שיחה ה

204שיחה ה

ובנוגע לאנשי מלחמה במיוחד -- נצחון במלחמה (כמבואר בהלכות קטנות הל' תפלין להרא"ש סי' ט"ו). (ממכתב לי תשרי תשל"ד)

6.75

. . . במש"כ שראה (בהוספות לשו"ע) שציינתי אני מקור ,לד' אדמו"ר בסידור שבפה"ב עובר בכל יום ויום בעשה מתניא רבתי. וכ"כ בשער הכולל" -- והנה הנ"ל אינו ממני, כ"א הועתק משה"כ (כמצויין שס).

הרשום אצלי בזה מזמן רב (ואיני זוכר עתה ההשתלשלות בזה והספרים

אינם עתה תח"י): הובאו והאריך בזה בשו"ת אמרי יושר ח"ב להר' מאיר

אריק. -- ודלא כרש"ש מנחות סו,

א. -- וכ"כ לבוש באו"ח סתקנ"א. והקשה

עיז בשו"ת מהר"מ שיק או"ח רפ"ז מקידושין כט,

ב. ועיין אבני נזר

או"ח ח"ב סתנ"ט. יו"ד ח"ב סשצ"ה. דברי מלכיאל או'ח סי' יז. פרי השדה ח"ב טז. מנחות פתים או"ח רמ"ט > ..

(ממכתב ה' אלול, תשכ"ח)

יו"דה שבט

*) געדרוקט אין ספר חכמי ישראל (ניו יארק, תרפ"ד) ע' לב **) אגרת הקודש סימן כ

₪7 205. . . ידוע מש"כ באגרת הקודש (סימן כז) לנחם בכפליים לתושי' את ה,נדכאים הנאנחים והנאנקיםי". אשר הצדיק ,שבק חיי. . לכל חי היא נפש כל חי הקשורה בנפשו . . בכל אחד ואחד כפי בחינת התקשרותו באמת ואהבתו אהבת אמת הטהורה".

וביאר בספר ענין ההשתטחות ד,אף אותם שלא ידעו בו ולא הכירו בו בעודו בחיים חיותו רק שלמדו בספרים הקדושים שהניח ברכה אחריו ונהנים מאור זיו תורתו ומתחזקים על ידי זה בעבודת הוי' . . . בודאי גם המה נקראו תלמידיו . . כי המה מאמינים בהצדיק ההוא ומקבלים ממנו אור תורתו . . הענפים נמשכים לשרשן".

ופירש כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקלל"ה נבג"מ זי*ע הכ"מ במכתב. אשר ,גודל התשוקה להתקשרות יכול להשביע רק כאשר ילמוד מאמרי החסידות שאומר הרב וכותב, כי בראית פנים בלבד לא סגי".

ובמכתב שני יפרט .השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים . . ההתקשרות האמיתית היא ע"י לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם. ומקיים בקשתי באמירת תהלים: ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות".

וכאשר נלמוד תורתו ושיחותיו ונלך בדרך זו הישרה אשר הורנו, הנה ,כמים הפנים וכו' ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח ורוחו עומדת בקרבנו ממש .. שגם. בזה העולם המעשה היום לעשותם אשתכח יתיר". ומה עד כאן עומד

ומשמש, אף להלן עומד ומשמש. (ממכתב ר"ח אדר, השי*ת)

1) ראה באור התורה להצ"צ פ' שמות ע' סד בענין נאקה.

2) כעת כתיבת מכתב זה עדייץ לא נתפרסמה התקגה ע"ד לימוד חומש עם פרש*י ולימוד תניא כפי שנחלק לימי השנה.

6.75

ב"ה, יום השלושים אחר הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ

ת'ח בשם כל המשפחה ובשמי עבור מכתבו מי"ט שבט ודברי הניחום וההתקרבות.

בטח ידועים לו דברי כ"ק מויח אדמו"ר הכ"מ כי <אידישע גשמיות איז רוחניות", וכ"ק אדמו"ר הזקן כותב (ביאור, אגה"ק כ"ז) כי המשכת כל רוחניות אינה אלא ע"י אהבה רבה. נקוה איפוא כי על ידי זה שנעמוד כלנו בהתקרבות ואהבה רבה אמתית נמשיך עלינו כח להוציא לפועל כל אותם הענינים אשר רצונו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שיצאו לפועל טוב על ידינו.

206אסיים בברכת עד ינובון בשיבה טובה, וכלנו יחד נזכה לגאולה האמתית והשלימה עַל ידי משיח צדקנו בב"א.

₪790

. . . קשה במצב רוח הנוכחי, הכתיבה ומענה על מכתבים בכלל, והכתיבה ע"ד ההסתלקות בפרט, כי מי ינחמנו ובמה נתנחם.

אבל מי אתנו יודע בהדי כבשי דרחמנא. והנגלות לנו -- אשר כל אחד ואחת מבני ישראל פעלי דיממא נינהו. וע"פ פירוש הצ"צ (הובא בשיחת שמח"ת תרצ"ו *) זייער אַרבעט איז -- מאַכן ליכטיג.

והנה ידוע אשר יש ג' בחי' עולם שנה גפש (לקו"ת ס"פ חוקת. עט"ר. ועוד).

ואם כאשר נפש הפועל נמצאת במצב הרגיל התרו רז"ל והזהירו אשר הפועלים עצלים, הרי אצ"ל שההתראה מתאמת בעת אשר יש מקום לטעות ח"ו אשר רק לפנים בישראל פעל צדיק מנהיג הדור פעולתו לחיים לכל חי היא נפש כל חי הקשורה בנפשו (אגה"ק כ).

ואם כאשר השנה כסדרה אמרז"ל היום קצר, מכל שכן בשנה חסרה, בסילוקן של צדיקים שאין אנו מוצאין תמורתן (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ח. וראה איכ"ר פ"א, ל).

ואם כאשר העולם כמנהגו המלאכה, דתורה אור, מרובה, על אחת כמה וכמה כבוא השמש בצהרים זו שמשו של צדיק (מו"ק כ'ח, ב) וגדל החשך והעלם העולם ביותר, אשר רבה וגדלה מלאכת הפועלים ואחריותם כמה פעמים בכה.

והורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ, אשר לא באנחות הישועה, ולא היאוש ח"ו העצבות והחלישות -- הדרך המוציאה מן המיצר והצרה ומובילה למרחב וצהר.

ודרכנו ומטרתנו הוא הבפועל במחשבה דבור ומעשה: ובלשון הרב .די האָרץ זאֶל אַרויסבריינגען צום קאָפּ, עס זאֶל אַראָפקומען אין אַ בפועל".

דרך סלולה ותפקיד גלוי על שכם כל אחד ואחת מאנ"ש, מהתמימים, המקושרים, או השייכים לכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אשר .רוחו עומדת בקרבנו ממש", להתבונן בההוראות אשר קבלו בפרט ממנו, או בההוראות הגמצאות במאמריו שיחותיו ומכתביו, ולהוסיף אומץ בקיומן בפועל ממש .טיפער און טיפער, אמת'ער און נאַך אמת'ער".

והודיעה אותנו התורה (זח"ג עא, ב) אשר צדיקא דאתפטר אשתכח בוה העולם המעשה יתיר מבחיוהי.

ועל ידי זה אשר נלך בדרך ישרה אשר הורנו, להתקשר ולהתקרב אליו, נזכה להנחם בכפליים, בקיום היעוד נחמו נחמו עמי גו" כי מלאה 207צבאה גו' כל גיא ינשא גו' (ישעי' מ) כל שפל ונמוך ינשא בגנך דאינון ישראל דאינון שפלים (ח"ג ר"פ, א), וכ"ק מו"ח אדמו"ר יבוא בראשנו להוליכנו קוממיות לארצנו וכמו שנאמר ויתא ראשי עם כי צדקת ה' עשה

ומשפטיו עם ישראל (עיין תנחומא חקת יו"ד). (ממכתב ר"ח אדר, תש"")

6/7

שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שקודם ההליכה על ציון ואחל --

נוהגין שאין אוכלין אבל שותים *. (ממכתב דשנת ה'תש"י)

*) ראה זה"ג עא, א. אחרונים בשו"ע או"ח סו"ס תקפ"א. לקוטי צבי. ילקוט אברהם לר' אברהם ליפשיץ לשו"ע או"ח סי' תקפ"א. אלף המגן שם.

. . . מסר לי . . אודות קושי מצבו ועד כמה שמרגיש את גודל אחריותו להשפיע לטובה על משפחתו שי' וסביבתו.

והנה ידוע הוא אשר דרש דרש כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ מכל אלו שזכו להסתופף בצלו, ומכל שכן מאלו שזכו להיות תלמידיו, אשר יהיו נרות להאיר דוקא, ולא הסתפק בדרישה, כי אם גם האציל מרוחו והשפיע בהם כח אשר בהשתדלות הראוי' יוכלו למלאות דרישה זו.

ובכל אחד מאתנו תלוי להוציא כח זה מן הכח אל הפועל, אף שלפעמים דרוש לזה התחזקות יתירה ויגיעה . . .

. . . כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ באחד ממכתביו:

חסידות האָט אויפגעטאֶן אַז וואו מ'איז איז מען ניט עלענט. עכ"ל, ואם ,בהיות הצדיק חי ע"פ האדמה . . בבחי' מקום גשמי" כך, על אחת כו"כ עתה דאשתכח יתיר מבחיוהי גם בזה העולם המעשה. ועל אכו"כ בצדיק שהוא רבי שהוא ממוצע המחבר בין הוי' וביניכם, הוי' שאין שייך לטבע ח"ו, והממוצע יש בו משני הענינים שהוא ממוצע ביניהם, וביחס לחסידיו ומקושריו העומדים גם עתה כמאז -- כיון שההתקשרות דיחידה צ"ל למעלה מהזמן -- בתנועה דהתקשרות ביתר עז, כי אומרים לנפשם וגופם: אי אפשי לנו אחרת כלל וכלל, ואז אין הפסק כלל ח"ז, ואדרבה רוח אמשיך רוח כו" 208ברוחניות וגם בגשמיות ולכל טוב, כי כמו שלמעלה כך למטה ברבי טבע -- (שלמעלה מטו"ד) הטוב להיטיב . .. (ממכתב ניסן, תש"י)

₪7

מוסג'פ החוברת שהו"ל זה עתה ונא לזכות בה את הרבים באופן המתאים *.

ידוע דהשפעה הבאה מן המשפיע למקבל שתכליתה הולדה צריכה לירד ממדריגה למדריגה ולהשתנות עד שיתהווה ממנה הולדה -- גידולין שבכחם לעשות אח"כ גידולי גידולין וכו'.

וצריך שיעבור דרך כל הט' כחות הנפש כמו שבגשמיות צריך ע"ז שהייי תשע מדריגות -- בזמן הזה תשעה חדשים ולעתיד לבוא שתלד אשה בכל יום -- תשע שעות -- כך כתב רבנו הזקן. הועתק ונתבאר בפי' המלות להצמח צדק בסוף יהי כבוד.

וזיל הצמח צדק שם : ולע"ד אפ"ל כי זה שצריך עיכוב ט' חדשים מפני שבי"ע הם יש ואינו ערוך לאצי' עַ"כ כדי שיומשך בבריאה צריך להתעכב תחלה במ' דאצילות כו' שאל"כ יפול בירידתו למטה כו' מחמת שיש שם קליפות. ודוגמת שבה"כ, רק ע"י שנתעכב במ' מקור דבי"ע יתקיים כו' אבל לע"ל שיזדככו העולמות ויהי' השם נקרא כמו שנכתב א"צ עיבור כ"כ . . . ויהי' די בט' שעות כו' **, עכ"ל בהנוגע לעניננו.

*) כוונתי פשוטה אשר המאמרים והקונטרסים הרי לפעמים תוכנם או גם הלשון (לשה*ק) קשים על חלק מסביבת המקבל, ולכן הנני מוסיף ,באופן המתאים" שאין הכונה בשילוח הקונטרס שיזכו בו רק אלו המבינים התוכן או הלשון כמו שהואי אלא שישתדלו ג"כ לזכות בו גם את אלו וואָס מ'דארף זיי פאַרטייטשן דַעם תוכן מיט אן ענין לפי ערכם, וצריך להסביר להם זה באידיש או גם בלשון המדינה.

(ממכתב דשנת ה'תש"י)

**) מה שהעיר במכתבי מיו"ד אייר בביאור הצ"צ בענין אצילות וביי"ע שהעיכוב הוא במלכות דאצי' ומקשה וא*כ הרי ההשתנות נעשית באצי' גופא, דהיינו בהמשפיע טרם שבאה להמקבל, הנה הצ"צ ממשיל זה על ענין העיבור כפשוטו בזו"ג, וא"כ מל' ךאצי' במקום זה מדובר בה כמו שהיא שורש לנבראים, התחלת בי"ע, היינו מקבל, וכל' הצ"צ .במ' מקור דבי"יעיי, וראה בתו"א ס"פ תרומה, שמלכות הוא מקור בי"ע שבאצילות וכו'.

בן שואל מהו השייכות של כל ענין זה לענין ההסתלקות.

הנה השייכות מבוארת דביו"ד אייר נשלמו ג' חדשים מיום ההסתלקות, אשר עד יום ההסתלקות הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ משפיע גלוי, ומיום ההסתלקות ואילך משפיע באופן נעלה כיותר, היעו שמתחיל סדר חדש בהשפעותיו דכיון שגדולים צדיקים כו' יותר כו', הרי גם השפעתם געשית גדולה יותר.

ולברר התוצאות שהיו מהסדר שהי' עד יום ההסתלקות הגה כמו שבגשמיות במשך ג' חדשים צריך להיות גיכר הולד, הרי לא יאוחר מיו"ד אייר לערך, צריך להיות 209אבל אף שהלידה בפועל ובגלוי היא לאחר ט"ח הנה ארז"ל שהעובר ניכר לשליש ימי' (עיין יבמות לה, א. לז, א. מב, א ואילך. סנהדרין סט, א. נדה ח. ב. ירושלמי יבמות ונדה שם. ב"ר לוישב לח, כד. מפרשי החומש שם. שו"ת נוייב מהד'ית אה"ע סי"ט. ואכ"מ), ונפסק הדין שעל כל פנים לא יאוחר מתשעים יום (שו"ע אה"ע סי"ג, ס"א) שהם ימי הבחנה.

בעוד יומיים נגמרים ימי הבחנה מיום הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. איני יודע אם צריך לעשות התועדות לתכלית זו, ובטח אין כל המקומות שוים בזה, אבל הצד חשווה שבכל המקומות ושבכל אחד ואחת, שצריך לעשות חשבון צדק בנפשו להתבונן, אשר חיי רוחו אשר שבק לנו, וצ"ל גדל והולך גידולי גידולין.

הנה אפשר אשר ניתן באופן כזה שאין צריך שהי' זמן כל כך אפילו להלידה בפועל, ועל אחת כמה וכמה להבחנה, אבל, בכל אופן מספיק צדי"ק יום, להבחנה על כל פנים. ולידע אינש בנפשי' הסך הכל מחשבון צדק זה.

וכותב הנני לא יאוחר, כי ג' חדשים היינו לאו דוקא ג' חדשים שלימים, ועוד זאת שלפעמים נותן המשפיע באופן כזה שאעו צריך ט' חדשים שלימים במקבל (במילא אין צריך ג' תושים להכרת הולד), כי חלק מהשתנות ההשפעה להיות בערך המקבל כבר עפשה המשפיע בעצמו. וכמו שאין הכרח שכל דבר ודבר שהמשפיע נותן למקבל צריך להיות בזה עומק גדול ביותר, עד שרק לאחר ארבעים שנה קאים התלמיד על דעתי' דרבי'. לפעמים רבות כן הוא, אבל אינו מוכרח שבכל מלה ולימוד שאומר הרב להתלמיד יחכה

על זה ארבעים שנה. וכמו"כ הוא בנדו"ד. (ממכתב דשנת ה'תש"')

6.7

רבים המחפשים ומבארים מעלות וגדולת נשיאי חב"ד בכלל. ונשיא דורנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בפרט בענינים שונים: איש המסירות-נפש, גאון, בעל מדות, צדיק, בעל רוח הקודש, מלומד בנסים ועוד ועוד.

וגדלו ביותר שבחים אלו, על פי ההגדרה בתורת החסידות. מהו מסירות נפש, מהו גאון וכו'.

ובכל זה -- העיקר חסר כאן. ונוסף על זה, שהוא עיקר בעצם. חשוב הוא ביחוד משום שנוגע ביותר, וביחוד לנו, קהל חסידיו ומקושריו. וזה! -- מה שהוא הוא הנשיא, ונשיא חב"ד.

210כי -- נשיא בכלל, נקרא ראשי אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשרשם למעלה מעלה.

והנה כמה סוגים בנשיאים :: אלו אשר השפעתם בבחינת פנימיות, ואלו אשר השפעתם בבחינת מקיף. ובזה גופא חילוקים: אם השפיעו בתורת הנגלה או הנסתר או בשניהם יחדיו, לימדו דרכי העבודה והחסידות. המשיבו השפעות גשמיות וכו' וכו'.

וישנם כאלו, שהי' בהם כמה מבחינות הנ"ל, או גם כולם י.

וזה הי' מאז ועד עתה ענין הנהגת נשיאי חב"ד, מן כ"ק אדמו"ר הזקן ועד כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועד בכלל, אשר כללו כל הסוגים והחילוקים: השפיעו בפנימיות ובמקיף, בתורה עבודה וגמ"ח, ברוחניות ובגשמיות. ובמילא היתה התקשרותם עם השייכים אליהם בכל תרי"ג אברי נפש וגוף המקושרים.

ועל כל אחד ואחת מאתנו כולנו לדעת, היינו להעמיק דעתו ולתקוע מחשבתו בזה, אשר הוא הוא הנשיא והראש. ממנו ועל ידו הם כל ההשפעות בגשמיות וברוחניות, ועל ידי ההתקשרות אליו (וכבר הורה במכתביו איך ובמה מתקשרים) קשורים. ומיוחדים בשרש ושרש השרש עד למעלה מעלה כו'.

וי"ל הפירוש להחילוק אשר בזה. במנהגנו ומנהג פולין. בא פוילעשע 211בטח מתבקרת זוג' תחי' מזמן לזמן ע"י רופא מומחה, ואין להתפעל מה שעד עתה נמשך הדבר. ובפרט בשנת ההסתלקות, אשר מחד גיסא סרו כל ההגבלות כמבואר באגה"ק סי' כ"ז וביאורה, ומאידך גיסא גם ע"פ תורת הנגלה כל י"ב חודש ישנה שייכות מיוחדת לזה שנסתלק עם עלמא דין, צריך לעשות כלי בטבע, ואז יהיו השפעות בהמצטרך בגשמיות וברוחניות בהצלחה למעלה מדרך הטבע, ובלבד שיהי' צִינַור ההתקשרות בתוקף גדול, -- אשר דרכי ההתקשרות כבר נתבארו בהקדמות לקונטרסים שהו"ל במשך חדשים האחרונים . . .

בטח למותר לעוררו לקביעת עתים ביחוד לתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר

הכ"מ ואמירת קאַפיטל ע"א בתהלים ונתינה לצדקה באופן שלא יכבד עליו כי

בזה נוגע לא הכמות אלא הענין, בלי נדר בַּכל יום. כמובן מלבד שבתות

וימים טובים, להמוסדות שיסד כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר זהו ג' הקוים בתורה עבודה וגמ"ח + . .

(ממכתב י"ז אלול, השי"ת) 212. . . בטח ידוע להם: ולמותר להאריך בזה, עד כמה מסר נפשו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ על חינוך הכשר והחזקת היהדות גם בענינים ,פשוטים" ביותר, אף שהי' בידו להשתמש בזמנים אלה בלימוד רזין דאורייתא, ורזין דרזין, וזהו מוסר השכל לכל אחד מאתנו, שהרי אפשר שמפני עצת היצר שיכול להתחפש -- איבערטאֶן זיך בלבוש של צדיק תמים ויכול לטעון עמו. מה לך להתעסק בלימוד א"ב עם אחרים ואמירת מודה אני ובפרט שפעולתך מוטלת בספק, כיון שתמורת זה יכול אתה להתעסק בתורת החסידות תורת דברי אלקים חיים, ובזה בטוח אתה שתהי' תועלת כיון שחסיד אתה ומקושר להרבי וא"כ בודאי יפעול עליך הלימוד.

החותם בברכת הצלחה להיות מקושרים באמת לכ"ק

מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר בדרך ממילא ימלא כל אחד ואחת

שליחותו שהעמיס עליו בעונג וברצון. ויפוצו המעינות חוצהי

והקיצו ורננו כו' וכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ יוליכנו קוממיות לארצינו במהרה בימינו אמן.

(ממכתב כ"ה מרחשון, ה'תשי"א) 213קונטרס זה * בא בקשר עם סיום אמירת קדיש י בהסתלקות כ"ק מו"ח אדמו*ר זצוקללה''ה נבג"מ זי"ע הכ"מ . .

כמה דעות במשך זמן אמירת הקדיש :: כל ימי חייו, יב' חדש ויא'י יום, שנה שלימה וגם חודש העבור בכלל, יב חדש, יב חדש פחות שבוע, יא חדש פחות יום אחד.

ואנו אין לנו אלא מנהג נשיאינו, וע"פ הרשום בקטע מצוואת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: בענין היא' חדש -- להפסיק חודש ויום א' קודם. עד'מ אם היא"צ הוא בי' בשבט' יאמר קדיש עד ט' טבת ועד בכללי. וכן הוא דעת רוב המכריע של אחרוני הפוסקים.

איתא בכתהאריז"ל -- והובא בפוסקים -- כי אמירת הקדיש שייך ג"כ לעלית הנשמה ממדריגה למדריגה בג"ע עצמו.

מובן מזה, אשר בסיום אמירת הקדיש די"א חדש מסתיים סדר עליות זה ומתחיל סדר חדש בעליות הנשמה, כי הרי ארז"ל אשר ת"ח אין להם מנוחה בעוה"ב כי ילכו מחיל אל חיל.

מוכרח ע"פ זה, אשר כל אחד מהמקושרים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ עליו להוסיף עתה אומץ בחיזוק ההתקשרות שלו, לעשות חשבון בנפשו, ואליבי' דנפשי', מה עשה בזה במשך יא חדשים אלו, למלאות את החסר, וע'י האופנים שהורה נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ -- להתקשר ביתר שאת וביתר עז אתו עמו כלומר אליו, למען אשר גם הוא יתעלה בעלייתו. והמקדש עצמו מעט למטה -- מקדשין אותו הרבה מלמעלה.

עלינו. ועוד. 6) פירוש שבו יומשך השפע מיוסף הצדיק (תו"א ר"פ ויגש).

בַ6.,'7 214מוסג"פ הקונטרס * לתשעה בטבת -- סיום אחד עשר חדש מיום הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי*ע הכ"מ -- וכמו קונטרסיב הקודמים, הוא לזכות בו את הרבים ואת סביבתו בפרט, זכות מל' זיכוך ובירור, ועל ידי זכוך נוסף למטה ממשיכים תוספות אורות מלמעלה ומקבלים אותם בטוב,

וכמבואר בהקדמת הקונטרס ** שיש לומר אשר לאחר י"א חודש מתחיל סדר חדש בעליות הנשמה בג"ע גופא (כמו שבאלו השייכים לזה עולים אז מגיהנום לג"ע).

וא"כ על כל המקושרים החובה והזכות להתעלות גם הם ממצבם ומעמדם עד עתה למען לא תהי' חלישות ח"ו בההתקשרות. ואדרבה.

ואופני ההתקשרות כבר ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בכ"מ.

כן באתי להציע, אשר מעתה ועד יום היאָרצייט (יו"יד שבט) עלי' הבאה אחרי עלי' הנ"ל, כי הרי אז מתעוררים הענינים דיום ההסתלקות, ישתדל כל אחד בהוספה בלי נדר בשלשת הקווין דתורה עבודה וגמ"ח. והוא :

א) יגמור עד היאַר"צ חמשה פרקים משניות (משנה אותיות נשמה, 215אשר חמשה שמות נקראו לה) בע"פ או בפנים. ומה טוב שיחלקו באופן כזה את כל הש"ס משנה. ויוכלו לצרף יחד איזה ביהכנ"ס או קבוצי אנ"ש.

ב) אמירת תהלים בכל יום ביחוד לענין זה, באופן שיגמור עד היאֶרַ"צ כל התהלים פעם אחת.

ג) יתן בכל יום עד היאָר"צ (כמובן מלבד בשבתות) צדקה ,קודם התפלה או לאחרי' בפרוטות היינו במטבעות קטנות שאדמו"ר הזקן קוראם ,קשקשים" ולשנות המספר מפעם לפעם כדי שלא יעשה לחיוב נדר, ולחלקם אח"כ לצדקות שונות".

ונוסף עַל כל זה -- שעד היְאָר"צ ילמוד בע"פ ויחקוק בזכרונו ממאמרי תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ובפרט המאמר דיום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני, קונטרס עד) כולו או חלק ממנו -- אשר עי"ז תורתו שוכנת בקרבו גם בשעוסק במילי דעלמא.

ומובן אשר כל המוסיף בכל הנ"ל -- מוסיפין לו.

6.7

,.. כל שנים עשר חדש אלו דשנת ההסתלקות* מוכשרים ביותר לחיזוק ההתקשרות עם נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ,

וההשתתפות בחלוקת הש"ס זו, תקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכמ השתדל בחיזוקה והפצתה, הנה. נוסף על שאר הענינים שבזה, תוסיף אומץ גם היא בהתקשרותנו הנ"ל, ללכת בדרכיו אשר הורנו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד.

216ב'"ה, ראש חודש שבט, ה'תשי"א. ברוקלין, 1 אל אנ"ש, תלמידי התמימים וכל הקרובים לחסידות וחסידים די בכל אתר ואתר ה' עליהם יחיו שלום וברכה!

לקראת בא יום הגדול והקדוש הוא יום עשירי בשבט, יום הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ -- הנני לעורר אודות מאמרו שנתן להדפיס ליום ההסתלקות, הוא ד"ה באתי לגני -- יו"ד שבט תש"י.

אשר בטח תלמדו אותו בליל ויום ההילולא. ובלשון נשיאנו במכתפיו (קונטרס ג, קונט' לו):

מסוגל הוא היום הזה להתקשר בעץ החיים, אשר כאו"א מאנ"ש יזכה שיאיר עליו ועל כל ב"יב שיחיו זכות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר מסר ונתן נפשו הק' עלינו להדריכנו במעגלי צדיקי יסוד עולם הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה*ה נבג*מ זי"ע להושע בבני חייא ומזונא רויחא.

אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו, התעוררו ובאו לחצרות ה', בבתי כנסיות ובתי מדרשות, אל התפלה ואל למודי השיעורים ברבים, והתועדו באהבת רעים לחזק את הלמודים בתמיכת לומדי תורה ועוסקים בעבודת השי"ת.

אנ"ש ותלמידי התמימים, וכל הנוטלים חלק בדרכי החסידים והחסידות עמדו הכן כולכם, אתם נשיכם בניכם ובנותיכם, לקבל ברכת הוי' בשפעת חיים ופרנסה טובה ונחת מיוצאי חלציכם, אשר ישפיע השי"ת לכם ולנו על ידי התעוררות רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמתים, ע"ד מכניסי רחמים. אשר יעורר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בעל ההילולא. וברוכים תהיו בבני חייא ומזונא רויחא.

6.73

ב"ה, ראש חדש שבט, ה.'תשי"א. ברוקלין, 1. י. אל אנ"ש, תלמידי התמימים, אל המקושרים או השייכים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מי ה' עליהם יחיו שלום וברכה ! במענה על שאלת רבים אודות סדר מפורט ביום העשירי בשבט הבע"ל, הוא יום היאַרצייט של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, הנני בזה להציע:

הנני בזה : ראה ג"כ מכ' כיק מו"ח אדמו"ר הכ*מ ע"ד יארצייט הראשון של אביו כ"ק אדמו"ר (מהורשים) ג"ע (חכמי ישראל בעש"ט, ע' ל 217בשבת קדש שלפני היאָרצייט ישתדלו לעלות לתורה.

אם אין מספר העליות מספיק -- יקראו בתורה בחדרים שונים, אבל לא להוסיף על מספר הקרואים.

ישתדלו שמפטיר יהי' הגדול שבחבורה -- בריצוי רוב המנין -- או על פי הגורל.

יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היאָרצייט, ונכוז לחלק שיתפלל אחד ערבית, שני -- שחרית. שלישי -- מנחה כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של אנ*ש.

להדליק נר שידלק כל המעת לעת. אם אפשר בקל -- נר של שעוה. בשעת התפלות ידלקו חמשה נרות.

אחר התפלה (בבקר -- אחר אמירת תהלים) ילמוד (יסיים) המתפלל לפני התיבה פכ"ד דכלים ופ"ז דמקואות. אח"כ יאמר המשנה ר' חנגיא בן עקשיא כו' ויאדיר. בלחש -- איזה שורות בתניא, קדיש דרבנן.

אחר תפלת ערבית -- יחזרו חלק מהמאמר דיום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני, נדפס בקונטרס עד) בע"פ. ואם אין מי שיחזור בע"פ ילמדוהו בפנים. וכן אחר תפלת הבוקר. ולסיימו אחר תפלת מנחה.

בבוקר קודם התפלה -- פרק תניא. וכן לאחר תפלת מנחה.

בבוקר קודם התפלה ירים כל אחד תרומה להענינים השייכים לנשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיה וכן קודם תפלת מנחה.

לאחר תפלת הבוקר וחזרת הדא"ח -- יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או עכ"פ לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ -- יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"ג אח"כ בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי -- בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלוי

במשך המעת לעת -- ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם. במשך המעת לעת -- לעשות התועדות.

לקבוע שעה במשך המעת לעת -- לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו. 2

יקראו .. אבל לא להוסיף : הוראת כ"ק מו"ח אדמו*ר הכ"מ בשם אביו. ועיין שו"ת צ"צ האו"חה סל"ה.

של שעוה: ר"ת ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר.

חמשה נרות . . (יסיים) : ראה קונטרס ב' ניסן ה'תש"ח, וה'תש"ט.

בלחש . . בתניא: כך תג כ"ק מו"ח אהמו"ר הכ"מ.

218במשך המעת לעת -- לבקר (אלו הראוים לזה) בבתי הכנסיות ובבהמייד אשר בעיר לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח אדמויר הכ"מ, לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו ע"ד אמירת תהלים, לימוד חומש עם פירש"י -- ובמקומות המתאימים -- גם ע"ד לימוד התניא כפי שחלקו לימות השנה. -- אם באפשרי לעשות כל הנ"ל מתוך התועדות.

במשך' המעת לעת -- לבקר (המוכשרים לזה) במקום כנוסי הנוער החרדי -- ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי -- ולבאר להם איך שחבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, לבאר להם את אשר תבע מהם והתקוה והבטחון אשר בטח בהם, אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער.

מובן אשר, אם זהו מתאים לתנאי המקום, ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחרי היאָרצייט ובפרט ביום הש"ק שלאחריו.

והוי' יחיש ביאת גואלנו והקיצו ורנגו שוכני עפר. ונשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, בעל ההילולא. בתוכם ישמיענו נפלאות וינהלנו בדרך העולה בית אדל.

6/7

באתי לגני: מאמר זה יהבא אחריו* נדפסו בקונטרס עד. המשך זה ניתן להדפיס ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, והתחלתו, -- הוא המאמר באתי לגני -- ללמדו ביום יו"יד שבט (יאצ"ט של אמו זקנתו נ"ע זי"ע). המאמר (הקונטרס) הובא מבית הכורך ביום ואו ט' שבט. כשהבאתי הקונטרס לכ"ק מו"ח אדמו"ר, מצאתיו בחדרו -- בו הי' מתפלל, נכנסים לשם ליחידות וכו' -- יושב על כסאו אצל שלחנו והסידור (תורה אור. ברוקלין תש"א) פתוח לפניו בע' מה: סיום הודו להוי' והתחלת פתח אלי'. הנחתי הקונטרס על השולחן. ונענע בראשו בתנועה של אישור ושביעת רצון.

למחרתו יו"ד שבט, ש"ק פ' בא (אל פרעה, דאתפרעו ואתגליין כל נהורין וכל בוצינין, כל מה דהוה סתים אתגלי. זהר ח"א רי, א) בשעה שמונה בבוקר נסתלק **. ומני אז הנה רבים מחסידי חב"ד ואנ"ש קבלו עליהם ללמוד

*) ד"ה היושבת בגנים ה'תשיי. המו"ל.

**) ,כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ נסתלק בשבת קודש דבא בעשירי לחודש אחךד עשר הוא חודש שבט כחמשה עשר וגעים לפני שעה שני' (שמינית) בוקר" (ממכתב כיה אדר השיית).

219-ו ל

. . . למותר להאריך, לדידי' ולדכוותי', ברום ערך הדבר ובגודל הנחת רוח של המחבר ג"ע כאשר, ע"י השאלה אשר שאל, סו"ס באים מאמרי דא'ח אלו לאלפי לומדים ומעיינים, ובכל קריאה ולימוד בהם, הרי שפתי הצדיק דובבות בקבר ונשמתו בישיבה של מעלה (תוד"ה אגורה יבמות צו, ב. ולשון הרגמ"ה בבכורות לא, ב צע"ק). ומי לנו גדול מדוד מלך ישראל והשתוקק וביקש שיהי רצון שיאמרו שמועה מפיו ועי"ז יגור בשני עולמים היינו שיהיו שפתותיו דובבות כו'.

וכיון שבכל ענין וענין ההנהגה היא מדה כנגד מדה. הרי לכאורה ודאי הדבר, אשר כמו שהצדיק גר בשני עולמים. כמו"כ גם שכר כל המשתדלים בזה הוא ג"כ הן ברוחניות הן בגשמיות, ברוב טוב גשמי ורוחני.

והא ענינא כיון דאתיא לידן נימא בי' מילתא: הבקשה וקפידא שיאמרו שמועה בשמם -- (בהקדמת דברי נחמי' חאה"ע האריך בן המחבר בטעם מה שצריך להיות בשם דוקא, ויש להעיר בדבריו, ואכ"מ) -- נזכר בדחז"ל : בדוד המלך ע"ה, ר' יוחנן (שניהם ביבמות שם), ר' ששת (בכורות לא, ב), ור' יצחק (זח"א ריז, ב)י

וע"כ צ'ל אשר הענין דאגורה באהלך עולמים נוגע לארבעה אלו יותר מלסתם בני אדם. וי"ל הטעם ע"ז:

א) דוד השתדל ביותר שימחל לו אותו עון ועד זאת שידעו כל ישראל שנמחל לו, וכדאיתא בשבת (ל, א) ובסנה' (קז, א ושם), והנה אם אין הרב דומה למלאך כו' אין לומדין תורה מפיו, וכמארז"ל (חגיגה טו, ב, ויעוין לח"מ הל' ת"ת ריש פ"ד). ולכן דוד בפרט השתדל שיאמרו שמועה מפיו, שעי"ז יודע ג"כ שנמחל לו אותו עון

ובזה יש לתרץ ג"כ מה שבירוש' ברכות (פ'"ב סוף ה"א), אחרי שהובא הא דיבמות שביקש דוד שיאמרו שמועה מפיו כו, מסיים: אין דוד כו" (ואמר דוד) יבוא עלי שאני שמח בלבי (על בנין ביהמ"ק). דלכאורה אין לענין זה כל שייכות שם, ובפי' הס' חרדים כ' דלא גרסינן לי' שם, אבל בכל הספרים שלנו איתא. וע"פ הנ"ל יובן, דהנה על בקשת דוד שיעשה אות שנמחל לו אותו עון, א"ל הקב'"ה שהאות יהי' בבנין ביהמ"ק דוקא (שבת שם), נמצא שע"י שני דברים נתברר שנמחל לו העון: א) ע"י ישראל שיאמרו שמועה משמו, כנ"ל. ב) ע"י הקבי"ה שיעשה אות. ולכן אחרי שהובאה בסוגית הירוש' השתדלות דוד בענין הראשון. מסיים שהי' דוד שמח בבנין ביהמ"ק. שזהו אות גם מלמעלה שנמחל לו העון, -- ואין צורך לשבש גירסת הספרים

בירושלמי.

220ב) ר' יוחנן, מתו בניו כדאיתא בברכות (ה, ב, וראה סה"ד בערכו אם אח"כ נולד לו בן). וכדי שלא ימלא הקב"ה עליו עברה, צריך הי' להניח תלמידים הראויים ליורשו, ואזיל בזה לשיטתי' בב"ב (קטז, א), ולכן הוא בפרט השתדל שיאמרו דבר שמועה מפי.

ג) וע"ד הנ"ל בר' יוחנן הוא ג"כ ברי"צ, שאף שהי' לו בן (זהר שם), אבל הרי אמרז"ל בב"ב (שם) בסיום הסוגיא דהקב"ה מתמלא עברה, דאף שאין מתמלא עברה, אם הניח בן הראוי ליורשו (להעיר מס' מעבר יבוק מ"ה פכ"ח) מ"מ נאמר על האב מיתה אם אין הבן כמותה ובנו של רי"צ, אמרו עליו אשר ,עד כאן לא הוי זכי באורייתא" (זהר שם ריח, א) ולכן הקפיד רי"צ שיאמרו שמועה מפיו, שהתלמידים קרוים בנים. -- ובזה תומתק ג"כ עייכות הבקשות שבקש רי"צ (בזהר שם): שיאמרו שמועה מפיו ושילמדו את בנו תורה -- (בקשתו השלישית גת' ענינה בשער מאמרי רשב"י ס"פ ויחי).

ד) ר' ששת, איתא בשער הגלגולים (סוף הקדמה ד) ובספר הגלגולים (פ"י) בפי' מרז"ל (פסחים סח, ב) שר"ש הי' אומר חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי כו' -- אשר ידע ר"ש כי הי' בראשונה בגוף בבא בן בוטא והשלים נפשו ולא חסר לו כ"א דבר מועט, וע"ז נתגלגלה נפשו שגית ברב ששת, ובאופן גלגול כזה הסדר הוא, אשר עיקר השכר של התומ"צ שעושה בגלגול הב', הוא רק לצורך נפשו ולא גופו השני, כי בזמן התחי' תחזור נפשו אל הגוף הא' שבו עסק בתומ"צ רוב הצריך לו, ולכן הי' גופו -- של ריש -- עצב, והי' אומר חדאי נפשאי דוקא ולא הגוף.

ונראה לפע"ד לומר דכ"ז הוא בשאר תומ"צ, אבל כשיאמרו שמועה מפי רב ששת, שאז צ"ל שפתים דובבות בקבר בעוה"ז, פשיטא ששפתי גוף ריש, ולא בבא בן בוטא יהיו דובבות. ולכן השתדל הוא בפרט שיאמרו שמועה מפיו, (ובכייז אמר חדאי נפשאי לך קראי כו', כי זה הי' אומר על ת'ית שלו כדאי' שם בפסחים וראה ג"כ בסש"ב ס"פ לז, משא"כ שיאמרו שמועה כו' הוא מה שלמד תורה לתלמידיו והם יחזרו אח"כ השמועה מפיו. וק"ל).

הערה: רי"צ ביקש את ר"י דוקא שיאמר שמועה מפיו (והטעם מובן פיפ מ"ש בש' מאמרי רשב"י שם).

והנה בזח"ג (לט, א) משמע דריה"ו מפרש דובב שפתי ישנים בדבור הפה אבל רי"צ פליג עלי' (עיי"ש בביאוה"ז). זאת"ל דהמאורע דזח"א קדם להמאורע דזח"ג (שהי' אחרי האד"ר דבפ' נשא, שהרי מסיים שם -- לט, ב -- ר' ייסא חברנא דאסתלק מביננא, והוא נסתלק בהאד"ר, כמ"ש זח"ג קמד. א) ייל דבתר דשמעה רי"צ מריה"ו קבלה מיניי, או י"ל דרק משמעות דורשין, בהכתוב. דובב שפת"י, איכא בינייהו, אבל תרווייהו אית להו דרז"ל דאגורה

באהלך עולמים.

221ובירושלמי שקלים ספ"ב בעל המימרא דדובב שפת"י כ" דובבות בקבר -- הוא רי"צ, אבל י"ל כנ"ל, או דאינו רי"צ הג*ל, דכמה רי"צ איתא בש"ס.

א) הבין במכתב שלי שרצוני לפרש, שע"י שמועה שאומרים בעוה"ז נשמת בעל המאמר לומדת אז בישיבה של מעלה, והעיר שאמירת השמועה מועלת רק לענין שפתותיו דובבות בקבר, אבל הא שנשמתו בישיבה של מעלה הוא ענין בפ"ע, הבא ע"י שלמד תורה בכלל בחייו בעלמא דין, ואינו שייך לאמירת השמועה מפיו. -- ולא מצאתי במכתבו שום טעם מה מכריחו ליכנס לחילוק זה. ואני בדעתי אעמודה. ואב"א פשט, אב"א סברא, אב'א מארז"ל. פשט: פי' הפשוט בסגיין, שע"י אמירת השמועה משמו פועל: א) שגר ב) גר בשני עולמים, אלא שכדי לגור בעולם אחד, אפשר גם ע"י ענינים אחרים (בעוה"ז כפשוטו, ובעוה"ב ע"י שעשה תומ"צ). משא'"כ אמירת השמועה, שמועיל לב' העולמות, כאחת. סברא: אם אמירת שמועתו בתורה מועלת ששפתותיו בקבר יהיו דובבות, הרי מכש"כ וק"ו שתועיל שנשמתו -- שבעיקר היא היא הלומדת תורה (אלא שהכוונה שיהי' בשעה שיצה"ר יש ביניכם -- שבת פט, א) -- תהי' דובבת אז. מרז"ל: רגמ"ה בבכורות (לא, ב) -- והזכרתיו במכתבי הקודם -- משמע שמפרש ,בשני עולמים": בעוה"ז היינו שפתי האומר השמועה. ובעוה"ב היינו שפתי מי שנאמר בשמו, ומיני' נשמע לשאר המפרשים שפי' אגורה בשני עולמים, היינו בשמועה זו גופא. -- את"ל שמה שהוא גר בעוה"ב הוא בלאה'"כ, ואינד תלוי באמירת השמועה עתה מפיו, אינו מובן מ"ש בתוד"ה אגורה (יבמות צוי ב) בישיבה של מעלה. הול"ל סתם, בעוה"ב. ועכצ"ל שבשכר שלמד תורה מלפנים, זע"י חזרת שמועתו נתעורר ענין זה עתה, הרי שכר מצוה מצוה שכפי מהותה בן הוא שכרה שמושיבין אותו עתה בישיבה ש"מ. וראה ג"כ מרז"ל שהובאו בחנוך לנער ע' 22 [32] שבשעה שנעשה דבר טוב שהנפטר גרם לזה, מקבל הוא שכר, ומבן גלמד לתלמיד.

ב) מה שרצה לפרש הנפ"מ בין ב' המשלים על דובב שפתי גו' בירושלמי (ברכות פ"ב סה'א ועוד) אם לייץ ישן או לקונדיטין, דפליגי באיזה שמועה דובב גו': להא' קאי בפנימיות התורה, ולהב' בנגלה ופלפול דוקא -- צע"ג. ומכמה נימוקים: א) ממג"פ, הו"ל לדוד לר"י וכו" לפרש שמקפידים על שמועה כזו דוקא. ב) ביבמות ובבכורות קאי ר"י ור"ש בנגלה והקפידו ושמתו ע"ז, ולמ"ד כיין ישן לשוא הי' כ"ז. ג) קונדיטין הוא יין דבש ופלפלין (פסיקתא דר"כ פיסקא בחדש השלישי הובא בערוך) וכשמחחקין בכללות התורה קאי דבש אחלק הנסתר כדאיתא בחגיגה (יג, א. יד ב). ד) בירוש' שקלים ספ"ב מפרש יותר וז"ל מה הנאה לו ב"נ אמר כהדין דשתי קונדיטין ריציא כהדין דשתי חמר עתיק. ולפי כת"ר אין לזה פירוש.

222ולפעג"ד: הנה בכל שמועה שאומרים הן בנגלה הן בנסתר, ישנה עצם השמועה ולזה יש קצבה וגבול, והפלפול שבשמועה שהוא דבר שאין קץ (בארוכה בקו"א להלכות ת'ית --לאדמוה"ז - רפ"ג). והירושלמי מובן כפשוטו; מקשה מה הנאה לו לבעל השמועה במה שהוא עצמו יחזור על שמזעתו הישנה עוד הפעם, וע"ז מתרץ -- (וע"פ מ"יש במ"ס פט"ו ה"ז: המשנה כיין והש"ס בקונדיטין) -- ח"א כקונדיטין, שכמה פעמים שיחזור על השמועה בישיבה ש*מ ימצא בה שכל וסברות חדשות, וכנ"ל בפלפול. וח"א כחמר עתיק. משנה עתיקא. דאע"ג דשתי ליי טעמי' בפומי' דאף לאחר זמן רב מרגיש ומתענג מהטעם אשר בה גם בסברא הישנה.

ועיין בקה"ע בירוש' שקלים ובהקדמה לס' עמק שאלה למהרמ"ד מהארנסיטייפלע, שפי' חילוק בין ב' המשלים. וג'כ צ"ע, לפענ"ד. ואכ"מ.

בשמחה נודענו אשר פועל ה' בידם הצליח ואספו חלק מהאמצעים הדרושים להדפסת ספרי אדמו"ר האמצעי, להו"ל ספרים הנ"ל ובודאי גם כבר נשלח לכאן כמדובר. ובלי ספק משתדלים גם עתה כפי האפשרי להרבות סכום הנאסף. בדי להשלים עכ"פ עוד חלק מהחסר בהוצאות.

גודל זכות הענין בכלל -- בטח אין נצרך לביאור וכ"ש לאריכות לדכוותייהו. ולא באתי בזה אלא להדגשה, אשר גדול שכרו להגין ולהאיר בעוה"ז ובעוה"ב בנפש ובגוף. והוא מובן ע"פ מרז"ל (סנה' צ, א) כל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה. בעוה"ב ובעוה"ז, דהנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קדושין לט, ב). והטעם כי שכר מצוה שציווהו אור א''ס והבלתי בעל גבול, ומקיים רצונו גם השכר אורו א"ס ובלתי גבול הוא. ולכן אי אפשר שיתלבש בעוה"ז .הגשמי ובעל גבול (עיין אגה"ק ס"ג). במה דברים אמורים במצות בכלל, אבל ישנם מצות שעל ידם פועל מקיים המצוה גם בעוה"ז, וא"כ הרי נוסף על מעלה הב"ל, האין סופית, יש בקיום מצוה זו גם ענין הפעולה בעוה"ז (ראה פיהימ להרמב"ם פאה פ"א מ"א). ולכן גם בשכרה יש שני הדברים: העיקר קיים לעוה'"ב והטפל -- בעוה"ז.

והנה כמה נשתוקקו גדולי ישראל (יבמות צו, ב. בכורות לא, ב. זח'א ריז, ב) שיאמרו שמועה בעוה"ז כשנשמתם בישיבה של מעלה. שעי"ז יהיו גרים בשני עולמים בעוה"ב ובעוה"ז. ולכן שכר הגורמים לזה, ע"י שמסייעים להפצת תורתם, היא, מדה כנגד מדה, גם כן בעוה"ב ובעוהיז. בנפש וגוף. התורה והמצוה אף שניתנו לנשמה בגוף דוקא (שבת פח, ב). עיקר שייכותם ופעולתם הוא בנפש, שהיא רוחניית ולא בגוף החומרי. וכשפועלים בגוף הוא לשברז שיעשה היפך טבעו, בא הבעש"ט וסלל הדרך לעבודת ה' עם הגוף ובשמחה ולא ע"י שבירה וסגופים, וכנודע תורת הבעש"ט עֶה"פ כי תראה 223חמור שונאך (שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליטיא הובאה בהיום יום ע' כ"ג), ונתבאר בכ"מ בתורת החסידות. ולכן כשהפצת התורה, וכמו בנדו"ד, היא בתורת החסידות, שאז הוא פועל באיש הלומד התקשרות באילנא דחייא ולא עַ"י סגופים כ'"א ע"י שמחה, הרי שכרו מדה כנגד מדה שכר רוחני וגם גשמי ברוב טוב גשמי ורוחני.

(ממכתב ז' מנ"א, תש"

6/7705

הפ"נ שהיו במכתבו הקודם קראתים ביום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר על הציון שלו ובטח מעורר הוא ויעורר ר"ר על מקושריו ואנ"ש בהמצטרך להם.

וע"ד מש"כ הוא בנוגע לאביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ*"ע (נעתק במבתבי להיא"צ *) : עמדו הכן כו' ועיין בפי' הבעש"ט במרז'ל מדעתו ושלא מדעתו (הובא בד"ה אני לדודי הא' בס' המאמרים אידיש ספ"ב) ומרזבה

*) נךפס לעיל ע' 216. המו"ל.

שעת הכושר היתה בשבוע זה להעלות את כמ"ע שי' על זכרוני. שכן חל בו יו"ד שבט, יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר צדיק יסוד עולם זצוקללה"ה נבג'מ זי"ע, אשר כל ימיו מסר נפשו להדריך את בני ובנות ישראל בכל אתר ואתר בדרך העולה בית א-ל, באהבת השם. אהבת התורה ואהבת ישראל, עמודי התווך של תורת החסידות.

קבלה בידינו מאדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, מייסד תורת החב"ד (ראה ,קיצורים והערות" לספר לקוטי אמרים, בהוצאתנו, עמוד קכב) אשר בגלל המסירות נפש הלזו על תורת החסידות פסקו בבית דין של מעלה, אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה.

ומכיון שהנני מקבל ידיעות טובות מזמן לזמן על דבר הסיוע וההשתתפות של כמ"ע בעבודתנו הק' בחינוך הכשר במדינתו במוסדות שנוסדו על שם בעל ההילולא, הנה זכור כמ"ע לטוב ובפרט בעת רצון זו להמשיך לו ברכה והצלחה בפועל ממש, הן בעבודתו לטובת הכלל והן בעניניו הפרטיים. הוא ובני ביתו שיחיו בטוב. מוסג"פ מאמר ,אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו* מבעל ההילזלא, שהוצאנו לאור זה לא כבר, ובטח ימצא בו ענין רבי (ממכתב י*ג שבט, ה'תשי"ג) 224. . . במענה על שאלותיו: א) אם באפשרו יגמור הש"ס משניות בסיום אמירת קדיש, וליום היאצ"ט סיום על מסכת.

ב) בדבר רצונו לבקר את קבר אביו ז"ל בתוך השנה של האבלות על אמו ע'"ה, ששם גם קבורתה, יעמוד ברחוק קצת מקבר אמו, והתפלות יאמר על קבר אביו ז"ל.

ג) ומה שנוהגין לומר בהמענה לשון על קברי אבות בכלל, ובעת הקמת מצבה, הנה ישאל לרבני אנ"ש הדרים כאן על מנהגם בזה.

בברכת הצלחה בלימודו ופקודי ה' ישרים משמחי לב.

. . . ובפרט שנמצאים אנו בימים הסמוכים ליום ההילולא בעשרה לחדש אחד עשר, שאז הנשמה דבעל ההילולא עולה מעולם עליון לעולם עוד עליון יותר, וכדרז"ל אין להם מנוחה כי ילכו מחיל אל חיל,

שבמילא כל השייכים אליו נמשכים ג"כ בעלי' זו, אלא שעליהם לעשות את הכלים להעלי' ולהשתדל שתהי' בגילוי במחדו"מ. והעיקר במעשה - כי זהו העיקר, היום לעשותם.

ובפרט שממשמשים ובאים שנים אשר תאמר כו' אלו ימות המשיח* ...

*) שבת קנא, ב. עיי"ש בפרש"י, ברמב"ם הל' תשובה פ"ח ט' וסוף הלל מלכים. עבודת הקרש ה"ב פל"ת. אגה*ק סו"ס כו ועוד. ואכ"מ.

. . . יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מנהיג הדור אשר יום סגולה הוא שכל ההולכים בעקבותיו מצליחים אז בענינים הפרטים, . . . בודאי גם הם לומדים תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר ושמירת הדרכותיו ובמילא זכותו הק' מגינה עליהם בזה ובבא, ועיין באגה"ק בתניא סי' כ"ז ובביאורו.

(ממכתב ב' שבט תשי"ד)

₪7

- . . נעם לי לקבל מכתבם מאור יום הילולא של כ"ק רבינו הזקן אשר נתועדו אז יחד, ובטח כפסק תוה"ק נדברו יראי ד' איש אל רעהו ויקשב הי וישמע ויכתב ספר זכרון גו' שוהו נתינת כח וסיוע מלמעלה על עבודת השי"ת שאחרי זה, כיון שכבר בא לידי כתיבה ובספר זכרון, היינו שאין 225שייך שם שכחה כי הוא לפני כסא כבודך, ולהעיר מהלכות ת"ת לרבינו הזקן פרק ב' סוף סעיף יו"ד.

בטח כמנהגם הטוב הנ"ל יתועדו ג"כ ביום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מנהיג הדור בהתעוררות ובקבלת החלטות טובות במחשבה דבור ומעשה בפועל בחיי היום יומים ומוסג'"פ המאמר שנאמר ביום ההילולא דאשתקד שיצא וזה עתה לאור שתקותי שיסייעם בהג"ל.

בברכה להצלחה בהליכה בדרכי בעל ההילולא אשר סלל לפנינו ואשר אשתכח עתה גם בעלמא דין יתיר מבחיוהי

₪7

. . . ובפרט בימים אלו שקודם ההילולא שהוא יום סגולה לכל ההולכים בעקבותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מחזיקים בדרכיו והנהגותיו ומחזיקים את המוסדות שיסד ונהג שצ"ל בהם מעלין בקדש בהתפשטות והתרחבות. אשר נעלה מכל ספק שתהי' ידם על העליוגה וכפתגם כ"ק אדמו"ר האמצעי (הועתק בס' קיצורים לתניא סוף עמוד קכב) אשר פסקו בבי"ד של מעלה אשר בכל ענין של תורה יר"ש ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה, והשי"ת יזכם ויצליחם לראות את זה במוחש וגם בעיני בשר בהקדם האפשרי ...

. . ויהי רצון מהשי"ת אשר ע"פ מה שנדבר בעת ההתועדות דיום ההילולא הרביעי מיום ההסתלקות, שאף שהיו שלש שנים ערלים ובשנה הרביעית רק בענינים של קדושה מצ"ע הנה בשנה החמישית יתוסף במחנם ובהד' אמות של כאו"א תבואתם, הן תבואת השדה והן תבואת הכרם. וכמבואר עניניהם בכמה מקומות בדא"ח ויהי' כפי סיום הכתוב אני ה' אלקיכם ופרש"י אני ה' המבטיח על כך ונאמן לשמור הבטחתי, ואלקיכם -- כחכם זחיותיכם, בכ"ז.

המחכה לבשו"ט בהקדם ומברכם בהצלחה מופלגה בכל הנ"ל הן בענינים הכללים והן בעניניהם הפרטים אשר הא בהא תליא 226(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

227ובזה גם מענה למה שכותב במכתבו אודות מי שהוא שיצא נגד הענין דהפצת דא"ח -- אשר התגובה היחידית צ"ל אך ורק ע"י תוספת מרץ וכח ככל הדרוש להפצת המעינות (עד שיגיעו גם) חוצה, וסוף סוף יחדירו גם את הדומים להנ"ל, כיון שבמשך הזמן מוכרח שיעשו תשובה על מעלליהם האבודים. וכל אלו הנשמעים לי ואשר ענין הפצת המעינות יקר להם -- יכולים להוכיח אשר אין שמים לב כלל לדברים שאין להם שחר, על ידי שיתחזקו ויוסיפו בהפצת המעינות. ולא עֶ"י תגובות באופן אחר, שאדרבא הן מבלבלים לענין ההפצה, ובפרט ע"פ המבואר שלכאו"א ימים יוצרו ולא אחד בהם והכל במדה וקצבה, וכשמשתמשים בזה לענין אחר -- במילא חסר במילוי תפקידם הם, שבנוגע לצעירי אגודת חב"ד ובכלל לאנ"ש -- הוא ענין ההפצה, ונכון יהי' לבם בטוח באלקים חיים, אשר תורת החסידות דא"ח היא חכמתו ורצונו יתברך. שיקוים פסק בית דין של מעלה, שבכל עניני יראת שמים תורה ומצות תהי' ידם על העליונה, וחבל על הזמן שצריך להקדישו להפצת המעינות, להתעסק בו בענינים אחרים וק"ל. ובודאי יסביר 228... בהמשך להרמז ששמע על חודש ויום ההילולא ממש"נ ה,שבט העשירי יהי' קודש להוי' -- צירוף הוי' השייך לחדש שבט. הוא הבא בכתוב הסמוך להנ"ל: המר ימירנו והי' הוא (מ"ח סוף מס' טבת ושבט). -- ענין צירוף זה מבואר בע"ח שער השמות פ"זי 229. . . ובהיותי אתמול על הציון הק' של כ"ק מו*ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי*ע הזכרתים, והרי כיון שאין קדושה נעקרה ממקומה (עיין אגה"ק סי ז'יך בביאור) מובן שנשיא ישראל גם בעלות נשמתו השמימה עומד הוא ומעורר ר*"ר על כל השייכים אליו ועניניהם.

. . . בעת רצון אזכיר את כל אלו שכותב אודותם על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג*מ זי"ע, וכנראה שאין מסבירים להנ"ל, אשר כשבאה הטבה ע"י שמזכירים אותם על הציון הק', פשוט שזה צריך להביאם להתעוררות יתירה וביחוד בלימוד תורתו של בעל הציון וללכת בדרכיו. ואם המתברך -- בעל השפעה הוא בחוג וסביבה, מחובתו הכי מוחלטה לפרסם בכל הסביבה תורתו והדרכתו של בעל הציון, וק"ל. ויהי רצון שעכ"פ עתה

. . . בנועם קבלתי מכתבכם מאור ליום הבהיר, הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בו כותבים אודות החלטתם להשרות האהבה ואחוה אמיתית ביניהם, לשמור הסדרים של הישיבה הן בכמות והן באיכות, ולהתדבר ביניהם, מזמן לזמן על דבר חיזוק הלימוד והנהגה בדרכי החסידות והחסידים.

ויהי רצון אשר זכות בעל ההילולא, אשר מסר נפשו הק' על הפצת היהדות בכלל והחסידות ועניני' ביחוד, תעמוד להם -- שתהי' החלטתם בת קיימא לאורך ימים ושנים. ובאופן כמצווה בתורתנו תורת אמת -- דמוסיף והולך מוסיף ואור. והרי נאמר שפת אמת תכון לעד, עאכו"כ במדת אמת, וביותר באמת לאמתו. וכמבואר בדא"ח בשלושת החילוקים דשפת אמת, אמת, 230ואמת לאמתו. ואף שעליהם מוטל לעשות כל התלוי בהם בכל האמור, וכמ'"ש ובחרת -- דוקא -- בחיים, אבל אתעדל"ת זו מביאה אתעדל"ע ובאופן בלי ערך, כמובן ממרז'ל פתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם.

ויהי רצון אשר מהמכינה יעלו בעתם ובזמנם לדרגא, וישמשו דוגמא

חי' להנהגת תלמיד מוסד אשר מיסודו הוא של רבותינו נשיאינו זצוקללהייה

נבג"מ זי"ע ובהנהלתם. ואחכה לבשו"ט מהתקדמותם והליכתם מחיל אל חיל בכל האמור . . .

(ממכתב י*ט שבט תשי"ח)

. . . בנועם קבלתי מכתבו . . . בו כותב אודות משרתו בקדש. בבית הספר דאהלי יוסף יצחק ליובאוויטש .. .

ועל גודל הענין וערך הדבר, בודאי אין צריך ביאור ואריכות: ורק באתי להדגיש -- ע"פ מאמר רז"ל, שמא מילתא היא, ובפרט בהנוגע לצדיק נשיא ישראל, אשר רועה נאמן לא יעזוב צאן מרעיתו, וגם בעלותו השמימה עומד ומעורר ריר על כל עניניהם, ובלשון הזהר הק' מובא באגה"ק לרבנו הזקן, צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי, עאכו"כ בצדיק נשיא ישראל נשמה הכללית, אשר מקשר הוא עמו נשמות הפרטיות שהן -- המקושרים אליו וההולכים בעקבותיו, ובעיקר אלו הממלאים הוראותיו באותם הענינים עליהם מסר נפשו בחיים חיותו, ואשר בהנוגע לכ"ק מו"ח אדמו"ר, ה"ז ענין החינוך עטה"ק, ודוקא מואר באור וחום החסידות ועניני'.

שמהנ"ל מובן, אשר כל השתדלות ויגיעה כדאיות הן בענין זה ובמוסד קדוש הנקרא על שמו וגוים נח"ר לנשמת הצדיק הנשיא, שעי"ז עוד מוסיף בהתעוררות ר"ר שלו על הצלחת המוסד והצלחת כל העוסקים בזה.

ומה שנראים קישוים ועניני התנגדות ולפעמים עניני התנגדות מכאלה, אשר אדרבה צריכים היו לסייע בזה בכל תוקף, ה"ז עצמו הוכחה -- אשר מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת וגו'.

וכידוע הבחינה בזה, שכל פעולה יהתנגדות האמורה, ה"ז מסוג זה שמונע את איש הישראלי מענין של תורה ומצות והרי מקורה לא מצד ימין, ועיין היום יום כג סיו ויהי רצון שינצלו במילואה את ההצלחה והברכה שמשפיעים מלמעלה, ויתבסס בי"ס חב"ד זה, בתוככי שאר מוסדות הרשת ומוסדות חב"ד בכלל, ובודאי שיתוסף בברכות השי"ת כו"כ -- לכאו"א מהם בגשמיות זברוחניות. מובן וגם פשוט שכל האמור מופנה הוא לכל סגל המורים. מורות, אנשי ההנהלה וכל המסייעים ומשתדלים בענין הכי נעלה האמור -- שליט"א... (ממכתב ה' תשרי, תשי*ט)

9.75 231-. . . ויהי רצון אשר כיון שהשגחה העליונה זיכתו והצליחתו והעמידתו על חלק היפה -- להיות מהפועלים (פעלא דיממא. כלשון רז"ל וכביאור אדמו"ר הצ"צ) במוסדות בעל ההילולא,

שבודאי זהו מוסיף עוד יותר בהתעוררות ר"ר עליו ע"י בעל ההילולא. יוסיף זה כו"כ בברכות השי"ת בכל המצטרך לו. והרי ברכתו של הקב"ה שתי המעלות בה, מעלת הברכה ומעלת התפלה.

כמבואר בד"ה אמר ריב"ל כו' ואברכה מברכיך (תחלת ספר המאמרים תרכ"ט).

בברכה לקביעות בעבודת הקדש האמורה וכהוראת רבנו הזקן. קביעות בזמן ובעיקר -- קביעות בנפש. שעי"ז פועלים הקביעות גם בהמושפעים והמחונכים -- וקבוע -- לא בטיל. ויהי רצון שגם זה יהי' בהצלחה גדולה, ובאופן דופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים.

ב"ה, י"ז שבט תשי"ט

ברוקלין, 1. י. כבוד כל המשתתפים בההתועדות דיום ההילולא, עשירי בשבט, בשנת השביעית היא שנת השמיטה, ה'תשי"ט, בעיר בני ברק, ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קראתי שמות המשתתפים בהתועדות האמורה. בשמו ושם אמו, אשר יזכרו על הציון הק' של בעל ההילולאי

והכל הולך אחר החתום, השתתפות ביום ההילולא של צדיק נשיא ישראל נשיא הדור, אשר עולה הוא ביום זה למעלה מְעַלה. כמבואר בכ*מ בתורת החסידות תורת דא"ח.

ומובן גם ע"פ נגלה, מזה שביום ההילולא אומרים עוד הפעם קדיש, אף שזה כמה שנים לאחרי ההסתלקות, ובמכש"כ וק"ו. שבכאו"א מישראל פוסקים לאחרי שנה לאמרו שכבר נגמר דינו, וע"כ צ"ל שאמירת קדיש זה (האריז"ל הובא בלחם הפגים ובשיורי ברכה לשו"ע יו"ד סו*ס שע"ו) הוא מפני העלי' בקדש, מלמעלה ללמעלה יותר, וכמאמר רז"ל, אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל.

232וגופא בתר רישא אזיל, אשר כל השייכים ומקושרים אליו, בתכ"י, נמשכים אחריו בעלייתו, בקבלתם תוספת סיוע וכח מלמעלה, כמרז'ל הבא לטהר מסייעין אותו.

וידוע הדיוק (ראה לקו"ת דרושי שמע"צ פט, ד) לטהר (ולא ליטהר), שהנקודה בזה, הפעולה בהזולת -- הזולת של עצמו. גוף ונה"ב שלו, והזולת כפשוטו, והרי זוהי הנקודה של עבודת החסידים.

בכבוד ובברכה לבשו"ט מתוך שמחה וטוב לבב

. . . ויהי רצון שיבשרו טוב בעניני הפצת המעינות חוצה, באופן דמוסיף והולך, והרי זהו ג"כ תוכן הדרישה, יפוצו דוקא,

ובזה כמובן וגם פשוט, בהנוגע להכנה ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. נשיא דורנו,

והרי זכות הרבים מסייעתם להצלחה מופלגה בכל האמור; ביחד עם הנקודה שנמצאים אנו בשנת המאתים להסתלקות הילולא של הבעש"ט זל,

ויהי רצון שגם בזה תתאחדנה שתי הנקודות, הגבוה גבוה יותר, שזהו ענין הילולא, שהנשמה עולה עוד עלי', ויומשך בהנוגע לפועל עד למטה מטה יותר, למעשה בחיי היום יומי במשך כל השנה, שרובה ימות החול דוקא, וק"ל . . .

6/7

. . . ויהי רצון שיבשר טוב בענינים הכללים והפרטים גם יחד, ומתאים לדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בהמשך מאמרי דא"ח ליום ההילולא שלו פרק יא',

אשר מלמעלה פותחים האוצרות סגולות דהון יקר הנאסף ונקבץ כמה

שנים מדור אחר דור וכו' ומבזבזים אותם ע"י פקידי החיל, בשביל החיל, ינצלו את זה בפעולותיהם., בתוככי כללות הענין דתורה ומצותי' .. . (ממכתב י"ב שבט, תשכ"א)

. . . בקשר עם היא"צ -- הילולא של כ"ק מו'ח אדמו"ר, שעל פי אגרת הקדש הידועה, צדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי. ותלמידי חכמים ילכו מחיל אל חיל, הרי נשמת בעל ההילולא ג"כ עולה מדרגא 233לדרגא, לכן כל הענינים הקשורים אתו צריכים גם כן להתעלות מחיל אל חיל. ועל פי המבואר שישראל גוי אחד בארץ. שמייחדים כל הענינים שבארץ, גשמיות ורוחניות וכמות ואיכות, הרי גם העלי' צריכה להיות גם בכמות זגם באיכות. והתחל מפעולות בנוגע לילדים קטנים כפשוטו, קטנים בשנים, ועד פעולות לטובת קטנים באיכותם.

(ממכתב י"ד שבט ה'תשכ"א)

6.77

ב"ה, עָשירי בשבט - יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר ה'תשב"ג -- שנת ההילולא הקן של כ"ק אדמו"ר הזקן

. . . ובעמדנו ביום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, הנה יהי רצון שיום סגולה זה ישפיע על כל אחד ואחת לפעול בכל אחד משלשת הקוים דתורה עבודה (תפלה) וגמ"ח כפי אשר הורה בעל ההילולאי פעולות חדורות אור חיות והתלהבות חסידותית.

ומובן שבפעולות אלו -- נקודה הפנימית הפצת המעינות חוצה.

והרי זוהי הדרך לקיום היעוד אשר באגה"ק של כ"ק הבעש"ט אשר לכשיפוצו מעינותיך חוצה -- קאתי מר דא מלכא משיחא, 234(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

235... והרי באנו זה עתה מיום העשירי בשבט, יום הסתלקות הילולא של כ"ק מו'"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. אשר על הציון הק' שלו יזכירוהו. והרי, בלשון בעל ההילולא: גבורי ישראל, מגני ארץ, גם בהשיבם נפשם אל חיק אביהם שבשמים, אשר לו משלימים נפשותם (מד'"ר בראשית פיק בתחלתה) הנה לא זה בלבד שלא יפרדו מעל צאן מרעיתם, הנה עוד מתרפסים להדום כסא מרום, להתייצב לפני הוד א"ל רם ונשא; להגן על עם ישורון (ע' מד'יר בראשית פמ"ד, ה') לדרוש רחמי וחסדי האב על בנה עמו ונחלתו* . . . (ממכתב י"א שבט, ה'תשכיו)

בלשון בעל ההילולא : במכתבו ליום היאצ"ט הראשון של כ"ק אביו אדמו"ר ניע (נדפס בס' חכמי ישראל -- ניו יאָרק, תרפ"ד -- לג א)

גבורי ישראל, מגני ארץ . . להגן : השייכות דגבור, מגן ולהגן כו' - עיין שהש"ר עה"ם אלף המגן . . שלטי הגבורים ובאור התורה לה,צמח צדק" (שהשנה שנת המאה להסתלקות הילולא שלו) פ' לך דייה שכרך הרבה מאד,

לא זה בלבד: להעיר מסוטה (יג, סע"ב): לא מת משה . . מה להלן . . אף כאן. ובזח"ב קעד, סע"א.

ישורון : ראה ב"ר וישלח רפעייז : ישורון נאים ומשובחים. לקו"ת נצבים (מה, רע"א). אוה"ת להצ"צ פ' ברכה (ע' א'תתג ואילך) כארוכה וש*נ. ושם (עִ' א'תתע) : ישורון כולל עקב וישראל יחד כו' שעשועי המלך בעצמותו כו' שירה כו' שירו כו בנו"ן פשוטה כו' מכתר הכללי עד בחי' המלכות, ולהעיר אשר תרגומו (דברים לג, ה) באונקלוס -- ,ישראל", בירוש' -- ,בית יפקב", 237בכבוד ובברכה להצלחה מופלגה ולבשורות טובות

6.7 ב"ה, ערב ש"ק פ' בא אל פרעה, ה'תשכ"ט ברוקלין, ב. '.

. . . ובעמדנו ימים ספורים לפני יום העשירי בשבט, יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר ונשען על מחז"ל אין מזרזין אלא המזורזין,

הנני לעורר ע"ד התחזקות והוספה בהליכה בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו

במעשה בפועל בשלשת הדברים (הקווין) שעליהם העולם עומד -- כולל העולם קטן זה האדם -- תורה ועבודה (תפלה) וגמלחי

ביחד עם התשובה -- שאז המעשים טובים ומאיריםי 238ובלשון הרמב"ם שאז מקבלין אותן (המצות שעושה) בנחת ושמחה כו' ולא עוד אלא שמתאוים להם,

שגם התשובה צ"ל בכאו"א וכמחז'ל להיות כל ימיו בתשובה (עילאה), להוציא ולהעלות נפשו האלקית מגלותה להשיבה אל בית אבי' (כל ימיו בחיים חיתו בעוה"ז) שתהא כלולה ומיוחדת בו ית' ע"י שישים כל מגמתו וחפצו בתורה ומצות,

כי המעש"ט שעושה משיבין (נפשו שהיא) חלק ה' למקורא ושרשא דבל עלמין,

זאת בעבודת ה' במילי דשמיא ובמלי דעלמא ידועים דברי נשיאנו בעל ההילולא אשר מסוגל הוא היום הזה להתקשר בעץ החיים כו' להושעי בבני חיי ומזוני רויחי. בברכת הצלחה ולהתועדויות פעילות בתורה ועבודה וגמ"ח ובאופן דגדל והולך

ובלשון הרמב*ם: הל' תשובה פ"ז ה"ז.

וכנחז"ל : שבת קנג;, א.

בתשובה (עילאה): ראה אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א). וברמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ב) מדבר בתשובה על חטא, ועפ"ז מובן מה שמביא הכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ולא מחז"ל כל ימיו בתשובה. כן מבואר דיוק הל' בשבת (שם) ואף שלמה אמר (ולא כל' הרמב"ם הוא ששלמה אמר) ומה שהובא גם סיום הכתוב ושמן על ראשך לא יחסר (והרמב"*ם השמיטו) -- עיין תניא פלייה וספג'ע.

להוציא . . עלמין: ראה תניא פליא,

זאת בעבודת כו': ראה אגה"ק סו"ס זך.

דברי נשיאנו: במכתבו ליום ההילולא של אביו כ"ק אדנ"ע (קונטרס ג').

להתקשר בעץ החיים כו' רויחי: י"ל דשייך בפרט לתשובה -- המשיבה למקורא כו' ומוציאה מגלות והגבלות כו'.

בבני חיי ומזוני : בג' הקחין -- דעת חכמה בעה (מאו"א ב' ס"ז. הובא ונתבאר בביאוה"ז להצ"צ פ5' וירא). וכ"מ בתקו"ז בהקדמה (טו, ב). וראה ביאיר נתיב (למאו"א שם) שצ"ע מליית להאריז"ל פ' תולדות (ולקוטיי הש"ס ברכות).

דגזל והולך: עיין אגה"ק סו"ס זך.

6/9795

ב"ה, ט"ו בשבט, ה/תש"ל ברוקלין, נ. י. לכללות אנ"ש אשר באנגלי' יצ'יו ה' עליהם יחיו שלום וברכה :

בנועם ובת"ח הנני לאשר קבלת מברק הברכה והאיחולים הלבביים בקשר עם מלאות תקופת עשרים שנה להסתלקות הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל בדורנו, ביו"ד שבט.

239תקותי חזקה אשר ככל ימי זכרון בחיי עם ישראל. אשר התכלית היא להמשיך מענינא דיומא בכל ימות השנה במעשה בפועל, כי מעשה עיקר,

כן יום זכרון וסגולה זה יעורר ויחזק בלב כל אחד ואחד מאתנו בתוככי כלל ישראל הרצון והמרץ ללכת בדרכיו של בעל ההילולא כפי אשר הורנו, ולהמשיך בפעולותיו בחיזוק התורה והיהדות בלי פשרות בחיי היום יום, פעולות חדורות אהבת ה' אהבת התורה ואהבת ישראל שכולי חד, לקרב לבות אחינו בני ישראל לאבינו שבשמים -- בכלל, ובפרט על ידי ביסוס והרחבת המוסדות אשר יסד והמתנהלים ברוחו.

ויהי רצון אשר כל אחד ואחת יעשה בזה מתוך ניצול מלא של כל הכוחות והכשרונות והאפשרויות, באור ותיות חסידותיים, בשמחה ובטוב לבב, ובאופן דמוסיף והולך.

וזכות בעל ההילולא מסייעתם להצליח בכל האמור ולהמשיך ברכה והצלחה בכל המצטרך להם ולבני ביתם שיחיו, עד נזכה כולנו יחד לקבל פני משיח צדקנו בעגלא דידן. בכבוד ובברכה להצלחה מופלגה ולבשורות טובות בכל האמור

9/7953

ב"ה, ז' אדר, התשל"ה ברוקלין, 1. י. אל התלמידים ואל התלמידות כתה ז' ...+ ה' עליהם יחיו שלום וברכה:

בנועם קבלתי המכתבים שלכם, ורוב תודות לכל אחד ואחת מכם בעד האיחולים והברכות לקראת י' שבט, יום השנה הכ"ה להסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר והמשך פעולותיו.

וכבר נאמר בתורתנו הקדושה, בהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו .ואברכה מברכיך", שכל המברך יהודי מתברך מאת ה' מקור הברכות.

בראותי התענינות שלכם ביהדות המסורתית ובתורתנו הנקראת תורת-חיים, כלומר הוראה בחיי היום-יום לחיים ראויים לשמם, ובמצותיי עליהן נאמר וחי בהם, רצוני לקוות שאתם מתרגמים התענינות זו במעשה בפועל בהתנהגתכם היומיומית. ואם אפילו לפעמים נראה שלא קל הדבר, אבל כיון שהמצוות ניתנו מבורא האדם, בודאי שבכח כל אחד ואחת שהגיעו לגיל מצוות לקיים אותן. שהרי אפילו בשר ודם שיש לו מח בקדקדו -- לא מעמיס תפקיד על מישהו שיודע בו שלא יכול למלא אותו.

240ובנוגע לכם עוד נקודה, שהנוער מלא כח עלומים ואינו מפחד מפני קושיים, ואדרבה שמח לקראת אתגר, שעל ידי כך יכול לנצל כל כוחותיו, לרבות כוחות פנימיים.

ובפרט שזכיתם להיות בארץ הקדש. עלי' נאמר בתורה שהיא ,ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". והרי זה מוסיף כח וגם זכות.

ויהי רצון שתצליחו ללכת מחיל אל חיל בכל האמור .

. . . בנועם נתקבלה הידיעה מהחלטתם הטובה בלינ לֶלמוד עד י"א ניסן הבע"ל כ"ה פרקי משניות בעל-פה. בקשר עם שנת הכ"ה להסתלקותהילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר והמשך פעולותיו.

וכיון שאין לך דבר העומד בפני הרצון בודאי יקיימו אשר קבלו עליהם בשמחה, ולא עוד אלא שזה יעורר החשק והרצון ללכת מחיל אל חיל בלימוד התורה וקיום מצותי' בהידור, כידוע מאמר חכמינו ז"ל, מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים רוצה ארבע מאות. ואם בענינים גשמיים כך, על אחת כמה וכמה בענינים הנצחיים דתורה ומצותי',. אשר הם חינו ואורך ימינו.

6.73

ב"ה. נופח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שו" בכל מרחבי תבל לקראת יום ההילולא יו"ד שבט, ה'תשל"ג

שבת שלום והילולא והתועדויות פעילות והמשכם ופירותיהם טובות לשמים ולבריות בכל הימים שלאחריהם ובהצלחה רבה ועד שכמופת יהיו לרבים. בברכה

מנחם שניאורפאחן 241בפ"ד. נוסח המכרק שחואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחכי תכל לקראת יום ההילולא (ש"ק) יו"ר שבט, תשל"ר.

שבת שלום והילולא והתועדויות פעילות והמשכם ופירותיהם טובות לשמים ולבריות בכל הימים שלאחריהם ועד שיקויים היעוד ובני ישראל יוצאים ביד רמה בגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ. בברכה

מנחם שניאורפאהן

ב של ת

.. . והרי פסק רבינו הזקן בשלחנו הל' ציצית (סכ"ד ס"ג) מצוה לעשות טלית נאה וציצית נאה וה"ה כל המצות צריך לעשות בהידור בכל מה דאפשר שנאמר זה א-לי ואנוהו התנאה לפניו במצות. [ובנוגע לס"ת מפורט (שבת קלג, ב) בדיו נאה בקולמוס נאה וכורכן בשיראין נאין] ומסתימת לשונו (וכן ממש"כ בסתרנ"א ס'יב: ומצוה מן המובחר כו) משמע דס"ל לרבינו דהתנאה לפניו במצות הוא מן התורה. ...