שיחה יד

630שיחה יד

חנוכה

ב"ה, יום א' דחנוכה, ה'תשמ"ב. ברוקלין, 1.י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בעמדנו בהתחלת ימי חנוכה ובפרט ביום ראשון שלהם, שבו נמצא פך השמן חתום בחותמו של כהן גדול, אשר בשמן זה הדליקו המנורה בבית המקדש כל שמונת ימי חנוכה אלה,

וע"פ מאמר חז"ל דאין מזרזין אלא למזורזין, דמזה מובן ג'כ -- דמזרזין על ההידור במצות -- בעיקר למהדרין מן המהדרין,

אשר בדורות אלה -- בנרות חנוכה המנהג פשוט דכאו"א בישראל הוא -- לעשות ולקיים מצוה זו באופן דמהדרין מן המהדרין -- להוסיף בנרות (נר מצוה דחנוכה) מיום ליום.

יה"ר שתשפיע הנהגה זו בפשטות בקיום מצות השם דנרות חנוכה -- לשמור ולעשות בהידור מן ההידור כל מצוות השם ובמשך כל ימי השנה,

יוס א' דחנוכה: שהוא כ"ה בכסלו, שאחד מטעמי שם חנוכה (דכל הימים) -- חנו כה (ר"ן לשבת כא, ב). - ומפורש בתקו"ז תי"ג ד"ה תמינאה בהודאה (ועפ"ז צע"ק בחדא'ג שם).

ובנות ישראל: שחייבות בנ"ח (טושו"ע או"ח סתרע'ה, ס"ג), שאף הן היו באותו הנס (שבת כג, א. וברש'י שם ,ועיי אשה נעשה הנס". ולהעיר מהרשב"ם פסחים קח, ב. ובתוס' שם). ובפעיח סוף ש' החנוכה: גאולת יון ע"י בת מתתיהו.

ביום ראשון: שכולל כל ימים הנכנסין (שבת כא, ב), ,והוא כולל ז' ימים שכללותם יחד היו ח' ימים בלי הבדל כלל . . כי הח' ימים יום א' הז" (שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פמ"ב). וראה ג"כ תו"א לד, ב. סהמצ להצ"צ מצות נר חנוכה (עד, ב). ועוד. -- וראה לקמן מצפעיג ע"פ נגלה.

ביום ראשון שלהם, שבו נמצא פך השמן: שזהו הנס ביום ראשון (מאירי שבת שם. -- אבל ראה ב"י סתר"ע. ט*ז שם). ועפ"ז יומתק הלשון (שבת שם): נעשה בו נס והדליקו ממנו. וראה שערי אורה שם ר"פ נג (וד"ה בתיב כי אתה רפייז).

ראשון . . כל שמונת: וייא דכל ח' הימים הם מציאות אחת לא גפרדים (צפע"ג מהד"ת נט, ג. הועתק בסי צפעינ כללי התומ"צ מע' חנוכה).

שבו נמצא . . אלה: שבת כא, ב. וראה תו"א לד, א. שערי אורה שם פמ"ב. אוהית ד"ה בכ"ה בכסלו. סה'מ תרנ"ט ע' קסג ואילך. סה"מ תש'א ע' 58 ואילך. ובכימ.

אין מזרזין: מכות כג, א.

בדורות אלה . . המנהג פשוט . . באופן דמהדרין מן המהדרין: אולי י"ל הטעם ע'פ מש'כ הבעש"ט דבזמן הגלות הוא בקלות נענה בתפלה ולהשיג רוה*ק יותר מבזמן הבית כו' (כתר ש"ט סי שיב. וראה ג"כב לקויא להה"מ סעיז)

המנהג פשוט: רמ"א (שו"ע או"ח סתרע'א, ס"ב). וברמב'ם הל' חנוכה פ"ד, ה*ג: מנהג פשוט בכל ערינו בספרד כו

דמהדרין מן המהדרין: ראה לקוטי לוייצ לזחיא עי ריד.

631וכמו שמוסיפים הבנה וחיות ואור בקיום כל מצוות השם ובמשך כל ימי השנה ממצות חג המצות ראש לרגלים, שכולם (וכל המצוות) הם (גם) זכר ליציאת מצרים.

והרי כל המצות נרות הן -- וכמו שנאמר כי נר מצוה ותורה אור --

וה"ז גם משלימות מצות נר חנוכה כשפועלת פעולתה באופן דמהדרין מן המהדרין -- פעולה נמשכת בכל המצוות ובכל ימות השנה ובאיכות ובכמות גם יחד.

ויה"ר אשר במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה, אלא שכמה פעמים ככה -- יהדר, כביכול, השם בחנוכת בית המקדש השלישי והנצחי בהידור מן ההידור, ובזה -- אחישנה בזמן במובן הפשוט (בכמות הזמן -- תיכף ומיד) ואחישנה גם באיכות (ברוחניות) במצב הרוחני כמו שהוא בהווה, מבלי לחכות כלל להעלאה בקודש, בנר מצוה ותורה אור, עוד יותר,

ובאתערותא דלעילא יאר הוי' אלקי צבאות פניו אלינו ישיבנו ונושעה, ישועה וגאולה נצחיית וקיימת שאינה בטלה עולמית, שאין אחרי' גלות, גאולה האמתית והשלימה ע"י אחד ויחיד דשמונה נסיכי אדם -- משיח צדקנו.

בברכה לחנוכה מאיר בב וגם בכל ימות \

6-2 632ב"ה, ערב שבת קודש, ערב ימי חנוכה, ה'תשמ"ג ברוקלין, 2.1

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם

ה עליהם יחיו שלום וברכה!

לקראת ימי חנוכה, הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה -- נוסף על ההוראות הכלליות אותן לומדים מעניני' דיומא, ובמיוחד מנרות חגוכה, ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר: מען דארף זיך צוהערן וואִם די ליכטלאך דערציילן --

מהנכון להתבונן בהוראות הגרמזות בנוסח מצות נר חנוכה, נוסח המועט בכמות ומרובה באיכות -- נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך כו' מבחוץ; ומהן:

נר -- שענינו שלוקחים שמן ופתילה או כיו"ב דברים גשמיים, ואיש (או אשה, שגם הנשים היו באותו הנס) מדליק דברים גשמיים אלו עד שמאירים באור הנראה

שבת . . חנוכה: שייכותם -- בשניהם עיקר גר מצוה. וראה שבת (כג, ב ובפרש"י). ובמגילת אנטיוכוס בתחלתה שאנטיוכוס גזר בפרט על שבת מילה וחודש. וראה לקו"ש חט'ו ע' שעב ואילך.

ערב ימי חנוכה: להעיר, אשר לדעת המאירי (שבת כא, ב) נצחון המלחמה הי בכ"ד בכסלו. וכיכ בשערי אורה לאדהאמ"צ ד'ה בכ"ה בכסלו רפנ"ג (כב, א) ובסהמ"צ להצ'צ ריש מצות נ'ח (דרמ"צ עא, א). וראה תו'א סיפ וישב. לקו"ת צו טז, א. וגם להרמב"ם (הל' חנוכה פ'ג ה'ב) שבכיה בכסלו הי" -- הוקבע (ראה רמב"ם שם ה"ג) להתחיל הדלקת נ'*ח באור לכ"ה (ולא באור לכ"ו) -- ראה פר"ח לשו"ע או"ח סתר"ץק. בנין שלמה על הרמב"ם שם. ולהעיר, אשר הודאת ,ועל הנסים* דחנוכה הוא (בעיקר) על הנס דנצחון המלחמה. ולהעיר מחגי ב, יח. שם כא ואילך.

ההוראות . . מעניניי דיומא: להעיר משל"ה (חלק תושב"כ פ' וישב דרוש צאן יוסף בהגה"ה), אשר חנוכה קשור ופועל בכל העולם כולו, עיי"ש בארוכה,

ובמיוחד מנרות חנוכה: שעיקר גס חנוכה קבעו בנרות. וראה רמב'ם שם פ'ד הייב: מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד כו'. וראה תו"א מקץ (לב, ב). וראה לקו"ש ח"ה ע' תמה הערה ד"ה ,קבעו הנס בנרות*. ח"י ע' קמב ואילך. בצפע"נ לרמב"ם שם ה"ג: דעכשיו כר נשאר רק מן (נס) הנרות (בהדהינ -- ולא על שניצולו מן העכו"ם), אבל לע"ע לא מצאתי לו חבר. וצע'ג -- שהרי אומרים ועל הנסים.

ובלשון כזק מו"ח אדמו"ר: שיחת ליל ש"ק וישב, כ"ו כסלו, שבת חנוכה תש'ו (נדפסה בהוספה לקונטרס דיה ברוך שעשה נסים -- ברוקלין, תשי'א).

נר. . מבחוץ: שו"ע או"ח סתרע'א ס"ה. ובשינוי לשון -- בש"ס (שבת כא, ב) וברמב*ם (שם פיד ה"ז).

נר: בארוכה -- ראה לקוש ח"ה ע' תמה ואילך.

שמן ופתילה: כך סדרם ברמב"ם (שם ה"ד (וכן הוא בש"ס שם כג, ב) וה"ו), שו*ע (שם ס"ד. סתרע"ג ס"א) וכור. וצ'ע, שהוא היפך הסדר בש"ס (שבת שם, א): פתילות ושמנים. ועד'ז ברמב"ם הל' תו"מ פ"ג, הי"ב (משא*כ בש"ס מנחות (פח, ב) ברש"י דיה כיצד), ומפורש כהרמבים ביומא כד, ב: נתן פתילה ליחייב איבא גתינת שמן.

אשה: שגם הן חייבות בנ"ח (טושו"ע שם סתרע"ה סיג. ולהעיר שלא הובא זה בר"ס תרע"א).

שגס הנשים היו באותו הנס: שבת כג, א. ובפרש'י שם: וע'י אשה נעשה הנס. ולהעיר מהרשבים פסחים קח, ב ובתוסי שם (ומדייק בלשונו ,קשה" ולא ,תימה* וכיו"ב). ובפע"ח סוף שער החנוכה: גאולת יון ע*י בת מתתיהו.

באור הנראה לעיני בשר: ראה שו"קע שם סתרע"א סיו ובניכ שם. לקו"ש ח"ה ע' תנו.

633לעיני בשר, וביחד עם זה הרי זה נר מצוה ותורה אור -- תכלית הרוחניות:

חנוכה -- מרמז על ענין חינוך והתחלה של דבר חדש בחגיגיות והדרת קודש, כמו שהיי בחנוכת המזבח וחנוכת בית המקדש בימים ההם בזמן הזה, וביחד עם זה גם מלשון חיגוך ולימוד, שמצות נר חנוכה מחנכת ומלמדת את מקיים המצוה וכל אשר בסביבתו לימוד חדש וסדר עבודה חדש, באופן דמוסיף והולך ואור;

מניחו -- שמדליקו במקום הנחתו, מניחו שם בלי טלטולים ושינויים; כל עבודתו האמורה היא קבועה בסדר חייו, קביעות בנפש.

על פתח -- מתאים לכלל גדול שבתורה ואהבת לרעך כמוך, מקום ואופן עבודתו הם -- שתהא גראית ומאירה, שמשפיעה למחוץ ממנו, ולא עוד אלא --

סמוך כו" מבחוץ -- מניחו בסמיכות לכל אלה הנמצאים (עדיין מפני איזו סיבה שתה") מבחוץ לעניני חנוכה, כולל גם כן הנמצאים עדיין מבחוץ לעניני יהדות בכלל, ולא עוד, אלא שאפילו 634אם הי" דר בעלי" -- שהוא מבני עלי, יש לו חלון הסמוך (ושייך) לרשות הרבים, שגם ברשות הרבים יהי' מאיר ומשפיק נר של בן על" זה.

והלכה כבית הלל, אשר הולך ומוסיף מיום ליום בעניני גר מצוה ותורה אור כי טוב, בכל פרטיהם ודקדוקיהם.

ואף על פי שלכאורה האמור לעיל עבודה גדולה היא, הרי הבטיחונו חכמינו ז"ל שאיז הקב"ה מבקש אלא לפי כוחם של כל אחד ואחת, ולכל אחד ואחת ניתגו כל הכחות הדרושים למלא את כל האמור ובשלימות, וכמובן, כבכל סוגי ואופני עבודת ,,השם אלקיך, בשמחה ובטוב לבב".

ותוספת כח ניתנה דוקא בדורות האחרונים -- עד אשר המנהג פשוט שכל אחד ואחד מדליק כמהדרין מן המהדרין בזמן הש"ס.

ויהי רצון אשר השם מקור חיים, אשר באורו (תורתו) נראה אור, הוראות בחיי יום יום -- יתן ברכתו ויצליח את כל אחד ואחת, הן בענינים הפנימיים והן בעניני חוץ ורשות הרבים, ובהידור מן ההידור,

ובקרוב ממש -- יתן בעין יפה ברכתו הכללית והעיקרית, ברכה לאנשים ולנשים לגדולים ולקטנים גם יחד, קהל גדול -- הגאולה האמיתית והשלימה על ידי 635משיח צדקנו ויקויים הציווי וההבטחה -- שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל, כנור של מקדש בימות המשיח -- כנור של שמונה נימים.

בכבוד ובברכה לימי חנוכה מאירים, מאירים בזמנם ואינן בטלין לעולם, ממשיכים או\ם והארתם בכל ימות

"ין "]

. . מוסג"פ -- מעות חנוכה והוא כאילו זהו בכסף גם בגשמיות. ויה"ר שיהי" שקל שלם בשקל הקודש, כמבואר בתו"א ובכ"מ בדרושי תשא את ראש.

636ב"ה, י"' כסלו, ה'תשמ"ב

ברוקלין, 2.1 לכל המשתתפים בחגיגת פתיחת בית חב"ד באילת ה' עליהם יחיו שלום וברכה:

בנועם קבלתי הידיעה על דבר אירוע חשוב זה המיועד ליום ג' דחנוכה. ואין צורך להאריך בגודל חשיבות הדבר אשר הימים עצמם -- ימי החנוכה -- מעוררים ומדגישים אותו.

שהרי ענין חנוכה קשור בחנוכת בית המקדש, שממנו אורה יוצאת לכל העולם, על ידי זה שכל יהודי לוקח מקדושת בית המקדש לתוך ביתו, לקיים מה שכתוב ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" -- בתוך כל או"א מהם.

ומשחרב בית המקדש -- והרי נחרבו רק העצים והאבנים -- נשאר ה,מקדש מעט* בבתי כנסיות ובתי מדרשות ובכל מקום שלומדים שם תורה, כולל כל פעולה טובה שתכליתה להפיץ נר מצוה ותורה אור.

= וזוהי מטרת בית ליובאוויטש, אשר תפקידו הפצת אור התורה וקיום מצותי, ובפרט בין בני הנוער, ובאופן המודגש במצות נר חנוכה, דמוסיף והולך, ושיהי' אורו שופע גם בחוץ, להאיר דרכם של העוברים ושבים הנמצאים עדיין ,בחוץ' ולקרבם לאביהם שבשמים.

ויהי רצון אשר כל המשתתפים בחגיגת בית חביד באילת יקיימו האמור גם בנוגע להשתתפותם ועזרתם -- בגופן ובנשמתם ובממונם -- לבית חביד וכל הפעולות הברוכות המתקיימות בו ויוצאות ממנו לכל הסביבה, באופן דמוסיף והולך ואור ומוווך שמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור ולימי חנוכה מאירים, מאירים גם בכל ימות השנה 637ב"ה, ה' דחנוכה, ה'תשמ'א ברוקלין, 1.י.

לכל המשתתפים בחנוכת ,מקוה ישראל* דמאַנטרעאל -- שליט'א שלום וברכה!

בשמחה ובנועם נתקבלה ההודעה אודות חנוכת המקוה טהרה -- דבר בעתו -- בימי חנוכה אלה,

ואשרי חלקם וגדול זכותם דכל אחד ואחת שהשתתפו בכל זה, מתחיל מהצעת התכנית ועד לגמר הבנין והשלמתו.

ויהי רצון שיקוימו תקותם וחפצם שתתרבה הטהרה והקדושה עוד יותר מאשר הי' עד עתה, והלוך והוסיף, וכהוראת נרות חנוכה דמעלין בקודש,

וכל זה יביא, כהודעת חז"ל, לעלי' מדרגא לדרגא ועד לביאת אליהו מבשר טוב וניאת משיח צדקנו -- ובאופן דאחישנה. בכבוד ובברכת הצלחה רבה

ב"ה, כ"ו כסלו, ה'תשמיא ברוקלין, 1.י.

638(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

639ב"ה, ערב חנוכה, ה'תשליב 640(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

641(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

642... ובעמדנו בימי חנוכה, יהי רצון שיהי' בכל זה באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, שהוא גם מהוראת ימי חנוכה, דמוסיף באור מיום ליום.

ויש עוד להוסיף רמז בזה, אשר מקור האור וההוספה שלו הוא משמן, רזי דרזין דאורייתא, שמלימוד תורת החסידות המגלה גם רזי דרזין ועד להבנה והשגה בפועל, יחדיר האור בכל הענינים, ובלשון הכתוב, בכל דרכיך (ועד שיבואו להמטרה) דעהו, דע את אלקי אביך וכו' ומביאה ללב שלם מצוה רמה (כן צ"ל) ונשאה, ואדרבה עולה על כולנה. (עיין קונטרס אחרון קנ"ו ב').

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחנוכה מתאים להנ"ל

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום השני עם המוסגר בו, וכבקשתו מצו"פ הקבלה ממעמד.

וכיון שנמצאים אנו בימי חנוכה, אשר הלכה כב"ה דמוסיף והולך מיום ליום בנר ואור, והנס הי' בכהנים, והנרות אינם בטלים לעולם, הנה כן יבש"ט ויוסיף, הלוך והוסיף בנר מצוה תורה אור ובמאור שבתורה, שהרי הנס ה" בשמן רזי דרזין דאורייתא, ובכל המצטרך לנר ה' נשמת אדם.

להערה דהשמן שבפך שנמצא לפני חנוכה -- הי' בכוחו להדליק לזמן בלתי מוגבל אלא שנעשה נס גדול והדליקו בו רק שמונת ימים, ובזה מתורצת קושית ב"י הידועה.

צ'ע למה יהי' ניסא למגנא -- לאחרי שהביאו שמן טהור. ונס המן יוכיח שפסק, ומפורש הטעם -- עד בואם אל ארץ נושבת. ולהעיר מצפע"ג עה"ת שמות (יד, כז), ואינו בסתירה להנ*ל, כמובז.

643...נכון הדבר לפתח כשרון הדרוש והנאום. והשי"ת יצליחו גם בזה.

קרה"ת בימי חנוכה -- מנהגנו עפמש"כ בשו"ת צמח צדק הועתק בקונ' ברוך שעשה נסים. וכ"כ גם הרר"ב שי' נאה בלוח כולל חב"ד*, שעברתי עליו. ופליאה מה גרם לספק בהנהגת חב"ד מפורסמת.

(ממכתב ח' ניסן חשי"ז)

לשאלתו המקור למש"כ בתו"א (לב, ב) ובלקו"ת בהעלותך (כט, ג) דאהרן הוא מז' רועים, דבסוכה (נב, ב) לא נזכר.

וכהנ"ל הוא בעוד מקומות בתו"א -- כמצוין במפתח.

והמקור ע"ז ייל בשנים: א) בז"ח (בסופו. תיקונים קד, א): קם רע"מ על רגלוי ואמר רעיין קדישין אברהם יצחק ויעקב ואדם קדמאה ואהרן ודוד ושלמה. ועפיז מתורץ ג"כ: 1) בתו'א (פב, א) -- דאברהם הוא הרועה הראשון ובסוכה -- אדהיר. 2) בתו"א (לג, ג) משמע דגם יצחק בכלל הרועים,

- בזח"ב (כו, ב): הוא (ל' יחיד) אהרן ומשה -- לאכללא דא בדא. להעיר מתענית ט, א. וי"ל דלכן בהנ"ל לא נמנה רק א' מהם -- העיקרי באותו ענין. וק"ל.

והנה עוד יש להקשות בזה, והוא העיקר. בתו"א ולקו"ת מפרש ענין הזיר שמשפיעים אלקות לכנס"י כו' -- ואינו מובן כלל מה ענין שת ומתושלח בזה?

והנה הצ"צ עה"פ במיכה (ה, ד) מדייק דשני פי' בתיבת והקימונו: א) על אשור. ב) על בנ"י (כפי' התרגום) -- ובדרך ממילא ינוצח אשור.

ועפיז ניל ליישב כהנ"ל -- דבסוכה הוא לפי פי' הא'. ובזיח ע'פ פיי הב'. ולולא דמסתפינא הייתי אומר לבדוק בדפוסים הראשונים של הז'יח אולי צ"ל במקום אדה"ר -- יוסף. וע"ד האושפיזין דחה"ס.

אבל עומד לנגד ביאור זה חה שבתו"א (לג, ד) ובסהמ"צ להצ'צ מצות חנוכה מעתיק מסוכה הנ"ל ומפרש ענין הרועים כנ"ל. אבל יעוין שם שמביא מהז"ר רק

אברהם יעקב משה. ועצ"ע. ואכ"מ. (ממכתב ימי הסליחות ה'חעוי"ט)