שיחה א

750שיחה א

א. כנהוג בכל פעם בהזדמנות כזו, פותחים בענין מן התורה שקוראים בשבוע זה. שהרי תורה והוראותיה נצחיות הן¹ – בכל דור ודור, בכל זמן ובכל מקום; ומזה עצמו שבכל שבוע קוראים פרשה אחרת בתורה מוכח שמרומז בפרשת השבוע ויש בה הוראות בנוגע למאורעות המתרחשים באותו שבוע בו נקראת פרשה זו².

בסיום פרשתנו (נח) מסופר, שאנשים אשר חיו לאחר המבול בנו עיר ומגדל, מחשש: "פן נפוץ על פני כל הארץ", בעיני ה' לא מצא הדבר חן והוא הפר עצתם לבנות העיר עם המגדל.

לכאורה אינו מובן: לשם מה התורה מספרת זאת לנו – מה אנו יכולים ללמוד עתה ממאורע זה? כיון שהתורה מספרת זאת, ועוד באריכות כזו ובפירוט כזה – בעוד שדינים רבים נכתבו בתורה רק ברמז – בעל כרחנו, שבסיפור זה ישנה הוראה עמוקה לכל הדורות: לאבותינו בדורות שחלפו, לנו בדור זה ולבנינו ובני בנינו בדורות הבאים.

ההוראה ממאורע זה לדורנו:

בהתבונן, מתי ובאיזה מצב אירע הדבר – זה קרה לאחר שהיה המבול, ממנו ניצלו רק חלק מהאנשים – רואים מיד את הדמיון לדורנו זה. וזוהי ההוראה לזמננו:

לאחר ה"מבול" לפני שנים מעטות, שהכחיד מיליוני יהודים ורק חלק מהיהודים שליט"א ניצול, צריכה עתה שארית הפליטה ללמוד ולהזהר מלהתנהג ח"ו כשארית הפליטה של המבול ההוא. ובכך גם למנוע את התוצאות הלא־טובות שבאו בשל כך.

ב. במבט שטחי על המאורע של דור הפלגה אין רואים כל כך בבירור במה התבטא החטא של בניית עיר ומגדל, ועד כדי כך היה זה נגד רצון הקב"ה עד שהיתה השתדלות מיוחדת לא להניח לרצונם לבוא לידי ביצוע.

התורה מספרת שרצו לבנות עיר ומגדל במטרה של "ונעשה לנו שם". הם חששו פן יפוצו על פני תבל כולה, ולכן רצו לבנות עיר בה ידורו יחדיו, וכן לבנות מגדל גבוה שלפי המבואר במפרשים מטרות המגדל הן: א) כדי שגם מרחוק יוכלו להבחין ולראות 751שבמקום זה נמצאת עיר; ב) כדי שעל המגדל יהיו שומרים שישמרו שלא יכנס שונא לעיר.

כאמור, אין נראה בזה לכאורה כל חטא. אלא מה? – כאשר מתאספים בני אדם יחד לבנות עיר כשהמטרה היחידה היא להנציח את שמם, "ונעשה לנו שם"³, מבלי שיהיה להם בזה מטרה נעלית יותר, מלבד הנצחת שמם הם – הרי מלבד עצם הפגם שחושבים רק על עצמם בלי שום תוכן נעלה יותר בחיים⁴; הנה, כאשר זו היא המטרה היחידה, אין בוררים באמצעים שעל ידם יגשימו אותה מטרה, ועלולים להשתמש באמצעים שהם היפוכם של צדק ויושר.

בפרט שזה היה לאחר המבול, שלפני המבול הבהיר⁵ נח מראש את סיבת בוא המבול: עקב התנהגות בלתי רצויה של אנשי אותו הדור; היו צריכים ניצולי המבול לדאוג לתיקון המצב הרוחני, על ידי שיכניסו תוכן נעלה יותר בחייהם, ועל כך לא נתנו את דעתם כלל, ותחת זאת חיפשו, ניצולי המבול, רק אמצעי על ידו יוכלו להנציח את שמם בדברי הימים.

בזה התבטא חטאם ומשום כך לא נראה הדבר בעיני הקב"ה.

ג. ההוראה מכך ברורה:

כאשר ניצולים ממבול צריכים לכל לראש להזהר ולהשמר שלא יחזור על עצמו ח"ו אותו המצב שהביא את המבול, וש"לא תקום פעמיים צרה" ח"ו. ואת זאת שוללים לא ע"י שבונים עיר ומגדל בלבד, מבלי שיהיה בזה תוכן אחר מאשר זה שהעיר והמגדל יהיו גדולים יותר וגבוהים יותר. לא על ידי גישה כזו משפרים את המצב, כי בכדי שהעיר והמגדל יהיה להם קיום חייבים להכניס בזה תוכן נעלה יותר, שאז נבנית העיר בהצלחה וגם הדברים המפריעים לעיר הופכים ומסייעים לה.

ד. יש עיר ומגדל של קדושה⁶: כזו שנקראת "עיר אלוקינו", עיר שיש בה תוכן של קדושה ואלקות, לעיר זו יש צורך ב"מגדל": בית כנסת ובית מדרש, המהווים את מגדל העיר, וכנפסק בהלכה שבנין בית הכנסת צריך להיות גבוה מכל בתי העיר⁷.

752במילים ברורות יותר: יש לבנות בעיר מקומות לתפילה ולתורה, שהם בתי כנסיות, בתי מדרשות וישיבות; בהם צריך להשקיע את עיקר הכוחות ורוב המרץ שיהיו גדולים ביותר וגבוהים ביותר, שכן הם מהווים את מגדל העיר, שעליו נאמר⁸ "מגדל עוז שם הוי' בו ירוץ צדיק ונשגב", ומגדל זה שומר מכל השונאים, לא רק מאויב גלוי אלא גם מאויב נסתר⁹.

וכשמתנהגים כן זוכים לשני דברים: ראשית מקבלים את עיקר השכר, שמקיימים את רצון הקב"ה בהצלחה גדולה בבנין העיר ומגדל דקדושה, ונוסף על כך תוספת־שכר של "ונעשה לנו שם", ששמם של אלו שעסקו בזה מונצח בדברי הימים של היהדות ושל התורה, הצדק והיושר; כשנזכר לעד הסיוע של פלוני ופלוני בבניית העיר ומגדל הנצחי.

ה. יש להשתדל בבניית ישיבות בהן מחנכים ילדים ללמוד תורה ולהפיץ תורה בכל העולם. הרי הישיבות הם מגדל העיר, ויש להשתדל להגדיל ולהרחיב את הישיבות שיוכלו לפתוח מחלקות נוספות ולקלוט יותר תלמידים. וכאמור לעיל, שעל ידי בניית מגדל דקדושה זוכים גם לשכר העיקרי, שממלאים בזה את רצון העליון, וכן לשכר הטפל, שהדבר מסייע גם שיצליחו בענינים האישיים שיהיו בהצלחה, וגם נזכרים לעד בדברי ימי היהדות, שהיא ההסטוריה הנצחית.

יתן הקב"ה הצלחה בבנין הישיבות "כמה פעמים ככה", ולפעם הבאה כשיתאספו לצורך זה לא יחשבו בדבר כיסוי הגרעון, כי אם על הגדלת המגדל יותר ויותר. ושיתן הקב"ה שתהיה הצלחה בענין זה וגם בעניניכם הפרטיים. (משיחה לעסקני ישיבות תומכי תמימים

ליובאוויטש, ה' פ' נח תש"כ)

ו. בענין הדורות מנח עד אברהם (המנויים בפרשת נח) נאמר במשנה¹⁰: "עשרה דורות מנח עד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם אבינו וקבל שכר כלם".

וצריך ביאור: מה פירוש הדבר שאברהם קיבל את שכר כל העשרה דורות? והרי היו "מכעיסין ובאין", ואיזה שכר הגיע להם אותו קיבל אברהם?

באותה משנה לפני כן, נאמר: "עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיע 753וכו' עד שהביא עליהם את מי המבול". וכאן, בעשרה דורות אלו אין המשנה מסיימת שנח קיבל שכר כולם; ומובן הדבר בפשטות: כיון שכל העשרה דורות מאדם עד נח "היו מכעיסין ובאין", לא הגיע להם כל שכר. אלא שאם כן תגדל התמיהה: מדוע בעשרה דורות אלו שמנח עד אברהם, שגם הם הכעיסו לפני הקב"ה, מסיימת המשנה שאברהם אבינו קיבל שכר דורות אלו?

ויובן בהקדים החילוק בין דור המבול – שסיים וכלל בתוכו את עשרת הדורות שמאדם עד נח (שלכן המבול מחק גם את חטאי תשעת הדורות הקודמים) – ובין דור הפלגה שסיים וכלל בתוכו כל העשרה דורות מנח עד אברהם.

בעונשי דור המבול ודור הפלגה מצינו שני הפכים: לגבי העונש בעולם הזה היה עונשם של דור המבול גדול משל דור הפלגה¹¹ – דור המבול הושמד לגמרי מן העולם, "וימח את כל היקום", ודור הפלגה רק נפוץ על פני העולם, "ויפץ ה' אותם וגו'"; לעומת זאת, באשר לעונשים בעולם הבא, דבר פשוט הוא שדור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא"¹², ואילו לגבי דור המבול הדעות חלוקות: במשנה נאמר¹³, וכך גם יש דעה בזוהר, ש"אין להם חלק לעולם הבא". אבל ישנה דעה נוספת בזוהר¹⁴ שיש להם חלק לעולם הבא. ואינו מובן ההבדל ועד כדי ניגוד בין עונשם בעולם הזה ובעולם הבא.

ז. "לפי חילוק הפגם – חילוק העונש"¹⁵. ההבדל בין חטא ופגם דור המבול וחטא ופגם של דור הפלגה מבואר בדברי רז"ל, ועל פי זה יבואר גם ההבדל בעונשיהם: דור הפלגה חטא בכך ש"פשטו יד בעיקר להלחם בו"¹⁶, הם רצו להלחם כביכול בהקב"ה, אף על פי כן לא נאבדו מן העולם, כי אם נפוצו, מפני שנהגו בעניני העולם, בינם לבין עצמם, באהבה ורעות, כמ"ש בהם "שפה אחת ודברים אחדים"; לעומתם בני דור המבול, אף ש"לא פשטו יד בעיקר", כיון, שהיו גזלנים¹⁷ והיו מריבות ביניהם, על כן נמחו ונאבדו מן העולם.

לפי זה גם יובן מה שבעולם הזה היה עונש דור המבול גדול יותר משל דור הפלגה, לפי שדור המבול חטא בעיקר בחטאים של "בין אדם לחבירו": גניבה, גזילה וכו', שמשבשים את 754סדרי ההנהגה שקבע הקב"ה בעולם הזה, לכן גם עונשם היה גדול בעולם הזה; אבל חטאי דור הפלגה היו בעיקר "בין אדם למקום", לכן גם עונשם ברוחניות היה גדול משל דור המבול, שדור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא לכל הדיעות ולגבי דור המבול ישנה דיעה שיש להם חלק לעולם הבא.

אף שבאמת חטא שבין אדם למקום נוגע גם בעולם הזה, כי בריאת העולם הרי היתה בשביל התורה, "בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית"¹⁸ ו"אם בחוקותי תלכו" כשמתנהגים כרצון הקב"ה, הרי מקבלים גם גשמיות בעולם הזה, "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'"; וכך גם החטאים שבין אדם לחברו נוגעים גם בעולם הבא, ברוחניות – שהרי גם הם מצוות התורה – מ"מ הענינים שבין אדם לחברו נוגעים בגלוי יותר לעולם הזה וענינים שבין אדם למקום שייכים יותר לעולם הבא¹⁹.

ח. טעם נוסף לכך שעיקר עונש של דור המבול היה בעולם הזה:

על חטאים שבין אדם לחבירו אין תשובה מועילה ואפילו יום כיפור אינו מועיל על כך "עד שירצה את חבירו"²⁰, ואם חבירו לא מחל לו, אין תשובתו מתקבלת. אף שעשה כל התלוי בו – ועד כמה שזה נוגע לעניני שמים היתה תשובתו כדבעי – כיון שזה נוגע לעניני עולם הזה (בין אדם לחבירו) אין תשובה מועילה עד שיקיים את "והשיב את הגזילה", שישיב את הגזילה לחברו, עד ש"יוליכנו אחריו אפילו למדי"²¹, אפילו נמצא בקצה העולם.

כלל זה הוא רק בעניני עולם הזה. שהרי בעניני שמים – כיון שעשה כל התלוי בו לרצות את חבירו, ואינו אשם במה שחבירו אינו רוצה למחול לו או שלא מצאו – תשובתו מתקבלת. אלא שבנוגע לעניני עולם הזה – שהוא הרי עיקר בחטאים שבין אדם לחבירו – הרי בכל זאת לא תיקן את אשר שיבש סדרי העולם הזה, אין מועילה על כך תשובה²². ולכן אף שיש דיעה שדור המבול יש להם חלק לעולם הבא, כי לפי דעה זו עשו תשובה, נענשו, עם זאת בעולם הזה משום שהיה חסר אצלם ה"והשיב את הגזילה".

ט. בזה יובן מה שאברהם קיבל את 755השכר של עשרה דורות "שהיו מכעיסין ובאין" – כי באמת היה מגיע להם שכר משום שנהגו ביניהם באהבה ורעות. אלא שהם עצמם לא יכלו לקבל השכר אפילו בעולם הזה. משום שמפני החטא הגדול ש"פשטו יד בעיקר", כל ה"המשכות" שנמשכו ע"י האהבה ורעות שלהם ירדו לקליפה. על דרך שפוסק אדמו"ר הזקן²³ שכשרשע לומד תורה ומקיים מצוות בטרם עשה תשובה, הוא "מוסיף חיות בקליפה", כי הענינים הנמשכים ע"י לימוד התורה וקיום המצוות נמשכים גם על ידו, אלא שבמקום שיבואו לקדושה יורדים הם לקליפה.

"עד שבא אברהם וקיבל שכר כלם" – אברהם על ידי עבודתו בקו החסד: השתדל לקרב כל אדם לאלוקות ואפילו עורר רחמים על אנשי סדום – על ידי עבודה זו של התעסקות עם העולם הוא גם בירר את הדורות הקודמים ולכן קיבל גם את שכרם. על דרך שפוסק שם אדמו"ר הזקן שעל ידי תשובה, מוציאים התורה ומצוות שנמשכו בקליפות, ויחד עם הבעל־תשובה שבים לקדושה.

לא כן ב"עשרה דורות מאדם ועד נח", שלפי המשנה לא קיבל נח שכר כולם, כי (א) לא הגיע להם שכר, (ב) מכיון שנח לא פעל בעולם ולא התפלל על אנשי דורו (ולכן נקרא המבול על שמו "מי נח")²⁴ – הרי לא בירר את הדורות הקודמים, לפיכך לא היה יכול לקבל שכרם גם אילו היו זוכים בשכר כלשהו.

ההוראה מכל הנ"ל אלינו:

אנו נמצאים עתה בדור של עקבתא דמשיחא, דור אחרון לפני משיח. לאחר הדורות שעברו, שהיו הכנה לביאת המשיח, שאז תושלם תכלית כל הבריאה²⁵. ובעבודת דור זה תלויים עניני הדורות הקודמים.

ועל ידי ההנהגה עתה בקו החסד, מדתו של אברהם אבינו, לקרב כל ישראל באהבת ישראל ולעוררם ליהדות, מגלים את הניצוצות הקדושות החבויים בכל יהודי – מאבותיו ואבות אבותיו עד לדורות הראשונים, והמקרב יהודים אלה ומגלה הניצוצות שלהם, מקבל שכר כולם, בכך שהוא מביא את הניצוצות לתכליתם – גאולה האמיתית והשלימה בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

(משיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב)