142

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב. תשובות המפרשים אינן מתאימות לפשט

הרמב"ן6 משיב לשאלה זו, שהאבות שמרו תרי"ג מצוות רק בהיותם בארץ ישראל, ויעקב נשא שתי (ארבע) אחיות בהיותו בחרן. אך לפי רש"י אין לקבל תירוץ זה, שהרי, כאמור לעיל, רש"י אומר במפורש3 שאף בזמן שיעקב היה אצל לבן הרשע בחרן הוא שמר תרי"ג מצוות.

תשובה נוספת היא, שיעקב נשאן על־פי ציווי ה', כדי להעמיד שנים־עשר שבטים7. אך גם תשובה זו אינה מתקבלת לפי דרך הפשט, ואינה מתאימה לדרכו של רש"י: אמנם, מובן בפשטות8, שכאשר יש הוראה מפורשת מהקדוש־ברוך־הוא, יש לקיימה אף כאשר היא נוגדת למצוה שנצטוו בה, אך הרי אין אנו מוצאים בשום מקום, שיעקב נצטווה על ידי הקדוש־ברוך־הוא לשאת את רחל, את בלהה או את זלפה9. אדרבה, מפשטם של הפסוקים מוכח, שיעקב נשא מאוחר יותר את רחל כתוצאה מכך שרצה לשאתה לפני כן, לפני שנשא את לאה לאשה. וכן לגבי נישואיו עם בלהה ועם זלפה, הרי

7) פרשת דרכים דרך האתרים דרוש ראשון (ד"ה ובזה נבאר) בשם מהר"ש יפה. וראה גם גו"א ויגש מו, יו"ד.

8) שלכן לא הוזקק רש"י לפרש שום טעם על ששלח אברהם את ידו לשחוט את יצחק (וירא כב, יו"ד) – אף שב"נ הוזהרו על ש"ד (נח ט, ה־ו) – מכיון שזה הי' עפ"י הדיבור.

9) בפרש"י בפרשתנו (כט, לד): "שהאמהות נביאות היו ויודעות כו' וד' נשים ישא", אבל [נוסף על מה שדובר מאז, שאי"ז מכריח שגם יעקב ידע מזה (וממ"ש רש"י בפרשתנו (כט, יז): "שהיתה סבורה לעלות כו'"; (ל, כב): "ושהיתה מצירה כו'", מוכח שאפי' האמהות שידעו שד' נשים ישא לא ידעו זה מקודם, או שלא ידעו את מי ישא)] (א) ידיעה זו אינה הוראה וציווי. (ב) אינו מוכרח שידע מי יהיו נשיו. (ג) אדרבא – מפשטות הכתובים משמע שמקודם לא הי' כלל בדעתו של

הערות

  1. 6. תולדות שם. משום שני'" (וראה תוס' שם (ד"ה לא) "דטעם גמור הוא ולא סימנא בעלמא". וצע"ק בלשון הרמב"ם הל' אישות פ"א ה"ו)], ושם (כב, א) "שלישי שבבת אשתו" [שהכוונה היא גם לבת בת בתה (כברמב"ם שם. ואין לומר שלפי פרש"י שם ד"ה ושבבתו, הכוונה היא רק לבת בן בתה – כי אין סברא לחלק ביניהם)], "רביעי שבחמותו" וברש"י שם: "אם אם חמותו" (ולפי מ"ש בתוס' (כא, ב. ד"ה אשת) גם אחות אם אמו) – מ"מ פשוט שכוונת רש"י (בפ' תולדות) היא שאברהם שמר (לא רק אחדים מאיסורי השניות, כ"א) כל השניות. ומ"ש בפנים ההערה "לבד מאם אמו" – הוא ע"פ הברייתא (כא, א). והרי מובן שעיקר השניות הם אלו שנמנו בהברייתא, כדמוכח מפשטות הלשון: מה הם שניות כו'. והשאר הן רק "שיור", וכלשון הגמרא שם (כא, ב) "תנא ושייר", שלשון זה מוכיח – כמו שנתבאר מכבר – שזהו שיור ולא עיקר. – ועד"ז: בכ"מ שהובא לשון זה צריך לפרש כן. ורק עפ"ז מובן למה דוקא אלו דשייר לא הוזכרו בפירוש (שבודאי אינו דרך מקרה). יעקב לישא את לאה. וכן בנוגע לבלהה וזלפה, כדלהלן בפנים.
  2. 3.
  3. 7.
  4. 8.
  5. 9.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל לקו"ש ח"ה ע' 142

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.