323

מפרש: "ומלקחיה הם "הצבתים...", "ומחתותיה, הם כמין בזיכים קטנים שחותה בהן..." – לפי דעתו יוצא, שגם הכלים הנפרדים מן המנורה כלולים בככר¹⁰,

ויש לומר שטעמו לכך הוא: הפירוש הפשוט¹¹ של: א) מלקחיים ומחתה – במספר מקומות בתנ"ך הם כלים נפרדים מן הדבר שמשתמשים בהם לצרכו – כגון המזבח¹². ב) "ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה"⁵, ש"אותה" – את המנורה – ואת "כל הכלים האלה"¹³ – כל הכלים המוזכרים בפסוקים¹⁴ – צריך לעשות מאותו "ככר זהב טהור"¹⁵.

לפי זה יוצא, שלפי רש"י לא תלוי הענין של "מקשה" בענין המידה של "ככר זהב טהור", ואם כך, העובדה שה"נרות" היו צריכים להיות כלולים ב"ככר" אינה מהווה הוכחה לכך שהם היו "מקשה" עם המנורה.

ג. רש"י אינו אומר בפירושו אם הנרות "מקשה" עם המנורה או

לא

במבט ראשון נראה, שרש"י סובר שהציווי "מקשה" לגבי המנורה כולל את ה"נרות": על "מקשה תיעשה המנורה"¹⁶ מפרש רש"י "שלא יעשנה חוליות ולא יעשה קניה ונרותיה איברים איברים ואחר־כך ידביקם¹⁷ .. אלא כולה באה מחתיכה אחת... ומפריד הקנים אילך ואילך". ואם אסור לעשות את הנרות "איברים איברים ואחר־כך ידביקם" פירושו של דבר, לכאורה, שצריך לעשותם מלכתחילה "מקשה" עם המנורה.

אך לאחר עיון מדוקדק רואים, שאין הכרח בכך: רש"י אומר רק זאת, שהקביעה "מקשה תיעשה המנורה" שוללת את האפשרות שהמנורה תיעשה באופן של "איברים איברים ואחר כך ידביקם", היינו שהיא תהיה מורכבת מחלקים נפרדים שדובקו יחד ועל כך אומר רש"י שבדיוק כשם שקני המנורה היו אסורים להיות "איברים איברים ואחר כך ידביקם", כך אסור גם "להדביק את הנרות למנורה, כי אז לא תהיה המנורה "מחתיכה אחת".