שיחה יג

619שיחה יג

פורים

ב"ה, י"א אדר ה'תשל"ז ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

על פי מרז"ל שמזרזין את האדם קודם מעשה וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה,

הרי יומא קא גרים -- י"א אדר -- שכדבר משנה (רישא דראש מס' מגילה) ובלשונה: מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות ולא יותר,

לזרז עוה"פ נוסף להזירוז דמאז ובפרט מראש החודש -- ע"ד מבצע פורים,

להשתדל שכל אחד ואחת יקיים כל מצוות ימי הפורים ועניניהם כהלכתם, השתדלות ע"י דבור -- הדבור עמהם בדברים היוצאים מן הלב בכ"ז, ועִיי מעשה -- במקום ובענין שיש צורך: להַמציא בעל קריאה (דהמגילה, וביום -- גם דפ' ויבוא עמלק), מנות -- מוכנות לקיום מצות משלוח מנות, מטבעות -- לקיום מצות מתנות לאביונים,

ומה טוב -- לצרף גם קיצור הלכות פורים הצריכות, ועכ"פ -- קיצור פרשת ימי הפורים האלה ותקפו של נס, 620ועוד - וג"ז עיקר -- שאין זו ,קריאה למפרע", שאין זה רק ספור דברים ופרסומי ניסא שהי' בעבר ובעבר הרחוק, כ"א חלק דתורתנו (גם מלשון הוראה) הנצחיית בכל מקום ובכל זמן ולכל אחד ואחת,

כולל אשר כאז כן עתה ותמיד -- לא ינום ולא יישן שומר ישראל - המלך מלכו של עולם -- ויקוים האמור במגילה ,ונוח מאויביהם" ,כי נפל פחד היהודים עליהם"

וליהודים ,אשר בכל מדינות המלך -- מלכו של עולם -- הקרובים והרחוקים" לעת עתה (כי נכנס בהם רוח שטות ועברו עבירה, ר"ל) תהיי ,אורה ושמחה וששון ויקר" -- כפשוטו של מקרא וגם -- ככל פירושי חכמינו ז"ל בזה,

ויקיים כל אחד ואחת הציווי דמשנכנס אדר (בכל ימי החודש) מרבין בשמחה באמיתיות ובפשטות, ובפרט -- בשמחה של מצוה.

ומענין לענין באותו ענין וממצוה אחת לעוד מצות -- לזרז עוה"פ על כל המבצעים, מתחיל ממבצע נרות שבת קודש, כיון שפורים דשנה זו חל ביום הששי ערב ש"ק, מבצע חנוך, מבצע אהבת ישראל (שהם יסוד לכל המבצעים), מבצע תורה, מבצע תפלין, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע בית מלא ספרים,

(ואלה שתוכנם אשר ,כשר הדבר לפני המלך" -- כל יהודי ויהודי - וטהור הוא וקדוש), מבצע כשרות האכו"ש, מבצע טהרת המשפחה - 621והפעילות בכל אלה -- באופן דמרבין, ומתוך -- מרבין בשמחה.

בכבוד ובברכה שיהי' -- בלשון חז"ל -- מיסמך גאולה (דימי הפורים האלה -- בסוף זמן הגלות, ד,אכתי עבדי אחשורש אנן" -- בקיום היעוד: תרוממנה קרנות צדיק, ועמך כולם צדיקים) לגאולה האמתית והשלימה ע'י משיח צדקנו - מיסמך ממש בעגלא דידן, ובברכת פורים שמח ולהמשיך השמחה בכל השנה כולה

ב"ה, י"ח אדר שני, ה'תשל"ח ברוקלין, 1. י.

אל התלמידים ואל התלמידות בכל מוסדות חינוך

ה' עליהם יחיו שלום וברכה: תקותי שהגיעה לכם הצעתי ובקשתי -- בקשר עם ימי הפורים -- לכל תלמידי ותלמידות מוסדות החינוך בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ובמיוחד לאלה אשר טרם הגיעו לגיל בר-מצוה ובת-מצוה, לעורר ולזרז אותם ללכת בעקבות ילדי ישראל בימי מרדכי ואסתר, אשר, כסיפור חכמינו

זיל, בזכותם של תינוקות של בית רבן בטלה גזרת המן הרשע, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

וליתר תוקף הנני בא גם בכתב בהצעה ובקשה זו, והיא בשתים:

622האחת -- להוסיף בלימוד התורה, וגם זה בשני אופנים: (א) בכמות, על ידי קביעת זמנים נוספים ללימוד התורה, בהוספה לתכנית הלימודים בביתהספר, (ב) וגם הוספה באיכות הלימוד, כלומר הוספה בשקידה וחיות ועיון. וההוספה בלימוד התורה תהי' במקום שלבם חפץ, בפרשת השבוע או באחד משאר כ"ד ספרי התנ"ך, או במשנה וגמרא וכו', ככל אשר יבחרו.

והשנית -- הוספה בקו הצדקה, אשר מהאופנים המשובחים בזה הוא גמילות-חסדים -- לעזור לחברים-ות וכל הנצרך להלוואת גמ"ח. וההצעה בוה היא לכל אחד ואחת מכם להשתתף ביסוד קרן גמילות חסד בכיתה או ביה"ס שלכם על ידי תרומות לקרן זו ממעות שלכם. ואם כבר קיימת ופועלת קרן כזו -- להגדילה ולהרחיבה, כלומר להגדילה בנתינות נוספות, ולהרחיבה על ידי הרחבת חוג מקבלי הגמ"ח.

והטעם והיסוד לההצעה והבקשה האמורה, הוא על פי המבואר בכמה מקומות בתורתנו הק', תורת חיים ותורת אמת, אשר תורה וצדקה -- בפרט חורה וצדקה של ילדי ישראל -- ממשיכות ברכות ה' בכל עת, ובמיוחד כשעמנו בני ישראל נמצא במצב קשה וזקוק לרחמי שמים לצאת מן המיצר אל המרחב, וכמו שהי' ישועה ונס בימי מרדכי ואסתר, כנ"ל. וכמו בימים ההם כן גם בזמן הזה, גדול כוחם וזכותם של ילדי ישראל -- על ידי לימוד התורה ומעשה הצדקה שלהם -- להביא גאולה וישועה לכל עמנו ולקרב הגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

אי לזאת, תקותי חזקה שכל אחד ואחת מכם וכולכם יחד תקבלו בשמחה ההצעה האמורה, ותעשו בזה בטוב לבב, וזכות התורה ומצות הצדקה תעמוד לכם גם בכל המצטרך לכל אחד ואחת מכם בפרט, ובמיוחד להצליח בלימוד התורה ובהנהגה המתאימה, ולהיות לנחת אמתי ולברכה גם להוריכם ומוריכם שיחיו.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות בכל האמור 623א. גאולת פורים וגאולת פסח -- שייכות זל"זי, כמרז"ל*י מסמך גאולה לגאולה.

ומכיון שהגאולה העתידה היא כמו ודומה לגאולה דפסח כמש"ץ: כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות -- ועד שגם זמנה של הגאולה העתידה הוא בחדש דיצי"מ, בחודש ניסןי, כמרז"ל*+ בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל -- מובן עפ"ז שגאולת פורים שייכת היא גם לגאולה העתידה.

וכיוז אשר ב' גאולות אלו (גאולת פורים וגאולה העתידה) שייכות זל"ז, הרי כצ"ל גם בהסיבות המביאות את הגאולה:

בגאולה העתידה כתיב' ,ציוז במשפט תפדה ושבי' בצדקה" ופירש רבינו הזקןי (בעל התניא והשו"ע) ,במשפט היינו הלכות כתרגומו ע"פ' כמשפט הראשון כהלכתא קדמייתא", היינו: שגאולה העתידה תהי' ותבא ע"י עסק התורה ומעשה הצדקה,

וגם גאולת פורים הייתה ע"י ב' ענינים אלו: ע"י עסק התורה - כמרז"ל* ,אתא מלי קומצא קמחא דידכו (מה שעסקו בתורת הלכות קמיצה) ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי"; וע"י צדקה' -- כמרז"ל"" ,לפיכך הקדים שקליהן לשקליו".

ב. והנה ע"פ מה שהפליגו רז"ליי בגודל מעלת הבל תינוקות של בית רבן, להיותו הבל שאין בו חטא

1) נוסף על השייכות בכלל דזל"ז דכל דבר ששם גאולה עליו (רש"י דיה אתחלתא מגילה יז, ב).

*1) מגילה ו, סע*ב. ולהעיר שענין זה [השייכות דגאולת פורים לגאולת פסח -- וגם לגאולה העתידה (כדלקמן בפנים)] נוגע במיוחד בשנה מעוברת (כשנה זו) -- כי כדי ל,מסמך גאולה לגאולה" קורין המגילה באדר שני דוקא, הסמוך לניסן.

2) מיכה ז, טו.

3) להעיר ממגילה שם (נעתק בהערה *1) ש,מסמך גאולה לגאולה" הוא טעם קריאת המגילה באדר הסמוך לניסן. וראה רש"י תענית כט, סע"א. -- ולהעיר אשר ,ניסן* -- ,נוני"ן הרבה נסים רבים" (רש"י ד"ה חנינא -- ברכות נז, רע"א). \

4 שמו"ר פט"ו, יא. ואף שבגמרא (ר"ה יא, א) פלוגתא בזה -- הרי במדרש (שמו"ר שם) הכריע וסתם שבניסן עתידין להגאל (ראה אוה"ת בא ע' רנט. ד"יה החודש הזה לכם ש"ת בתחלתו).

5) ישעי' א, כז.

6) לקו"ת דברים א, סע"ב.

7 וישב מ, יג.

8 מגילה טז, א,

9) להעיר גם שמהמצות (העיקריות) דפורים היא ,מתנות לאביונים" שצריך להרבות בהם יותר גם מבמשלוח מנות לרעיו [עם היות שגם תוכן מצוה זו הוא קירוב הלבבות, כדלקמן הערה. ו3] (רמב"ם הל' מגילה ספ"ב) וכל הפושט ידו נותנים לו (שו"ע או*ח סו"ס תרצ"ד). וראה בכ"ז פע"ח שער הפורים פ"ו. ובכ"מ בכתהאריז"ל; (וראה לקו"ש ח"ב ע' 536).

0) שם יג סע'ב. וראה בב ט, סעיא: בזמן שב"ה קיים אדם שוקל שקלו ... עכשיו ... עושין צדקה כו'.

1ן) שבת קיט, סע"ב.

624-- שמזה מובן, שעד'ז הוא גם בעשיית מצוות דתשב"ר?, מכיון שעשייתן היא עשיית יד שאין בה חטא

[ובפרט בנוגע למעשה הצדקה, שזכותה וצ"ל דוקא בסבר פנים יפות - הרי קטנים וקטנות, מצד התמימות שבהם, כאשר מעוררים אותם ע"ד נתינת צדקה ובהסברה ותעד שנותנים בפועל -- עושים זאת בסבר פנים יפות+] -

מובן, שגם האמור לעיל בענין תורה וצדקה שמביאות את הגאולה '

-- גאולה מן גזירות וכו' [כגאולת פורים, שגם לאחרי הגאולה ,אכתי עבדי אחשורוש אנן"יי], וגם גאולה מן הגלות [שגאולת. פורים שייכת גם לגאולה זו (כנ"ל סעיף א)] -

הוא בתוקף בעסק התורה ומעשה הצדקה דתשב"ור.

וכמו שמצינו בגאולת פורים, שביטול הגזירה הי' [לא ע'י עסק התורה של מרדכי (עם היותו מהראשים שבסנהדרין"), כי אמיי] ע"י שקיבץ מרדכי כ"ב אלף תינוקות והיו עוסקים בתורה ובבוא עליהם המן הרשע לא פחדו ואמרו שבין לחיים בין למות ,עמך אנו* (עם מרדבי ותורתו) -- הנה זה דוקא פעל ביטול הגזירה'י.

ואותו הדבר הוא בנוגע להגזירות, שבכל דור ודור עומדים עלינו כו' -- הן הגזירות הגלויות, והן הגזירות שבתחבולות מרמה -- אשר ביטולם הוא ע"י תשב"ר. וכמ"ש"" מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' להשבית אויב ומתנקם: אויב הוא שונא הגלוי, ומתנקם הוא ,שונא נסתר ועולל עלילות", והשבתת שניהם היא ,מפי עוללים ויונקים".

וע"פ האמור לעיל (סעיף א') בפירוש מרז"ל ,מסמך גאולה לגאולה", שגאולת פורים שייכת גם לגאולה העתידה -- עסק התורה ומעשה הצדקה אלו (דתשב"ר), לא רק שיביאו להשבית אויב ומתנקם, אלא גם ימהרו ויזרזו עוד יותר את הגאולה העתידה.

625ג. ע"פ כל הנ"ל כדאי ונכון במאד מאד, אשר מנהלי ומורי כל בתי הספר ות"ת וישיבות ומוסדות חינוך איזה שיהיו יעוררו ויזרזו את התלמידים והתלמידות -- כולל ובפרט קטנים וקטנות שלא הגיעו עדיין לגיל בר-מצוה או בת-מצוה (שהם זקוקים. להסברה יתרה) -- להוסיף בלימוד התורה

הן בכמות -- הוספת משך זמן מסויים בכל יום מחוץ לסדרי הבית ספר וכו', והן באיכות -- הוספת חיות והתלהבות בלימוד התורה, הוספת דוך ואופן חדש בלימוד (בקיאות, חריפות) וכיו"ב,

ובמעשה הצדקה -- שהתלמידים והתלמידות דכל בית ספר וכו' (או דכל כתה) ייסדו קרן גמ"ח" [שהיא ,מעלה הגדולה" בצדקה ,שאין למעלה ממנה*"':], ושכל אחד ואחת יתרמו מזמן לזמן מממונם לקרן זו

[נוסף על המדובר כָמה פעמים", שכדאי מכו"כ טעמים שלכל תלמיד ותלמידה תהי' קופסא שלו של צדקה ויפריש לתוכה מזמן לזמן (ומה טוב - בכל יום חול בוקר) מעות לצדקה].

ד. בכדי להשריש בלב הילדים והילדות שיהיו לא רק ,נדיבים בממונם" אלא גם ,נדיבים בגופם"? -- נכון במאד, שקרן הגמ"ח יתנהל ע"י. הילדים והילדות עצמם. שתלמידי בית הספר (או הכתה) וכו' יבחר מתוכם מנהל הקרן, גזבר וכו',

אשר זה גם יגביר רגש האחריות [ובמילא, יוסיף גם חיות והתלהבות] והקשר להגמ"ח דכל תלמידי בית הספר וכו' -- הואיל וגם עשיית החסד בפועל היא ע"י שלוחיהם ובאי כוחם.

ומה טוב שהנהלת קרן הגמ"ח וחלוקת התפקידים (מנהל, גזבר, מנהל חשבונות וכו') תתחלף לעתים לא רחוקות (ע"י בחירת התלמידים והתלמידות) -- בכדי לאפשר לכל תלמידי בית הספר וכו' או לרובם עכ"פ, להיות לא רק נדיבים בממונם אלא גם נדיבים בגופם, ובפרט ע"פ דברי חכמים במשנתם: והכל לפי רוב המעשה*.

ה. ענין זה -- השרשת והגברת מדת החסד בלב הילדים והילדות -- 626שייך הוא גם לענין מחיית עמלק" [שהוא עיקר בימי הפורים*]: ענינו של עמלק (בנפש האדם) הוא -- חוצפה? ישות וגאוה<,

ומבואר בכ"מ<, שהטעם לזה מה שבא עמלק להלחם עם ישראל הוא לפי שלא הי' יכול לסבול הגדלות דישראל שיצאו ביד רמה, כמו טבע הגס רוח שאינו יכול לסבול גדלות זולתו,

ועיי שמחנכים את הילד והילדה לתרום ממעותיו (שבהם הי' יכול לקנות חיי נפשו"*) עבור זולתו'" -- ובפרט כשמחנכים אותו לגמול חסד גם בגופו -- משרישים בו את מדת הענוה והביטול, מחיית עמלק?י

ו ויהי רצון, שכל הנ"ל -- ההוספה בלימוד התורה ובמעשה הצדקה, ובפרט של תשב"ר -- ישבית כל האויבים והמתנקמים, ותהי' לנו אורה ושמחה וששון ויקר (כדרשת רז'"ל:י וגם כפשוטו*) בימים אלו האחרונים של הגלות כש,אכתי עבדי אחשורוש אנן"",

ויזרז כ"ז קיום היעוד ,ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ו,מחה אמחה את זכר עמלק", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו*, בקרוב ממש.

פשוט שהתלמידים ותלמידות שכבר באו לחיוב מצוות -- וגדולים בכלל כדאי ונכון וכו' שיוסיפו בלימוד התורה ובמצות צדקה ובתומ"צ בכלל.

והצעות הנ"ל באות כהוספה' על הפשוט, יותר נכון -- כהוספת ענין שאינו פשוט כ"כ. (משיחות פורים ומוצאי ש"פ צו (המשך לההתועדות דפורים), תשל"ח).

627ב"ה, ערב ש"ק י"א אדר ה'תשל"ט פ' זכור את אשר עשה לך עמלק. ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

...ויהיר שבקרוב ממש יקויים היעוד בקריאת התורה דימי הפורים הבע"ל: מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ויהי' השם שלם והכסא שלם.

ועוד קודם לזה יקויים בכאו"א מבנ'"י: תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח -- בקריאת ש"ק זה.

כולל ג"כ ענינו בעבודת האדם לקונו כמבואר בספרי מוסר וחסידות בכמה אופנים, ומהם אשר

ידע את רבונו בשכלו -- חכמה ובינה שבנפשו, אשר היא ,חלק שם הו" ב"ה". וחו"ב שלה ,מרומזים באותיות יו"ד ה"א (שבשם)"

ויעבדו ,באמת בעסק התורה והמצות -- הן אותיות וא"ו ה"א (שבשם)"

ויהיי בעבודת האדם -- השם שלם והכסא (מלכות דהשם) שלם, בי ע"י המחשבה דבור ומעשה שלו ממליכו בעולם,

ובאתערותא דלתתא (תמחה) -- אתערותא דלעילא (מחה אמחה), 628וכנרמז כ"ז בדברי חכמים במשנתם ריש מס' מגילה: מגילה נקראת בי'א כו' בט"ו לא פחות ולא יותר,

וידוע הפירוש: מגילה נקראת ע"ד ,קורא בתורה -- שקורא להקב"ה ע"י התורה"

בי"א -- אותיות ו"ה שבשם. בט"ו -- אותיות י-ה שבשם

[בי"ב בי'ג בי"ד -- ביתחד עם י"א ט"ו -- סה"כ כמנין אדנ-י, אדנות. כסא שלם].

ובלשון הכתוב: אזכרה מקדם פלאך שנצטוו אז ע'י משה גואל ראשון למנות להם מלך (ואח"כ) מלחמת עמלק (ואח"כ) בניו בית המקדש

כן תהי' לנו: שיעמוד ויבוא מלך המשיח וילחם מלחמות ה' וינצח ויבנה המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל -

במהרה בימינו ממש.

בברכה לפורים שמח

6-9 629ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב, פ' ואתה תצוה גו' חוקת עולם לדורותם. שבעה באדר, ה'תשליט. ברוקלין, נ.י.

אל כל בני ובנות ישראל בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

מעניני ימים אלה וע"פ מאמר והוראת חז"ל אין מזרזים אלא להמזורזין, באתי בזה עוה"פ אודות ההכנות למבצעי פורים וביתר שאת וביתר עז,

וכההוראה שהיתה בימים ההם: לך כנוס את כל היהודים -- מנער ועד זקן טף ונשים -

כן תהי' לנו -- כינוס ואיחוד כזה, לתפלה וללימוד התורה

ובמיוחד לתשב"ר ובפרסום גדול וגם ע"י ,מרדכי" -- כל גדולי עמנו -- שבדורנו עצמם 630ולקיום המצוות

ובקרוב ממש נזכה כי יבטלו ומלכתחילה כל התכניות הבלתי מתאימות, אשור ישנם כאלה שמתכננים לפגוע, היל"ת, ולגרוע בשלימות תורתנו הקדושה, בשלימות עמנו עם קדוש ובשלימות ארצנו הקדושה,

אשר עליהם נאמר: עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל

כי כל תכניות אלו הן היפך תורתנו תורת אמת ותורת חיים, היפך דבר השם זו הלכה, אשר היא -- חוקת עולם לדורותם.

כניסת ואיחוד כל היהודים

במיוחד לפעולות בענינים שהזמן גרמא ובהם: בהכנות ככל הדרוש, ולאחר זה בימי הפורים בקיום בפועל כדבעי, דכל מצוות פורים, כולל מקרא מגילה ברוב עם ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים,

ובפרט -- לאלה הנמצאים בבתי: מושב זקנים, בית רופאים, בית האסורים, שהם זקוקים לעזר מיוחד בכל זה,

אשר משרשי מצוות אלו אחדות כל היהודים, היפך וביטול הטענה שהם עם אחד מפוזר ומפורד,

ומצוה גוררת מצוה: קיום כל התורה כולה במשך כל השנה כולה.

631ויקויים בכאו"א בתוככי כל אבנ"י: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כפשוטו של מקרא, וכן כדרשת חז"ל: אורה זו תורה כו' ויקר אלו תפלין,

ולקיים ולקבל כל זה עליהם ועל זרעם. ומסמך גאולה בהמצב דאכתי עבדי אנן בגלות ובעקבתא דמשיחא לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,

אשר אז אזכרה מקדם פלאך -- כימי צאתך מארץ מצרים -- ויקויים אראנו נפלאות,

מסמך ממש ובלשון הידוע ומפורסם: מיד הן נגאלין.

בכבוד ובברכה

יום ה' ר"ח ניסן.

מובן שכהנ"ל -- הנה עתה בתוקפו עומד בנוגע למבצעי פסח,

וה"ז מעניני ימים אלה -- שתי שבתות לפני החג וביום זה נאמר: החודש הזה לכם גו' (פסחים ו, א), דהי' צריך להתחיל התורה בזה,

ובפרט יום חמישי ויום ר"ח -- שהם ימי כניסה,

ו,לך כנוס את כל היהודים" -- לימים שלפני חה"פ ויום א' דתה"פ נאמר.

632(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

633(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

634השם יתברך זאֶל מצליח זיין די יערלעכע אונטערנעמונג בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה להצלחה בכל האמור ולבשורות טובות

נעם לי לקבל מכתבם מכ"ב שבט, עם המצורף אליו, בו כותבים אודות ההתעוררות לחזק הענין דקופת רבנו וכו'.

635והתקוה חזקה שיביאו ההתעוררות בפועל ובמעשה, שהרי המעשה הוא העיקר, והרי גם הזמן מסוגל להאמור, הכנסנו לחדש אדר, אשר נקודה התיכונה -- הם ימי הפורים, ואחת המצות העיקריות בם, מתנות לאביונים, ונוסף בה על שאר מצות פורים ובכלל, אשר אין מדקדקים וכל הפושט ידו ליטול נותנים לו.

והרי דוקא דורנו דור גלות חשך כפול ומכופל עקבתא דמשיחא דחוצפא יסגי וכו', וכמבואר בארוכה בחז"ל, ובכל זה מבקשים אנו ודורשים ברכות השי"ת ודוקא שיתן בעין יפה ובספ"י, הנה הדרך שכל הפושט ידו יתנו לו - לעשות מעין זה, וכנ"ל הדין במעות פורים.

ואף שמובן ופשיטא שאין דוגמא כלל וכלל ועד אין קץ הנתינה דלמטה למה שדורשים מלמעלה, ופחיתות הדרגא של המטה בערך הלמעלה -- לגבי פחיתות הדרגא דבן אדם הפושט ידו ר"ל ליטול, מבן אדם חבירו, הרי זהו הענין דחוצפא יסגי בקו הטוב. וכמבואר בכ"מ, אשר כל הענינים בלתי רצויים ביכולת האדם להפכם שיהיו בקו הטוב דוקא (עיין לקו"ת פ' בחקותי דיה אלה החוקים). והובטחנו על כגון דא -- חוצפה כלפי שמיא מהני.

בברכה לבשו"ט בכל האמור מתוך קיום המצוה מרבין בשמחה, שמחה אמיתית וגם פנימית.

...מה שכותב אודות עצות לעורר השמחה, מבואר הענין בכמה מקומות. ומהם בספר התניא, וכמצוין במפתח שם.

ויהי רצון אשר מתאים לפתגם הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה?ה נבג"'מ זי"ע, שלמרות גודל הענין דחשבון הנפש, צריך הוא להעשות בזמנים מיוחדים דוקא. וכדרך הסוחרים, שאיזה פעמים בשנה עושים חשבון זה, כי באם יתעסקו בזה על כל צעד ושעל, לא לבד שלא יועיל אלא שיזיק, גם הוא יאחז בהנהגה זו, וידחה החשבון לחדש אלול ולערב ראש חדש וכיו"ב. ומתוך שמחה ירבה בפעולות להאיר חלקו בעולם. וגם זה ישפיע בדרך אור חוזר על הגדלת האור בנפשו פנימה.

וימים אלו מסוגלים להתחלה טובה בזה, עד שגם ההעלמות וההסתרים דעד עתה לא רק שלא יפריעו אלא עוד יהפכו למסייעים, שהרי על חדש הפורים אומרת תוה"ק, והחדש -- ז.א. כל ימי החדש -- אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב.

636וענין נהפך, הוא אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה - מסוגל הוא חדש זה להפכם לשמחה וליום טוב נראים לעיני בשר. (ממכתב י"ב אד"ש תשי"ז)

בהתאם להוראת כ' כשהי' פה, שלחנו לבתו הכבודה ת' עניני דפוס היו"ל בעד הנוער ע"י המרכז לעניני חנוך, ובטח בגודל מרצה והשפעתה תשתדל בתו הכבודה שתי' אשר הירחונים וכו' יגיעו לידי הנערים והנערות ובזה תהי' ממזכי הרבים, אשר זכות הרבים יהי' תלוי בה.

תקותנו חזקה אשר גם בעתיד ישתדל כבו' כפי יכלתו להמציא לחוגי הנוער אשר השפעתו מגעת שם, את החומר היוצא לאור ע"י המרכז לעניני חנור אשר כל מאויו לקרב את בני ובנות ישראל לתומ"צ ומסורת אבות. ואם אין גדיים אין תישים, והקטנים והתלמידים של היום הם הם התכמים דיום מחר, ובזה תלוי' השראת השכינה על ישראל, וכלשון הירושלמי (סנה' פ"י ה"ב),

בימים האלו, ימי גזרות קשות כהמן וכמרז"ל (סנה' צז, ב), הנה העצה היעוצה ע"י חכמינו ז"ל (ב"מ פה, א) היא ללמד את בני עמי הארץ תורה ולהחזיר רשע בתשובה וכפי התרגום ופירש"י על הפסוק בירמי' שם, שאז מבטלים הגזרה. וכל אחד צריך לראות את העולם חציו זכאי וחציו חייב, והוא ע"י מעשיו הטובים מכריע העולם לכף זכות וגורם תשועה והצלה. '

בברכה לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה (ממכתב זאת חנוכה הש"ג) 637אָבְער פּאַר'ן געהן אַפשרייען די גזירת המן האַט זי געזאַָגט צו מרדכיין: ,לך כנוס את כל היהודים" -- געה קליב צוזאַמען אַלע אידען מזאָל תפלה טאָן.

638נוסח המברקים ששלח כ"ק אדמו"ר שליט"א לאניש שי' בכל מרחבי תבל לקואת ימי הפורים היתשל"ה - ה'תש"מ

פורים תשל"ה )

פורים שמח והתועדויות פעילות טוב לשמים וטוב לבריות. לחיים לחיים / ולברכה /מקום החתימה/

פורים תשליו

פורים שמח והתועדויות פעילות טוב לשמים וטוב לבריות והצלחה מיוחדה בכל המבצעים. לחיים לחיים ולברכה /מקום החתימה/

פוריס תשל"ל

פורים שמח ושבתא טבא והתועדויות פעילות והצלחה מיוחדה בכל המבצעים. לחיים, לחיים ולברכה. /מקום החתימה/

פוריס תשליח

פורים שמח והתועדויות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר פעילות ובהצלחה באורה זו תורה וכו' כפירוש חז"ל. לחיים לחיים ולברכה. /מקום החתימה/

פורים תשליט

פורים שמח והתועדויות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר פעילות ובהצלחה באורה זו תורה וכו' כפירוש חז'ל. לחיים, לחיים ולברכה. /מקום החתימה/

פוריס תשימ

שבת שלום ופורים שמח והתועדויות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר פעילות ובהצלחה באורה זו תורה וכו' כפירוש חז'ל, לחיים, לחיים ולברכה. / מקום החתימה /