שיחה א

186שיחה א

א. גאולת י"ט כסלו – השפעה על "כל השרים וכל העמים"

י"ט כסלו חל תמיד בסמוך לפרשת וישלח (בימי השבוע המתברכים משבת פרשת וישלח¹, או בשבת קודש פרשת וישלח עצמה). לפי זה מובן, שבפרשת וישלח ניתן למצוא רמזים, ואף, יתר על כן, קשר לחג הגאולה י"ט כסלו².

באגרת³ ששיגר אדמו"ר הזקן אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב בצאתו מן המאסר, שבה הוא מודיע על שחרורו, כותב אדמו"ר הזקן, בין השאר "כי הפלה ה' והגדיל לעשות בארץ והפליא והגדיל שמו הגדול והקדוש אשר נתגדל ונתקדש ברבים ובפרט בעיני כל השרים וכל העמים אשר בכל מדינות המלך⁴, אשר גם בעיניהם יפלא הדבר הפלא ופלא, וענו ואמרו על זאת כי אם מאת⁵ הוי' היתה זאת היא נפלאת⁶ בעינינו".

בדומה לכך הוא כותב באגרתו לרבי ברוך ממזיבוז⁷.

כלומר: אדמו"ר הזקן מקשר את תוכן ענין הגאולה להשפעה שהיתה לכך על "כל השרים וכל העמים". אשר כמובן, כאשר לא־יהודים רואים את נפלאות ה' בקשר ליהודי, ומכירים ש"מאת הוי' היתה זאת", הרי זה מעורר ומסייע, שהנהגתם תהיה כראוי בהתאם לציווי ה', שעיקרו קיום שבע מצוותיהם.

השפעה זו של יהודים על בני נח אודות קיום מצוותיהם היא התמצית והמשמעות העיקרית⁸ של מעשה שכם 186שבפרשתנו: שמעון ולוי הרגו את אנשי שכם כעונש על אי־קיום שבע מצוות בני נח

– או מפני שלא שפטו את שכם על חטאו, והרי אחת משבע מצוות בני נח היא "דינין" – "חייבין להושיב דיינין... לדון בשש מצוות אלו", "ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל, והם ראו וידעו ולא דנוהו", כדברי הרמב"ם⁹. או, כדברי הרמב"ן¹⁰, על חטאיהם שבצעו אף לפני מעשה דינה.

ב. גאולת י"ט כסלו – גילוי פנימיות התורה

אך יש להבין:

כל המתרחש בעולם הוא בהשגחה פרטית של הקדוש־ברוך־הוא, ועל־אחת־כמה־וכמה מאורע הקשור ליהודי, ובקשר לתורה ולמצוות, וקל־וחומר בקשר לנשיא בישראל, ובקשר לגילוי תורת החסידות בכלל. לכן מובן¹¹, שלא ייתכן לומר שהמאסר והגאולה ארעו מפני החלטתה ושלטונה של המלכות למטה, אף כאשר הדברים התרחשו עקב מלשינות¹² של יהודים בעלי בחירה חפשית.

אלא¹³, המאסר היה קשור, כידוע, לקטרוג שהתעורר אז על גילוי רזין דאורייתא על ידי אדמו"ר הזקן¹⁴: כיון שהתורה עצמה מכנה זאת "סתים¹⁵ דאורייתא", הרי הדברים צריכים להיות סתומים ונסתרים, ולא לרדת בגלוי כחלק הנגלה¹⁵ שבתורה. והגאולה התרחשה עקב ביטול הקטרוג, ולכן שחררו את אדמו"ר הזקן כאן למטה, והתאפשר גילוי פנימיות התורה, תורת החסידות, על ידו.

כלומר, גאולת י"ט כסלו היתה גאולה רוחנית של כל גילוי תורת החסידות, תורת הבעל־שם־טוב. וכידוע¹⁶, הפצת תורת הבעל־שם־טוב 187– "יפוצו מעיינותיך חוצה" – החלה בעיקר לאחר גאולת י"ט כסלו¹⁷.

ולפי זה אין מובן: כיצד ייתכן שבמכתבו על בשורת הגאולה מדגיש אדמו"ר הזקן את השפעת השחרור "הפליא... בעיני כל השרים וכל העמים אשר בכל מדינות המלך אשר גם בעיניהם יפלא הדבר הפלא ופלא, וענו ואמרו על זאת מאת הוי' היתה זאת היא נפלאת בעינינו"?

– איזה ערך יש לענין זה, על כל מעלתו הנפלאה, לעומת עצם הגילוי והגאולה של כל פנימיות התורה, וממילא של פנימיות נשמות ישראל, אשר גילוי הסתים דאורייתא מביא גם לידי גילוי הסתים דנשמתא, שלימוד התורה וקיום המצוות של היהודי יהיו חדורים באמונה בה' ובאהבת ה' ויראתו!

ג. התפעלות השרים והעמים – הוכחה לצדקת אדמו"ר הזקן

אדמו"ר הזקן ממשיך וכותב באגרת¹⁸ "ותהיה זאת לפלא כי ה' אתנו ואין עוד". לפי זה יוצא, לכאורה, שהעובדה שכל השרים וכל העמים נוכחו בפלא "וענו ואמרו .. כי אם מאת ה' היתה זאת..." – הוכיחה את צדקתו של אדמו"ר הזקן ושל תורת החסידות כלפי המתנגדים וכדומה.

אך אי אפשר לומר, שזהו כל ההסבר¹⁹ לכך שאדמו"ר הזקן מדגיש את הפלא שבעיני כל השרים וכו', כי:

א) לשם כך אין צורך בכל ההרחבה בפלא שבגאולה, שגם "בעיני כל השרים וכל העמים... יפלא הדבר", אלא די בעצם הענין שגם שרים וכדומה הכירו בצדקתו של אדמו"ר הזקן, והוציאוהו לחירות.

ב) אגרת זו שיגר אדמו"ר הזקן, כאמור, לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ולרבי ברוך ממזיבוז, אשר בודאי ידעו והבינו את חשיבות השחרור כגאולה של תורת החסידות; ואיזה ערך היה בעיני גדולי ישראל להשפעת הגאולה על השרים כהוכחה לעיני המתנגדים "כי ה' אתנו", לעומת עיקר הגאולה – גילוי תורת החסידות?!

וביודענו את הדיוק העצום ב"לשונו הזהב" של אדמו"ר הזקן באופן כללי, ובמיוחד במצב של "תיכף", מיד לאחר הגאולה, ובאגרת שנכתבה לגדולי ישראל, גדולים גם בפנימיות התורה,

מובן, שבכך מתבטאת המשמעות העיקרית של גאולת י"ט כסלו.

188ד. גאולת י"ט כסלו – הכנה לגאולה העתידה

כדי לבאר זאת יש להקדים:

ידועים דבריו של הבעל־שם־טוב באגרתו²⁰, שבהיותו בהיכלו של משיח, הוא שאל את המשיח "אימתי קאתי מר", ומשיח השיבו "לכשיפוצו מעינותיך חוצה". וכיון שהפצת מעיינות הבעל־שם־טוב חוצה התחילה בעיקר בגאולת י"ט כסלו, כדלעיל, יוצא, שגאולת אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו מהווה הכנה לגאולה הכללית והשלמה בביאת משיח צדקנו²¹.

לאמיתו של דבר, כל גאולה של יהודי, ואפילו של איש פשוט ביותר, קשורה לגאולה הכללית של כלל ישראל, "כיון דשם גאולה עלה"²².

הסיבה לכך מובנת גם בפשטות: מהות הגאולה בביאת המשיח קשורה לכל שלושת הגורמים – "ישראל, אורייתא²³ וקודשא־בריך־הוא", אשר הם "כולא חד"²⁴, שהרי, כידוע, גם "שכינתא בגלותא"²⁵. וכך גם בגאולה פרטית של אדם מסויים, הרי ביחד עם גאולתו הרי זו גם גאולה פרטית לגבי התורה והמצוות שעליו לקיים, ולכן זוהי גם גאולת השכינה הנמצאת עמו בגלותו.

על־אחת־כמה־וכמה שזוהי משמעות גאולה של נשיא בישראל, שלגביה ניכר בגלוי שהיא משפיעה על כלל ישראל, ויש לה משמעות כללית לגבי התורה וכו'.

ובעניננו יש להוסיף על כך, שמשמעות גאולה זו, גאולה של פנימיות וסודות התורה, זהה למשמעות הגאולה העתידה, כי אז יושלם הגילוי של פנימיות התורה, כפי שמפרש רש"י על הפסוק²⁶ "ישקני מנשיקות פיהו", שהכוונה היא ל"סוד טעמיה ומסתר צפונותיה" של התורה, אשר יתגלו על ידי משיח צדקנו.

ומכך יש להסיק, שדברי אדמו"ר הזקן באגרת שהובאה לעיל אודות גאולת י"ט כסלו, שהיא "הפלא ופלא" גם "בעיני כל השרים וכל העמים", הם מהותיים גם לגבי משמעות הקשר שבין גאולה זו לבין הגאולה העתידה.

ה. הכרת המצרים בהנהגה נסית

ויש לומר, שההסבר לכך הוא: נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"²⁷ – הגאולה והנפלאות 189שלעתיד לבוא הן בדומה לגאולה ולנפלאות של "ימי צאתך מארץ מצרים", אלא שלעתיד לבוא הן יהיו נעלות יותר – בבחינת "נפלאות" לעומת הנסים של יציאת מצרים²⁸. מכך מובן, שאת משמעות החידוש שלעתיד לבוא אפשר ללמוד מגאולת יציאת מצרים.

ביציאת וגאולת מצרים התרחש חידוש לא רק בקשר לבני ישראל –

כדי שבני ישראל יהיו ראויים לקבלת התורה בהר סיני, היה הכרחי טיהורם והזדככותם ב"כור הברזל"²⁹ של גלות מצרים, והשלמת הזיכוך וה"בירור" היתה ביציאת מצרים –

אלא התרחש חידוש גם לגבי המצרים עצמם ולגבי אומות העולם בכלל, כנאמר³⁰ "וידעו מצרים כי אני הוי'"³¹: פרעה והמצרים כשלעצמם אינם קשורים לידיעת הוי', כדברי פרעה³² "לא ידעתי את הוי'": מצד עצמם יש להם קשר רק לשם אלקים³³, כפי שאמר יוסף לפרעה³⁴ "אלקים יענה את שלום פרעה", אשר שם אלקים הוא בגימטריא "הטבע"³⁵,

כלומר, מצד שם אלקים הנהגת הקדוש־ברוך־הוא בעולם היא לפי הטבע, שבו אין האור האלקי ניכר בגלוי. אך ההנהגה הנעלית מן הטבע, הנהגה נסית, נובעת משם הוי' – ולכך אין פרעה והמצרים, ואומות העולם בכלל, קשורים, ואין להם בכך השגה והבנה³⁶.

ענין זה התחדש בגאולת מצרים, שאז "וידעו מצרים כי אני הוי'" – הם הכירו בהנהגה הנסית שמעל הטבע, הקשורה לשם הוי'.

ו. הגאולה העתידה – תיקון העולם

חידוש דומה לכך, אך באופן נעלה הרבה יותר, יתרחש לעתיד לבוא: בנוסף לגאולה של ישראל, אורייתא וקודשא־בריך־הוא, תהיה לכך השפעה גם בעולם בכלל על כל אומות העולם, כמפורש בפסוקים רבים ובנבואות הגאולה, עד אשר, כפי שמציין 189הרמב"ם³⁷ בספרו, ספר שהוא "הלכות הלכות"³⁸, שאז "יתקן את העולם .. שנאמר³⁹ כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם הוי' ולעבדו שכם אחד".

ויעוד זה, ההשפעה על אומות העולם, אינה רק תוספת "שולית" שיזכו לה בביאת משיח צדקנו, אלא זהו ענין מהותי הקשור לעצם הגאולה⁴⁰: כיון שאז "תצא" השכינה, כביכול, מן הגלות, תתגלה על ידי כך אמת הוי', ש"כל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו"⁴¹, אשר "אמיתת המצאו" היא שם הוי'⁴² שמעל לטבע העולם⁴³.

ומשום כך מודגש לגבי העתיד לבוא "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר"⁴⁴ – שגילוי שם הוי', "ונגלה כבוד הוי'", יביא לידי ראיה מוחשית בבשר הגשמי, שמציאותה האמיתית של הגשמיות היא "פי הוי'":

כיון שיתבטל ההעלם וההסתר של האלקות, ותהיה גאולת השכינה מגלותה, ותתגלה המציאות האמיתית של העולם, שזוהי האלקות (פי הוי'), הרי יהיה זה באופן של "וראו כל בשר", שהבשר יראה את כבוד ה', מצד התכונות שתהיינה אז בטבעו של הבשר עצמו, באותו אופן כפי שתכונתם של עיני בשר לראות דברים גשמיים⁴⁵.

וזהו אחד החידושים של הגאולה העתידה לעומת הגאולה של "ימי צאתך מארץ מצרים": בגאולת מצרים התגבשה ידיעת המצרים "כי אני הוי'" על ידי המכות וכדומה – על ידי הכנעת המצרים⁴⁶. ואילו לעתיד לבוא יהיה "וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר", לא על ידי מכות והכנעה, אלא בדרך של תיקון, כלשון הרמב"ם בדבריו שהובאו לעיל "ויתקן את העולם כולו... לקרוא כולם בשם הוי' ולעבדו שכם אחד".

190ההסבר להבדל זה הוא:

גאולת מצרים לא היתה גאולה שלמה, גם ל"שכינתא מגלותא", ולכן היא השפיעה על המצרים רק על ידי שבירה והכנעה ולא על ידי תיקון וזיכוך, והביאה אותם רק לידיעה "כי אני הוי'".

לעומת זאת, בגאולה השלמה שלעתיד לבוא, אשר תהיה באופן ש"יזדכך גשמיות הגוף והעולם"⁴⁷, אז גם הבשר הגשמי יראה מצד טבעו את "כבוד הוי'".

ז. גילוי נפלאות ה' לעיני השרים והעמים

לפי זה מובן גם לגבי י"ט כסלו מדוע מדגיש אדמו"ר הזקן במכתבו את ההשפעה על השרים והעמים, "וענו ואמרו על זאת כי אם מאת הוי' היתה זאת היא נפלאת בעינינו":

הענין שגאולת י"ט כסלו מהווה הכנה לגאולה העתידה, כדלעיל, והיא בדומה לה, מתבטא בנוסף לעצם הגאולה של אדמו"ר הזקן ושל תורת החסידות, גם בכך ש"הפלה ה' והגדיל לעשות בארץ והפליא והגדיל שמו הגדול והקדוש אשר נתגדל ונתקדש ברבים ובפרט בעיני כל השרים וכל העמים", עד אשר "ענו ואמרו על זאת כי אם מאת הוי' היתה זאת", שנפלאות הוי' התגלו גם לעיניהם.

ח. פרסום האמונה באחדות ה' בין או"ה

הימים האלה נזכרים ונעשים⁴⁸. במיוחד לגבי י"ט כסלו, אשר, כדברי אדמו"ר הזקן⁴⁹ "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא"⁵⁰, ומובן, שבכל שנה ושנה יש ללמוד את ההוראה ולקבל את הכוחות בעבודה רוחנית זו, שמדגיש אדמו"ר הזקן במכתבו.

כלומר, בנוסף לכך שיום זה מעניק חיות והתחזקות נוספת בעבודה של הפצת המעיינות חוצה, בכל מקום שיד כל אחד ואחד מגעת, צריך להביא לידי כך ש"יתגדל ויתקדש ברבים שמו הגדול", גם בין אומות העולם, ששרים ועמים יראו "וענו ואמרו .. מאת הוי' היתה זאת".

בנוסף לקיום פסק הדין הברור של הרמב"ם⁵¹, ש"ציוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח", עד אשר הם יקבלו זאת ויקיימו זאת "מפני שציוה בהן הקדוש־ברוך־הוא בתורה והודיענו 191על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן"⁵²,

כוללת הוראה זו גם השתדלות לפרסם בין אומות העולם את האמונה באחדות ה', כפי שהיא נובעת מגילוי שם הוי', כפי שמסביר אדמו"ר הזקן בהרחבה בספרו תניא קדישא, בשער היחוד והאמונה.

זהו חלק מגאולת י"ט כסלו, והכנה לגאולה הכללית והשלמה, שאחדות ה', כפי שהיא קיימת לאמיתתה אצל ישראל,

שאין שום מציאות מלבד ה', כדברי הרמב"ם⁵³ "הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמיתתו, והוא שהתורה אומרת⁵⁴ אין עוד מלבדו, כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו" –

תאיר ותפורסם בין אומות העולם⁵⁵.

ט. הגאולה – גילוי אחדות ה'

אמנם, לפי מספר דעות⁵⁶ מוזהרים בני נח כשלעצמם רק באיסור עבודה זרה, ולא באיסור השיתוף, אך בכל זאת הכוונה היא שאין הם מוזהרים על כך, אך ברור שכאשר הם מכירים וחשים בשלילת השיתוף, ועד להגיעם לידי הכרה מסויימת באחדות ה', ש"אין עוד מלבדו", הרי ברור שהדבר תורם לזהירותם ולהידורם בקיום שבע מצוות בני נח עם כל פרטיהן, וכן בסיועם לישראל בכל עניניהם ביהדות ובכל צרכיהם בכלל.

ושני חידושים אלו מהווים הכנה, אשר מקרבת ומזרזת את זמן הגאולה, שבה שני ענינים אלו יהיו בשלמותם – "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר", כדלעיל, וכן "ועמדו זרים ורעו צאנכם"⁵⁷.

וזהו הייחוד של גאולת י"ט כסלו כהכנה לגאולה העתידה:

על ידי כך ש"הפליא והגדיל שמו הגדול והקדוש... בפרט בעיני כל השרים וכל העמים אשר גם בעיניהם יפלא הדבר הפלא ופלא", הרי הם ראו שבנוסף לכך שהטבע עם כל חוקיו אינו 192שולט בכוחות עצמו, הרי שאין לו כלל מציאות ואין הוא תופס מקום אמיתי לגבי כל עניניו של הקדוש־ברוך־הוא. וזהו גילוי אחדות ה', לא כפי שהיא מצד שם אלקים (בגימטריא "הטבע") ומתלבשת בטבע, אלא כפי שהיא מצד שם הוי' שמעל לטבע⁵⁸,

ולכן "ענו ואמרו .. מאת הוי' היתה זאת היא נפלאת בעינינו".