3. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
4. 4. שיחות
5. 4. תניא ספכ"ח.
6. 5. ראה רמב"ם הל' מקואות בסופן.
7. 6. ראה תו"א ותו"ח ר"פ שמות.
8. 7. שיחת שמחז"ת תרפ"ט (סה"ש תרפ"ט ע' 42).
9. 8. ע'ד ובדוגמת הביהמ"ק (שכל א' מישראל הוא בדוגמת המקדש, ,ושכנתי בתוכם" (תרומה כה, ח) -- ,בתוך כאו"א* (ראה ראשית חכמה שער האהבה פ" קרוב לתחלתו. אלשיך תרומה שם, של"ה חלק תושב"כ פ' תרומה שכה, ב. שכו, ב ועוד) -- שכל פרט שבו צ"ל בתכלית השלימות, ואין עניות במקום עשירות (תמיד כט, א. וראה אנציקלופדי' תלמודית (כרך א) ערך ,אין עניות במקום עשירות". וש"נ), ולא רק בקדש הקדשים (בדוגמת ,צופוצן" המוח והלב) כו', אלא גם בכל פרט ופרט, עד שמשקין הבהמה קודם (ולכאורה מחוץ למקום) שחיטתה בכוס של זהב (תמיד שם).
10. 10. וענינו בעבודה (ראה לקו"ד ח"ד תשב, א): משקין הבהמה משום סירכא על הריאה (ביצה מ, א ובפרש"י, יו"ד סל"ט סי"ב ובש"ך שם ס"ק לב), שיכול לעכב נענוע הריאה ונשימת הבהמה, וע" ההשקאה מסירים הסירכא. וברוחניות: התלבשות הנפש אלקית בנפש הבהמית נקרא בשם סרכות הריאה, שהריאה נסרכת ודבוקה ומושרשת עד שאינה יכולה להניף על הלב (לקו"ת ר"ה סב, א. וש"נ), ולזה משקין הנפש הבהמית כדי להסיר סרכות הריאה, שמעכבין נשימת רוח חיים של הנה"ב (מנפש האלקית), שנשתלשל מ,ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז), מאז דנפח מתוכי' נפת

עמוד 359

1. 1. (תניא רפ"ב ואגה"ק סט"ו בשם הזהר. וראה לקו"ש חי"ט ס"ע 437. וש"נ). וגם עבודה זו צ"ל ,בעשירות", בתכלית השלימות -- בכלי זהב (בדוגמת ,צופוצן די קנעפ").
2. 9. בתו"א ותו"ח.
3. 0. סנהדרין צז, ב.
4. 4. ש"פ ויצא, י"א כסלו תשמ"ז
5. 5. במהרה בימינו ממש ובשמחה ובטוב לבב.
6. 6. -----]7-
7. 9. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה,
8. 90. >>