שיחה יד

639שיחה יד

ויקהל

ב"ה, ב' אדר, ה'תשל"ט 640(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

641נבהלתי אתמול כשסיפר לי אחיו במשך הדבורים, אשר האב שי" קונה בשבילו כרטיס לנסיעה באני' שכל הצוות שלה הם בני ישראל ונמצאת בדרכה בשבת קדש, ז א. חילול שבת קדש בפרהסיא של מאות ישראל ר"ל, ונוסף על זה גם -- הענין דחילול שם שמים בשם כלל ישראל, כיון שמכריזים אשר האני' וההכנסה שלה -- שבתוכם גם הלירות ששילם אביו שי' -- נהנה מהם כלל ישראל, ומשלמים הלירות בעד מלאכות דאורייתא האסורות בשבת ונעשות במכונות האני' ע"י בני ישראל ר"ל ונעשות הן גלוי לעין כל [אלא שישנם כאלה שאין להם כל ידיעה במכונות האני' כמו שהם בפועל עתה, ואומרים, היפך המציאות הנראית במוחש, אשר אין מלאכה המחללת את השבת באניות הנמצאות בדרכם במשך יום השבת].*

מובן שאמרתי כל הנ"ל גם לאחיו שי' -- אף שלא ראיתי תועלת להדגיש בעיניו אשמת האב ששלח לו הכרטיס, אבל כיון שהוא נמצא אצל אביו ומחויב בכבודו -- מחויב מטעם זה גם [באופן של כבוד ע"פ ציווי תורתנו] להסבירו את האמור ולמנעו מפעולה כגון דא בעתיד.

פשוט שידוע לי אשר אומרים בשם רב פלוני, שהוא התיר את הדבר. אבל כבר ידוע דברי הרא"שי* דהלכה כרב באיסורי וכשמואל בממונא, שכיון ששמואל עסק בדיני ממונות יותר מרב, הלכה כמותו במקצוע זה, וכל אותם שאומרים בשמם שמתירים הם את האמור, הרי (לאחרי בקשת סליחתם וכבודם במקומם מונח), כנראה אין להם ידיעה כלל בעבודת המכונות במצב ההווה, ונשענים הם על עדות, ורואים במוחש הקלקלה שנגרמה עי"ז.

(ממכתב דשנת תשי"ז בערך)

בתמהון גדול קראתי במכתבו מיו"ד לחדש סיון, אשר לאחיו שי' היי לו בזה (בנסיעה בספינה ישראלית בש"ק) . .. נסיון גדול, והתמהון הוא מהקור רוח שלו בכתבו אודות ענין מבהיל כזה. ועוד יותר במה שקורא לזה נסיון גדול, בהשוות שהמדובר בזה הוא ע"ד חילול שבת בפרהסיא אשר שקולה כנגד כל המצות עד שיינו וכו' ,והשכר" ע"י חילול שבת ה" -- שיה" נוכח. . . בנשואי אחותו תחי'! ולא הרגשתי שרצונו להיות נוכח בהנשואין הוא מפני שכ"כ להוט לקיים מצות הכנסת כלה. ובטחוני שהוא ג"כ אינו מטעה את עצמו שמפני חשיבות המצוה דהכנסת כלה הי' חשקו לנסוע דוקא באופן הנ"ל לאה"ק ת"ו. וכמו בכל הענינים מובן שגם בזה נתקיים - עבירה גוררת עבירה, שבתחילה, כלשונו במכתבו מחסרון אומץ (ומובן עד כמה מוזר ביטוי כזה, בהנוגע לעבירה בכלל, ובהנוגע לעבירה דחילול שבת 642בפרהסיא ביחוד), הנה נסע באופן -- שכפי שאמרתי לו בבירור - ה"ז חילול שבת בפרהסיא, ובמילא קדש שם על היין השייך לבעלי האני' הנוסעת בחילול שבת בפרהסיא, שהיין אסור בשת" (והשגחה על זה ה"ז חוכא וטלולא, כי אין איסור יינו של מחלל שבת בפרהסיא מפני מגע עכו"ם. וק"ל), ולא עוד, אלא שלדעת כמה גדולים אפילו חותם בתוך חותם אין מועיל בזה, כיון שהיין הי' אסור בשתי' מקודם. ומזה נכשל בספק אם יש לברך עליו. וכידועה המחלוקת באיסורים כגון דא. ובכ"א -- יש בזה האיסור דבוצע ברך נאץ ה'. מזה נגרר לעוד ספק -- באם סעד אותו הלילה בלא קידוש. כן -- בטח קרא או השתמש באופן אחר באור העלעקטרי שנספינה, שהנוסעים והצוות שלה הם מבני ישראל, ובמילא כל האור הנעשה בשבילם אסור גם לאחרים אפילו בהענינים דנר לאחד נר למאה. כן נגרר מזה עוד לשתית המים, ונטילת ידים אשר בספינות דזמננו, הרי בעת הנסיעה לוקחים אותם ממי הים ומרתחים אותם כדי להפכם למים מתוקים, שמזה מובן אשר המים שמשתמשים בהם בלילה באו מהרתיחה מיום שלפניו ועד"ז המים שמשתמשים בהם ביום -- באים מהרתיחה שלפני איזה שעות, ז.א,. שמים המתוקים בספינה באמצע היום -- הם אלו שהרתיחום בלילה או בנקר דיום השבת. ובזה הדין דנר לאחד נר למאה אינו. ועד"ז עבר על כו"כ איסורים. ואם בע"ה ה"ז נקרא (אפשר) שוגג - אין גם לימוד זכות זה בהנוגע לבן ישיבה. מובן שבתור אח וקרוב -- הרי בהשקפה הראשונה ידמה שהביטוים חריפים הם, אבל כשיתבונן לשעה קלה אליבא דאמת, יראה שאינם בערך כלל להענין הכי מבהיל אשר קרה, ולהחשך שבו נמצאים, שקוראים את זה בשם ,נסיון גדול", בה בשעה שהי' יכול לישב ללמוד תורה במנוחה ואפשר גם בטהרה -- בישיבה כאן והחליף זה על נסיעה לארץ אשר עיני היא בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובאופן היפך מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל המצות. ואם זיק יר"ש ישנו בהנ"ל -- יחפש חכם שיתן לו תיקון על זה, וכולי האי ואולי, ידחק ויכנס.

(ממכתב כ"א סיו תשי"ז

בתמהון גדול קראתי מכתבו מכ"ב כסלו, בו כותב כאילו יש שנוי בהשקפתי בענין נסיעה בש"ק באניות הישראליות,

שהרי מובן וגם פשוט שאין מקום לשנות דעתי כלל וכלל, וכמו שניארתי בארוכה במכתבי הקודמים לכ', אשר דעתי ברורה לאיסור בהחלט, וכמבואר במכתבים האמורים הטעמים והנימוקים לזה.

ובמה שכותב ע"ד סידורים טכניים וכו' הרי גם בזה כתבתי ברור - שנמצב הטכניקה עתה אי אפשר בשום אופן שאני' תתנהל אוטומאטית במובן האמיתי של מלה זו, זאת אומרת, שלא יוזקקו לתפיסת ידי אדם, במשך כל 643לצערי הרב מוכרחני להעיר אדרבה על שינוי שלא לצד הטוב שחל בבעי' האמורה, והוא אשר כפי השמועה שהגיעתני, קרה כמה פעמים בקיץ העבר, שכמה מספינות האמורות הפליגו אף ביום השבת קודש עצמו (לא מחוף ניו-יורק), וכן אשר בעתיד הקרוב יש בתכנית לערוך נסיעה של תענוג (,קרוז" בלע"ז) למשך כשבועיים, וכפי הנשמע ישתתפו בנסיעות האמורות גם המשגיחים על הכשרות ואלו העוברים לפני התיבה, וכו'. והאמת להגיד, לא חקרתי ביותר אחרי אמתיות שמועות אלו, כיון, שכנ"ל, דעתי ברורה, שאפילו כשמפליגים ביום הראשון בשבוע גם אז אסור הדבר בהחלט, ולא הבאתי השנוי הנ"ל אלא רק להראות על מהלך הרוחות שהוא לצערי הכי רב לא בכיוון הרצוי להיטיב המצב, כי אם בכיוון ההפכי. והשיית יאיר עיניהם

ולבם של ישראל, כאו"א מהם ובחסד וברחמים. (ממכתב נר חמישי דחנוכה, ה'תשי"ט) 644בעסערונג אין גיכען, לרפואה קרובה ולרפואה שלימה. (ממכתב די כסלו, תשי"ח)

בפרש"י ויקהל (לה, יב): הקשה וצ"ע בפשט הכתובים: מה מוסיף ,המסך" על ,פרוכת"; ,ואת" -- בתוספת וא"ו. הקשה בפרש"י: תירוצו ע"ז, שינוי הל' ממש"כ בפי' ,פרוכת" ,מסך" -- לפני זה. ויש להאריך בכ"ז.

ואכ"מ. (ממכחב כ"ק אדמו"ר שליט"א)