שיחה ד

199שיחה ד

. . . החילוק מבואר בין יאור לי ואני עשיתי (את היאור). ואני עשיתני (גם את עצמי ופשיטא דאת היאור). ולכן בענין העונש נאמר (יחזקאל כט, ט) ואני עשיתי, כי גם זה די להענש קשה. וכשמתארים רע דמצרים בעומקה נאמר (שם כט, ג) ואני עשיתני. -- ובתניא פכ"ב צ"ע כי הוא מורכב משני הפסוקים *. ובקונטרס ומעין מ"ג פ"ב צ'"ל כמו שהוא בתניא -- כן הוא בגכתי*ק

ב א 200. . . במה שמעיר בהוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר (אשר בלוח היום יום*) בהנוגע להתחלת הנחת תפילין שלא כתוב בדיוק כמה זמן יניחם בלא ברכה, ומחו הטעם בכלל לההתחלה בלא ברכה.

יש לומר כפשוטו, שהוא עד שיתרגל הדיק היטב לדייק בהנחתן שתהיי מתאימה למצותה, שבלא"ה ה"ז ברכה לבטלה. וכיון שלא הכל שוין בזה,

לכן לא הוקבע בדיוק זמן ההנחה בלא ברכה. (ממכתב ו' מ*ח תשי"ז)

נודעתי זה מזמן, שבני הספרדים, אין מדקדקים כ"כ במספר שנותיהם, ובמילא שנת מלאת שלש עשרה שנה, אינה ברורה כ"כ, ואין ממהרים בהנחת תפילין, ולא עוד -- אלא שאצל איזה מהם, יש מנהג, שדוחים התחלת הנחת תפילין, לאחרי שיהי' ביכולת לערוך סעודה וזבח משפחה וכו' וכו', ואף שקרוב לודאי שמזמן הגיע לעול המצות.

ומובן האמור גם ע"פ דרך המוסר, ע"פ כוונת התפילין גם בפשטות, 201לשעבד הלב והמוח, שהם המושלים באדם בכל עניניו במחשבה דבור ומעשה. וק"ל.

ובטח כמה אופנים לתקן האמור, ומהם שיערוך המוסד סעודה משותפת לכמה נערים בבת אחת, כל אלו שבודאי הגיעו לגיל מצות. ואלו שבספק אבל נוטה יותר לחיוב וק"ל, באם יתנו איזה מתנות, כמובן לפי יכולת ואפשרות הקופה, בטח שלא יהי' קישוים בהאמור.

ואפשר שכדאי לעורר את צעירי אגודת חב"ד. אשר בביקורים במושבות וכו' יעוררו אחב"י הספרדים על האמור.

בודאי יתבוננו על האמור בשימת לב כראוי, ויודיעו מהתוצאות בזה.

(ממכתב כ*"ד שבס תשי"ט) 6.795

. . . להודעתו מהכנס נכדו בקרוב לעול מצות, ואשר התחיל להניח תפילין חדש לפני זה -- יהי רצון שיקבל עליו עול תורה ועול מצות בשלימותי ויגדל להיות חסיד (בדוקא) ירא שמים ולמדן > . .

תמהתי במ"ש הוא שהיום ז.א. כ"ה אד"ר התחיל נכדו להניח תפילין, ובכ"ה אד"ש נעשה בן יג' שנה, כי אף שכתוב בהגהות הרמ"א (או"ח סי' נ'יה) שנעשה -- בשנה מעוברת -- בן יג' שנה באדר שני, הנה לבד שהר"ש הלוי חולק ע"ז אלא שלא נפסקה הלכה כמותו שמובן שזהו לחומרא [ואפשר גם לקולא במקום שיש עכ"פ חשש איזה שהוא]. משא"כ בהנוגע להנחת תפילין, שבלא"ה הובא במג"א להניח שני חדשים לפני זה, ומובא בהיום יום שמנהגנו הוא להתחיל בשני חדשים קודם. ואפילו לפ"ד הרמ"א להתחיל להניח ביום הבר מצוה (שאין אנו נוהגים כזה כלל כנ"ל) עִכ"פ כדאי להתחיל להניח חודש ויום א' לפני זה וכמובא באורחות חיים להרה"צ מספינקא סי' ליז.

6.70

\ . . במ"ש אודות מצבו הרוחני, שלא דתי הוא, וכותב הסבות לזה, עד שאפי' בהנחת תפילין אינו זהיר, וכלשונו במכתבו -- אין לו זמן להניח תפילין כי טרוד הוא וכו' -- והנה בהתבוננות אפי' קלה, יראה עד כמה תוכן מכתבו סותר מסופו לתחלתו. שהרי הנהת התפילין מצוה היא מבורא העולם ומנהיגו והבטיח שכר רב וברכה רבה בעד קיום מצוה זו, ובה בשעה שבהתחלת מכתבו מתאר עד כמה זקוק הוא לברכה לתוספת הצלחה, כותב בהמשך לזה שאינו מקיים את המצוה העקרית ששכרה ברכות בורא עולם בהמצטרך לאדם, ולא עוד אלא שמבאר שאין לו זמן לקיום המצוה כי טרוד הוא במסחרו, והרי זה כאלו כותב שאינו יכול לעסוק בענין של פרנסה, מפני שטרוד הוא מזה שאין לו פרנסה.

202והנה מה שלא תהיינה הסבות לזה (שעד עתה לא נהג בנוהג יהודי דתי) אין זה מצדיק כלל ההנהגה מכאן ולהבא. ופשוט שתוצאות ההנהגה, ]א הגרעון בברכות השי"ת והצלחה בחיים -- במקומן עומדת. שלכן לכל לראש צריך תומ"י להתנהג מתאים לדרישת תורתינו תורת-חיים -- בחיי היום יומיים, הוא וזוגתו שתחי' ולהיות חזק בבטחון בבורא העולם ומנהיגו מתאים למה שאומר בתורתו: אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו וגו' ונתתי גשמיכם וגו' ככל הברכות המנויות בפרשה. וע"פ האמור לעיל מובן, שתיכף ומיד עליו להתחיל בהנחת תפילין בכל יום חול, ומובן שהתפילין צריכות להיות

בדוקות שידעו שכשרות הן. (ממכתב 1' אייר, תשי"ח)

9.7

. . . בנועם קבלתי מכתבו בו כותב איך הכיר חסדי ה' וראה גודל הנסים וכולי, ואשר תיכף ביטא את הכרתו זו במעשה בפועל, קיום מצות השם יתברך. מצות הנחת תפילין, והחלטתו לעלות בקדש בדרך העולה בית א-ל.

ויהי רצון שתקוים בו הבטחת חכמינו ז"ל מצוה גוררת מצוה. שתהיי הנהגתו היום"יומית הולכת ומתאימה יותר ויותר לתורתנו תורת חיים ומצותיי עֶליהן נאמר וחי בהם. והרי תמיד יש מקום להטבה בכל עניני טוב וקדושה, שאין-סופיים הם כיון שמקורם מהאין-סוף יתברך ויתעלה.

והרי כעת קל הדבר יותר בעמדו תחת רושם המאורעות והנסים, (מלשון אשא נס על ההרים) מעלה את האדם בהתעוררות ואצילות רוח להכיר נפלאות הבורא והשגחתו הפרטית. ואדם שהוא בר שכל מוכרח לבוא לידי מסקנה מיידית שאם השי"ת הוא בעל הבית בעולמו בשעת הנס, הרי בודאי שהוא בעל הבית גם למחר ומחרתים ולאחר זמן. שזה מחייב את האדם לקיים מצוות הבורא ית'. ואם בעבר הי' מה שהי', אבל מכאן ולהבא צריך להיות סדר חיים בהתאמה לציווי ה' ובשמחה וטוב לבב. ואף על פי שלפעמים נראה שיש קושיים, אבל בהחלטה בתוקף המתאים -- רואים שהקושיים ברובם מדומים או על כל פנים קלים יותר משנראו, ובכל אופן כדאי וכדאי להתגבר עליהם.

ובודאי יעמוד בקישור עם אותם מחבריו שהשפיעו עליו לטובה ואשר גם להבא בודאי שיהיו מוכנים לעזור לו ככל האפשר. השי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה בגשמיות וברוחניות גם יחד .. .

(ממכתב כ*ב תמוז, ה'תשכ*ז) בי

. . . בנועם ובשמחה רבה קבלתי מכתב הרב . . אודות ביקורו אצלם בקשר עם מבצע הנעלה, ,מבצע תפילין", וההתרשמות שלו מהסבר פנים יפות בו קדמו פניו, והשתתפותם, וכולי.

203ויהי רצון אשר זכות מצוה זו, שסגולה מיוחדת לה, כמו שנאמר ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' (בפרשיות שבתפילין) נקרא עליך ויראו ממך", תעמוד להם לתוספת הצלחה בעבודתם החשובה והאחראית לבסס ולחזק המשטר והסדר בכל המקומות המסורים לפיקוח שלהם.

ויתברכו בכל עניניהם הפרטיים.

שהרי עוד סגולה עקרית וזכות מיוחדת במצוה האמורה, אשר כל המניח תפילין מאריך ימים, אריכות בכמות וגם באיכות.

והקדוש ברוך הוא -- המשתבח בעמו ישראל ואומר ,אתם עשיתוני חטיבה אחת (ציור ודבר הניכר שאין כמותו) בעולם., שנאמר שמע ישראל ה' ' אלוקינו ה' אחד (מהפסוקים העיקריים בפרשת תפילין). ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (פסוק הכתוב בתפילין של הקדוש ברוך הוא) --

. , . יהי רצון אשר בקרוב ממש יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה בכל הענינים שכותב, ובענין העקרי שימלא השי"ת. בורא העולם ומנהיגו, משאלות לבבו ולבב כל או"א לטובה, בלשון הכתוב בתורתו תורת חיים ותורת אמת : ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד גו' וחרב לא תעבור בארצכם . . ונתתי משכני בתוככם גו' והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם . . ואולך אתכם קוממיות (פ' בחוקותי תלכו, ודיג),

וגדול זכות כל אחד המגין על ארצנו הק' ועל עמנו הק' -- למהר קיום ברכה זו ובאופן הבי טוב, וכמו שנאמר: כי הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והי' מחניך קדוש (תצא כג, ט),

ובפרט על ידי גודל בטחונם בהוי' מקוה ישראל ומושיעו כו' ולא יירא ולא יפחד כו' שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם (רמב'"ם הלכות מלכים סוף פ"ז, עיייש באריכות),

וכפדובר כמה פעמים, סגולה מיוחדת בזה למצות תפלין, תפלין של יד (כנגד הלב) ותפלין של ראש, שתוכנם הרוחני לשעבד לבו (הרגש שלו) ו(שכלו שב)ראשו לה' מצוה המצוות בכלל ומצות תפלין בפרט, וזה ממשיך ברכת ה' במעשה ידיו ובשכלו (בראשו) 204ובנוגע לאנשי מלחמה במיוחד -- נצחון במלחמה (כמבואר בהלכות קטנות הל' תפלין להרא"ש סי' ט"ו). (ממכתב לי תשרי תשל"ד)

6.75

. . . במש"כ שראה (בהוספות לשו"ע) שציינתי אני מקור ,לד' אדמו"ר בסידור שבפה"ב עובר בכל יום ויום בעשה מתניא רבתי. וכ"כ בשער הכולל" -- והנה הנ"ל אינו ממני, כ"א הועתק משה"כ (כמצויין שס).

הרשום אצלי בזה מזמן רב (ואיני זוכר עתה ההשתלשלות בזה והספרים

אינם עתה תח"י): הובאו והאריך בזה בשו"ת אמרי יושר ח"ב להר' מאיר

אריק. -- ודלא כרש"ש מנחות סו,

א. -- וכ"כ לבוש באו"ח סתקנ"א. והקשה

עיז בשו"ת מהר"מ שיק או"ח רפ"ז מקידושין כט,

ב. ועיין אבני נזר

או"ח ח"ב סתנ"ט. יו"ד ח"ב סשצ"ה. דברי מלכיאל או'ח סי' יז. פרי השדה ח"ב טז. מנחות פתים או"ח רמ"ט > ..

(ממכתב ה' אלול, תשכ"ח)

יו"דה שבט

*) געדרוקט אין ספר חכמי ישראל (ניו יארק, תרפ"ד) ע' לב **) אגרת הקודש סימן כ

₪7