שיחה ח

266שיחה ח

אלא שאח"כ גרם החטא ונתגשמו הם והעולם, ועל ידי העבודה עתח, חוזרים ומבררים ומזככים, עד שבימות המשיח יוגמר הבירור ויזדכך גשמיות הגוף והעולם ונגלה כבוד הוי'.

בברכת חג הפסח כשר ושמח

גב ב. כתוב המכתב לחה"פ הבע"ל אבל תוכנו -- בכל עת זמנו הוא.

חול המועד פסת

בקשר לקביעות של ימי חוה"מ פסה דשנה זו (תשל"א) -- שבאין בהמשך אחד שאין יום השבת מפסיק ביניהם (כי יום הראשון (והאחרון) של חג חל להיות בשבת) -- ישנה הוראה מיוחדת בעבודת ה' של כאו"א בימים אלה :

דהנה אדמו"ר הזקן פוסק בשלחנוי, דמי ש,אינו יכול לעסוק תמיד בתורה חייב לקבוע לו עתים לת"ת ביום ובלילה כפי כחו ויכלתו וכו' וכל זה במתפרנס ממעשה ידיו ממש אבל אם מלאכתו נעשית ע"י אחרים וכו? חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש" -- וזה שייך לכאו"א דהרי ,כל איש מישראל חייב בת"ת בין עני בין עשיר, וכו" " :.

והנה כשם שבימות החול, הרי חיוב זה של לעסוק בתורה יומם ולילה ממש אינו מוטל על אלה שהם מתפרנסים ממעשה ידיהם כג'ל -- עד"ז הוא ביחס ליו"ט: דמכיון שהוא ,חציו לכם"י, הרי בחלקו זה שניתן ,לכם" פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה; וכן גם ביום השבת הלא מצינו ש,מאחרין לבוא לביהכנ"ס" משום המצוה שיש בו ,לענגו וכו'"*+, דהיינו שבזמן ההוא הותר החיוב תמידי של לימוד התורה [ולהעיר גם בנוגע ליום השבת כולו, ממאמר רז"לי בקושי התירו לדבר ד"ת בשבת].

267אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור הג"ל -- הן מפאת המצוות המיוחדות לשבת ויו"ט: והן מצד ההתעסקות לפרנסתן של ימות החול, שהרי אסורים אז במלאכה% -- הרי במילא נשאר אז על כאו"א הציווי המלא של ,חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש" (כמובן, מלבד הזמנים המיועדים לתפלה ; ולקיום מצות ושמחת בחגך שהיא מ"ע מה"ת גם בחוה"מ ', וכיו'ב).

ולכן, מכיון שהקביעות דשנה זו היא שכל ימי חול-המועד רצופים הם, בלי שום הפסק זמני הפוטר מחיוב לימוד התורה, הרי זו הוראה על תוקף החיוב של לימוד התורה, ביתרון מיוחד, בימים אלה.

ולהעיר על הקשר המיוחד של חה"פ לתורה וכמש"נ* בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה ודרז"ל * עה"פ. וזמן חרותנו -- הרי איץ לך בן חורין אלא מי שעוסק בת"ת *י.

עפ"י הנ"ל, ובהמשך למדובר בהתוועדות דחמשה עשר בשבט * ודפורים - ע"ד ,כיבוש" כל העולם כולו על ידי הוספה ויגיעה בלימוד התורה וביתר שאת וביתר עז -- מהראוי ונכון וטוב אשר בימי חוה"מ פסח יוסיף כאו"א בעסק התורה, הן בלימודו הוא והן בנוגע לזולת : להשתדל עם כל מי שיכול לפעול עליו, שגם הוא יוסיף אומץ בלימודו בימים אלו ובהתאם להנ"ל.

ופשיטא שענין הנ"ל שייך במיוחד לתלמידי הישיבות, דגם בשאר הימים הרי ,תורתם קבע" היא גם במובן כמות הזמן; -- עליהם מוטל חיוב מיוחד לנצל את כל ימי חוה"מ פסח הבע"ל להוסיף בלימוד התורה ביתר שאת וביתר עזי

ויה"ר שיפעלו דברים אלה את פעולתם ובמילואם, ובפרט שעומדים אנו כעת ,בין גאולה (דפורים) לגאולה" (דפסח):י -- ונאמר בגאולת פורים ,ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'" וארז"ל:י ,אורה זו תורה" ובגאולת מצרים : תעבדון את הא' על ההר הזה -

בן תהי' לנו, ובקרוב ממש. (משיחת ש"פ צו, שה"ג, תשל"א) 268בקשר להמדובר (בההתועדות דשבת הגדול), שבמיוחד -- ינצלו ימי חג הפסח להוספה בלימוד התורה -- הוספה בכמות והוספה באיכות --

שייכות מיוחדת דלימוד התורה וחה"פ [נוסף למה שנתבאר בשיחה הנ"ל], נרמזת גם כן בהשם פסח: פסח -- פה סח :, והרי שיחת ודיבור האדם ' צריך להיות בדברי תורה! -- ובפרט בימי חול המועד שבהם החיוב הוא ,לעסוק בתורה יומם ולילה ממש"* כמשנ"ת בארוכה בשיחה הנ"ל.

ומזה עצמו שימים אלו נקראים בתורה* ,ימי הפסת" -- פה סח -- שמורה על ענין השיחה והדיבור בתורה -- מובן שימים מסוגלים הם. ימים זכאים% ביחוד ללימוד התורה, היינו שבימים אלו גותנים כח וסיוע נוסף מלמעלה, שתהי' בזה הצלחה מיוחדת.

מכיון שנמצאים אנו בהזמן ד,ערב גאולה" ממש -- ערב (וסמוך) ממש וגאולה ממש (אמיתית ושלימה) -- הרי מובן שכל הנ"ל שייך גם לנשי ובנות ישראל ז. והיינו שנוסף על זה שיש להן זכות ע"י שישתדלו שתבוא ההוספה האמורה בלימוד התורה של בעליהן ובניהן, זכות שאחז"ל עלי': ,גדולה הבטחה כו' לנשים ייתר מן האנשים" *, עליהן להוסיף בהלימוד שלהן עצמן, שהרי ,גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן" *

שבהלכות אלו נכלל, כמובן, לימוד עגיני תורת החסידות -- מבכיון שלימוד זה שייך ומביא לידי מעשה -- קיום ששת המצות [שסימנם ,שש ערי מקלט תהיינה לכם" *י] המנויות באגרת המחבר (שלפני הקדמת) החינוך

6 הל' ת"ת שם ה"ה (לענין מי שמלאכתו געשית ע"י אחרים -- שמזה מובן שכייה גם בנוגע לחוה"מ, שהרי אסור אז בעשיית מלאכה). וראה ג"כ שו"ע אדה"ז או'"ח רסקנייו,

) ראה שער היחוד והאמונה ספ"א.

ד) להעיר מסוטה (יא, ב): בזכות נשים צוקניות כו'.

68 ברכות יז א.

09 הלי תית לאהמה"ז ספ"א.

ומכיון שכל הענינים שבתורה הם בתכלית הדיוק, הרי מובן ששש מצות אלו ושש ערי מקלט שייכות זל"ז גם מצד תוכנם : כמו שערי מקלט מצילות את החוטא, ועד 269-- להאמין בשם, שלא להאמין בזולתו, לייחדו, לאהבה אותו, ליראה אותו, שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העיגים -- ,שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפילו רגע בכל ימיו", שמצוות אלו הם באנשים ונשים בשוה.

ויהי רצון, שבקרוב נראה בגלוי אשר ,ופסח ה'":י שתרגומו ,ויחוס ה'', -- ,ויחוס" מל' חמלה:י, שהקב"ה יחוס ברחמיו המרובים על עמו ישראל בכלל ועל כאו"א מישראל בפרט

וכמ"ש במדרש תהלים מזמור שבעים ,אמר הקב"ה . . . הבן יקיר לי אפרים גו'", ובסיום כתוב זה -- רחם ארחמנו נאם ה', שרחמיו של הקב"ה יומשכו בגלוי בעולם הדיבור -- נאם ה':י

ועד -- כסיום הענין שםיי לגאולה ממש, למטה מעשרה טפחים, ובקרוב ממש. (משיחת י"א ניסן, תשל"א)

אשר ,עביר לי' מידי דתיהוי ליי חיותא" (מכות י, א) -- ב"ה גם בנוגץ לשש מצות אלו, אשר קיומם -- כולל גם לימוד החלק בתורה (ולהעיר ממכות (שם) שדברי תורה בכלל -- קולטין) המביא לקיומם -- מציל מכל הענינים הבלתי רצויים, ומביא לגאולה האמיתית והשלימה, כי ע"י ביטול הסיבה (,חטאינו") מתבטל גם המסובב (;גלינו").

1) בא יב, כב

2) ראה גם רשיי שם. ובתיב"ע : ויגין.

3( תו"א מקץ (לו, ד) : וכך האדם ע"י עסקו בתורה כו' נתקיים בו ועייי כוי נאם ה/

4) ירמי" לא (יט. כב).

שביעי של פסת

8 ענינו של כל דבר מתבטא בעיקר -- ובהבלטה ובהדגשה -- בסיומו וחותמו, וכמרז"ל י הכל הולך אחרי החתום. ומזה מובן, שכללות הענין דהגה'פ -- ענין יציאת מצרים, מתבטא בהדגשה ובהבלטה ,מיוחדת בימים האחרונים דפסח, שהם הסיום והחותם של ימי הפסח.

והנה הגם שבימים האחרונים גופא, הסיום שבהם הוא יום האחרן של פסח -- הרי ראשיתם ועיקרם הוא יום השביעי של פסח: (שהרי אחש"פ