שיחה ח

261שיחה ח

א לו ל

... כבר דובר בזמן האחרון כמה פעמים (ובקשתי לפרסם את זה) ע"ד השתדלות מיוחדת בהחינוך דבני ובנות ישראל שי', ובמיוחד חינוכם של ילדים קטנים מתחיל מקטני קטנים. ובפרט בימים אלו שהסדר במדינות אלו הוא ששנת הלימודים החדשה מתחלת בחודש אלול, הנה צריך לנצל (וכמאמר רז"ל' אזלת לקרתא הלך בנימוסה) זמן זה בכדי להביא ילדים וילדות שילמדו בבתי"ס כשרים, ולמעלה מזה -- בתי"ס שמחנכים שם על טהרת הקודש, ועד לחינוך קדוש, ואזי -- כפתגם רבותינו -- ,ווי מ'שפאָנט איין אָזוי גייט דאָס, מ'שפּאַנט איין גלייך גייט דאָס גלייך", וכשתהי' התחלת השנה בחינוך כשר ובחינוך על טהרת הקודש, הנה כל השנה תהי' באופן הישר והטוב.

וכו יש להשתדל ולנצל במיוחד ימים אלו בהם חוזרים עתה הילדים ממחנות הקיץ לבתיהם ומתכוננים לתחילת שנת הלימודים החדשה, הנה צריכים להשתדל שמיד כשחוזרים לביתם וגם קודם תחילת הלמודים שיה" חינוכם על טהרת הקודש, ובפרט להשתדל אשר ילדים אלו (וכל ילדי ישראל) יפנו ויתקבלו ללמוד בבתי ספר כשרים, בי"ס על טהרת הקודש.

שייכות מיוחדת בין ענין החינוך לחודש אלול:

מבואר בלקו"ת: המשל (בקשר לחודש אלול) שבימים אלו הקב"ה הוא כמלך הנמצא בשדה וכ"א יכול (וצריך) לגשת אליו, ומראה לכ"א פנים שוחקות ומקבלם בסבר פנים יפות.

ובודאי שמשל זה שייך גם לילדים קטנים שהרי גם הם שייכים להבין משל זה באם יסבירוהו להם, ולגביהם הרי ישנה מעלה גדולה ונפלאה כשהמלך נמצא בשדה (לגבי כמות שהוא בהיכל מלכותו) יותר מאשר גבי הגדולים, מכיון שהקטן אינו שייך להכנס אל המלך כשנמצא בהיכל מלכותו, משא'"כ הגדול -- באם הוא שר וכיו"ב -- יכול להכנס. אך כשהמלך נמצא בשדה הרי גם הקטן יכול לגשת אליו.

ועוד חילוק בזה בין קטן לגדול, שלגדול ישנה יראה ואימת המלך, ודבר זה יכול למנעו מלגשת ולקבל פני המלך. משא"כ אצל קטן הנה יראתו לא תמנענו מלגשת לדבר שיקר אצלו (וכנראה במוחש דכשהוא רואה דבר יקר ומבריק וכיו*ב מיד מזדרז ללקחו, ומובן גם מהסיפור עם משה רבנו). אלא שצריך להסביר לו גודל המלך ויקרו, דהיינו לחנכו באופן כזה שהמלך יה" יקר בעיניו, ואזי בדרך ממילא כשהמלך יהי' בשדה ירוץ לקראתו וכו'.

262ולפיכך יש לנצל במיוחד ימים אלו בכדי להוסיף ולהמשיך יותר ויותר ילדים וילדות לבתי"ס וישיבות המחנכים בחינוך כשר ובחינוך על טהרת הקודש.

וכז עד"ז בהנוגע למבוגרים, הנה ידוע* שמר"ת דחודש אלול הוא ,אנה לידו ושמתי לך": שחודש אלול הוא כעיר מקלט בה הוא יושב במנוחה כי אין לו הפחד של כו, ועד"ז בחודש אלול צריך כאו"א להוסיף בלימוד התורה וקיום המצות מתוך מנוחה מכל ענין המבלבל ובמילא -- בלי שום הגבלות >

ועי"ז נזכה לקבל כל הברכות, ובמיוחד, ובלשון הידוע ,עמדו הכן נולכם", לקבל ברכת ה' לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, כולל נמובן ברכה העיקרית שתהי' שנת גאולה, גאולה האמיתית והשלימה ע"י

משיח צדקנו. (משיחת ש"פ ראה, מבה*ח אלול, ה'תשל"ג)

בהמשך להמדובר בהתוועדויות הקודמות בהנוגע להשתדלות מיוחדת בהחינוך דבני ובנות ישראל שיחי', ובמיוחד חינוכם של קטנים, ומתחיל מקטני קטנים, הנה מאחר שהשנה הבע"ל היא שנת הקהל, בה נאמר' ,הקהל את האנשים והנשים והטף", הנה דבר טוב ונכון שבימי אלול ובפרט בימי הסליחות (וטוב שיהי' ביום הראשון דסליחות, שהוא יום הראשון של השבוע שחל בו ר"ה -- לפי קביעות שנה זו -- ובאם אפשר פעם אחת בשבוע זה ופעם אחת בימי הסליחות). יארגנו ,הקהל" לילדי ישראל, דהיינו לאסוף ילדים קטנים (,טף"), בין בנים ובין בנות, ועאכו"כ אלו שגדולים מטף ולהסבירם המשל המובא בלקו"ת: שבחדש אלול הקב"ה הוא כמשל מלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם כו', שמשל זה שייך במיוחד לקטנים כפי שדובר בהתועדות הקודמת.

ולהסבירם גם הטעם על זה שהמלך נמצא בשדה דוקא -- אף שמקומו של המלך הוא בהיכל מלכותו -- שזהו מפני שהמלך רוצה להיות יחד עם בניו, והיות וחלק מבניו הם בדרגא כזו שנמצאים בשדה, ואינם ראויים עדיין להכנס לעיר ועאכו"כ לא -- להיכל מלכותו, לכן המלך יוצא לשדה להיות יחד אתם.

263ויתירה מזו: מצד רצון המלך להיות יחד עם בניו, הנה בהיותו בשדה הוא לא במצב של צער כבביכול (ע"ד מ"ש: ,בכל צרתם לו צר") כ"א אדרבה, הוא ב,סבר פנים יפות", וב,פנים שוחקות", ולא עוד, אלא שגם ,מקבל את כולם בסבר פנים יפות", ו,מראה פנים שוחקות לכולם" וזה פועל און טוט אין זיי אויף אַז ,בלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו".

והנה בלקו"ת שם+* ,לא יתקיים בו אור ה' בלתי כלים, ולכן העצה לעשות כלים לאור ה' והם אותיות התורה ... וגם ע"י מצות הצדקה".

ולכן ראוי לקשר ענין הנ"ל (אסיפת הילדים) עם ענין של תורה וצדקה, דהיינו שישימו לפניהם* ענין בתורה שבכתב מפרשת השבוע, וגם ענין בתורה שבע"פ השייך לימים אלו -- בהלכות ,החג" (דאלול, סליחות, ר"ה כו'), בהלכות השייכות לקטנים בהנהגתם הם. וכן להשתדל שהילדים יתנו עכ"פ פרוטה א' לצדקה, (והרי גם כשנותן פרוטה א' הנה ,הואיל ובמעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו החיונית, הרי נותן חיי נפשו לה'"6.

בקשתי -- ובודאי יפרסמו כל הנ"ל בכל מקום שנמצאים בו ילדי ישראל, אפי' במקום שנמצא שם רק ילד א', ועאכו"כ במקום שנמצאים בו כו"כ מילדי ישראל, וע"ד שנא'י ,ברוב עם הדרת מלך" -- מלכו של עולם.

ועיי סיום השנה באופן זה, הרי ,מפי עוללים ויונקים יסדת עז גו' להשבית אויב ומתנקם"?, שיבטלו לגמרי (להשבית6 כל הענינים הבלתי רצויים והקטרוגים, וע"ד מ"ש אדמו"ר הצ"צ" עה"פ ,ולא אבה ה"א לשמוע (כלל) אל בלעם גו'", הסיפור הידוע שהי' בימי הבעש"ט ז"ל, שרדפו ב"ד של מעלה לשטן המקטרג לחוב, ולא רצו לשמוע ממנו הקטרוגים כו'. וכן יהי עִ'י מפי עוללים ויונקים יסדת עז גו', שלא יצטרכו לשקו"ט וכיו"ב, מכיון שלא יהי' כלל המציאות של קטרוגים וכדומה -- ,להשבית אויב ומתנקם", ותהי' לאלתר כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

(משיחת ש"פ תבוא, חזי אלול, היתשל"ג) 264ב"ה, ימי חודש אלול חודש הרחמים, ה'תשל"ג

ברוקלין, נ.י. אל התלמידים ואל התלמידות שהשתתפו במבצע הצדקה ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

שמחתי להידיעה שמילאו בקשתי להיות שלוחי-מצוה למסור צדקה שלי וקשרו זה בענין של תורה, והוסיפו צדקה משלהם.

ואף על פי שבכל ענין של מצוה שיהודי עושה, אין מקום לתודה על זה מבשר ודם, שהרי עצם קיום המצוה ומילוי רצוז השם יתברך הוא השכר והאושר האמתי הכי גדול, וכמאמר חכמינו ז"ל: שכר מצוה מצוה,

אבל יש מקום לומר תודה בעד מילוי השליחות, ועל זה אביע תודתי רבה לכל אחד ואחת מהם. \

ובהזדמנות זו, כיון שנכנסנו לחודש אלול, כאן המקום להזכיר עוד הפעם על דבר סגולת ימי חודש זה, חודש הרחמים, שהוא הכנה לראש השנה ולכל השנה החדשה, הבאה עלינו לטובה, על פי ביאור הידוע של אדמו"ר הזקן:

משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו, ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם כו' ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה.

וזהו ענין כל ימי חודש אלול, שאז מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מכריז ומודיע שהוא נמצא ,בשדה", וכל אחד ואחת יכולים לגשת אליו, בלי כל תנאים וקושיים והשתדלויות וכו

ולכאורה יש לשאול, מה הוא ענין זה של גישה אל המלך בשדה, כיון שאין לו דמות הגוף ואינו גוף ח"ו וכלשון הכתוב: כי לא ראיתם כל תמונה וגו',

הרי אדמו*ר הזקן ממשיך לבאר שענין גישה זו קשור בתפילה,

שתפילה בכלל ובפרט בימים אלה, הוא על דרך שנאמר: יאר ה' פניו אליך, פנים בפנים, המתפלל עומד נוכח פני המלך, כנ"ל במשל.

ומוסיף אשר בכדי שיהי" לזה קיום ואחיזה בפועל, צריך לבוא בעניני תורה וצדקה וחסד.

265ויהי רצון שילך, כל אחד ואחת מכם, מחיל אל חיל בכל עניני טוב וקדושה, תורה ומצוות, ויהיו לגאון ולתפארת ולנחת אמתי להוריהם ומוריהם ומחנכיהם -- שיחיו -- וינצלו ימי סגולה דחודש זה במילואם, ויתברכו בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכת כתיבה וחתימה טובה

6-2

ב"ה, בתר שבתא דח"י אלול, שנת השבע, ה'תשלל"ג. ברוקלין, נ.י.

כבוד עסקני החינוך הכשר אשר בכל אתר ואתר ה' עליהם יחיו אחד"ש וברכה! בקשתי רבה בזה והצעתי -- בקשר לימי רצון ורחמים אלה

ומיוסד על דברי חז"ל בגודל הענין של הבל תשב"ר שהעולם מתקיים בשבילו,

באחד מימי הסליחות (באם אפשר ביום הראשון) -- לכנס בנים ובנות שלפני בר (בת) מצוה להשתדל ובמרץ שיגדל המספר ככל האפשרי,

להסבירם -- לפי הבנתם -- שזהו (תחלת) השבוע דראש השנה וזמן דהכנה מתאימה לר"ה,

(שאז כאו"א מקבל עליו מלכות השם על כל השנה לשמור מצותיו וכוי והשם מברך את כל בנ"י בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה).

ובפרט שזמן סגולה הוא וכביאור אדמו"ר הזקן שבימים אלה הקב"ה הוא, כביכול, כמשל המלך שנמצא בשדה שאז רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות.

ולכן מבקשים את כאו"א מהמשתתפים בכנס זה לומר ביחד ובחיות: תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.

266ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

אבינו מלכנו אבינו אתה. אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו רחם עלינו. אבינו מלכנו חננו ועגנו כי אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה וחסד למען שמך הגדול והושיעגו.

אח"כ יבאר כאו"א מהמכנסים בכתתו (או אחד בקול רם לכולם):

ומאחלים לכאו"א שימלאו שליחות זו בעתה ובזמנה ובהצלחה; ושיתברכו בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

ובקשתי כפולה אשר אח"כ יתנו לכאו"א ב' מטבעות, א' מתנה ממני - בהצעתי (אבל לא תנאי) שהם יתנוה לצדקה; וא' -- בבקשה שלי שימסרוה בתור שלוחי לצדקה.

בכבוד ובתודה רבה ונפשית על כהנ"ל ובברכת הצלחה בכהנ"ל ולבשו"ט בזה ובברכת כתיבה וחתימה טובה

וטוב ונכון -- לעשות גם באחד מימי עשי"ת ככל הנ"ל, אלא שבמקום הענין דמלך בשדה -- להסבירם

שעל ימים אלה נאמר: דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב וכביאור אדמו"ר הזקן בזה שאז הוא כמשל קירוב המאור אל הניצוץ -- נפש האלקית אשר בכל אחד ואחת מבני ישראל.

267ב"ה, תחילת חודש אלול, ה'תשליד ברוקלין, 1.י.

אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

בעמדנו בתחילת חודש אלול, חודש החשבון של שנה העוברת וחודש ההכנה להשנה הבע"ל -

חשבון צדק וע"מ שיביא לידי מעשה, שהוא העיקר -- היינו למלא החסר באם ה" ח"ו חסרון בפעולות שנה זו, ולא רק למלאות אלא גם להשלים (מלשון שלימות), ויתרה מזו -- עד לאופן של מצוה מן המובחר

ובכל שלשת הדברים (הקוים) עליהם העולם עומד, עולם כפשוטו ועולם קטן זה האדם: תורה עבודה (תפילה) וגמילות חסדים,

והרי פעולות בכל שלשת קוים אלה יש להן שייכות מיוחדת לחודש אלול, וכמרומז גם בשם חודש זה שהוא ראשי תיבות, כמדובר כמה פעמים:

אנה לידו ושמתי לך (מקום-מקלט) -- קו התורה, כמאמר רז"ל דברי תורה קולטין,

אני לדודי ודודי לי -- קו העבודה, תפילה, איש לרעהו ומתנות לאביונים -- קו הגמילות חסדים;

והקדמה לכל קוים אלו, ובחודש אלול (דמזהירים על התשובה) במיוחד, הרי היא -- התשובה, וכמרומז ג"כ בהשם אלול ר"ת 268(ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך).

וכאן המקום להזכיר במיוחד הפעולות בחמשת המבצעים הידועים, שבהם מכל שלשת הקוים האמורים:

מבצע תורה, בית מלא ספרים -- קו התורה,

מבצע תפלין (וכן סידור תפלה -- שהוא מספרים האמורים) - קו התפלה,

מבצע צדקה (וכן מבצע מזוזה -- כוללת כל המצות, שכללותן גמ"ח) - הגמילות חסדים -

הנה הזמן גרמא להוסיף בכמות ובאיכות ולהגביר חיל בכל האמור.

ויהי רצוז שעל ידי העשי' בפועל בכל הנ"ל ובהקדמת הבטחון בשלימותו ובאופן דשתי באד' ה' מחסי -- שהקב"ה עוזרו -- שאז מצליח ועושה במדה הכי מלאה ושלימה, נזכה בקרוב ממש ובעגלא דידן לגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

אשר אז יקויים היעוד (שהוא מענינו של ראש השנה -- תמלכוני עליכם): והי' הויי למלך על כל הארץ, 269אשר גם ענין הגאולה נרמז בהשם אלול ר"ת:

(אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת) להו" ויאמרו לאמר אשירה.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות -- בכל האמור

ולכתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה

ב"ה, ט"ו אלול, ה'תשליד ברוקלין, 1.י. הוו"ח... שלום וברכה !

במענה לשאלתו (שהיא גם שאלת רבים) ע"ד פעולות רוחניות מיוחדות בימים אלה דחדש אלול -

ובקשר להמצב הכללי בעולם ובנוגע לבנ"י במיוחד -

העיקר, כמובן ופשוט, היא ההתחזקות בקיום ההוראה הכללית (וביחד עַם זה -- מובנת בפרטיות ופרטי פרטים): בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו,

שאז, כההמשך בכתוב -- נותן השם ברכתו בכל המצטרך להיחיד ולהכלל ועד לכללות עמנו בנ"י,

כולל -- הצלחה רבה בכל העשיות והפעולות הנעשות ע"פ דרכי הטבע, 270שהרי אמרה תורה שאין סומכין על הנס, וצ"ל ,אשר תעשה" דוקא.

וחדשים אלה -- אלול ותשרי -- הרי משובעים הם בכו"כ עניני תומ"צ שהזמ"ג, שלכן צ"ל התחזקות מיוחדת בהם וקיומם לפרטיהם בהידור ובשמחה.

וכדאי ונכון וטוב -- מיוסד על ההצלחה המיוחדת שישנה בפעולות הנעשות ע"י רבים ועל גודל זכות הרבים,

שיתאספו רבים וישתתפו כולם ויתאחדו כולם: בלימוד ענין בתורה, בתפלה בציבור ונתינת צדקה -- וכ"ז באותו מעמד,

שאז הובטחנו והחוט המשולש לא במהרה ינתק,

שלשת הדברים שעליהם העולם (כפשוטו ועולם קטן - זה האדם) עומד,

וכיון שכ"ז נעשה מתוך התעוררות לתשובה ברצון ומאהבה, שהתחלתה מר"ח אלול -- הרי המעשים דהתומ"צ טובים ומאירים ביותר,

שאין סומכין על הנם: זח'א קיא, ב. ופלוגתת אביי ורבא (פסחים סד, ב) הוא בנוגע לביהמ"ק שראו בו נסים. וי"ל שהפלוגתא תלוי' בפיה*מ (אבות פ"ה, מ"ה) שלא הפילה אשה מריח כו' מפני שתמיד אילחשא (יומא פב, ב) וזהו הנס, או כפשטות הל' וכפי' התויו"ט שם.

.אשר תעשה" דוקא: דברים טו, יח ובספרי שם. וראה סהמ"צ להצ"צ מצות תגלחת מצורע ס"ב. קונטרס ומעין מי"ז. ועיין הקדמה לס' דרך חיים.

וחדשים אלה: ראה לקו"ת להאריזיל תצא עה"פ וראית בשני' גו' ובכתה גו' ירח ימים. לקוטי לוייצ לתנ'ך ס"ע מם.

משובעים הם: תשרי -- כבויק"ר פכ"ט, ת. ואלול ה"ה חדש החשבון וההשלמה לכל החדשים שלפניו ומרומזים בר"ת שלו כל הג' דברים דלקמן במכתב תורה ותפלה וצדקה וכן ענין התשובה (ראה מכ' התחלת אלול (מכ' שלפנ"ז). וש"נ).

הצלחה .. הרבים: ראה תו"כ (הובא בפרש"י שם) לבחוקותי כו, ח. קונטרס החלצו תרנ"ט.

בלימוד .. בתפלה .. צדקה: ראה ברכות ח, רע"א. וראה רשב"א בע"י שם. הצ"צ לתהלים נה, יט.

ענין בתורה: מה טוב ענין שלס כולל גם המסקנא, שאז יש בזה גם המעלה שבהלכה דוקא (ראה אגה"ק סכ"ט. ד'ה וידבר גו' אנכי, תרכ"ז (תר"ל)).

ונחינת צדקה: מסתימת ל' השו"ע או"ח סו"ס צב משמע דגם קודם תפלת ערבית כן הוא (וזיל בתר טעמא). וראה ג"כ שו"ע יו"ד סרמ"ט סעיף. יד. ולא כ"כ בפע'ח שט"ו ספ"א. ובדוחק י"ל דהיינו רק להמתנהגים ע"ד הסוד. וראה ירוש' שקלים פ"ה ה"ד. רש"י סנה' לה, א (ד"ה כל). ברכ"י לאו"ח סרל"ה וליו"ד ר"ס רמז.

והחוט .. ינתק: קהלת (ד, יב) ובפרט כשכולם באותו מעמד (במכש"כ מכתובות סב, ב

שלשת .. עומד: אבות פ"א מ"ב. וראה ד"ה זה ה'ש"ת.

ועולם קטן זה האדם: תנחומא .פקודי ג. וראה כתר ש"ט ספ"ח, רנז.

לחשובה .. ביותר: וכלי הרגיל בחז"ל ,תשובה ומע"ט" כי ע"י התשובה המעשים טובים וכו" (לקו"ת דברים פה, א. שה"ש יז, ג. ולהעיר מתו"א ריש מג'א).

לתשובה ברצון: שהרי מר"ח אלול התחילו מ' יום האחרונים שענינם תשובה (משא"כ הראשונים) ברצון (משא'כ האמצעים) -- ראה רש""י עקב ט, יח. וטור או"ח סתקפ"א.

לתשובה .. מאהבה: ראה ב"ח לטואו"ח סתקפ"א ד"ה והעבירו.

לחשובה .. מר"ח אלול: ברמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו מייחד מכל השנה רק העשי"ת, משא"כ בטור (שם) ובכתהאריז"ל וכו 271ולעשות כהנ"ל -- עכ"פ: פעם אחת בימי אלול בכלל, פעם אחת - בימי הסליחות, פ'א -- בעשי"ת, ופ"א -- בימי השמחה שלאחריהם.

וכדאית השתדלות מיוחדת -- שיעשו כהנ"ל תלמידי וכן תלמידות (כמובן -- בנפרד) הישיבות ות"ת וביה"ס חינוך מכל הסוגים,

כולל -- קטנים וקטנות שעדיין לא הגיעו למצות, ואדרבא -- בהבל פיהן, הבל שאין בו חטא, העולם מתקיים.

ויה"ר שכיון שהימים ימי רצון, ובלשון רבנו הזקו

המלך (מלכו של עולם) נמצא בשדה ו,רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בספ"י ומראה פנים שוחקות לכולם",

יקויים זה בכל אחד ואחת מבנ"י, ובפרט -- להצלחה בפעולות הנ"ל, כולל גם שמהם יראו כ"ז וכן יעשו רבים.

ויקויים היעוד: אך טוב לישראל גו' שתי באד' הוי' מחסי גו

ואלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה"א נזכיר (וכנאמר לפני זה) ישלח עזרך מקדש גו' נרננה בישועתך.

בברכה לבשו"ט בכהנ"ל ובברכת כוח"ט

נ.ב.

מובן שנוסף על הנ"ל -- צ"ל בחדשים הנ"ל הוספה בכמות ובאיכות בפעולה בחמש המבצעים, עליהם כבר דובר בפרטיות בזמן האחרון -- וגם במכתב דתחלת אלול*.

272ב"ה, ראש חודש אלול, ה'תשליה ברוקלין, נ.י. אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

חודש אלול, חודש הסיום של השנה, הוא, כידוע, חודש הרחמים והסליחות, ביחד עם זה הוא חודש של חשבון-הנפש מהשנה העוברת - מכל המעשים והפעולות שנעשו ומהכשלונות והאפשרויות שנחמצו וכו' -- חודש התשובה, חרטה על העבר וקבלה טובה על להבא, הכנה לשנה החדשה, שתהי' השנה הבאה לטובה, טובה מזו שחולפת, ובכל הענינים.

וענין ימי סגולה אלה דחודש אלול מבאר כ"ק רבנו הזקן, בעל התניא והשלחן ערוך, וז"ל:

משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו כו', כך בחודש אלול כוו, יאר הו" פניו אליך שהוא ענין הארת י"ג מדות שיהי' פנים בפנים כו',

ועל פי האמור לעיל, מובן גודל האפשריות דימי חודש אלול, אשר אז מאירים י"ג מדות הרחמים, פנים בפנים, ועת רצון היא לכל אחד ואחת מבני 273ישראל - בלי הבט איך ה" המצב קודם לכן -- לדבקה בו" (ית') בלב ונפש, ושזה יביא לידי מעשה -- הוספה רבה (בכמות ובאיכות) בלימוד התורה ובקיום מצותי'.

ויהי רצון אשר כל אחד ואחת, בתוככי כללות אחב"י, שליט"א, ינצלו במילואם כל ימי סגולה אלה כולם בכל האמור לעיל,

ויתבוננו התבוננות נפשית עד אשר יחיו בה והיא תנחה הנהגתם היום יומית -- בהאמור ע"י דוד נעים זמירות ישראל במזמור שמתחילים לאומרו בר"ח אלול פעמיים בכל יום:

הוי' אורי וישעי ממי אירא גו' צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי גו' ועתה ירום ראשי גו' הורני הוי' דרכך גו' קוה אל הוי' חזק ויאמץ לבך וקוה אל הויי,

ואלקים מלכנו מקדם יפעול ישועות בקרב הארץ, כולל אשר

באור פני מלך חיים -- יתברך כל אחד ואחת בשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה 274ב"ה, ב' אלול ה'תשי"ד ברוקלין, נ.י.

275.. ועתה שנכנסו לחודש אלול, כשנוהגים לומר פעמים בכל יום ה' אורי וישעי, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, אורי וישעי בעולם הזה אף שמעשיו קשים ורעים והרשעים גוברים בו (תניא ספ"ו), ואורי וישעי באופן אשר לא אפחד, יהי רצון שיבקע האור את החושך שבעולם וידחה אותו, והרי אפילו מעט אור דוחה הרבה מן החושך, ומיום ליום יתרבה עד אשר לילה כיום

יאיר, (ממכתב ה' אלול, ה'תעוחיי)

במענה למכתבו מיום השני, עם הפ"ע. המוסגר בו, אודות המגרעות בסניף צעירי אגו"ח .. ואשר לדעתו הכל תלוי בזה שיהי' מזכיר מתאים בעל מרץ, וכותב שאף שממשיך בפעולותיו אבל אינו די מרץ וכו

והנה הזמן היא אבדה שאינה חוזרת. ומזה מובן שאפילו את"ל שצדק במאה אחוז, עליו לעבוד עד שימצא יותר טוב ממנו. ובפרט שיש מקום לומר שגם לו יש יכולת זו ומרץ, ואינו חסר אלא דחיפה ונסיון, והרי בכגון דא מספיקה גם דחיפה מבפנים ז.א. מהאדם עצמו, ובפרט שבכגון דא זכות הרבים מסייעתו.

ויהי רצון שינצל הוא וכן כל חבירו שי" ימי הרצון בם אנו נמצאים, שהמלך ממה"מ הקב"ה נמצא בשדה ומקבל את כל אדם בספ"י ומראה פנים שוחקות לכולם, כמבואר בלקו"ת, ולאחרי זה הימים דקירוב המאור אל הניצוץ, והרי מבואר ורואים גם במוחש שימים כללים הם, ולכן כל תוספת במשך זמן זה -- נכפל פי כמה בימי השנה הבע"ל. ואם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' -- עאכו"כ מזכיר בעניני יהדות ונקודה התיכונה עניני דא*ח. והשי"ת יעזרהו להפיץ אור בסביבתו וכן בעצמו, ובאופן דטופח ע"מ להטפיח גם על חבריו, ומני' ומנייהו יתקלס שם עילאה.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.

(ממכתב כזו אלול תשי"ז)