ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג

132

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־5 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בתורה...", על־פי מה שהראשונים⁸ מגדירים את ההבדלים שבין התארים השונים המצויים לגבי מי שאינו יהודי: גר תושב, בן נח (ועובד עבודה זרה, עכו"ם^*, כותי⁹):

גר תושב הוא מי שקבל על עצמו בבית דין של ישראל לקיים את שבע מצוות בני נח, "וכיון שקבלן בבית דין הוא נקרא בשבע מצות אלו מצווה ועושה וכי הא אנו מצווין להחיותו .. ובן נח הוא שלא קבלם בבית דין, אלא דקים לן שמקיים אותן מעצמו והוא נדון בהם כמו שאינו מצווה ועושה"¹⁰, וגוי סתם הוא מי שאינו נזהר בקיום שבע המצוות¹¹.

לפי זה יוצא, לכאורה, שבמתן תורה התבטלה החובה של בני נח לקיום מצוותיהם, כדברי הגמרא¹² על הפסוק¹³ "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גויים" – "ראה ז' מצוות שקבלו עליהם בני נח ולא קיימום, עמד והתירן להן", ובהמשך מסכמת הגמרא "לומר, שאפילו מקיימין אותן אין מקבלים עליהם שכר .. כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה", "אין מצווין לקיימן"¹⁴.

ובמתן תורה חלה חובה חדשה לגבי שבע המצוות: הקדוש־ברוך־הוא הורה בתורה שבני נח חייבים בשבע המצוות, ואז התחדש דין חדש, שכאשר בן נח מקבל על עצמו את שבע המצוות בבית דין של ישראל, הרי הוא "מצווה ועושה"¹⁵ לגבי שבע מצוות אלו¹⁶.

ולכן פוסק הרמב"ם שעליהם לקבל ולקיים מצוות אלו "מפני שציוה בהן הקדוש־ברוך־הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו"¹⁷, כי הציווי שהיה

הערות

8. חי' הרמב"ן והריטב"א למכות ט, א.
*. וראה רמב"ם שם פ"י ה"י וי"ב – השינויים דבן נח עכו"ם וגר תושב. וראה לקמן ריש סעיף ד מהצפע"נ. לחם משנה רפ"י שם.
9. בריטב"א: ג' לשונות נאמרו בכותים גר תושב ובן נח וכותי. וברמב"ן במקום כותי "וגוי המוזכר בכל מקום". וצריך בירור בכל מקום בפ"ע (ובפרט – בנוגע לתואר הג') אם נשתנה ע"י הצענזאר.
10. ל' הריטב"א שם.
11. כ"ה בריטב"א שם. וברמב"ן: וגוי המוזכר בכל מקום הוא ב"נ שלא הוחזק אם מקיים מצות שלהם אם לאו ומסתמא אין רובן מקיימין אותן לפיכך כו'. וראה ספרי ר"פ ברכה עה"פ ה' מסיני בא: "אלא אפילושבעמצותשקיבלו עליהםב"נלא יכלו לעמוד בהם עד שפרקום ונתנום לישראל".
12. ב"ק לח, א. ועד"ז בע"ז ב, סע"ב ואילך – הובא ברמב"ן וריטב"א שם.
13. חבקוק ג, ו.
14. פרש"י ע"ז שם – ג, רע"א.
15. ראה רמב"ן שם: מפני מה אמרו ראה ז' מצות כו' ועמד והתירם להם שלא יהו מקבלין עליהם שכר אלא כמי שאינו מצווה ועושה וזה שקבלם על עצמו בב"ד של ישראל מצווה ועושה הוא.
16. ראה בכל הנ"ל – שו"ת ושב הכהן סל"ח ד"ה ועפ"י דינים אלו (אלא דמקשרו עם הטעם שנקרא מחסידי אוה"ע). ובספרו דעת קדושים (לו, ג ואילך).
17. ברמב"ן וריטב"א לא נזכר שגר תושב צריך לקבל מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו. ואולי נכלל זה בדרך ממילא כשמקבלין המצות בב"ד של ישראל, שזה גופא מורה שמקבלם באופן הנ"ל, כי בב"ד של ישראל תוקף כל הציווים (כולל אלה שנאמרו לפני משה), אך ורק מפני שכך צוה הקב"ה (אח"כ) בתורה והודיענו על ידי משה רבינו – ראה פיה"מ להרמב"ם חולין ספ"ז. ולהעיר מפי' מים חיים (להפר"ח) לרמב"ם הל' מלכים כאן, דמפרש שזהו המקור לדברי הרמב"ם כאן (גבי ב"נ) "והוא שיקבל אותן כו'".

מצוטט ב־5 עמודים

לקוטי שיחות 4

כרך לא ‹ משפטים ‹ שיחה ב ‹ 126 לקו"ש חכ"ו ע' 132
כרך לב ‹ הוספות ‹ מכתבים כלליים ‹ 206 לקו"ש חכ"ו ע' 132
כרך לה ‹ חיי שרה ‹ שיחה ג ‹ 97 לקו"ש חכ"ו ע' 132
כרך כה ‹ י"ט כסלו ‹ שיחה א ‹ 191 לקו"ש חכ"ו ע' 132

תורת מנחם 1

סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי ‹ שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ו ע' 132

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.