שיחה ז
344שיחה ז
14 לקוטי
משיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשד"מ - הוראה לשלוחים תלמידי ישיבה ואברכי כולל שי'.
ב. דעריבער זאַגט מען ובכל לשון של בקשה, צו די בחורים אָדער כולל יונגע-לייט וועלכע געפינען זיך בשליחות מהכא להתם אַדער מהתם להכא:
345(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
346דאָרטן גופא -- על הר הבית בביהמ"ק השלישי"',
הערות
עמוד 344
- 1. שיחות
- 1. לעיל ע' 342.
- 2. ראה לקו"ש ח"ב ע' 484 ואילך. ח"י ע' 310. חי"ב ע' 149. ועוד. וראה לקו"ש חי"ד ע' 310 ואילך. שם ע' 314 ואילך -- אודות כללות התפקיד והשליחות של תלמידי תומכי תמימים.
- 3. לשון במדב"ר פי"ב, ג.
- 4. רמב"ם הל' שלוחין ושותפין פ'א ה"ב ואילך. שו"ע חו"מ סי' קפב סיב ואילך.
- 6. ע' 75 ואילך.
- 66. יומא ט, ב.
עמוד 345
- 1. ש"פ תולדות תשד"מ
- 2. שיחות 5
- 7. תהלים קלג, א.
- 8. רמב"ם הל' תשובה פיש ה'ב.
- 9. י"ל שנרמזה (ברמב"ם) בתיבת תרבה.
- 0. זכרי' ח, יט. רמב"ם סוף הל' תעניות.
- 1. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה. וראה אגה*ת פי"א (ק, א).
עמוד 346
- 1. == -
- 2. כפרש"י נצבים ל, ג: אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו כענין שנאמר (ישעי' כז, יב) ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל.
- 3. וכמש"נ: עם אחד מפוזר ומפורד (אסתר ג, ח)
- 4. ירמי" לא, ח.
- 5. תהלים קכב, ג. ירושלמי חגיגה פ"ג ה"ו. וראה אוה"ת תהלים (יהל אור) עה"פ. וראה שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנ"א תשמ"ג סלזו ואילך.
- 6. ש"פ תולדות תשד"מ
- 7. -ההדה----
- 6. דשלישי (משלש) -- ענינו שלום (ראה זח'א יז, א ואילך. וראה בארוכה לקוש ח"ח ע' 105. חכ'א ע' 111 ואילך. וש"נ).
- 7. דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
- 10. זי
שולחן ערוך, חושן משפט קפ״ב - הטקסט מספריא
הַגָּה: בְּכָל דָּבָר שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, חוּץ מִלִּדְבַר עֲבֵרָה, דְקַיְמָא לָן אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה (טוּר). וְדַוְקָא שֶׁהַשָּׁלִיחַ בַּר חִיּוּבָא, אֲבָל אִם אֵינוֹ בַּר חִיּוּבָא הָוֵי שָׁלִיחַ אֲפִלּוּ לִדְבַר עֲבֵרָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ב' דִּשְׁלוּחִין). הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: צֵא וּמְכֹר לִי קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין אוֹ: קְנֵה לִי, הֲרֵי זֶה מוֹכֵר וְלוֹקֵחַ וְעוֹשֶׂה לוֹ שְׁלִיחוּתוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו קַיָּמִין; וְאֵין הָעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ צָרִיךְ קִנְיָן וְלֹא עֵדִים, אֶלָּא בַּאֲמִירָה בְּעָלְמָא בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, וְאֵין צָרִיךְ עֵדִים אֶלָּא לְגַלּוֹת הַדָּבָר אִם כָּפַר אֶחָד מֵהֶם. הַגָּה: וְלָכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: קַח סְחוֹרָה זוֹ וְאֶשְׁתַּתֵּף עִמְּךָ, וְהָלַךְ וּקְנָאָהּ, לֹא יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, דְּהָוֵי כִּשְׁלוּחוֹ (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן אֶלֶף ו').
עָבַר הַשָּׁלִיחַ עַל דַּעַת מְשַׁלְּחוֹ, לֹא עָשָׂה כְּלוּם; וְדַוְקָא שֶׁהוֹדִיעַ שֶׁהוּא שָׁלִיחַ שֶׁל פְּלוֹנִי, לְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ אוֹ הִמְשִׁיךְ, אִם נִמְצָא שֶׁעָבַר עַל דַּעַת מְשַׁלְּחוֹ בָּטֵל הַמִּקָּח וּמַחֲזִיר; אֲבָל אִם לֹא הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, נִקְנָה הַמִּקָּח וְיִהְיֶה הַדִּין בֵּינוֹ וּבֵין זֶה שֶׁשְּׁלָחוֹ.
טָעָה וְקָנָה בְּיֹקֶר, אֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא, הַמִּקָּח בָּטֵל, בֵּין בְּקַרְקַע בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין, שֶׁיֹּאמַר לוֹ: לְתַקּוֹנֵי שַׁדַּרְתִּיךְ וְלָא לְעַוּוֹתֵי. לְפִיכָךְ, אִם הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁעָשָׂהוּ שָׁלִיחַ בֵּין לְתִקּוּן בֵּין לְעִוּוּת, אֲפִלּוּ מָכַר לוֹ שְׁוֵה מָנֶה בְּדִינָר, אוֹ לָקַח לוֹ שְׁוֵה דִינָר בְּמָנֶה, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וְחַיָּב הַמְשַׁלֵּחַ לִתֵּן כְּפִי הַתְּנַאי. הַגָּה: מִי שֶׁצִּוָּה לְאֶחָד שֶׁיִּתְעַסֵּק לוֹ בְּאֵיזוֹ דָּבָר וְהוּא הוֹצִיא עָלָיו הוֹצָאוֹת, אִם הוֹצִיא עָלָיו יוֹתֵר מִן הָרְגִילוּת לְהוֹצִיא עַל עֵסֶק כַּזֶּה אֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִיר, דְּלָא אַסִּיק אַדַּעְתֵּהּ שֶׁיּוֹצִיא כָּל כָּךְ. אֲבָל אִם לֹא הוֹצִיא יוֹתֵר מִן הָרְגִילוּת, חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ י'). וְאִם יֵשׁ טַעֲנָה בֵּינֵיהֶם, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"א סָעִיף ג' וְסִימָן צ"ג סָעִיף ד'.
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא יְבָרֵר הַמְשַׁלֵּחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לִקְנוֹת לוֹ סְתָם, יָכוֹל הַמּוֹכֵר לוֹמַר שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ בֵּין לְתַקֵּן בֵּין לְעַוֵּת, וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
אִם הִטְעָה הַשָּׁלִיחַ אֶת הַלּוֹקֵחַ, דִּינוֹ כִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁהַמֶּכֶר קַיָּם עַד שְׁתוּת, וְזָכָה הַמְשַׁלֵּחַ בַּיִּתְרוֹן.
נָתַן מָעוֹת לִשְׁלוּחוֹ לִקְנוֹת לוֹ קַרְקַע, וְקָנָה לוֹ שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת, הֲרֵי זֶה עִוּוּת, וְהַשָּׁלִיחַ לוֹקֵחַ אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא בְאַחֲרָיוּת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה, וְחוֹזֵר וּמוֹכֵר לַמְשַׁלֵּחַ בְּאַחֲרָיוּת, הוֹאִיל וְקָנָה אוֹתָהּ בִּמְעוֹתָיו, וְהָאַחֲרָיוּת עַל הַשָּׁלִיחַ. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁהַמְשַׁלֵּחַ מַסְפִּיק עַצְמוֹ בְּאַחֲרָיוּת הַשָּׁלִיחַ וְרוֹצֶה בְּקִיּוּם הַמִּקָּח; אֲבָל אִם אֵינוֹ מַסְפִּיק עַצְמוֹ בְּזֶה, וְרוֹצֶה לְבַטְּלוֹ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (רַ"ן רֵישׁ פֶּרֶק ב' דְּקִדּוּשִׁין). יֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא שֶׁאֵין לוֹ לַשָּׁלִיחַ לְהַחֲזִיר מָעוֹתָיו לַמְשַׁלֵּחַ, אֲבָל אִם רוֹצֶה לְהַחֲזִיר לוֹ מָעוֹתָיו הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ).
הַנּוֹתֵן מָעוֹת לִשְׁלוּחוֹ לִקְנוֹת לוֹ פֵּרוֹת וְיִפְסֹק עִם הַמּוֹכֵר לִתְּנָם לוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְטָעָה הַשָּׁלִיחַ וְלֹא הִתְנָה שֶׁיִּתְּנֵם לוֹ כִּשְׁעַת הַזּוֹל, וְהוּזְלוּ, הֲרֵי זֶה עִוּוּת וְהַמְשַׁלֵּחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע לֹא הַשָּׁלִיחַ וְלֹא הַמְשַׁלֵּחַ. וַאֲפִלּוּ לֹא הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שָׁלִיחַ, רַק קָנָה סְתָם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תַּלְמִידֵי רַשְׁבָּ"א וְהָרַ"ן).
הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: מְכֹר מִשָּׂדִי בֵּית סְאָה, וְהָלַךְ וּמָכַר בֵּית סְאָתַיִם, הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל דְּבָרָיו וְקָנָה הַלּוֹקֵחַ בֵּית סְאָה בִּלְבַד. וּמִיהוּ, הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלוֹמַר: אֵינִי רוֹצֶה לִקְנוֹת אֶלָּא סְאָתַיִם בְּיַחַד.
אָמַר לֵהּ: מְכֹר בֵּית סְאָתַיִם, וּמָכַר לוֹ בֵּית סְאָה, הֲרֵי זֶה מַעֲבִיר עַל דְּבָרָיו וְלֹא קָנָה הַלּוֹקֵחַ:
אָמַר לֵהּ: מְכֹר שָׂדֶה לְאָדָם אֶחָד, וְהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וּמְכָרָהּ לִשְׁנַיִם, מִמְכָּרוֹ בָּטֵל; שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל דְּבָרָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא שֶׁמָּכַר לָהֶן בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת (טוּר).
אָמַר לֵהּ: מְכֹר שָׂדֶה, וְלֹא פֵרַשׁ, אֲפִלּוּ מָכַר לְמֵאָה מִמְכָּרוֹ קַיָּם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁמָּכַר בִּשְׁטָר אֶחָד, אוֹ כְּשֶׁמְּכָרָם בְּב' שְׁטָרוֹת וְהֶחְתִּימָם הַשָּׁלִיחַ. אֲבָל אִם מָכַר לִשְׁנַיִם בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת, וְלֹא הֶחְתִּימָם הַשָּׁלִיחַ, מִכְרוֹ בָּטֵל.
עָשָׂה שָׁלִיחַ לִקְנוֹת לוֹ שָׂדֶה, וְאָמַר הַמּוֹכֵר לַשָּׁלִיחַ: עַל תְּנַאי שֶׁיַּחְזִירֵהוּ לִי כְּשֶׁיִּהְיוּ לִי מָעוֹת, וְהֵשִׁיב הַשָּׁלִיחַ: אַתָּה וְהַמְשַׁלֵּחַ חֲבֵרִים בְּטוֹב תִּתְפַּשְּׁרוּ, אֵינוֹ מָכוּר אֶלָּא עַל זֶה הַתְּנַאי, וְצָרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ כְּשֶׁיִּרְצֶה הַמּוֹכֵר. וְדִין הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל נִתְבָּאֵר בַּטּוּר יוֹרֶה דֵעָה סִימָן קע"ד.
משנה תורה, הלכות תשובה ז׳:ה׳ - הטקסט מספריא
כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך.
תלמוד ירושלמי חגיגה ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
משנה: הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת וְכֵן הַגַּבָּאִים שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הַכֵּלִים נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל אַף עַל הַתְּרוּמָה:
הלכה: הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת הַבַּיִת טָמֵא. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פְּתָרִין. נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ אֲפִילוּ יֵשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. פָּתַר לָהּ פֶּתֶר חוֹרָן. נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין.
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחוּבְּרָה לָּהּ יַחְדָּיו. עִיר שֶׁהִיא עוֹשָׂה כָל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִּשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וּבִלְבַד בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים.
מצוטט ב־8 עמודים
אגרות קודש 8
- כרך כז ‹ י'יא לקו"ש חכ"ה ע' 344
- כרך כז ‹ י'קט לקו"ש חכ"ה ע' 344
- כרך כז ‹ י'קסז לקו"ש חכ"ה ע' 344
- כרך כז ‹ י'רנח לקו"ש חכ"ה ע' 344
- כרך כח ‹ י'תריט לקו"ש חכ"ה ע' 344
- כרך כח ‹ י'תרסג לקו"ש חכ"ה ע' 344
- כרך כח ‹ י'תרסו לקו"ש חכ"ה ע' 344
- כרך כח ‹ י'תרעז לקו"ש חכ"ה ע' 344