67
ועוד: בפשטות צריך לומר, ד"ולא תשאו עליו חטא" היינו שיש על זה עונש, כי לשון נשיאת חטא סתם וע"פ הרוב מורה על ענין של עונש16. אבל את"ל דקאי על אי הרמת תרומת מעשר, קשה ביותר, דכי אפשר לומר שיש עונש מיתה (בידי שמים) על ביטול הפרשת תרומת מעשר? וכן קשה לומר ד"תשאו עליו חטא" היינו עונש מלקות, שהרי אין כאן אזהרה17, ועוד זאת — הרי אין באי הרמת תרומת מעשר מעשה (ואין לוקין על לאו שאין בו מעשה)18.
ויש מפרשים19 שפירשו, ש"ולא תשאו עליו חטא" קאי באיסור אכילת מעשר הטבול לתרומת מעשר [ולפ"ז, מ"ש "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם גו'" — "הא אם לא תרימו תשאו חטא" — היינו, כי "אם לא תרימו" יבואו לידי חטא כשיאכלו המעשר]. ועפ"ז אתי שפיר שיש כאן "נשיאת חטא", עונש על מעשה האכילה.
אבל אם זוהי שיטת רש"י בפירושו עה"ת, הדרא קושיא לדוכתא — כיון ששני חלקי הכתוב איירי באיסור אחד (אכילת מעשר הטבול לתרומת מעשר) — מהו הכפל בכתוב? ועוד זאת: איזו נשיאת חטא — עונש — יש כאן מלבד העונש מיתה ("אם תחללו תמותו") שבסיום הכתוב?
ואין לומר ש"ולא תשאו עליו חטא" היינו עונש מלקות — שהרי20 כיון שיש באכילת טבל לתרומת מעשר עונש מיתה ("אם תחללו תמותו"), הרי אין כאן דין מלקות כי "קם21 לי' בדרבא מיני'"22 (שהיא סברא פשוטה גם בלימוד ע"ד הפשט23).
[ואף שעונש מיתה כאן הוא רק מיתה בידי שמים24, ורק לפי אביי (בדעת ר' נחוני' בן הקנה)25 אמרינן בזה קלב"מ — הרי ע"פ פשוטו של מקרא אין מקום לחלק בין מיתה בידי אדם למיתה בידי שמים, שהרי הסברא ד"קם לי' בדרבא
הערות
- 16. ראה הנסמן לעיל הערה 5, 6. תצוה כח, מג. קדושים כ, יזכ. פרש"י — אחרי יז, טז (חייב כו'). אמור כד, טו. ועוד.
- 17. ראה לעיל הערה 15.
- 18. ועוד, שהוא לאו הניתק לעשה, שאין לוקין עליו (כמובא גם בפרש"י עה"ת — תצא כה, א). אבל בזה י"ל דאם מאבד את המעשר, שביטל העשה וא"א לתקן הלאו, לוקין עליו. וראה לקמן סעיף ז.
- 19. רלב"ג כאן.
- 20. ועוד זאת: בלאה"כ חייב מלקות, כי כל חייבי מיתה ביד"ש לוקין (מכות רפ"ג. רמב"ם הל' סנהדרין רפי"ח. פי"ט ה"ב). אבל צ"ע אם גם בפשש"מ כן הוא, דכיון שהלאו ניתן לאזהרת מיתה (בידי שמים), מהיכי תיתי לחייבו מלקות. וראה דעת רבי יצחק מכות (יג, ב). רש"י יבמות נה, א ד"ה לכרת. ועוד.
- 21. גיטין נב, סע"ב ואילך. ב"ק כב, ב. ובכ"מ.
- 22. במכות שם בדעת ר' ישמעאל דהני מילי ש"אי אתה מחייבו משום שתי רשעיות" (מכות שם. וש"נ) — "מיתה וממון או מלקות וממון, אבל מיתה ומלקות מיתה אריכתא היא". אבל ע"פ פשוטו של מקרא הרי הם שני עונשים נפרדים, וגם בזה אמרינן קלב"מ. וראה שם דעת רבא, דאם התרו בי' לקטלא כ"ע לא פליגי דאינו לוקה ומת.
- 23. להעיר ממוציא שם רע שלוקה ומשלם (תצא כב, יחיט ובפרש"י שם). אבל יש לחלק בין לוקה ומשלם למיתה וממון (או מלקות). ואכ"מ.
- 24. ראה גו"א כאן. פרש"י אמור כב, ט. ועוד.
- 25. כתובות ל, אב.
משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ח - הטקסט מספריא
אלו הן הלוקין כל העובר על לא תעשה שחייבין עליו כרת ואין בו מיתת בית דין כגון אוכל חלב ודם וחמץ בפסח וכן כל העובר על לא תעשה שחייבין עליו מיתה בידי שמים כגון אוכל טבל וכהן טמא שאכל תרומה טהורה וכן כל העובר על לאו שיש בו מעשה כגון אוכל בשר בחלב או לובש שעטנז אבל לאו שאין בו מעשה כגון הולך רכיל ונוקם ונוטר ונושא שמא שוא אינו לוקה.
כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין כגון לא תנאף לא תעשה מלאכה בשבת אין לוקין עליו וכל לאו שניתן לתשלומין כגון לא תגזול ולא תגנוב אין לוקין עליו וכל לאו שניתק לעשה כגון לא תקח האם על הבנים לא תכלה פאת שדך אין לוקין עליו אלא אם לא קיים עשה שבהן ועל לאו שבכללות אין לוקין עליו ושאר כל הלאוין שבתורה לוקין עליהן.
אי זהו לאו שבכללות זה לאו אחד שכולל עניינים הרבה כגון לא תאכלו על הדם וכן אם נאמר לא תעשה דבר פלוני ופלוני הואיל ולא ייחד לו לאו לכל אחד ואחד מהן אין לוקין על כל אחד ואחד אלא אם כן חלק אותה בלאוין אחרים או נאמר מפי השמועה שנחלקו כיצד כגון זה שנאמר אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל אינו לוקה על הנא והמבושל שתים אלא אחת ובחדש הוא אומר ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו וחייב על שלשתן שלש מלקיות מפי השמועה למדו שזה לחלק הרי נאמר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים ואף על פי שכלל כל העניינים בלאו אחד הרי חלק אותם בלאוין אחרים ואמר לא תנחשו ולא תעוננו מלמד שכל אחד מהן בלאו בפני עצמו וכן כל כיוצא בזה.
מי שלקה בבית דין על איסור כרת ולקה פעם שנייה על אותו כרת עצמו כגון שאכל חלב ולקה עליו ואכל חלב פעם שנייה ולקה עליו אם אכל פעם שלישית אין מלקין אותו אלא מכניסין אותו לכיפה והוא מקום צר כפי קומתו ואינו יכול לשכב בו ונותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מעיו ויכלה ואח"כ מאכילין אותו שעורים עד שכריסו נבקעת.
מי שעבר על איסור כרת או מיתת בית דין והתרו בו והרכין בראשו או שתק ולא קבל עליו התראה אין הורגין אותו כמו שביארנו ואין מלקין אותו חזר ועשה כך והתרו בו והרכין בראשו או שתק אין ממיתין אותו ואין מלקין אותו חזר פעם שלישית ועבר והתרו בו אע"פשהרכין בראשו או שתק כונסין אותו לכיפה עד שימות וכל אלו שלא קבלו עליהן ההתראה מכין אותן מכת מרדות הואיל וחטאו מכל מקום אפילו על איסור של דברו סופרים מכין אותו מכת מרדות.
הגונב כלי שרת מן המקדש והמקלל בקוסם והבועל ארמית אין בית דין נזקקין להן אלא הקנאין פוגעין בהן וכל שהורגן זכה וכן כהן ששמש בטומאה לא היו אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין אלא פרחי כהונה היו מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגזירין גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג וכללו של דבר גזירת מלך היא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- שו"ת סימן כט יבמות דף נ"ה
- אגרות קודש כרך א קלב גטין נב, א
- אגרות קודש כרך כד ט'סט גיטין נב, ב
- לקוטי שיחות כרך א וארא שיחה א מאותו ספר ב"ק כב, א
- לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה א מאותו ספר ב"ק כב, א
- לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ג מאותו ספר גיטין נב, א
- תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג גיטין נב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג ב"ק כב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"ד ב"ק כב, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א שם כב, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד גיטין נב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד שם כב, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז שם כב, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב גיטין נב, סע"ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס דיני מכירה ומתנה ושליח ואפוטרופוס טו גיטין נב , א