34
רה" קאי על משה12, ש"הוא13 השתדל14 בלמודה ועשה אותה בציווי". וע"ד פרש"י לעיל עה"פ15 "ביום כלות משה להקים את המשכן" — "בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכתוב במשה לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר כו' להורות לעושי המלאכה ולא טעה בתבנית אחת", וגם בנדו"ד אפשר לפרש שהכתוב תלה עשיית המנורה במשה16.
ב. ויובן זה בהקדים התמי' בכללות הכתוב17 — "וזה מעשה המנורה גו'" — דכל כתוב זה מאי קמ"ל? הרי עצם הציווי על מעשה המנורה כבר נתפרש לעיל בפ' תרומה18, וגם הפרט שהקב"ה הראה למשה את מראה המנורה ("כמראה אשר הראה ה' את משה") מפורש שם, וכמו שהביא רש"י כאן הכתוב שבסוף פרשת המנורה (בפ' תרומה19) "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר", וא"כ מה נתחדש בכתוב זה?
ועוד — (א) כאן לא נשנו כל פרטי דיני עשיית המנורה אלא רק הפרט ד"מקשה זהב", ומה נשתנה פרט זה מכל פרטי המנורה שדין זה נאמר גם כאן20? (ב) גם את"ל שיש חידוש בכתוב זה — אמאי לא נתפרש החידוש לעיל במקומו בפ' תרומה?
בהציווי בתחילת הפרשה21, "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", כבר ביאר רש"י כוונת הדברים, שזהו "לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו כו' א"ל הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות", אבל הכתוב "וזה מעשה המנורה גו'" מאי בעי הכא?
וגדלה התמי' — שכמה מפרשים22 עמדו על שאלה זו, ודוקא בפרש"י לא מצינו לכאורה אפילו רמז תירוץ על תמי' זו.
ג. ויש לומר הביאור בזה:
בפירושו על "בהעלותך" מדייק רש"י שהקב"ה א"ל לאהרן "שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות", והיינו שלא רק שגם לאהרן יש חלק
הערות
- 12. וכ"ה בחזקוני ועוד כאן.
- 13. ל' הרמב"ן.
- 14. כ"ה ברמב"ן הוצאת שעוועל. ובדפוסי רמב"ן הנפוצים "שנשתדל".
- 15. נשא ז, א.
- 16. ולהעיר, שמפשטות ל' רש"י תרומה (כה, לא) משמע שמשה השליך את הככר לאור. וכן מפורש בתנחומא ובמדב"ר פרשתנו שם, ושם משמע שמשה הי' גם מכה בפטיש כו' (הובא גם ברא"ם וגו"א כאן. וראה הואיל משה (באר היטב) על פרש"י כאן ובפ' תרומה שם. ועוד). בבאר בשדה (פרשתנו כאן), דמפשטות ל' הכתובים בויקהל (לז, א. שם, יז) משמע שנעשה ע"י בצלאל. וראה הנסמן לעיל הערה 5. — אבל לכאורה ע"פ פרש"י ויקהל (שם, א) אינו מוכרח (וראה לקו"ש חי"א ע' 163 ואילך ובהערה 10 שם). ואכ"מ.
- 17. בהבא לקמן ראה גם לקו"ש חכ"ח ע' 60 ואילך.
- 18. כה, לא ואילך.
- 19. כה, מ — וכפרש"י שם. וראה לקמן סעיף ג והערה 33.
- 20. וברמב"ן תי' שבא ללמדנו ש"מקשה" מעכב גם לדורות. ע"ש. אבל אין בפרש"י כאן אף רמז לזה. ובמנ"ח (מצוה צח) תמה על הרמב"ן, שדבריו הם גם נגד הש"ס (מנחות כח, א).
- 21. ח, ב.
- 22. ראה חזקוני, אברבנאל, אוה"ח ועוד כאן.
רש"י על שמות כ״ה:ל״א - הטקסט מספריא
מקשה תיעשה המנורה. שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה חֻלְיוֹת וְלֹא יַעֲשֶׂה קָנֶיהָ וְנֵרוֹתֶיהָ אֵבָרִים אֵבָרִים וְאַחַר כָּךְ יַדְבִּיקֵם, כְּדֶרֶךְ הַצּוֹרְפִים שֶׁקּוֹרִין שולד"יר בְּלַעַז, אֶלָּא כֻלָּהּ בָּאָה מֵחֲתִיכָה אַחַת, וּמַקִּישׁ בַּקֻּרְנָס וְחוֹתֵךְ בִּכְלִי הָאֻמָּנוּת וּמַפְרִיד הַקָּנִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ:
מקשה. תַּרְגּוּמוֹ נְגִיד, לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאֵבָרִים מִן הָעֶשֶׁת לְכָאן וּלְכָאן בְּהַקָּשַׁת הַקֻּרְנָס, וּלְשׁוֹן מִקְשָׁה מַכַּת קֻרְנָס, בטדי"ץ בְּלַעַז, כְּמוֹ דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה'):
תיעשה המנורה. מֵאֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה הַשְׁלֵךְ אֶת הַכִּכָּר לָאוּר וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, לְכָךְ לֹא נִכְתַּב תַּעֲשֶׂה (תנחומא):
ירכה. הוּא הָרֶגֶל שֶׁלְּמַטָּה הֶעָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה, וּשְׁלֹשָׁה רַגְלַיִם יוֹצְאִין הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה:
וקנה. הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ הָעוֹלֶה בְּאֶמְצַע הַיָּרֵךְ זָקוּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעָלָיו נֵר הָאֶמְצָעִי עָשׂוּי כְּמִין בָּזֵךְ, לָצוּק הַשֶּׁמֶן לְתוֹכוֹ וְלָתֵת הַפְּתִילָה:
גביעיה. הֵן כְּמִין כּוֹסוֹת שֶׁעוֹשִׂין מִזְּכוּכִית, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, וְקוֹרִין לָהֶם מדיר"נש בְּלַעַז, וְאֵלּוּ עֲשׂוּיִין שֶׁל זָהָב, וּבוֹלְטִין וְיוֹצְאִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה כַּמִּנְיָן שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַכָּתוּב, וְלֹא הָיוּ בָהּ אֶלָּא לְנוֹי:
כפתריה. כְּמִין תַּפּוּחִים הָיוּ, עֲגֻלִּין סָבִיב, בּוֹלְטִין סְבִיבוֹת הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לַמְּנוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים, וְקוֹרִין לָהֶם פומיל"ש בְּלַעַז, וּמִנְיָן שֶׁלָּהֶם כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים בּוֹלְטִין מִמֶּנָּה וְכַמָּה חָלָק בֵּין כַּפְתּוֹר לְכַפְתּוֹר:
ופרחיה. צִיּוּרִין עֲשׂוּיִן בָּהּ כְּמִין פְּרָחִין:
ממנה יהיו. הַכֹּל מִקְשָׁה יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֲתִיכַת הָעֶשֶׁת, וְלֹא יַעֲשֶׂה לְבַדָּם וְיַדְבִּיקֵם:
מקשה תיעשה המנורה OF BEATEN WORK SHALL THE CANDELABRUM BE MADE — i. e. one should not make it of separate pieces nor shall one make its branches or its lamps as separate limb — a kind of work called souder in old French, Engl, to solder, but is was to be made in its entirety of a single mass of gold. He (who made it) beat it with the hammer and cut away with the implements of his craft thus making the branches spread out in this direction and in that (cf. Sifrei Bamidbar 61:1).
מקשה — This word is translated in the Targum by נגיד, an expression for “drawing out;” he renders it thus because the parts of the candle-stick were drawn from the lump in this direction and in that by the blow of the hammer. The term מקשה denotes knocking with the hammer — batediz in old French — as the verb in (Daniel 5:6) “and his knees knocked (נקשן) one against another”.
תיעשה המנורה [OF BEATEN WORK] SHALL THE CANDELABRUM BE MADE — The passive form used here in contradistinction to the active forms of עשה used throughout this section in connection with the making of the vessels indicates that it shall be made of itself (automatically). Because Moses was puzzled by it (the work of the candlestick), the Holy One, blessed be He, said to him, “Cast the talent of gold into fire and it will be made of itself.” For this reason it does not say here תַּעֲשֶׂה “thou shalt make” (Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 3)
ירכה — the foot (the base) below, which was made in form of a box, three legs coming out from it underneath.
וקנה — ITS SHAFT — its middle branch that rose from the central point of the base vertically upwards. On it was the middle lamp, made in the form of a cup into which to pour the oil and to put the wick.
גביעיה — They were like that kind of goblets which are made of glass and which are long and slender; in old French they are termed maderins (cf. Rashi on Genesis 44:2). These, however, were made of gold and came out as projections from each branch to the number which Scripture enjoins for them. They were on it for embellishment only.
כפתריה ITS KNOBS — These were like apples, globular, projecting all round the middle branch (shaft), such as are made for candlesticks of princely houses (lit., which stand before the princes), and which are called pommeaux in old French, apple-shaped ornaments. Their number is stated in this section — how many knobs projected from it (the middle branch) and how much was left plain between one knob and the other.
ופרחיה AND ITS FLOWERS — Figures were made on it in the shape of flowers.
ממנה יהיו SHALL BE OF THE SAME — All shall be of beaten work coming out of this block-shaped piece: one must not make them separately and then join them on the branches.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג מאותו ספר מנחות כח, ב
- לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ג מאותו ספר מנחות כח, ב
- לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ג מאותו ספר מנחות כח, ב
- לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א מאותו ספר מנחות כח, א
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א מאותו ספר מנחות כח, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ב מאותו ספר מנחות כח, ב
- לקוטי שיחות כרך כח בהעלותך שיחה א מאותו ספר מנחות כח, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה מנחות כח, א
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש מנחות כח, ב
- תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשל"ב מנחות כח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יג דיני ציצית בשבת מנחות כח, א