ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה

219

הסריקה השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

-ו ל

. . . למותר להאריך, לדידי' ולדכוותי', ברום ערך הדבר ובגודל הנחת רוח של המחבר ג"ע כאשר, ע"י השאלה אשר שאל, סו"ס באים מאמרי דא'ח אלו לאלפי לומדים ומעיינים, ובכל קריאה ולימוד בהם, הרי שפתי הצדיק דובבות בקבר ונשמתו בישיבה של מעלה (תוד"ה אגורה יבמות צו, ב. ולשון הרגמ"ה בבכורות לא, ב צע"ק). ומי לנו גדול מדוד מלך ישראל והשתוקק וביקש שיהי רצון שיאמרו שמועה מפיו ועי"ז יגור בשני עולמים היינו שיהיו שפתותיו דובבות כו'.

וכיון שבכל ענין וענין ההנהגה היא מדה כנגד מדה. הרי לכאורה ודאי הדבר, אשר כמו שהצדיק גר בשני עולמים. כמו"כ גם שכר כל המשתדלים בזה הוא ג"כ הן ברוחניות הן בגשמיות, ברוב טוב גשמי ורוחני.

והא ענינא כיון דאתיא לידן נימא בי' מילתא: הבקשה וקפידא שיאמרו שמועה בשמם -- (בהקדמת דברי נחמי' חאה"ע האריך בן המחבר בטעם מה שצריך להיות בשם דוקא, ויש להעיר בדבריו, ואכ"מ) -- נזכר בדחז"ל : בדוד המלך ע"ה, ר' יוחנן (שניהם ביבמות שם), ר' ששת (בכורות לא, ב), ור' יצחק (זח"א ריז, ב)י

וע"כ צ'ל אשר הענין דאגורה באהלך עולמים נוגע לארבעה אלו יותר מלסתם בני אדם. וי"ל הטעם ע"ז:

א) דוד השתדל ביותר שימחל לו אותו עון ועד זאת שידעו כל ישראל שנמחל לו, וכדאיתא בשבת (ל, א) ובסנה' (קז, א ושם), והנה אם אין הרב דומה למלאך כו' אין לומדין תורה מפיו, וכמארז"ל (חגיגה טו, ב, ויעוין לח"מ הל' ת"ת ריש פ"ד). ולכן דוד בפרט השתדל שיאמרו שמועה מפיו, שעי"ז יודע ג"כ שנמחל לו אותו עון

ובזה יש לתרץ ג"כ מה שבירוש' ברכות (פ'"ב סוף ה"א), אחרי שהובא הא דיבמות שביקש דוד שיאמרו שמועה מפיו כו, מסיים: אין דוד כו" (ואמר דוד) יבוא עלי שאני שמח בלבי (על בנין ביהמ"ק). דלכאורה אין לענין זה כל שייכות שם, ובפי' הס' חרדים כ' דלא גרסינן לי' שם, אבל בכל הספרים שלנו איתא. וע"פ הנ"ל יובן, דהנה על בקשת דוד שיעשה אות שנמחל לו אותו עון, א"ל הקב'"ה שהאות יהי' בבנין ביהמ"ק דוקא (שבת שם), נמצא שע"י שני דברים נתברר שנמחל לו העון: א) ע"י ישראל שיאמרו שמועה משמו, כנ"ל. ב) ע"י הקבי"ה שיעשה אות. ולכן אחרי שהובאה בסוגית הירוש' השתדלות דוד בענין הראשון. מסיים שהי' דוד שמח בבנין ביהמ"ק. שזהו אות גם מלמעלה שנמחל לו העון, -- ואין צורך לשבש גירסת הספרים

בירושלמי.

הערות

1. ביום יו"ד שבט, יום ההילולא שלו, את המאמר הנ"ל, שכבר נקבע שמו: ,באתי לגני -- ה'תש"י", או ,באתי לגני -- השי"ת". (מרשימת כ"ק אזמו*ר שליס*א)

מצוטט בעמוד אחד

אגרות קודש 1

כרך ב ‹ רה לקו"ש חי"א ע' 219

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.