טו
טו ואין השליח רשאי למכור לעצמוקיא או לקנות מעצמו מפני החשדקיב שיחשדהו שמוזיל לעצמוקיג אלא אם כן אמר לו המשלח סכום המקח קצובקיד (והמותר שלךקטו) שאז מקחו קיים אם יתרצה לו המשלחקטז.
וכן אפוטרופוס אינו רשאי למכור כלום לעצמוקיז אפילו מוכר על פי בית דיןקיח. אבל מותר לו לקבל מעות של היתומיםקיט למחצית שכר או לשליש ורביע כמה שיפסקו לו הביתקכ דין שאז אין חשד בדבר כי מה לי הוא מה לי אחר מה שאין כן במכירהקכא שאפשר שאחר יוסיף על שומת בית דיןקכב יש חשד בדבר.
והאפוטרופוס אינו רשאי למכור אלא סחורהקכג אבל לא קרקעות ומטלטלין אלא לפרנסתםקכד או שנראה בעיניו שהוא תועלת היתומיםקכה לישא וליתן בדמיהם אבל למכור ולהניח המעות אסורקכו משום שבח בית אביהם שהוא נוי וכבוד להםקכז כשיש להם חפצים הרבה:
הערות
- קיא. טור ושו"ע סי' קעה סט"ז.
- קיב. סמ"ע שם ס"ק כו. וכדלעיל הל' הלואה סי"ח, וש"נ.
- קיג. רש"י פסחים יג, א וב"מ לח, א ד"ה ואין מוכרן לעצמו. וכדלעיל שם.
- קיד. סמ"ע שם. (עיין סי' עג סט"ז, ולעיל שם, דאף אחר שומת ב"ד איכא חשדא. וצריך עיון) .
- קטו. ליישב הצ"ע שבציון הקודם (מה שאין כן בשומת ב"ד שהיתרון לבעלים, כדלעיל שם).
- קטז. ראה אמרי יעקב ביאורים ד"ה שאז.
- קיז. טור שם ס"ל. סמ"ע סי' רצב ס"ק מא.
- קיח. ברייתא ב"מ לח, א. לפירוש הדרישה סי' רצב ס"ק כא (בפקדון). באר הגולה סי' רצ ס"ח ס"ק ג (שכ"ה גם באפוטרופוס כשמוכר לעצמו).
- קיט. נמוקי יוסף ב"ב (סז, א) ד"ה אמר המחבר, בשם הראב"ד. ב"י סי' רצ סט"ו (שאין בו בית מיחוש). רמ"א סי' רצ ס"ח.
- קכ. רמב"ם הל' נחלות פי"א ה"א. טור ושו"ע שם ס"ח. סמ"ע שם ס"ק כ.
- קכא. באר הגולה שם.
- קכב. ראה לעיל הל' הלואה סי"ח.
- קכג. כדלקמן סט"ז, באיזה אופן עוסקים בסחורה.
- קכד. ברייתא גיטין נב , א (להאכיל). טור ושו"ע סי' רצ סי"א.
- קכה. סמ"ע שם ס"ק טו וס"ק כט.
- קכו. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
- קכז. רש"י שם ד"ה אבל לא להניח (בטעם הב'). סמ"ע שם ס"ק כט.
משנה תורה, הלכות נחלות י״א:א׳ - הטקסט מספריא
מעות של יתומים שהניח להן אביהן אינן צריכין אפוטרופוס, אלא כיצד עושין בהן, בודקין על מי שיש לו נכסים שיש להם אחריות ויהיו עדית ויהיה איש נאמן ושומע דיני תורה ומעולם לא קבל עליו נדוי, ונותנין לו המעות בבית דין קרוב לשכר ורחוק להפסד ונמצאו היתומים נהנין משכר המעות, וכן אם אין לו קרקע ינתן להן משכון זהב שבור שאין בו סימן ונוטלין בית דין המשכון ונותנין לו המעות קרוב לשכר ורחוק להפסד, ולמה לא יקחו משכון כלים של זהב או חלי של זהב, שמא של אחרים הוא ויתנו סימן ויטלוהו אחר מותו אם ידע הדיין שאין זה אמוד, וכמה יפסקו בשכר כפי מה שיראו הדיינין, או שליש השכר או חציו אפילו רביע השכר ליתומים אם ראו שזו תקנה להם עושין, לא מצאו אדם שיתנו לו המעות רחוק להפסד וקרוב לשכר הרי אלו מוציאין מהן מזונות מעט, עד שיקנו להן במעות קרקע וימסרו אותו ביד אפוטרופוס שיעמידו להן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג פסחים יג, סע"ב · גיטין נב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח א מאותו ספר פסחים יג, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה דיני הלואה יח מאותו ספר פסחים יג, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מציאה ופקדון דיני מציאה ופקדון כד מאותו ספר פסחים יג, א
- דובר שלום הניח חמצו ברשות הרבים והפקירו קודם הפסח פסחים יג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח פסחים יג , ב
- אגרות קודש כרך א קלב גטין נב, א
- אגרות קודש כרך כד ט'סט גיטין נב, ב
- לקוטי שיחות כרך לח קרח שיחה ב גיטין נב, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ג גיטין נב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד גיטין נב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב גיטין נב, סע"ב

