141

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

ויצא

א. כיצד נשא יעקב אחיות?

כפי שכבר הוסבר פעמים רבות מתרץ רש"י בפירושו על התורה את כל הקשיים המתעוררים בפשט הפסוקים, וכאשר אין לו תשובה לפי דרך הפשט על קושי מסויים, הוא אומר "איני יודע"1 וכדומה. אם ישנן שאלות אשר רש"י אינו משיב עליהן, הרי זה משום שהוא סובר, שהתשובות עליהן כה פשוטות, עד אשר "בן חמש למקרא" יבין אותן בעצמו.

לפי זה אין מובן: בפרשתנו יש לכאורה תמיהה, שנידונה על ידי מפרשים רבים ובמספר ספרים. ובפירוש רש"י אין אנו מוצאים שום הסבר או הבהרה לכך:

מסופר בפרשתנו, שיעקב התחתן עם לאה ועם רחל, ולאחר מכן גם עם בלהה ועם זלפה, אשר כולן היו בנות לבן2. ומתעורר הקושי: הרי האבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ורש"י מציין זאת במפורש לגבי יעקב3, אשר בו אנו עוסקים – וכיצד הותר לו לשאת ארבע אחיות, דבר שנאסר על ידי הלאו4 "ואשה אל אחותה לא תקח"?

אמנם, כאשר בן חמש למקרא לומד את פרשת ויצא, הוא עדיין אינו מכיר לאו זה, המופיע רק מאוחר יותר בתורה,

ב אך גם בפרשות המאוחרות יותר אין רש"י מיישב קושי זה.

אמנם, בפירושים שונים מופיעות מספר תשובות לקושי זה, אך אין לומר שרש"י סובר שתשובות אלו הן כה פשוטות, עד כדי כך שאין צורך להזכירן, כי: א) בפירושים הללו אנו מוצאים מספר חילוקי דעות וכדומה, שאינם פשוטים אפילו בדרך הגמרא... ב) ועיקר: התירוצים המופיעים בפירושים הנ"ל אינם מתקבלים לפי דרך הפשט, כפי שיוסבר להלן5.

הערות

  1. 1. תולדות כח, ה. וראה לעיל ע' 1 הערה 2, ובהנסמן בשוה"ג שם.
  2. 2. רש"י פרשתנו לא, נ.
  3. 3. וישלח לב, ה.
  4. 4. אחרי יח, יח.
  5. 5. לכאורה הי' אפשר לתרץ, שד' האמהות היו אחיות רק מן האב ולא מן האם, ובמילא לא היו אחיות כלל עפ"י דין, כי "אין אבות לב"נ" (רש"י וירא כ, יב), ולכן אי"ז שייך ל"תרי"ג מצות שמרתי", כי מה שקיימו האבות כה"ת עד שלא ניתנה הוא דוקא בנוגע לציוויים (שמציאות כזו שלאחרי מ"ת היתה אסורה, נמנעו מזה האבות אף שלא נצטוו), משא"כ בנדו"ד, שכל המציאות דאחיות מן האב נתחדשה לאחרי מ"ת ומקודם מ"ת לא היו אחיות כלל (במציאות תורנית), לא הוצרך יעקב להחמיר ע"ע בזה. אבל – אינו. כי א) מכיון ש(ע"פ דרך הפשט) טעם האיסור דשתי אחיות הוא בכדי שלא לסתור אהבה הטבעית כדלהלן סעיף ג', מסתבר שאיסור זה באחיות מן האב הוא גם בב"נ, מכיון שגם בהם ישנו טבע האהבה. וראה להלן הערה 21. ב) מפרש"י (תולדות כו, ה) "שניות לעריות" מוכרח שנזהרו גם בעריות שמצד קורבה דאב, שהרי כל השניות (לבד מאם אמו) הם בקורבה דאב (יבמות כא, סע"א)*. ובהכרח לומר, אשר (א) מה
  6. . ואף שבע' ב' שם: אשת אחי האם מן האם [ולפי מסקנת הגמרא גזרו עלי' לא מצד אשת אחי האם מן האב, כ"א לפי "דכל שבנקבה ערוה בזכר גזרו אשתו שקיימו כה"ת עד שלא ניתנה הוא גם כשה"מציאות" נתחדשה לאחרי מ"ת. או (ב) לפי שאבהות היא מציאות תורנית גם בב"נ בנוגע לדינים אחרים עכ"פ, כמו כיבוד אב (רש"י ס"פ נח); ירושה (כדמוכח בפשטות מכו"כ עניני ירושה שקודם מ"ת); יחס (ראה רש"י בהר כה, מה). (וראה רמב"ן יבמות צח, א). [אבל מש"כ ברש"י וירא (יט, לג. לז. כ, א) – אינו אלא ענין של "גנות" – כמפורש ברש"י שם. וכ"מ מפשטות הכתובים שאין זה חטא מות. וראה ג"כ רמב"ן שם יט, לב]. ג) ועיקר: החילוק הנ"ל (האם נתחדש במ"ת רק הציווי, או – גם המציאות (תורנית) והשייכות) אינו פשוט כ"כ עד שבן ה' למקרא יבינו מעצמו מבלי כל רמז ע"ז בפרש"י.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 2
  1. נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 141
  2. נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 141

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך יח ו'תשמח יבמות צח, רע"א
  2. תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות** יבמות צח, א
  3. ענינה של תורת החסידות 13 יבמות צח, א
  4. אגרות קודש כרך יא ג'ת יבמות דף כ"א.
  5. לקוטי שיחות כרך א אחרי שיחה א מאותו ספר יבמות כא, א
  6. לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יז מאותו ספר יבמות כא, א
  7. לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כב מאותו ספר יבמות כא, א
  8. לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר יבמות דף כ"א.
  9. תורת מנחם משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י יבמות כא, א
  10. שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרח סדר סעודה המפסקת ה יבמות כא, רע"ב
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרח סדר סעודה המפסקת יבמות כא, רע"ב