322
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ה
תרומה
א. נרות המנורה – "מקשה" או דבר נפרד
לגבי אופן עשיית "הנרות" של המנורה, יש מחלוקת בגמרא1: לפי דעה אחת היו הנרות חלק מן המנורה, כי החובה לעשות את המנורה "מקשה"2 ולא "פרקים (ממש)"3 כוללת את הנרות. לפי דעה שניה, היו הנרות דבר נפרד מן המנורה, אלא שכדי להדליקם היו מציבים אותם על קני המנורה, וסדר הטבתם וניקויים היה "מסלקן (מן המנורה) ומניחן באוהל ומקנחן..."4.
בגמרא קשורה מחלוקת זו עם המחלוקת הדנה אם הנאמר לגבי המנורה5 "ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה" כולל גם את ה"נרות" וגם הם "באות מן הככר", שלפי זה היו "מקשה", או שרק המנורה עצמה "באה מן הככר", ללא הנרות, ואז הנרות אינם "מקשה".
להלכה פוסק הרמב"ם6: "מנורה הבאה זהב תהיה כולה ככר עם נרותיה
ה ותהיה כולה מקשה .. שהנרות קבועין במנורה והם מכלל הככר".
ב. לפי רש"י אין תלות בין שתי המחלוקות
כבר דובר פעמים רבות על כך, שרש"י מפרש בפירושו על התורה לפי דרך הפשט, גם כאשר הדברים אינם תואמים להלכה, ושיטה זו בולטת בפירושו בעניננו.
כאמור, קושרת הגמרא בין המחלוקת אם הנרות הם "מקשה" לבין המחלוקת אם הם "באות מן הככר". וכפי שאומר הרמב"ן7: "על דעת כולם לא יבוא במשקל הככר אלא גוף המנורה במה שהוא עמה מקשה" – ולכן הוא מסביר, שלפי הדעה, בברייתא של מלאכת המשכן8, שהמלקחיים והמחתות "באות מן הככר", יוצא, שאלה אינם "כלים נפרדים" מן המנורה, אלא חלק מן המנורה. (מלקחיים – "הם שעושין על פי הנרות טס של זהב...", ומחתות – "הם ספלם שתחת כל נר ונר..."),
ואילו רש"י אומר, בפירוש על "ככר זהב טהור"5: "שלא יהיה משקלה על כל כליה אלא ככר...", ולפני כן9 הוא
הערות
- 1. מנחות פח, ב. ברייתא דמלאכת המשכן פ"ט. וראה רמב"ן פרשתנו כה, לט. ועוד.
- 2. פרשתנו כה, לא. לו.
- 3. ראה פרש"י ורש"י כת"י מנחות שם ד"ה של פרקים. פרש"י ד"ה מסלקן.
- 4. מנחות שם.
- 5. פרשתנו שם, לט.
- 6. הל' ביהב"ח פ"ג ה"ד. שם ה"ו.
- 7. פרשתנו שם.
- 8. נסמן לעיל הערה 1.
- 9. שם, לח.
רמב"ן על שמות כ״ה:ל״ט - הטקסט מספריא
כִּכָּר זָהָב טָהוֹר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִשְׁקָלָהּ עִם כָּל כֵּלֶיהָ אֶלָּא כִּכָּר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות כ"ה:ל"ט). וְכֵן הוּא פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא. אֲבָל אִם הַדָּבָר כֵּן, תֵּמַהּ גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יִתֵּן הַכָּתוּב מִשְׁקָל לַמְּנוֹרָה כַּמָּה יִהְיֶה בָּהּ מִן הַכִּכָּר, וְיוּכַל לָתֵת חֲצִי הַכִּכָּר אוֹ יוֹתֵר בַּמֶּלְקָחַיִם וּבַמַּחְתּוֹת שֶׁהֵם כֵּלִים נִפְרָדִים מִמֶּנָּה, וִימַעֵט בָּהּ, אוֹ שֶׁיִּתֵּן בַּמְּנוֹרָה כִּכָּר פָּחוֹת מָנֶה וּבְכָל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה מָנֶה. וְעוֹד, מָה טַעַם שֶׁתִּשְׁקֹל הַמְּנוֹרָה עִם כֵּלִים רַבִּים נִפְרָדִים בְּמִשְׁקַל הַכִּכָּר, וְלָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ כַּמָּה יִהְיוּ הַמֶּלְקָחַיִם וְהַמַּחְתּוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ מִמֶּנּוּ:
אֲבָל אֵין דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב, אֶלָּא כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים בִּמְנָחוֹת (פח:) מְנוֹרָה וְנֵרֹתֶיהָ בָּאָה מִכִּכָּר וְלֹא מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה, לְרַבּוֹת אֶת הַנֵּרוֹת דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, מְנוֹרָה בָּאָה מִכִּכָּר וְלֹא נֵרֹתֶיהָ וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה, שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן שֶׁל זָהָב. וְשָׁם אָמְרוּ, לְדִבְרֵי ר' יְהוּדָה שֶׁהָיוּ הַנֵּרוֹת מִקְשָׁה עִמָּהּ, וְאַף עַל פִּי כֵן יִקְרָאֵם הַכָּתוּב "הַכֵּלִים הָאֵלֶּה", מִפְּנֵי שֶׁהֵם כֵּלִים לְקִבּוּל הַשֶּׁמֶן, וְיֵשׁ לָהֶם שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן, וּבִשְׁאָר הַמְּנוֹרוֹת נַעֲשִׂים נִפְרָדִין מִמֶּנָּה. וּלְדִבְרֵי ר' נְחֶמְיָה אָמְרוּ שָׁם שֶׁאֵין הַנֵּרוֹת עִמָּהּ מִקְשָׁה. וְהִנֵּה עַל דַּעַת רַבִּי יְהוּדָה לֹא יָבֹא בְּמִשְׁקַל הַכִּכָּר אֶלָּא גּוּף הַמְּנוֹרָה בַּמֶּה שֶׁהוּא עִמָּהּ מִקְשָׁה, לֹא כֵּלִים נִפְרָדִים מִמֶּנָּה כְּלָל. וּלְדִבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה אָמְרוּ שָׁם וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן שֶׁל זָהָב, וְלָא נִצְרְכָא אֶלָּא לְפִי נֵרוֹת: וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה יַעֲשֶׂה זָהָב טָהוֹר, כִּי לֹא פֵּרֵשׁ תְּחִלָּה בַּנֵּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ זָהָב כְּלָל, וְכֵן בַּמַּעֲשֶׂה אָמַר (שמות ל"ז:כ"ג) "וַיַּעַשׂ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר", וְאֵין זָהָב טָהוֹר חוֹזֵר רַק עַל הַמֶּלְקָחַיִם וְהַמַּחְתּוֹת, וְחָזַר וְאָמַר (שם כד) "כִּכָּר זָהָב טָהוֹר עָשָׂה אֹתָהּ וְאֵת כָּל כֵּלֶיהָ", שֶׁעָשָׂה כָּל כֵּלֶיהָ זָהָב טָהוֹר וְלֹא מִן הַכִּכָּר, וְיִכָּנֵס עוֹד בִּכְלַל כָּל כֵּלֶיהָ כְּלֵי הַשֶּׁמֶן, שֶׁהֲרֵי עָשָׂה לָהּ כֵּלִים רַבִּים מִלְּבַד אֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּמַּסָּעוֹת (במדבר ד ט) "וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ לָהּ בָּהֶם". וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר (שם ח ד) "עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִיא", כְּפִי פְּשׁוּטוֹ כָּךְ נִרְאֶה, שֶׁגּוּפָהּ מִקְשָׁה וְלֹא נֵרֹתֶיהָ. וְכָל זֶה לְפִי שִׁטַּת הַגְּמָרָא:
אֲבָל בַּבָּרַיְתָא שֶׁל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן (אוצר מדרשים ט דף ש"א ב) שְׁנוּיָה בְּעִנְיָן אַחֵר, מְנוֹרָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר הָיְתָה בָּאָה שֶׁל זָהָב, וּטְעוּנָה מִקְשָׁה, וּטְעוּנָה גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ה:ל"א) "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה אֵבָרִים אֵבָרִים וְיַדְבִּיקֵם, ת"ל "מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (שמות כ"ה:ל"ו) מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת נֵרֹתֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ מִמֶּנָּה, ת"ל "יַעֲשֶׂה" (בפסוק שלפנינו). יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה גְּבִיעֶיהָ כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, ת"ל "אוֹתָהּ" (שם). וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת נֵרֹתֶיהָ וּלְהוֹצִיא גְּבִיעֶיהָ כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, מְרַבֶּה אֲנִי אֶת נֵרֹתֶיהָ שֶׁהֵן נַעֲשִׂין עִמָּהּ, וּמוֹצִיא אֲנִי גְּבִיעֶיהָ כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ שֶׁאֵין נַעֲשִׂין עִמָּהּ. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ, ת"ל "יַעֲשֶׂה" (שם). יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַצְּבָתִים וְאֶת הַמַּלְקְטָאוֹת, ת"ל "אוֹתָהּ" (שם). וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ וּלְהוֹצִיא אֶת הַצְּבָתִים וְאֶת הַמַּלְקְטָאוֹת, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, מְרַבֶּה אֲנִי מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ שֶׁהֵן מִשְׁתַּמְּשִׁין עִמָּהּ, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַצְּבָתִים וְאֶת הַמַּלְקְטָאוֹת שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין עִמָּהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, אוֹתָהּ מִכִּכָּר וְאֵין כֵּלֶיהָ מִכִּכָּר, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ", וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְאֵת כָּל כֵּלֶיהָ" (להלן לז כד), שֶׁיִּהְיוּ זָהָב טָהוֹר. עַד כָּאן הַבָּרַיְתָא:
וְנִרְאֶה מִמֶּנָּה שֶׁהָיוּ הַנֵּרוֹת וְהַמֶּלְקָחַיִם וְהַמַּחְתּוֹת כֻּלָּן עִמָּהּ מִקְשָׁה, וְאֵין הַמֶּלְקָחַיִם צְבָתִים, אֲבָל עָשָׂה עַל פִּי הַנֵּרוֹת טַס שֶׁל זָהָב פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר וְשׁוֹכֵב עָלָיו שֶׁלֹּא יִפֹּל בַּשֶּׁמֶן דָּבָר, כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים הַיּוֹם בַּמְּנוֹרוֹת שֶׁל מְלָכִים, וְהוּא מִלְּשׁוֹן "וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי" (תהלים כב טז), שֶׁיִּקָּרֵא מַה שֶׁעַל הַלָּשׁוֹן וּמִתַּחְתָּיו "מַלְקוֹחִים", שֶׁהֵם לוֹקְחִים הַלָּשׁוֹן בְּאֶמְצָעָם, וְהַמַּחְתּוֹת הֵם סְפָלִים שֶׁתַּחַת כָּל נֵר וְנֵר לַחְתּוֹת נִיצוֹצֵי אֵשׁ שֶׁיִּפְּלוּ מִמֶּנָּה, וְהַכֹּל מִקְשָׁה וּבָאִין מִן הַכִּכָּר. אֲבָל הַצְּבָתִים וְהַמְּלֻקָּטִים שֶׁאֵין תַּשְׁמִישָׁן בְּעַצְמָהּ, אֲבָל הֵם כֵּלִים נִפְרָדִים מִמֶּנָּה וְאֵינָן חִבּוּר בָּהּ, אֵין בָּאִין מִן הַכִּכָּר כְּלָל. וְכֵן מִעֲטוּ בְּבָרַיְתָא זוֹ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, שֶׁאִם רָצָה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָם עִמָּהּ מִקְשָׁה רַשַּׁאי. וְנָתַן הַטַּעַם, לְפִי שֶׁאֵין נַעֲשִׂין עִמָּהּ, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין מְעַכְּבִין בָּהּ, שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת אֵינָהּ בָּאָה גְּבִיעִים כַּפְתּוֹרִים וּפְרָחִים (מנחות כח.), אֲבָל קָנִים מְעַכְּבִין בָּהּ לְעוֹלָם: וּלְפִי הַבָּרַיְתָא הַזּוֹ אָמַר הַכָּתוּב "וְאֵת כָּל כֵּלֶיהָ" (שמות ל"ז:כ"ד), לְרַבּוֹת שֶׁעָשָׂה לָהּ כָּל הַכֵּלִים הַצְּרִיכִין לְשִׁמּוּשָׁהּ, וְהָרְאוּיִין לָהּ, זָהָב, וְהֵם הַצְּבָתִים וְהַמַּלְקְטָאוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְכָל הַמְּנוֹרוֹת בְּתַשְׁמִישָׁן וְכֵן "לְכֹל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן" וְגוֹ' (שמות כ"ז:י"ט), כֵּלִים הַצְּרִיכִים לַמִּשְׁכָּן, לֹא פֵּרֵשׁ אוֹתָם וְלֹא הִזְכִּיר בָּהֶם רַק שֶׁיִּהְיוּ נְחֹשֶׁת. אֲבָל כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה, הֵם הַנִּזְכָּרִים בָּהּ וְכֻלָּם מִקְשָׁה עִמָּהּ. וְיִתָּכֵן שֶׁגַּם מַה שֶׁאָמַר בַּמַּעֲשֶׂה "וְאֵת כָּל כֵּלֶיהָ" (שמות ל"ז:כ"ד) רֶמֶז לַכֵּלִים הָאֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים בָּהּ שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עִמָּהּ כִּכָּר זָהָב, כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא. אֲבָל כְּלֵי שַׁמְנָהּ לֹא הֻזְכְּרוּ בַּמַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר לֹא הֻזְכְּרוּ בַּצַּוָּאָה, וּבִרְצוֹן עַצְמָם עָשׂוּ אוֹתָם, וְאוּלַי לֹא עֲשָׂאָם בְּצַלְאֵל, אֲבָל יְחִידִים עָשׂוּ אוֹתָם וּמְסָרוּם לַצִּבּוּר. וְעַל הַכְּלָל, גּוּפָהּ בָּאָה מִכִּכָּר, וְאֵין דָּבָר שֶׁחוּץ לְגוּפָהּ בָּא מִן הַכִּכָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל:
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
במה דברים אמורים בשעשאוה זהב אבל שאר מיני מתכות אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחי' וכן מנורה הבאה זהב תהיה כולה ככר עם נרותיה ותהיה כולה מקשה מן העשתות ושל שאר מיני מתכות אין מקפידין על משקלה ואם היתה חלולה כשירה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- אגרות קודש כרך יב ג'תתסו מנחות פח, א
- לקוטי שיחות כרך י חיי שרה שיחה א מאותו ספר מנחות פח, א
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה א מאותו ספר מנחות פח, ב
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב מאותו ספר מנחות פח, א
- לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה א מאותו ספר מנחות פח, ב
- לקוטי שיחות כרך כח בהעלותך שיחה א מאותו ספר מנחות פח, ב
- תורת מנחם ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה מנחות פח, א
- תורת שמואל תרל"א ת"ר נר חנוכה כו' מנחות פח, ב
- רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה מנחות פח, ב