60

(לפי פירושו) היא, שהנרות (=כלי הקיבול לשמן) לא היו קבועים בקני המנורה, אלא נהגו להורידם ולאחר מכן להעלותם על המנורה¹¹ – מכך היה ניתן להסיק גם לגבי שאר חלקי המנורה, שלאחר עשייתה אין חיוב שתהיה "מקשה"; והנאמר בפסוק "מקשה" הוא רק בתחילה, אבל "אחר כך יכול לעשות כאשר יחפוץ"¹² – לכן מוסיף הפסוק "וזה מעשה המנורה מקשה...", שהדין של "מקשה" הוא גם לאחר מכן.

אך לא ניתן להסביר כך לפי פירוש רש"י – כי: על אף שגם לדעתו, בפירושו על התורה, יש לומר שהנרות לא היו חלק אחד עם המנורה¹³, ובמילא ניתן לומר שבכל פעם הורידו והעלו את הנרות על המנורה, ברם

[נוסף על הקושי לומר, לפי פשוטו של מקרא, כי מכך שהנרות היו נפרדים ובכל יום הרכיבו והעלו אותם על המנורה – יש להסיק לגבי כל חלקי המנורה, מכיוון שבמקום הציווי על כך, בפרשת תרומה, ברור שעל כל המנורה להיות "מקשה" (מלבד הנרות) – הרי]

בפירוש הכתוב "בהעלותך" מבאר רש"י בפירוש: "על שם שהלהב עולה כתוב בהדלקתן לשון עליה שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה". רואים בבירור, כי רש"י אינו סבור שהפירוש "בהעלותך את הנרות" מתייחס להרכבת־העלאת הנרות על המנורה (שאם כן, הרי אין מקור לפירושו¹⁴; הפסוק (כפשוטו) מדבר אודות "להב" – "שהלהב עולה", והיכן בכלל הוזכרו כאן נרות).

נותר איפוא השאלה: מדוע נאמר כאן הפסוק "וזה מעשה... מקשה"¹⁵.

ג. מה הצורך לצוות שהנרות יאירו "אל מול פני המנורה"

גם צריך להבין: מהי בכלל ההוספה בפרשה "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" – הרי ציווי זה כבר נאמר בפרשת תרומה¹⁶ "ועשית את נרותיה שבעה והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה"¹⁷?