186

שבפרשתנו: שמעון ולוי הרגו את אנשי שכם כעונש על אי־קיום שבע מצוות בני נח

– או מפני שלא שפטו את שכם על חטאו, והרי אחת משבע מצוות בני נח היא "דינין" – "חייבין להושיב דיינין... לדון בשש מצוות אלו", "ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל, והם ראו וידעו ולא דנוהו", כדברי הרמב"ם⁹. או, כדברי הרמב"ן¹⁰, על חטאיהם שבצעו אף לפני מעשה דינה.

ב. גאולת י"ט כסלו – גילוי פנימיות התורה

אך יש להבין:

כל המתרחש בעולם הוא בהשגחה פרטית של הקדוש־ברוך־הוא, ועל־אחת־כמה־וכמה מאורע הקשור ליהודי, ובקשר לתורה ולמצוות, וקל־וחומר בקשר לנשיא בישראל, ובקשר לגילוי תורת החסידות בכלל. לכן מובן¹¹, שלא ייתכן לומר שהמאסר והגאולה ארעו מפני החלטתה ושלטונה של המלכות למטה, אף כאשר הדברים התרחשו עקב מלשינות¹² של יהודים בעלי בחירה חפשית.

אלא¹³, המאסר היה קשור, כידוע, לקטרוג שהתעורר אז על גילוי רזין דאורייתא על ידי אדמו"ר הזקן¹⁴: כיון שהתורה עצמה מכנה זאת "סתים¹⁵ דאורייתא", הרי הדברים צריכים להיות סתומים ונסתרים, ולא לרדת בגלוי כחלק הנגלה¹⁵ שבתורה. והגאולה התרחשה עקב ביטול הקטרוג, ולכן שחררו את אדמו"ר הזקן כאן למטה, והתאפשר גילוי פנימיות התורה, תורת החסידות, על ידו.

כלומר, גאולת י"ט כסלו היתה גאולה רוחנית של כל גילוי תורת החסידות, תורת הבעל־שם־טוב. וכידוע¹⁶, הפצת תורת הבעל־שם־טוב