ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ב קרח שיחה א

327

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

פחותה מן הצריך ולשנה הבאה הצמיחה שדהו רק הכמות שהיתה ראויה להינתן לכהן.

ב. כן גם בזמנים. הרי ישנם זמנים בהם אין לאדם מגע עם הויות העולם, שבאופן כללי הם שנותיו הראשונות של אדם, וישנם זמנים בהם עסוק האדם בהויות העולם, כן במשך השנה ישנם ימי החול בהם טרוד האדם וישנם שבתות ומועדים בהם אינו טרוד, ובמיוחד בראש השנה ועשרת ימי תשובה, ימים בהם קיים "קירוב המאור אל הניצוץ"⁶.

יש, איפוא, לדעת גם כאן: "כל חלב – להוי'". יש להקדיש לה' את הראשית והמובחר שבזמנים. הזמן המובחר והרגוע שבכל יום הוא מיד לאחר הקימה, שאז רגוע המוח, וזמן זה יש לתת לה', ככתוב⁷: "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה וגו'", ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר^*: ראשית עריסתכם – את הראשית שמן העריסה, הזמן הראשון שלאחר הקימה מן המטה – תתנו להוי' תרומה...

לפיכך, בשעה שנידונו במדינה זו (ארה"ב) סדרי הלמודים בישיבות, עמד הרבי בתוקף על כך שאך ורק למודי הקדש יתקיימו בבקר, ולמודי החול יתקיימו במחצית השניה של היום, שכן בבוקר כשהמח נמצא במנוחה ורגוע – הוא הזמן המוצלח ביותר, כפסק הרמב"ם⁸: "כל חלב להוי'", ורק בהמשך היום אפשר לעסוק ב"וברכך הוי' אלקיך בכל אשר תעשה".

ענין זה אמור גם לגבי בעלי התעסקות. למרות שעוסקים הם ב"עובדין דחול" – עליהם לדעת שהעיקר הוא תורה ותפלה, וראשית ומבחר הזמן של היום יש להקדיש לה'. בראשונה יש להתפלל, ואחר כך ללמוד, כפי ההלכה שמבית הכנסת יש ללכת לבית המדרש, ורק לאחר מכן לאכול "פת שחרית" – שכן ה"צמח־צדק"⁹ פוסק שפת שחרית היא לאחר התפלה, והרי הלכה היא¹⁰ שמביהכנ"ס יש ללכת לביהמ"ד, ונמצא, איפוא, שפת שחרית באה רק לאחר הלמוד – ורק אחר כך אפשר לעסוק בדברי רשות.

יש לדעת שהעיקר היא התורה והתפלה, ולא להיות שקוע בעסק וללמוד רק פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית כדי לצאת ידי השלחן־ערוך, לומר מלים מבלי שהאדם ישמע את אשר הוא אומר, ומבלי שיתבונן בדברים שהוא שומע. מיטב הזמן, מיטב הכחות, יגיע הראש ואפילו יגיע הכפיים – צריכים להינתן לתורה ולתפלה.

אמנם נאמר לגבי תרומה שעליה להיות "ראשית – ששייריה ניכרים"¹¹,

הערות

6. קונטרס העבודה סוף פרק ה. ספר המאמרים – קונטרסים – עמוד יא.
7. במדבר טו, ב.
*. ספר המאמרים – קונטרסים – קסה, ב.
8. ראה הערה 2.
9. פסקי דינים לאו"ח סימן פט.
10. שו"ע אדמוה"ז סימן קנה, סעיף א.
11. עירובין לז, ב. פסחים לג, ב. חולין קלו, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.