ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח בהעלותך שיחה א

60

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. מדוע מוזכרת בפרשתנו

עשיית המנורה?

בתחילת פרשתנו, לאחר הפסוקים¹ "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", "ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה...", נאמר בפסוק²: "וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה".

וידועה קושיית המפרשים³: הפסוקים הראשונים של הפרשה עוסקים, לכאורה, בציווי לאהרן כיצד צריכה להיות הדלקת הנרות, אשר "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"; ואילו על אופן עשיית המנורה כבר דובר הרבה קודם, בפרשת תרומה⁴ – ואם כן, מהי השייכות של הפסוק "וזה מעשה המנורה" לפרשה כאן?

ומכיוון ששאלה זו מתעוררת בלימוד בדרך "פשוטו של מקרא", לא מובן: מדוע רש"י לא מתעכב עליה בפירושו?

ב. תירוצי המפרשים ודחייתם לפי פירש"י

הרמב"ן⁵ מבאר, שטעם הכתוב "וזה מעשה המנורה" הוא "לרמוז שצריך לדורות שתהיה מקשה כי הוא מעכב בה".

אך עדיין אין מובן לפירוש רש"י⁶: גם דין זה שעשיית המנורה "מקשה" אחת מעכב גם לדורות, לכאורה לא היה צריך להיכתב כאן, אלא⁷ בפרשות הקודמות – בפרשת תרומה או בפרשת אמור⁸?

ה"אור החיים"⁹ מסביר¹⁰, שהפסוק בא לשלול טעות בפירוש הכתובים: משמעות הפסוק "בהעלותך את הנרות"

הערות

1. ח, ב־ג.
2. שם, ד.
3. ראה אברבנאל. אלשיך. אוה"ח. ועוד. סה"מ תקס"ו ע' רמב.
4. בהציווי – כה, לא ואילך. וכן בעשייתו בפועל – ויקהל (לז, יז ואילך).
5. פרשתנו עה"פ.
6. להרמב"ן – ראה לקמן סעיף ה.
7. ובפרט דלדעת רש"י י"ל שכבר נכלל בציווי הכתוב (תרומה כה, ט) וכן תעשו – "לדורות אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו כלי בית עולמים כגון שולחנות ומנורות כו' כתבנית אלו תעשו אותם" (ל' רש"י שם). אף שי"ל (בדוחק) דהציווי הוא רק בנוגע "כתבנית אלו", ואין נכלל בזה אופן עשייתם, כולל זה שהי' "מקשה" וכיו"ב.
8. ובפרט דשם נאמר (כד, ג) חקת עולם לדורותיכם, והיא "פ' מצות הנרות", כפרש"י שם, ב (וראה רמב"ן שם (הובא לקמן סעיף ד) "צורך הפרשה הזאת לשני דברים כו'"). ולפ"ז הול"ל דין "מקשה" – שם. וראה סוגיית הגמ' מנחות כח, א ובפרש"י ותוס' שם.
9. פרשתנו שם, ד.
10. להמ"ד (מנחות פח, ב) לא קביעי נרות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.